כיצד שינויי טמפרטורה, שינויי משטרי גשם ואירועי מזג אוויר קיצוניים משפיעים על ייצור מזון, בכך עסק הכנס שהתקיים ב-19 באפריל במכון וולקני
כנס חקלאות אקלים התמקד בהתמודדות עם האתגרים שמציבים שינויי האקלים בפני החקלאות:
השפעות שינויי האקלים על החקלאות:
עלייה בטמפרטורות: עלולה להוביל לירידה ביבולים, פגיעה באיכות הגידולים והתפשטות מזיקים ומחלות.
שינויים בדפוסי המשקעים: עלולים לגרום לבצורות, שיטפונות ואירועי מזג אוויר קיצוניים, הפוגעים ביציבות הייצור החקלאי.
המלחת קרקעות: עלולה להחמיר עקב עליית מפלס מי הים ובצורות, ולהקשות על גידולים חקלאיים.
פגיעה במגוון הביולוגי: עלולה להשפיע על שירותי המערכת האקולוגית החיוניים לחקלאות, כמו האבקה והדברה ביולוגית.
אסטרטגיות התאמה: הצגת טכניקות ושיטות חקלאיות שיכולות לעזור לחקלאים להסתגל לשינויים, כגון חקלאות מדויקת, גידולים עמידים לשינויי אקלים וטכנולוגיות חדשניות.
קיימות: דגש על שיטות חקלאות מקיימות שמפחיתות את ההשפעה על הסביבה תוך שמירה על פריון ואיכות.
חדשנות וטכנולוגיה: פיתוחים טכנולוגיים כמו חיישנים, רובוטים ובינה מלאכותית, אשר יכולים לשפר את היעילות של חקלאות ולהפחית בזבוז.
שיתוף פעולה ורגולציה: חשיבות שיתוף הפעולה בין חקלאים, מדענים, ממשלות וארגונים לא ממשלתיים כדי להתמודד עם אתגרי האקלים.
הכנס הווה פלטפורמה לשיתוף ידע וניסיון בין אנשי מקצוע בתחום, והקדיש תשומת לב רבה לתהליכים הנדרשים כדי לקדם חקלאות בת-קיימא.
הכנס התחיל בדברי פתיחה של חגי שניר – מנהל שה"ם, פרופ' ויני אלטשטיין – יועצת בלשכת המדענית הראשית, ופרופ' בני חפץ – ראש מנהל המחקר החקלאי.
חגי שניר: "השגת ביטחון תזונתי מחייבת שיתוף פעולה, מחקר בסיסי ויישומי, והדרכה מתאימה. אנו מתמקדים בחקלאות ובהשפעות האקלים, ונמצאים בעיצומו של תהליך מחקרי מקיף. מחקרים אלה, שחלקם בעיצומם, נועדו להבטיח את ייצור המזון בישראל. לא נוכל להתעלם מהשפעות האקלים על החקלאות הישראלית. עתיד החקלאות בישראל תלוי בהתמודדות יעילה עם אתגרים אלו."
פרופ' ויני אלטשטיין מסרה כי בישראל נערכו מחקרים מקיפים לאורך שנים בנושא שינויי האקלים. מחקרים אלה הניבו תובנות חשובות ופתרונות מעשיים להתמודדות עםהאתגרים.הידע שנצבר הוביל לשיתופי פעולה פוריים עם מוסדות מחקר יוקרתיים ברחבי העולם. מגוון הנושאים הנחקרים רחב וכולל: חקלאות ושינויי אקלים, דרכים לעצור את ההתחממות הגלובלית, וכן בחינה מעמיקה של אסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים הקיימים. הידע שנצבר מהווה בסיס איתן לניסיונות לפתרון בעיות בשטח, הן בהיבט האקלים הביולוגי והן בהיבט האקלים הפוליטי.
פרופ' בני חפץ, הדגיש את הצורך לספק פתרונות לאתגרי האקלים לא רק בישראל, אלא גם ברחבי העולם. ישראל מובילה את מחקר האקלים העולמי ומשמשת כדגל בתחום. אתגרי האקלים מתפתחים במהירות, ולכן נדרשת התאמה מהירה ויעילה. חיוני להבין את התהליכים המורכבים כדי להתמודד איתם בהצלחה.
טובה דויטש – טראובמן מהמרכז לחקלאות תחת שינויי אקלים ממנהל המחקר החקלאי הציגה את פעילות המרכז לחקלאות אקלים, המתמקד בהתמודדות עם אתגרים מרכזיים כגון חום קיצוני, יובש ממושך, שיטפונות וקרח. היא ציינה כי אלו הם האתגרים העיקריים העומדים בפני החקלאות בהקשר של שינויי האקלים. בנוסף, היא הדגישה כי פברואר 2025 היה הקר ביותר ב-50 השנים האחרונות, עובדה הממחישה את השינויים הקיצוניים במזג האוויר. (תקציר ההרצאה מובא בהמשך).
