כשהלילה מתעורר לחיים

"המסע הלילי של לביא" הוא ספר ילדים ייחודי והרפתקני, רווי אהבה לבעלי חיים שמתאים במיוחד לילדים סקרנים בעלי דמיון מפותח * מחברת הספר, קרין בר עזר (דזנט), ממושב שער אפרים, מספרת על ההשראה שקיבלה מבנה לביא ועל עולם קסום שנשקף מגובה עיניו

*תמונה ראשית: קרין בר עזר (דזנט). צילום: ג'נט ארליך

אם הילדים שלכם אוהבים ספרים על בעלי חיים, פנטזיה והומור, אתם חייבים לקנות להם את הספר "המסע הלילי של לביא" (הוצאת אוריון) שכתבה בכישרון רב קרין בר עזר (דזנט), המתגוררת במושב שער אפרים, שידועה גם בשם הבמה "בילבולית הבלשית".

את ההשראה לכתיבת הספר קיבלה קרין מבנה לביא. בספר היא מתארת איך היא מכסה אותו לפני השינה וממשיכה לענייניה. לאחר שהוא נרדם מגיעה אליו ינשופה שמציעה לו לצאת איתה למסע לילי. לביא מסכים מייד ומטפס על גבה, דבר שנראה כמו מחווה לסיפור הילדים האהוב על נילס הולגרסון שהמבוגרים שביניכם בוודאי זוכרים.

בזמן שכל הילדים ישנים, לביא והינשופה החכמה יוצאים להרפתקה מרתקת, מותחת וקסומה. הם פוגשים יחד חיות שפעילות בלילה, כגון ארנבים, שועלים, צפרדעים ועטלפים. בתוך כדי המפגש עם בעלי החיים הם נחשפים לסכנות שאורבות לבעלי החיים בחיי היום יום. לביא, גיבור הספר, נדרש לגלות אומץ ויוזמה ולסייע לחיות. למשל הארנבים משחקים בשדה והשועלים זוממים לטרוף אותם. לביא שורק במשרוקית, ואז הם רצים למחילה וניצלים.

כל חיה שמציל לביא מעניקה לו מתנה כאות תודה – הארנבים למשל נותנים לו גזר וכך לומד לביא על הדדיות: אתה עזרת לי – אני נותן לך משהו בתמורה.

כיצד יסתיים המסע? האם הוא התרחש באמת או שכל הטיול הזה היה רק חלום? לא נהרוס את ההפתעה של ילדיכם שבטוח ייהנו מאוד מהספר.

מתוך הספר: "בּוֹא בְּיַחַד נְגַלֶּה… מִי עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ? וּמִי כְּשֶׁחוֹשֶׁךְ בַּחוּץ יוֹצֵא מִמְּחִלָּתוֹ? מִי יוֹצֵא לָצוּד וּמִי צָרִיךְ לְהִיזָּהֵר?וּמִי זוֹחֵל עַל בִּטְנוֹ, וּמִי רָץ וּמְנַתֵּר?"

את הספר איירה נטע שילר ובו תחושת רוך ונועם. בספר מסרים פשוטים ורגישים, הוא כתוב בשפת סיפור קלילה ובחרוזים. המסרים תורמים לפיתוח רגשות ואמפתיה כלפי בעלי חיים – נושא חשוב מאוד בתקופה בה אנו חשופים לאלימות של ילדים לבעלי חיים שעלולה להפוך יותר מאוחר לאלימות כלפי ילדים חלשים מהם. נוסף לאהבה לבעלי חיים יש בספר ערכים נוספים – ביניהם הצורך בשייכות ובאהבה, הצורך הבסיסי בביטחון, הצורך בחמלה לאחר.

"הספר שלי הוא סוג של פנטזיה, שמערבת דמיון ומציאות," מספרת קרין. "הקורא הצעיר מחליט בעצמו אם זאת אמת או בדיה ובעיניי זה כל היופי שביצירה, שהיא מאפשרת מרחב של בחירה ולא מחליטה בשביל הקורא."

מה גרם לך לכתוב את הספר?

