יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1302924520

"יחסי עבודה מחייבים מידה מוגברת של אמון, נאמנות, הגינות ותום לב בתקופת קיומם ולאחר סיומם"

3 דק' קריאה

שיתוף:

בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[1] נדונה תביעתו של קיבוץ סעד ואגודות בשליטתו נגד עובד לשעבר, לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב והאמון ובגין שליחת יד ברכוש התובעות. עוד תבעו החזר חלקי של שכר עבודה ותשלום בגין סחורה שנלקחה מהם ע"י הנתבע ללא רשות. בתביעה שכנגד תבע הנתבע פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין לשון הרע.

מעשה שהיה כך היה:

התובעות עוסקות בין שאר גידולי השדה (גד"ש) גם בגידול טֵף – דגן נטול גלוטן שמוכר ומבוקש בעיקר בקרב בני הקהילה האתיופית.

הנתבע, בן העדה האתיופית, אקדמאי שערך בקיבוץ ניסוי גידול טף במסגרת לימודיו בפקולטה לחקלאות ברחובות, נקלט לעבודה בתובעת כדי שישמש כמנהל גידול הטף בגד"ש ויחד עם אחר יועד לטפל בפיתוח המוצר ושיווקו. זאת על רקע העובדה ששיווק הטף נתקל בקשיים ובקיבוץ הצטברו מלאים גבוהים של טף וקמח טף.

בשלב כלשהו חשדו התובעות כי הנתבע, יחד עם עוד שניים, עושים להקמת עסק של שיווק טף ומוצרים נלווים. הדברים נלמדו מתוך הרשת הארגונית במחשב התובעות המשמשת את כלל העובדים. בעקבות חשדם פנו התובעות לבית הדין וקיבלו צו לתפיסת מסמכים. מאלה נלמדו בפירוש ובפירוט תכניותיו של הנתבע (ושותפיו).
לאחר הדיון שנתקיים בבקשה לסעד זמני ולאחר שהנתבע מסר גרסתו – פוטר התובע.

אגב יצוין כי בין התובעות לשני שותפיו של הנתבע התקיים, לאחר הדיון בבקשה למתן סעד זמני, הליך גישור שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות והתביעה נגדם סולקה. ניסיון גישור עם הנתבע לא צלח.

טענות הצדדים:

התובעות טענו כי הנתבע פעל להקמת עסק פרטי בתחום הטף והתעתד לפנות לסוחרים וללקוחות קצה וכן לפתח מהטף מוצרים שונים. לשם כך פנה הנתבע לטכנולוג מזון שאליו אף העביר כמויות לא מבוטלות של טף לצורך עריכת ניסויים ופיתוח. התובעות טענו כי מידע זה נלמד כתוצאה מהצו שניתן ושלפיו נתפסו מסמכי המיזם שנרקם ע"י הנתבע ושותפיו. התובעות טענו כי התמקדותו של הנתבע בעסק הפרטי שהקים עיכבה ופגעה במכירות הטף של התובעות. הן העמידו תביעתם בגין כך על סך של 330,000 ₪. עוד תבעו תשלום בסך של כ-8,000 ₪ בעד הטף שנלקח ללא הסכמתן (6 ₪ לק"ג).

הנתבע טען כי לא חתם על הסכם סודיות המגביל את עיסוקו עוד טען כי לא נחשף לסוד מסחרי כלשהו ואת הידע שלו בתחום לא רכש אצל התובעות. הוא גם הכחיש את טענת התובעות כי התכונן להקים עסק מתחרה. לטענתו לרשות התובעות היו מצבורים גדולים של טף ללא ביקוש והוא גויס כדי שיחדור "לשוק האתיופי", וכיוון שהדבר לא עלה בידו הפעילו נגדו מהלכים פסולים, בין היתר איסוף חומרים ממחשבו וכיו"ב. בתביעה שכנגד טען הנתבע כי התובעות חייבות לו למעלה מ-400,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין הוצאת לשון הרע (עדכנו בפרסום מסודר את חברי הקיבוץ בחשדות), חלף הודעה מוקדמת (11,000 ₪), אובדן הכנסה ופיצוי בגין נזקים נפשיים.

דיון והכרעה

בית הדין חזר על קביעות משפטיות בעבר לפיהם: "בשל ייחודו של חוזה העבודה… המושתת על יחסי אמון ועל חובת נאמנות החלה על הצדדים לו, יש לתת משקל הולם לשיקולים של הגינות, נאמנות ותום לב… הובהר כי הפרת חובות אלה, אף מקום שבו לא קיימת תנייה (הצבת תנאי) חוזית של הגבלת עיסוק, מהווה בסיס להגבלת העיסוק במקרים המצדיקים זאת".

מהחומרים שנתפסו נלמד כי הנתבע וחבריו הקימו שותפות למטרת ייצור ושיווק מוצרים מגוונים מבוססי קמח טף, הכינו תכנית עסקית שכללה לוח זמנים לבניית רשת לקוחות ויעדי שיווק.
בשל כך הצדיק בית הדין את התובעות וקבע: "לו סברו הנתבע וחבריו כי ניתן ליצור קו מוצרים מבוססי טף, הרי שבמסגרת תפקידיהם אצל התובעות מחובתם היה להביא את המידע לידיעת התובעות".

