"יער המאכל" בבית לחם הגלילית נמצא במשק בצר שבבית לחם הגלילית. יולי וניצן בצר הינם היזמים המקימים ובעליי החזון. זוג צעיר בשנות השלושים, בחרו בדרך חיים לאחר למידה ובדיקה, ובחירה מכוונת, במסלול חיים, האומר פרנסה וצורת חיים מיוחדת במינה. ניצן הינו קצין במילואים שעדיין מדריך יומיים בשבוע בצבא, ויולי מנהלת מיזם הנקרא "בי קיינד" (be kind), תהיה טוב.
הכל התחיל ממסלול הלימודים אותם בחרה יולי מיד לאחר השרות הצבאי. יולי בחרה במסלול לימודים באוניברסיטת בן גוריון של "פיתוח סביבתי", ניצן במקביל למד פארמקלצ'ר ואת נושא יערות המאכל. יולי: "הלימודים פתחו לנו את העיניים, וכתוצאה מהלימודים גיבשנו כיוון שהלך והתגבש. בשלב זה החלטנו לחזור למשק בצר בבית לחם הגלילית, בו גרים הוריו של ניצן. ניצה, סבתא של ניצן, גרה בסמוך. "השתלבנו כדור המשך והתחלנו לפתח ולנטוע את יער המאכל," אומרת יולי.
ומה הרעיון?
יולי: "זוהי שיטה לגדל אוכל שמחקה מערכת אקולוגית טבעית כקיים ביערות מאכל. זהו מודל שקיים בעולם. מדובר על פירות הדר, אגוזים, קטניות, פירות סובטרופיים, פיטנגו, בננות, מנגו.
"התהליך הוא כזה: דבר ראשון, תכננו איך משמרים את מי הגשמים שיורדים בחורף. בכל תא שטח שיש לנו אנחנו מתכננים מה יישתל והיכן, על מנת שכל שיגדל בשטח זה ישתלב עם הטבע, עם מינימום משאבים ותחזוקה.
"כלומר, משתמשים באדמה ובמשאבים ללא זיהום, ללא דלדול משאבים, מבלי לצרוך אותם מהר יותר מקצב החידוש שלהם. זוהי תפיסה עתיקת יומין שהפכה לפופולרית בשנים האחרונות, בשיטה המוכרת כ'קיימות', המשתמשת ומנצלת את כל משאבי הטבע. לא זורקים שום דבר. לדוגמא: במשק השכן ישנם סוסים. אנחנו משתמשים בצואה של הסוסים במתקן מיוחד ומייצרים גז בישול (ביוגז) שאף הוא נוצר מפסולת אורגנית."
יולי מצביעה ומראה כיצד העלים הנושרים מן העצים משמשים הגנה בסיסית לקרקע ובכך הם שומרים על לחות הקרקע, דבר המייצר שימוש מזערי במי השקיה, וחסכון במים: "לוקחים עשבים אותם אנו קוצצים, משאירים על הקרקע ובכך הם הופכים לחיפוי ודישון. עם הזמן הם מתפרקים והופכים לחלק מהאדמה וכשיש יותר אדמה, העצים יכולים להעמיק שורשים.
בין העצים והצמחים בשטח יער המאכל, יולי וניצן בנו בריכה אקולוגית, בה צומחים צמחי מים יפהפיים. המים שבבריכה זו מקורם במרזבים שבסככות המשק. בריכה זו מהווה בית גידול של בעלי חיים וצמחים. בבריכה גדלים דגים אותם הביאו, צפרדעים שנמצאים שם באופן טבעי ומיני סוגים שונים של חלזונות וציפורים. מסתבר שככל שמגדילים את הגוון הביולוגי, ככה המערכת יציבה ועמידה לטווח רחוק של שנים רבות.
אז מה חדש? הרי בעבר המשק המושבי היה משק מעורב, שנתן לכל משפחה את המזונות הבסיסיים, ההמשך היה מתוך כורח כלכלי והלך לכיוון התמקצעות ובחירה בגידול אחד או שניים.
יולי: "אכן קיים דמיון, אז זה היה מתוך כורח והישרדות. אנחנו התמקצענו בהפיכת שטח הגידול ליער מאכל, שעם הזמן יהיה מזין אותנו בני האדם והגידולים כולם יזינו אחד את השני."
"בתפיסה שבה בחרתי, בלקיחת אחריות רחבה וגדולה, אני ממזערת נזקים. מבחינתי, המקום הראשון בו עלינו לפעול הוא בהתנהלותנו והתייחסותנו אל האדמה בה אנו חיים, ומתוך כך, בנינו מודל לחינוך והדרכה וגם שירות ייעוץ תכנון והקמה לבעלי גינות, הרוצים גינה שהיא הוליסטית"
be kind
יולי וניצן בבחירה המכוונת הזו עשו בחירה שהיא הוליסטית אף לחייהם. זוהי בחירה של לקיחת אחריות על דרך חייהם וכל הווייתם – "יער המאכל" בבית לחם הגלילית.
בבחירה זו, יולי עם שלושה חברים הקימו מיזם בינלאומי הנקרא be kind. זהו מיזם בינלאומי שבסיס הרעיון שלו היא עשיית מעשים טובים. זהו סטארט אפ בינלאומי הפועל היום ב-28 מדינות ויש להם כבר 60,000 כרטיסים, מיזם בן שלוש שנים שנותן פרנסה ומקנה שקט נפשי במימוש וצמיחת יער המאכל. ניצן עובד כמדריך בצבא במשך יומיים בשבוע. בדרך זו הם בונים וחיים את חייהם מתוך ראייה רחבה והוליסטית. ליולי וניצן שני ילדים המשתלבים וגדלים במסלול חיים הוליסטי זה.