"תקופת הסגרים בקורונה. לא עבדתי במשך תקופה ארוכה מאד ומצאתי את עצמי יושבת בבית מתוסכלת מאד מהמצב ומחוסר הוודאות. מהנקודה הזאת החלטתי להמציא את עצמי מחדש. בבוקר קראתי ללביא ספרים על כל מיני חיות ולימדתי אותו על צבעים ובערב ישבתי לכתוב את הספר. היות שלא עבדתי ולא קיבלתי משכורת דחיתי את הוצאת הספר לאור, כי לא היה באפשרותי לשלם. כשחזרתי לעבוד ועולם הילדים חזר לפעול (היינו הראשונים להיסגר והאחרונים לחזור לשוק העבודה) יצרתי קשר עם אורלי לוי, מנכ"לית הוצאת אוריון וממש לקראת יום הולדתו החמישי של לביא, יצא הספר לאור ולביא זכה במתנה מרגשת. לביא הסתובב במשך שבועיים כמו טווס גאה שאימא כתבה עליו ספר."

ספרי לי קצת על לביא. איזה סוג של ילד הוא – סקרן? בעל דמיון מפותח?

"וואו, לביא הוא ילד מדהים! כל מי שפוגש אותו מתאהב בו מייד. לביא הוא ילד סקרן מאוד שאוהב מאוד ספרים ובעלי חיים (מגיל חודש אני קוראת באוזניו ספרים). הוא ילד טבע ('מוגלי קטן') אוהב לטייל כמוני ולאסוף צדפים ולחפש קוצים של דורבנים כפי שהייתי אני כילדה. הוא מתעניין מאוד בניסויים מדעיים ובמטבעות. עד גיל ארבע היו לו המון בעיות שינה. אפשר להגיד שהוא לא ממש ישן והיו לנו לילות קשים מאוד איתו. זה היה הרקע לכתיבת הספר שמשתלבים בו הידע שלי על בעלי חיים והפעלות."

למי מיועד הספר הזה?

"הוא מיועד להרבה ילדים שקוראים להם לביא, לבנים, לבנות ולילדים שאוהבים בעלי חיים. הוא מתאים להורים שמחפשים לילדים שלהם ספר בעל ערך ומסר. אפשר לקרוא אותו מגיל שנתיים וחצי, שלוש ועד גיל תשע לפחות."

מה המסר של הספר?

"המסר העיקרי הוא עזרה הדדית וקבלת השונה. זהו מסר חשוב במיוחד בתקופה בה עוברים הילדים הרבה מאוד סוגים של חרמות. נוסף לכך אני מעבירה מסרים של חיבור לטבע, חיבור לבעלי חיים. יש למשל מקרה של נחש שרוצה לטרוף את הצפרדעים – לא הורגים את הנחש, אלא מזיזים אותו למקום אחר. גם לחיות המפחידות יש מקום בעולמנו ואסור לפגוע בהן לרעה."

את מגדלת בעלי חיים בבית?

"כן. יש לנו גן חיות קטן בבית. ארנבים, שרקנים, אוגרים, צבים, תוכים, לטאות, נחשים, תרנגולות חופש, חמוס, צ'ינצ'ילות. לא משעמם."

האהבה לבעלי חיים מלווה את קרין מילדות: "הייתה לנו בבית כל חיה שאפשר לדמיין, ציפורים, חתולים, ארנבים, אפילו חמור", היא מספרת. "תמיד ראיתי בחיות חברים, הצלתי חיות ועד היום אני אוהבת לבלות בחברתם. הייתי אוספת שבלולים וכל מה שאפשר לאסוף בדרך הביתה. הייתי מחביאה את כל בעלי החיים האלה במגירות כדי שההורים שלי לא יגלו אותם. בגיל 5 בדרך חזרה מהגן ראיתי מישהו מרביץ לחמור, אז פשוט אחזתי ברצועה אליה היה החמור קשור, הבאתי אותו הביתה והצלתי אותו. הוא היה אצלנו שנה ואז מסרנו אותו לפינת חי."

קרין מגיעה ממשפחה אנגלוסקסית. עד גיל 6 דיברו בביתה רק אנגלית וקרין לא ידעה מילה בעברית. "כשהגעתי לגן הילדים צחקו עליי כי לא ידעתי עברית," היא משתפת. "הגננות של פעם לא ידעו אנגלית והייתי 'אאוט סיידרית'. מה שהציל אותי זה שבגן היו תרנגולת, ברווזה וצב מים, הם היו החברים שלי. הייתי באה לגן, מדברת איתם ומשחקת איתם. ככה העברתי את הימים שלי בגן."

ומה קרה בחופש הגדול? כשלא היה גן?