ד"ר יצחק יוסף מהשירות המטאורולוגי הסביר כי אתגר מרכזי הוא ניטור שינויי האקלים, זאת משום שהציוד המשמש למדידות השתנה, וגם הסביבה עצמה עברה שינויים דרמטיים. לכן, מתעוררת השאלה כיצד ניתן למדוד שינויי אקלים בצורה מדויקת ברחבי כדור הארץ.
הוא ציין כי כדור הארץ צפוי להתחמם, כאשר באזורים הצפוניים ירדו יותר משקעים, ובאזורים הדרומיים פחות. בשני העשורים הקרובים צפויה על פי סימולציות התחממות משמעותית, מסוף שנות ה-80, נרשמת עלייה של 0.8 מעלות צלזיוס בעשור, עלייה משמעותית ביותר.
ההשפעות על החקלאות ניכרות. פותחו ספים קריטיים להערכתן: ימים חמים מוגדרים כימים בהם הטמפרטורה עולה על 34 מ"צ, לילות חמים מוגדרים כלילות בהם הטמפרטורה עולה על 20 מ"צ, ולילות קרים מוגדרים כלילות בהם הטמפרטורה יורדת מתחת ל-7 מ"צ.
צפויה עלייה של 3 עד 7 מ"צ מהשיאים הקיצוניים שנמדדו עד כה. גם עומס החום עולה, מספר גלי החום גדל, ומשכם מתארך. בנוסף, צפויה התייבשות של 20% עד 25% עד סוף המאה, ועלייה בעוצמת הגשמים בשיעור של 20% עד 40%, עם מגמת עלייה מתמשכת.
ד"ר איתי גונדה מהיחידה לחקר צמחי תבלין, מרפא ובושם מנווה יער הציג פיתוח חדשני: ממשק הדברה וממשק השקיה קיצי, שנועדו לעכב את הפריחה המוקדמת ולהתמודד עם מחלת הפוזריום בכוסברה. כוסברה היא גידול מרכזי בישראל, אחד משני התבלינים המובילים בשטחי גידול, והיא מגודלת לאורך כל השנה במזרעים דו שבועיים. אולם, פריחה מוקדמת, במיוחד בקיץ, מפריעה לריבוי קצירים ומקשה על גידול יעיל.
בשנים האחרונות נצפתה תופעה של 'חולי נופל קיצי', המהווה בעיה חמורה במיוחד בגידול במבנים, שם אין אפשרות להימלט מתנאי הקיץ הקיצוניים. דיווחים רבים מתקבלים מרחבי הארץ, כולל עמק יזרעאל, אזור השרון, חבל לכיש וחבל הבשור.
כדי להתמודד עם בעיה זו, ננקטים מספר צעדים: טיפוח קווים חדשים: יצירת הכלאות בין הזן 'סמדי' לזנים אחרים המאחרים פריחה. סלקציה: בחירת צמחי 'סמדי' המאחרים לפרוח. פיתוח אגרוטכניקות: פיתוח שיטות גידול לדחיית פריחה, כולל ממשק השקיה יומי בקיץ, המאפשר יבול גבוה יותר. עמידות לפוזריום: בחינת האפשרות לגדל את הזן 'סמדי' בקרקע נגועה בפוזריום. הפריחה מושפעת בעיקר מאורך היום, אך כוסברה פורחת גם ביום קצר. טיפוח הזן 'סמדי' מתבצע באמצעות סלקציה בשדה, כיסוי הצמחים ברשת 50 מש להפרייה עצמית, הפקת זרעים ובחינת תגובה לפוזריום במבחני עציצים.
ד"ר עומר קראין ממו"פ צפון ומיגל הגיש הרצאה: בחינת ממשק של שימוש ברשתות צל דינמיות להתמודדות עם שינויי אקלים ולשיפור רווחיות מטעי התפוח. (תקציר ההרצאה מובא בהמשך).
ד"ר רועי כספי ממכון וולקני הציג שיפור בהדברה ביולוגית של כנימות בפלפל, באמצעות מושיות, לאור שינויי האקלים. המחקר מתמקד בשיפור ההדברה הביולוגית של כנימות עלה בפלפל, לאור שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, על ידי שילוב של המושית האסייתית עם מוצר מסחרי קיים של צרעות אפידיוס.
גידול הפלפל בישראל מתפרש על כ-30,000 דונם, כאשר 65% מהשטח מרוכז בערבה. זהו גידול חשוב לשוק המקומי ולייצוא. כנימות, ובמיוחד כנימת עלי האפרסק, הן מזיק מרכזי בפלפל. הן כנימות פוליפגיות בעלות קצב ריבוי גבוה וגורמות לנזקים ישירים ועקיפים קשים.
ההדברה מתבססת על שיטות כימיות וביולוגיות, אך צמצום השימוש בחומרים כימיים מחייב מעבר להדברה ביולוגית כחלק מהדברה משולבת. הבעיה חמורה במיוחד בגידול פלפל בבתי רשת, שם קשה ליישם הדברה ביולוגית או משולבת.
הדברה ביולוגית מסחרית של כנימות מתבצעת בעיקר באמצעות צרעות טפיליות מהמין Aphidius colemani, אלו צרעות רב-פונדקאיות המתפתחות על מיני כנימות עלים שונים. הבעיה: הצרעות פעילות ביעילות בטווח טמפרטורות צר (סביב 25 מעלות צלזיוס).יעילותן פוחתת משמעותית מעל 30 מעלות צלזיוס. בבתי רשת בערבה, טמפרטורות גבוהות מונעות שימוש יעיל בצרעות אלו, שפיזורן מתחיל רק בסוף אוקטובר עם התקררות מזג האוויר כלומר טווח הטמפרטורות הגבוה באזור הערבה, לא מאפשר שימוש יעיל בצרעות אלו.
מושית אסייתית: משמשת כאויב טבעי יעיל של כנימות עלה ברחבי העולם. נמצאה בישראל בשנת 2017. היא יעילה בטמפרטורות גבוהות (30-35 מעלות צלזיוס), מה שמשלים את פעילות הצרעה הטפילית שפעילה בטמפרטורות נמוכות יותר. היא בעלת קצב התפתחות ופריון גבוה וטורפת כמות גדולה של כנימות.
מטרות המחקר: שיפור ההדברה הביולוגית של כנימות עלה בפלפל על ידי שילוב מושית אסייתית עם צרעה טפילית, לאור העלייה הצפויה בטמפרטורות בבתי הרשת, וכן חקירת יחסי הגומלין בין המושית האסייתית לצרעת האפידיוס בטמפרטורות שונות, בתנאי מעבדה ובבתי רשת בנגב הדרומי.
מאור מצרפי, ממרכז מחקר נווה יער במנהל המחקר החקלאי, הציג מחקר על הדברת עשבים בתנאי אקלים משתנים, תוך התמקדות בהפחתה וייעול השימוש בקוטלי עשבים בגידולי שדה. השפעת שינויי האקלים: שינויי האקלים משפיעים על יעילות קוטלי העשבים כאשר טמפרטורות גבוהות ושינויים בתנאי הסביבה משפיעים על פעולתם של קוטלי העשבים. בעיקר מושפע מכך העשב זון אשון שהינו עמיד לקוטלי עשבים בטמפרטורות גבוהות.
דניאל ביקל משה"מ הציג מחקר על שיפור פוטנציאל היבול וייעול ניצול המים בזני חיטה אפילה המיועדים למספוא בישראל.
רקע: מרבית המספוא בישראל (כ-70%) מיועד לרפת החלב ומקורו בזני חיטה לחם אביבית.
שאר אספקת המזון הגס (כ-30%) מושתתת בעיקר על תירס לתחמיץ.
גידול הדגן החורפי (חיטה) מבוצע ברובו בממשק בעל, תחת עונה קצרה ואקלים משתנה.
יובש הוא הגורם המרכזי המגביל את יצרנות החיטה.
ירידה של 10% במנת המים עונתית עלולה להביא לפגיעה של 25% ביבול.
ביקוש ענף הרפת למזון גס איכותי הוא קריטי לכלכלת שטחי הפלחה.
שנת בצורת או פגיעה אחר ביבולי החיטה משפיעה על כלל משק החלב.
אזור עמק בית שאן ועמק הירדן מאופיין במיעוט משקעים ובתנאי סביבה חמים.
על אף היקף גידול קטן למספוא, שטחי הגידול משרתים רפתות עם תפוקה של כ-130 מיליון ליטר. באזורים אלו נדרשת תוספת השקיה גדולה כדי לעמוד ביעד ייצור של ביומסה למספוא.
מסקנות: זנים אפילים מתאימים לגידול בעמק בית שאן בתמיכת השקיית עזר אך הם רגישים לרביצה באירועי גשם רציפים בעונה. הזנים האפילים הניבו יבול רב יותר מזני הביקורת. נדרשה תוספת של כ-250 מילימטר מים כדי להגיע ליבול מיטבי.
פרופסור צבי פלג מהפקולטה לחקלאות הציג מחקר על חזרה לשורשים באמצעות גמישות פנוטיפית, במטרה לצמצם את השפעת שינויי האקלים על יבולי חיטה.
