יהודה הוא בן וחבר קיבוץ עין-גב. לפני כ-30 שנה החל את עבודתו כאדריכל בחברה א.ב. מתכננים. בשלוחה הצפונית של החברה הצופה אל מול כנרת, בעברו עסק בעיקר בתכנון מבני תעשייה, מגורים ומבני ציבור. בתקופת הרפורמה בענף החלב, הוא ועוד מספר אדריכלים הצטרפו לרונן פייגנבאום זכרו לברכה, בתחום תכנון הרפתות. רונן היה שותף לתכנון רוב הרפתות בארץ ועסק רבות בתכנון רפתות בחו"ל ונחשב למומחה בינלאומי. בתקופת הקורונה פחתה העבודה בחו"ל והוא בקש ממנו להצטרף אליו לתכנון בארץ. קצת לאחר מכן רונן נפטר במפתיע. מאחר ויהודה היה האדריכל האחרון שנשאר לעבוד איתו בתחום הרפת, ביקשו ממנו בחברה להמשיך את פועלו של רונן. הוא מציין שלקח זאת על עצמו, למרות שידע שאלו נעליים גדולות להיכנס אליהן.
לחברת א.ב. מתכננים בע"מ יש ארבע שלוחות, המשרדים הראשיים ממוקמים בת"א, השלוחה הצפונית בצמח, שלוחה קטנה באזור התעשייה בר לב בגליל המערבי ושלוחה בשדרות. מי שהיה אדריכל מרכזי בשלוחה הדרומית של החברה, יורם בר- סיני זכרו לברכה, חבר קיבוץ בארי, נרצח בשביעי באוקטובר
"בעברי הייתי רפתן כך שיש לי מעט ניסיון בעבודה ברפת ומאז שרונן נפטר אני ממלא את מקומו וממשיך ללמוד כל הזמן, מהרפתנים, מבעלי מקצוע, ווטרינרים וכל מי שאפשר. יש לי גישה טכנית שמסייעת לי, וכן עובד איתי במשרד, ויטלי מהנדס בחברתנו , כל זאת יחד עם העובדה שתכנון רפתות קרוב לליבי".
הוא מספר: "כל תכנון מתחיל בתכנית האב של הרפת, הבדיקה מתחילה מהמצב הפיסי והמצב הסטטוטורי שכולל את התב"ע, תשריט, התקנון שלה וההסכם עם רמ"י. תכנית האב כוללת את הטופוגרפיה, ניקוז, כיווני רוחות, התקנת פאנלים סולאריים וכן הלאה. המתכנן צריך להכיר את אפשרויות הבניה ולמנוע בזבוז כספים כתוצאה מתכנון שלא על-פי האפשרויות העומדות בפני הלקוח. במידה ויש לתכנן תב"ע חדשה גם היא מחייבת תכנית בינוי, ולעיתים צריך למצוא פתרונות יצירתיים, כגון החלפת שטחים, כך שכל שטח הרפת יהיה בתוך מגרש מבני המשק. תכנית האב מתבססת על בחירה בין חלופות".
הוא מדגיש שככל שבודקים את הדברים בשלב מוקדם יותר, כך ההתקדמות לקבלת היתר בניה תהיה מהירה יותר.
"כיום, אחד מהאתגרים המרכזיים בתכנון רפתות הינו תכנון כל תחום הטיפול בשפכי הרפת והזבל. אם בעבר היה נהוג לבנות חצרות קיץ בהן יוצרה כמות זבל רטוב גבוהה (ממשק רטוב) , היום מקובל לתכנן שהשפכים המטופלים מתקבלים רק כתוצאה ממשק הצינון של הפרות בסככת ההמתנה ובסככות הצינון , מאידך תנאי הרגולציה כיום הרבה יותר נרחבים".
יהודה מסביר כיצד ניגש לתכנון: "הלב של הרפת הוא מכון החליבה, תמיד רצוי לבדוק האם רוצים להגדיל או לבנות חדש. העלות הגדולה ביותר ברפת הנו המכון ולכן הוא מהווה בסיס לכל תחשיב כלכלי. בנוסף, במציאות הישראלית אנחנו מעדיפים לא לתכנן מכון קרוסלה באזורים הסמוכים לגבול כיון שפגיעה בו צפויה להשבית את הפעילות, בעוד שמכון מסוג פרלל יוכל להמשיך לעבוד גם אם מספר עמדות מושבתות. השלב הבא לאחר תכנון המכון הינו תכנון תחום הטיפול בשפכים, זהו "עקב אכילס" בקבלת היתר בניה, ויש לתכנן אותו מראש בצורה נכונה על-מנת לצלוח את הרגולציה, ובנוסף ולא פחות חשוב גם כדי לא לגרור את הרפת להשקעות כבדות מדיי. לכן על הרפת לבחור ביועץ לטיפול בשפכים בתחילת תהליך התכנון. במסגרת התכנון אנחנו גם לוקחים בחשבון את אפיון הסככות המתאימות לנחלבות ברפת בסככה כוללת או מרחבית, תכנון שבילי ההולכה שחייבים להיות מקורים ובשיפועים נכונים, וכן הצבת מיון הפרות וסככת הטיפולים. לדוגמה, ברפתות הגדולות מתן האפשרות לווטרינר ולמזריע לעבוד במקביל (בעיקר ברפתות באזורים חמים, בהן רוצים לסיים את הטיפולים בשעות הבוקר המוקדמות.)
התכנון הוא כלל מערכתי, על כל מרכיבי הרפת ,שלוחת הנחלבות, שלוחת הגידול, מרכז המזון ומערך הטיפול בשפכים. תכנון ושדרוג מכוני חליבה כולל תוספת עמדות חליבה, הגדלת חצר ההמתנה בהתאם לגידול המתוכנן, תכנון המרחב המוגן ושילובו במכון החליבה בהתאם לתקנות, תכנון ואפיון מכלי החלב, בדיקת מערכות החשמל המים והביוב וכן הוצאות בלתי צפויות מראש.
לאחר אישור חלופה נבחרת לתכנית האב אנו מכינים חלוקה לשלבי בניה ומכינים אומדנים בהתאם. למרבית הלקוחות קשה לבצע את התכנית בהשקעה חד שנתית ולכן ישנה חשיבות לחלוקה לשלבים. לאחר שהתכנית מוצגת ללקוח, יש רפתות שעל בסיס העלויות הצפויות מחליטות שלא לבצע את ההשקעה. עם זאת, יהודה מדגיש שרפתות שמנוהלות טוב צריכות להשקיע חלק מהרווחים כדי להתחדש ולהתקדם".
בכל רפת איתה הוא עובד הוא עורך בדיקות מעמיקות "דרך הרגליים", ומדבר עם העובדים בשטח : "ככל שאבין יותר טוב את הבעיות והאתגרים של הרפת וששיתוף הפעולה יהיה צמוד וטוב, כך התהליך צפוי להתקדם מהיר ויעיל יותר".
לצד העבודה מול מנהל וצוות הרפת, הוא נעזר גם באנשי מקצוע נוספים, כל אחד בתחומו כולל מהנדסי קונסטרוקציה באזורים השונים ויועצים שונים.
לסיכום, יהודה מציין שהרבה רפתות מסתכלות על עלות התכנון, אך הן לא מבינות שתכנון נכון צפוי לחסוך הרבה מאד כסף בהמשך ומאפשר את פיתוח וגידול הרפת . כיום, הרבה יותר קשה לקבל היתר בניה מבעבר ומשך התהליך צפוי לארוך כשנתיים, שכן נדרשים אישורים מגופים שונים, ביניהם: משרד החקלאות, רמ"י , משרד הבריאות, משרד להגה"ס, רשות הניקוז, פיקוד העורף, מכבי אש וכיוב', אך אם עובדים נכון אפשר לקצר את התהליך.