"קרה הדבר הכי יפה שיכול לקרות – נתנו לי לשמור על החיות של הגן. מאז החל לחלחל לתוכי הרעיון שאם החיות עזרו לי כילדה זה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה – לעזור לילדים אחרים בעזרת החיות. רציתי להיות וטרינרית, עם כל דבר שקשור לבעלי חיים ועבדתי גם כמה שנים כאסיסטנטית של וטרינרים. בצבא רציתי להתעסק בכלבנות, אבל בסופו של דבר הייתי נהגת האמרים."

טיפול בעזרת בע"ח וליצנות רפואית

לאחר שבגרה השלימה קרין תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובחינוך מיוחד ולמדה טיפול בעזרת בעלי חיים, ליצנות רפואית וליצנות מקצועית. במשך מספר שנים היא הפעילה חוגי טבע בגנים, בבתי ספר, במתנ"סים, בקייטנות ואפילו בבתי אבות עם קשישים ועבדה כמדריכה בחברה להגנת הטבע ובחוגי סיירות ע"ש אורי מיימון.

גולת הכותרת הן הפעלותיה של קרין בימי הולדת "בילבולית הבלשית", בהן היא משלבת מפגש עם בעלי חיים. "יש קסם אמיתי במפגש בין ילד לבעל חיים ואהבה ללא תנאים," היא מספרת, "דווקא בעידן טכנולוגי בו הילדים שלנו מבלים שעות מול מסכים, אני מרגישה תחושת שליחות לחבר את הילדים לטבע, ללמד אותם על חמלה ואהבה לחיות. לא פעם ילדים מספרים לי שבהפעלה הם מלטפים חיות כמו צב, שרקן ולטאה בפעם הראשונה," היא משתפת.

ההפעלה כוללת ליטוף חיות מחמד, ביניהן ארנבים, שרקנים אוגרים ואפרוחים, ולאחר מכן גם נחש, לטאה, צ'ינצ'ילה, חמוס וצב, בהתאם לרצון הילדים והמשפחה: "אני מסבירה לילדים על בעלי החיים, איך לגעת, איך ללטף אותם ואיך להאכיל אותם. זוהי פעילות חווייתית במהלכה נהנים הילדים מהמפגש עם החיות וגם לומדים עליהן", אומרת קרין, "ובתוך כדי הפעילות לומדים הילדים על ערכים של שיתוף פעולה, סבלנות ודחיית סיפוקים."

יש כאלה שטוענים שהפעלה לילדים שמשלבת בעלי חיים גורמת סבל לחיות.

"נכון, יש כאלה שטוענים את זה, אבל הם לא מכירים אותי! אני באה מאהבה לחיות והדאגה לשלומן היא בראש מעייני. אני באה ממקום של חמלה ולא ממקום שמיליון ילדים נוגעים בחיה ומתעללים בה, אלא ממקום של 'בואו נצפה בבעל החיים ונלמד על אורחות חייו'. אני מטפלת בחיות שלי באהבה וכמובן שכל החיות שמשתתפות בהפעלה הן בבעלותי ונמצאות בפיקוח וטרינרי. אני נותנת טיפים להורים שרוצים להביא הביתה חיה, איך לטפל בה. כל חיה הגיעה אליי הביתה רק לאחר מחקר ואלפי תצפיות. אף פעם לא הבאתי חיה הביתה בלי שידעתי אילו תנאים היא צריכה. לא קונים תוכי לפני שיש את הכלוב המתאים ואת האוכל המתאים ולפני שקיבלתי הדרכה מאיש מקצוע."

קרין פתחה ערוץ יוטיוב על שמה: "בילבולית הבלשית" בו היא ובנה לביא מלמדים על בעלי החיים השונים ומזמינה אתכם להירשם אליו בחינם.

איך הגעת לליצנות רפואית?

"תמיד אמרו לי שאני מצחיקה מאוד וזה מתאים לי מאוד. נרשמתי לקורס ליצנות רפואית של 'שמחת הלב' שנמשך כחצי שנה. מאז ועד היום אני מתנדבת כליצנית בשביל הנשמה. הייתי מגיעה לבתי חולים ופוגשת ילדים בכל מיני מצבים. היה ילד שהיה צריך להיכנס לניתוח שלא אכל ולא שתה כמה ימים וסירב לשתות, אז הבאתי לו קשים מיוחדים מחוץ לארץ עם ציורים של חיות, ואמרתי לו: 'בוא נשתה מיץ פטל'. ניצלתי את ההומור כדי להגיע לילד בעקיפין."

