"מצאנו חורים מהקליעים בכמה מבנים בקיבוץ ובהם הגנון" מספר בדאגה גלעד הלר מנהל הקהילה
בגבעת עוז מודאגים מאוד מאירועי ירי מסיבי שפקדו את הקיבוץ בסוף השבוע שעבר. הירי שבוצע מהכפרים הסמוכים לקיבוץ בוואדי ערה התרחש בפעם הראשונה ביום שישי בסביבות 23.00, ובפעם השנייה ביום שבת בשעה 17.00 אחר הצהריים. מהירי נגרם נזק למספר מבנים בקיבוץ, ולמזלם של חברי הקיבוץ שרובם הסתגרו בבתיהם לא היו נפגעים בנפש.
"לצערי הרב אירועי ירי מהכפרים הסמוכים אלינו הם לא דבר חריג אצלנו", אומר גלעד הלר, מנהל הקהילה של גבעת עוז, "בדרך כלל אנחנו נוטים לקרוא לזה ירי חתונות או ירי של כנופיות עברייניות. בתחומי הכפרים הסמוכים אלינו יושבות משפחות פשע, כך שאנחנו רגילים לקולות ירי כל הזמן. החריגות בסוף השבוע הייתה האינטנסיביות של הירי, והורדת הקנים לכיוון הקיבוץ יותר מהרגיל, כך שכמעט נפגעו אנשים שהסתובבו בשעות האלו בקיבוץ. מצאנו חורים מהקליעים בכמה מבנים בקיבוץ בעיקר בגגות, ובהם גם הגנון של הקיבוץ".
איך הגיבו החברים?
"הירי בשישי בלילה ובעיקר בשבת אחר הצהריים גרם לאנשים להסתגר בבתים, והיה מלחיץ מאוד, יותר מהרגיל. הזעקנו מיד את המשטרה, אבל בגדול היא לא עושה שום דבר. המשטרה התייחסה לזה ברצינות, והגיעו ניידות גם בשישי בלילה וגם בשבת אחר הצהריים, אבל לא ראינו תוצאות ומבחינתנו זה פלסטר על פצע הרבה יותר עמוק".
זה ירי בין כנופיות שזולג לקיבוץ, או שזה ירי לאומני שמכוון לקיבוץ?
"ההשערה שלנו היא כזאת. כל מי שבא לו לירות עושה את זה לכיוון שלנו, וזה לא משנה אם זו חתונה או מניע פלילי, שיכול להיות מלחמת כנופיות אבל גם ניסוי כלים או סתם ירי בשביל הכיף, או מניע חבלני לאומני. אין לנו מושג בכל פעם מה המניע. אנחנו יודעים שבכל מקרה, תמיד קל להם לכוון לכיוון גבעת עוז ולא פנימה לתוך הכפרים. אנחנו ברירת המחדל של הירי".
התחושה הכללית היא שאין ביטחון
הלר מספר שבסוף השבוע הקיבוץ היה כמרקחה, ונושא הירי וחוסר התגובה העסיקו את החברים בקבוצות הווטסאפ. השאלה שהתעוררה הייתה מה המוטיבציה שמאחורי הירי, והאם זה מצריך התערבות של כיתת הכוננות של הקיבוץ כשמדובר בירי ולא על מתקפה פיזית על הקיבוץ כפי שאירע בנגב המערבי ב-7 באוקטובר. "הייעוד של כיתת הכוננות הוא להילחם", מציין הלר, "ולא לצפות במי שיורה סתם להנאתו".
קיבוץ גבעת עוז נמצא על הכביש המוביל מצומת מגידו לג'נין ולמחסום סאלם. בעבר נורו לעבר הקיבוץ מטחי ירי מהכפרים שמעבר לקו הירוק, אך בשנים האחרונות הירי משם מתבצע לעבר המחסום והבסיס הסמוך אליו, והירי לעבר גבעת עוז מתבצע מהכפרים הנמצאים בשטח מדינת ישראל.
"אותנו מטרידה דווקא העובדה שמדובר בערביי ישראל", אומר הלר, "דווקא משום שזו מועצה מקומית מעלה עירון, ודווקא משום שזה בתחום השיפוט של משטרת אום אל-פחם ומרחב חוף. כל הדווקאים הטריוויאליים האלו, יוצרים חוסר משילות. אנחנו קושרים את זה גם להתנהגות על הכבישים, וגם לעובדה שחברי הקיבוץ לא נכנסים בשעות הערב לתדלק בתחנת הדלק של גבעת עוז כי זה נראה כמו מקום מפגש לעבריינים וכבר היו שם מקרי רצח. התחושה הכללית היא שאין ביטחון".
אירוע חמור שחצה את הקו האדום
אוכלוסיית גבעת עוז מונה 450 נפש, והקיבוץ נמצא בתנופת קליטה של חברים. לדברי הלר אירועי הירי גורמים לקושי לשכנע את המועמדים להיקלט בשכונה החדשה, להישאר בפרויקט ולא לצאת בגלל הלחץ שמביאה השכנות לכפרים. "אנחנו תמיד תלויים במשטרה באירועים האלו, אבל הפעם זו הייתה נקודת שיא. מדי פעם יש נקודות שיא כאלו שיוצרות לחץ פנימי אצלנו, ואנחנו מפעילים לחץ יותר כבד על המועצות האזוריות מגידו ומעלה עירון, ועל המשטרה. זה לא תורם שום דבר לקליטה, אבל חשוב להדגיש שזה לא גורם לאנשים לברוח מפה. החיים בגבעת עוז מתנהלים כרגיל, אבל אירועי הירי בהחלט לא תורמים לדו קיום בינינו לבין השכנים. אנחנו מבינים שהצד השני, רוב תושבי הכפרים, סובלים מזה לא פחות מאיתנו, אבל זה פחות מעניין אותנו כרגע. כרגע אנחנו דואגים יותר לעצמנו".
גיל לין, ראש המועצה האזורית מגידו, מסר בתגובה: "מדובר באירוע חמור שחצה את הקו האדום מבחינתנו, רק בנס לא נפגעו חברי הקיבוץ או הילדים שלנו. הגשתי תלונה חריפה למפקד משטרת אום אל פחם ולראש מועצת מעלה עירון, שמקרים כאלה לא יישנו. לא נאפשר פגיעה בביטחונם ובאיכות חיי תושבינו".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "הוגש דיווח והנושא נמצא בבדיקה".