הבנייה של יער המאכל מתחילה בתהליך שנקרא "סוקציה". זהו תהליך הדרגתי, שבו מערכת אקולוגית נבנית כך שיכולה להכיל יער מאכל. ההתחלה הייתה בשתילת שיחים עם בחירה מדויקת של צמחים שיוכלו להכיל גם עצים גבוהים, עם חופות גדולות וכן, עצים קטנים ומיני מטפסים. ככל שהמערכת מגוונת יותר במיני הצמחים – כך גם מגוון בעליי החיים יגדל. בשטח יער המאכל גודלו כ-13 דונם. בספטמבר הקרוב כל השטח יהיה נטוע בעצים ותוך כמה שנים יהפוך ליער מאכל.
יולי: "בתפיסה שבה בחרתי, בלקיחת אחריות רחבה וגדולה, אני ממזערת נזקים. מבחינתי, המקום הראשון בו עלינו לפעול הוא בהתנהלותנו והתייחסותנו אל האדמה בה אנו חיים, ומתוך כך, בנינו מודל לחינוך והדרכה וגם שירות ייעוץ תכנון והקמה לבעלי גינות, הרוצים גינה שהיא הוליסטית. מבחינתנו, הבחירה הזו היא יציאה מהמודלים התחרותיים ופנייה אל אחזקת גינות, מתוך ראייה של התייחסות אל האדמה ומה שצומח בה כהזנה וצמיחה."
ככל שאנו מדברות, אני מגלה קוים משותפים בכל תחומי החיים של יולי וניצן. שיתוף פעולה זהו אחד המרכיבים המרכזיים בדרך חייהם. בכל צמח ועץ הנשתלים ביער המאכל, הרעיון הוא שיתוף פעולה בין שמים לאדמה, בכל שתיל שנשתל באדמה, ברעיון של הפרייה טבעית וצמחים שיבריחו מזיקים, בהשבחת הקרקע, השימוש במי הגשמים ובייצור הביוגז. שיתוף פעולה ביניהם כזוג, עבודה משותפת יומיומית, שבה לכל אחד יש תחומי אחריות, תוך שיתוף פעולה עם המשקים השכנים וסבתא של ניצן, שהיא דמות מרכזית בידע שלה וביכולותיה, בנוסף ליער המאכל.
יולי וניצן אף יצרו שיתופי פעולה נוספים בקהילת המושב בה חיים. הם מאד מעורבים ברמה הקהילתית וחברתית וכפי שמוסיפה יולי: "החלטנו שבעבודה המשותפת שלנו, ובחיים הזוגיים שלנו, השלם יהיה גדול מסך חלקיו."
תגידי, ניצה, גם היא שותפה שלכם?
יולי צוחקת ואומרת: "אנחנו שותפים שלה. יום אחד, ניצה בת ה-85, ראתה שבנינו שביל אבנים. למחרת היום היא העמיסה אבנים על הקולנועית שלה והביאה לנו לשטח." יש בי התרגשות כשאני רואה את התמונה הרחבה והגדולה המתקיימת. שיתוף פעולה בין ניצה לנכדיה, שילוב דורי, זוג צעיר הלומד מחכמתה וניסיונה של סבתם, ובנייה את יער המאכל לעוד דורות שיבואו אחריהם. בסמוך ליער המאכל, יולי וניצן מגדלים גינת ירק, המספקת לכל המשפחה ירקות. ניצן ושלומי השכן מנהלים יחד גינה קהילתית במושב.
בסיור בשטח,ב"יער המאכל" בבית לחם הגלילית, יולי מראה לי איך סביב עץ התאנה שתלו שיח שמושך מאביקים, ומהצד השני קרקש צהוב, צמח שתפקידו להוות חלוץ בהעשרת הקרקע – הוא זה שהופך את החנקן של הקרקע לזמין. על גזע התאנה מתלפפת שעועית מנומרת, שאף היא נחשבת לשיח חלוץ בהעשרת הקרקע.
ניצן הוא שאחראי על התכנון המדויק, מה יישתל בשטח והיכן, כשהמטרה היא אחת – שכל גידול יעזור, יתמוך ויגדיל את הגידול באדמה ויעשיר את האדמה. ניצן פתח קורס בו הוא מלמד את עקרונות "יער המאכל". בני הזוג יצרו שיתוף פעולה גם עם קרן קיימת לישראל. לקק"ל יש עניין לייצר בטחון תזונתי לדבורים כל השנה. כיום נמצאות הדבורים – החרקים שמבצעים את רוב ההאבקה בטבע – נמצאות בסכנת הכחדה והן מהוות חלק קריטי במארג המזון של כולנו. כך נוצר שיתוף פעולה על מנת שהדבורים ימשיכו בהאבקה כחלק משרשרת המזון.
כחלק מתפיסת עולמם של יולי וניצן, הם מקיימים סיורים והדרכות בנושא יער המאכל לבודדים ולקבוצות. יולי וניצן זוג צעיר, הורים לילדים קטנים, בחרו להיות דור שלישי במשק בצר בבית לחם – בחרו בחיים שסך השלם גדול מחלקיו בכל תחומי חייהם.