בין יתר טיעוניו של הנתבע טען כי התברר לו שקמח הטף אינו מתאים לשוק האתיופי ומאידך נמצא כי על פי התכנית העסקית שנחשפה עיקר פעילות השיווק תוכננה לשוק האתיופי.

בית הדין קבע כי תכנית זו "מהווה חתירה תחת עיסקן של התובעות העולה כדי הפרת חובת האמון וחובת תום הלב המוטלת על עובדים כלפי מעסיקיהם".

בית הדין גם קבע כי הנתבע, בניגוד לטענתו, נחשף למידע סודי שאינו נחלת הכלל. הנתבע, למרות שהיה בעל רקע אקדמי הקשור לגידול הטף, נחשף לתוצאות ניסויים שנערכו במשך שנים בגד"ש הקיבוץ.
בסיכומו של עניין זה חויב הנתבע לשלם לתובעות פיצויי בסך 60,000 ₪ תוך שבית הדין חוזר ומדגיש כי הנתבע פעל בחוסר תום לב ותוך הפרת הסכם העבודה וחובת האמון המוטלת עליו.
כמו כן נקבע כי לנתבע לא ישולמו פיצויי פיטורים בשיעור המלא, היינו 8.33%, והוא זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור 6% בלבד.

באשר לתביעה שכנגד בעניין אי עריכת שימוע קבע בית הדין כי החובה לעריכת שימוע בלב פתוח ונפש חפצה לא מולאה על ידי הנתבעות. נפסק שהליך שימוע לא יכול להתנהל במסגרת דיון בבית הדין, זה שבעקבותיו פוטר הנתבע, ועל כן נפסק כי התובעות ישלמו לנתבע בגין העדר שימוע פיצוי בסך של 10,000 ₪.

שאר רכיבי תביעותיו של הנתבע נדחו, נקבע כי בנסיבות שהתגלו לא היה על התובעות ליתן הודעה מוקדמת או לשלם חלף הודעה מוקדמת. גם התביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, פיצוי בגין אובדן הכנסות ונזקים מקצועיים כל אלה נדחו, כל רכיב בנימוק רלוונטי.

בנוסף לכך נפסק כי על הנתבע לשלם לתובעות סך של 20,000 ₪ כהוצאות.

אלא ש… בכך לא הסתיים העיסוק בתיק. הנתבע הגיש לבית הדין הארצי לעבודה[2] ערעור.

בית הדין הארצי אישר את פסק דינו של האזורי. עם זאת לנוכח "נסיבותיו האישיות" של הנתבע "ובשים לב לעמדתן של המשיבות שבהגינותן היו נכונות גם במעמד הערעור לוותר על חלק מהותי מהחיוב" העמיד בית הדין הארצי את החיוב בפיצוי לא ממוני על סכום של 30,000 ₪ במקום 60,000 שנפסקו באזורי.

האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי


[1] סע"ש 64584-12-18 קבוצת סעד ואח' – חקלאות סעד אגש"ח פופלי סעד אגודה סעד אגודה שיתופית חקלאות נ' ג'ג'או בימרו

[2] ע"ע 21733-02-22 ג'ג'או בימרו נ' קבוצת סעד, חקלאות סעד אגש"ח פופלי סעד אגודה שיתופית חקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה
לאחר שהיה סגור במשך שנתיים לרחצה ולמבקרים, חוף זיקים נפתח ביום שלישי באופן רשמי *תמונה ראשית: חוף זיקים המחודש. צילום: מנהלת תקומה  בשנה האחרונה פעלה המועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם מנהלת תקומה, משרדי הפנים והתיירות, לשדרוג ולבנייתו מחדש של חוף זיקים שנהרס באירועי השבעה באוקטובר, ובו נרצחו 18 אנשים מתוכם 3 תושבי תושבי המועצה. החוף שודרג מחדש בעלות של כ-20 מלש״ח מתוכם כ-6.5 מיליון ש"ח ממנהלת תקומה.  טקס פתיחה רשמי התקיים ביום שלישי השבוע בשעה 15:00 במעמד השותפים להקמת החוף, תושבי המועצה והאזור. החוף יהיה פתוח החל מהשעה 07:00 עד השעה 18:00, ושירותי הצלה החל מהשעה 9:00. בחוף תותר גלישה אך לא תותר בשלב זה פעילות ספורט ימי וצלילה באזור.   ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו: "לאחר המתנה ארוכה חוף זיקים המיוחד והיפה ייפתח לרחצה ולמבקרים. לצד פתיחת החוף, אנו נזכור וננציח את נרצחי חוף זיקים ולא נשכח את 18 הנרצחים בחוף. אני מבקש להודות למנהלת תקומה, למשרד הפנים ולמשרד התיירות על תרומתם והשקעתם בחוף ובהקמתו מחדש ומזמין את כולם לבוא ולהנות מהחוף המשודרג." 
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן