כנס התנועה הקיבוצית וגלובס לצמיחת הקיבוצים התקיים השבוע בשפיים. הכנס עסק בתעשייה הקיבוצית ובחדשנות טכנולוגית, ביטחון תזונתי בעולם משתנה, פתרונות שיכון, אנרגיה חלופית ועוד. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: ״נדמה שהחברה הישראלית חוזרת לחיי משמעות וחקלאות״
תמונה ראשונה: ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים 2025. צילום: תמר מצפי
כנס התנועה הקיבוצית וגלובוס לצמיחת הקיבוצים 2025 התרחש ביום שני בשבוע שעבר. הכנס, שהתקיים בשפיים, נפתח בדבריהם של מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה, מו״ל גלובס אלונה בר און ומנהל חטיבת הבנקאות בדיסקונט אסף אלדר, שדיברו על השותפות ההדוקה עם התעשייה הקיבוצית – מהתעשיות המשמעותיות במדינת ישראל. התעשייה הקיבוצית היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר בפריפריה – עם מעל 55 אלף עובדים, מתוכם מעל 30 אלף בפריפריה.
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, סיפר בכנס על המסע לבנייה של הקיבוצים והחקלאות מתחילת המלחמה: "צעירים מכל רחבי הארץ באו ואמרו שהם רוצים להיות 'גרעינרים'. יש 30 קומונות חדשות בקיבוצים של צעירים שהגיעו לעבוד בחקלאות. נדמה שישראל באופן כללי עוברת לקיבוץ. להביא את החברה כולה לחיי משמעות וחקלאות זו משימת דור"
אלונה בר און, מו"ל גלובס, דיברה על תפקידם ההיסטורי והעתידי של הקיבוצים. "תפקידם ביישוב הארץ, בתעשייה, בביטחון התזונתי, במימוש פוטנציאל האנרגיה וביכולת לדבר זה עם זה ולנסות להשיב ולשקם אמון בעולם של פגיעות, כשכל זהות מרגישה שהיא נדחקת ונשכחת, ורק עליה טופלים דברים רעים. ופה, אני מאוד מאמינה שלקיבוץ יש תפקיד היסטורי גדול, ואני מחכה לראותו מתממש עוד יותר".
פאנלים מרובי משתתפים ממשרדי הממשלה, מוסדות המדינה, המגזר העסקי וההתיישבות עסקו בתעשייה הקיבוצית, חדשנות טכנולוגית, ביטחון תזונתי בעולם משתנה, פתרונות שיכון, אנרגיה חלופית, הקרקע החקלאית ועוד.
בהמשך הכנס, מסר אבידע בכר, חבר קיבוץ בארי שאיבד את בנו ואשתו ונפצע בעצמו ואיבד את רגלו בשבת 7 באוקטובר, עדות מטלטלת: "פתאום שומעים צרור יריות בתוך הקיבוץ. אתה לא יודע כלום עדיין. אתה משלים בראש שהצבא נלחם. אחר כך הודיעו להיכנס לממ"דים, מה שהתברר כמלכודת מוות", סיפר, ודיבר על העתיד שהוא רואה למדינת ישראל – אחדות, שיקום ויישוב הארץ. "רק אחדות. אני בעד שתי מדינות לשני עמים, שתהיה להם מדינה, אבל לא פה".
בין חדשנות וטכנולוגיה לערכים חברתיים וציוניים
"חיפשנו אז ואנחנו מחפשים גם היום חברות מאוד טובות עם פוטנציאל צמיחה מוחשי שאנחנו יכולים להאמין בו ועם הנהלות חזקות. התעשיות הקיבוצית תמיד היו שם, גם כשהן היו במשבר", סיפר רן בן אור, שותף מנהל בקרן טנא, שהשקיעה ב-15 חברות קיבוציות עד כה, בשיחה עם שי שלו בכנס. הוא סיפר שהשקעה בקיבוץ היא כמו השקעה במשפחה גדולה. "יש חילוקי דעות, אבל בסוף לאנשים איכפת אחד מהשני, יש הנהגה ויודעים לקבל החלטות".
"אנחנו מאוד מאמינים בתעשייה הקיבוצית", אמרה בהתרגשות דפנה זמיר, מנהלת האגף לבנקאות מסחרית בבק דיסקונט, בפאנל התעשייה הקיבוצית בכנס. וזה, לדבריה, ממש לא רק בגלל הרווחים. "השילוב בין חדשנות הטכנולוגיה לפן האנושי והחברתי, לארץ- לפריפריה, לתעסוקה, ליישוב הארץ, לחיבור לאדמה. בתעשייה הקיבוצית יש משהו בחיבור בין כסף ושגשוג כלכלי לערכים של ביחד ושל שותפות"
רונית אשל, מנהלת אקלימטק ותעשיה בוגרת ברשות החדשנות, הסבירה בפאנל שעסק בחדשנות בתעשייה על החשיבות של התחדשות וחדשנות גם בתעשיות המסורתיות. "מדינת ישראל לא יכולה לחיות רק מהייטק. היא חייבת את הטכנולוגיה הפיזית, המוצרים הפיזיים, המתקדמים ביותר, כדי להישען עליהם. אנחנו רוצים לראות את המפעלים מגייסים מהנדסים, עובדים עם מאיצים ועם טכנולוגיות חדשות ומפתחים עוד מוצרים. מוצרים חדשניים, הכי מופרעים שיכולים להיות. רשות החדשנות משתתפת ב-6.5 מיליון שקל לפיתוח מוצרים חדשים".
עו"ד עמרי רותם, יו"ר דירקטוריון שלא"ג תעשיות וחבר קיבוץ שמיר, סיפר בפאנל שעסק בתעשייה בפריפריה כי החשיבות האסטרטגית של התעשייה הקיבוצית למשק הישראלי היא אדירה. אבל יותר מזה- היא חשובה לקהילה. "החשיבות של התעשייה לאזור שלנו, לקהילות שבו, לקהילה שלנו בקיבוץ, לקהילות שסביב, לערים שבסביבה שלנו, לעובדים ולמשפחות שלהם, היא משהו שאי אפשר להסביר במילים. 25 שנה חרטנו על דיגלנו את הקשר ההדוק בין הקהילה לפעילות העסקית שלה. מאוד השתדלנו לאורך השנים שהקהילה תוביל את העסק".
מהפכת ההתיישבות החדשה כבר כאן עם ניחוח של קוד, שיתוף וציונות
קיבוץ הייטק הוא פרויקט שצמח מהחיבור בין התנועה הקיבוצית לבכירים מעולם ההייטק, במענה לאתגרי קיבוצי הגבול
הרעיון: להביא משפחות הייטקיסטים לקיבוצים, לשלבם כחברים מן המניין, ולחזק יחד את החוסן הקהילתי והדמוגרפי. לא מחכים שהמדינה תביא את ההייטק לספר – מחברים את ההייטקיסטים לקיבוצים. מאות משפחות כבר הביעו עניין,
אולי חלקן מתאימות לקיבוץ שלכם?
זו ההזדמנות שלכם לחזק את הקיבוץ וגם להצעיר אותו. נשמח לחשוף בפניכם את פרויקט קיבוץ הייטק ולבחון יחד התאמה לקיבוץ שלכם.
אם אתם מחפשים דרך ייחודית לעודד קליטה ולהעשיר את המרקם החברתי, פנו אלינו באתר האינטרנט kibbutzhightech.com
או פנו לאדם לטרולו בטלפון 054-9719555