צמצום השונות הגנטית בחיטה המודרנית הוביל לירידה בעמידותה לתנאי אקלים משתנים. המטרה היא להשיב גנים של עמידות, הקיימים בחיטת הבר, באמצעות הכלאות הזנים הקיימים עם קווי חיטה עמידים. קווים שבהם השורשים גדולים יותר והנוף קטן יותר, ובכך תיווצר עמידות. כמו כן קווי חיטה עמידים מפגינים יעילות טובה יותר בניצול מים, באמצעות פתיחת פיוניות מבוקרת. החזרת גנים של גמישות פנוטיפית מחיטת הבר עשויה להגביר את עמידות החיטה לשינויי אקלים.
ד"ר גיורא בן ארי מהמכון למדעי הצמח במנהל המחקר החקלאי הרצה על איתור זני זית המתאימים לתנאי חום: השפעת החום על הזית: עצי זית מתקשים להתמודד עם עליית הטמפרטורות. קיימים הבדלים משמעותיים בין זני הזית השונים ביכולתם לעמוד בחום. הזנים נבדלים באחוז השמן בפרי, משקל יבש וגודל הפרי, יבול וסינתזת השמן, ואיכות השמן המופק. איתור זנים עמידים לחום יאפשר גידול זיתים איכותיים גם בתנאי אקלים משתנים.
ההרצאה של ד"ר רועי בן דוד מהמכון למדעי הצמח במנהל המחקר החקלאי עסקה בשיפור הצמיחה הראשונית של חיטה, במטרה לצמצם נזקי יבול הנגרמים מיובש וחום בתחילת עונת הגידול. זני החיטה של "המהפכה הירוקה" הביאו לעלייה ביבול, אך הם סובלים מצמיחה ראשונית חלשה וקושי בהתמודדות עם עקות יובש וחום. המחקר הדגים כי ניתן לשפר את נקודות התורפה הללו באמצעות טיפוח: קווי טיפוח עם גנים חלופיים לננסות. איתור חומר גנטי של חיטת בר בעל יבול גבוה, המותאם לזריעה עמוקה. הוכח כי ניתן לשלב תכונות צמיחה ראשונית משופרות עם יצרנות גבוהה. יש צורך בבחינה נוספת של ממצאי המחקר, תחת עומקי זריעה, סוגי קרקע וסביבות גידול שונות.
ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן גוריון הציג מחקר המעלה חשש בנוגע להשפעת עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה על הערך התזונתי של המזון שאנו צורכים. השפעת פחמן דו-חמצני על צמחים: עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני גורמת להצטברות גדולה יותר של פחמן בצמחים, מה שמוביל לחוסר איזון בחומרים התזונתיים. הצמחים מייצרים יותר פחמימות ופחות חלבונים, ויטמינים ומינרלים. כתוצאה מכך, הערך התזונתי של הגידולים פוחת. לדוגמא באורז יש הפחתה גדולה מאוד באחוז החלבון. נוסף, לכך, מזיקים נאלצים לאכול יותר צמחים כדי לקבל את הערכים התזונתיים. ירידה בערך התזונתי של המזון עלולה להוביל למחסור בחומרים חיוניים בקרב בני אדם. פתרון אפשרי הוא דישון עלוותי.
ד"ר דנה חרובי מהמכון למדעי הצמח במנהל המחקר החקלאי הגישה הרצאה על שיפור הפיזיולוגיה של אבוקדו "האס" בתנאי עקות קור וחום באמצעות טיפולים מקדימים. (תקציר ההרצאה מובא בהמשך).
ד"ר ניסים טל מהמכון למדעי הצמח במנהל המחקר החקלאי הציג מחקר על השפעת יישום מעכבי ייצור כמו ג'יברלין על הגדלת יבול תות שדה יישום מעכבי ייצור ג'יברלין על שתילי תות שדה במשתלת הריבוי עשוי למתן את ההשפעה האקלימית השלילית על היווצרות כתרים משניים ויצירת איברים רפרודוקטיביים. התוצאה הצפויה היא שיפור הרציפות העונתית בעונה והיבול החורפי, ללא פגיעה באיכות הפרי.מטרת המחקר הייתה לפתח שיטה ישימה לשיפור היבול החורפי הבכיר בתות שדה, באמצעות שימוש במעכבי סינתזת ג'יברלין. היתרונות: מיון שתילים קל יותר במשתלה.קליטה מהירה וטובה יותר בשטח.פחות יצירת שלוחות.עלייה ביבול המוקדם.עלייה ביבול הכללי.אך במשתלה מתקבלים פחות שתילים.
ההרצאה האחרונה ניתנה ע"י ד"ר ורד ירחימוביץ מהמכון למדעי הצמח במנהל המחקר החקלאי: יישום טיפולי ג'יברלינים בעצי אבוקדו צעירים לשיפור המצב הווגטטיבי, הפוריות והתמודדות עם עקות חום באביב (תקציר ההרצאה הובא בגיליון הקודם בעמ' 76).