אילו תגובות קיבלת מההורים?

"תגובות יפות מאוד. הרבה פעמים היו אומרים לי 'את כזאת חמודה, הצלת לנו את הילד. הוא מבקש אותך ליום ההולדת שלו'. באותה תקופה לא הייתי מקצועית וזה מאוד החמיא לי שרוצים אותי. לאט לאט התחילו להזמין אותי לאירועים. בהתחלה הפעלתי לא בעזרת חיות, אלא יותר בעזרת משחקי חברה ועם בלונים. עם הזמן למדתי במכללת לוינסקי טיפול בעזרת בעלי חיים. בעקבות הלימודים הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, כי אני רואה את ההשפעה המטורפת של החיות על הילדים וזה עושה לי טוב. אני יכולה לקחת את הילד הכי זועם, כועס ומתוסכל ובעזרת החיות ללמד אותו על סבלנות וסובלנות, על אהבה לאחר, על חמלה. חשוב לי שהילדים יבינו כמה החיים יקרים, החיים שלהם והחיים של בעלי החיים."

כשקרין מדברת על כך היא חוזרת אחורה לתקופה בה עברה טיפולי פוריות, כדי להביא לעולם את לביא: "היו שנים קשות, מסע מפרך, אבל בסופו של דבר קיבלתי את המתנה הכי טובה שיכולתי לבקש וזכיתי בתואר הנחשק והחשוב ביותר: 'אימא'," היא אומרת.

איך הרגשת כשהיית על הבמה מול כל הילדים, ולא היה לך עוד ילד משלך?

"המון שנים של תסכולים, זה משהו לא פשוט. הייתי עושה הפעלות גם בבריתות ורואה תינוקות רכים וגם אני רציתי. חשוב לי לומר שתמיד באתי בשמחה. מעולם לא קינאתי. שמחתי בשביל ההורים וחשבתי בלב מתי גם לי יהיה ילד משלי."

גם כשנכנסה סוף סוף להיריון לא ויתרה קרין על העבודה: "עשיתי הפעלות עד החודש השמיני," היא מספרת. "הילדים היו באים ונוגעים לי בבטן. זה היה מרגש מאוד."

מה את חושבת על הפעלות ימי ההולדת כיום? נראה שכל העסק קצת יצא מפרופורציות.

"כשאני הייתי ילדה הכול היה נראה אחרת. הכול היה הרבה יותר פשוט ונאיבי. היום אנו חיים בעידן של שפע. אני באופן אישי פחות אוהבת/מתחברת את כל ה'שופוני' הזה. אני מעדיפה את ימי ההולדת של פעם עם עוגה ביתית שיש עליה כמה סוכריות, כיבוד של כמה חטיפים, פירות, ירקות, בלי כל הטררם.

"לעניות דעתי, מה שחשוב זה מפעיל טוב שידע להחזיק את הילדים ושיהיה חיבור אמיתי וטוב בינו לבין החוגג/חוגגת. אין דבר שמספק אותי יותר מאשר לסיים הפעלה ולשמוע את הילד אומר להוריו, שזה היה היום הולדת הכי טוב בעולם ושהוא רוצה אותי גם בשנה הבאה. הלב נמס ואני יודעת שאני לגמרי בייעוד שלי."

"המסע הלילי של לביא"

"המסע הלילי של לביא" הוא ספרה השני של קרין. ספרה הראשון: "עץ התפוזים פוגש חברים" (הוצאת אוריון), שיצא לפני 11 שנה, זכה להצלחה רבה ולמהדורות דפוס רבות. זהו סיפור על עץ בודד שאין לו חברים. בכל פעם מגיעה אליו חיה ומבקשת ממנו משהו. בתמורה לכך שהעץ מגיב אליה בצורה יפה היא נותנת לו משהו

ממנה. למשל, לארנבת הוא נותן מקום להקים את המחילה שלה והארנבת אוכלת את כל העשבים השוטים מסביבו. זהו ספר יפהפה שמעביר מסר של תקווה, של חברות ואהבה, עזרה הדדית וקבלת האחר.

"אני שמחה שבעקבות הספרים הופקו הצגות ילדים שאיתם אני מופיעה ברחבי הארץ."

לסיום, מה הלאה? יהיה ספר נוסף?

"יכול להיות. אני מפליגה עם הדמיון, והוא תמיד מוביל אותי למקומות יפים. זאת יכולה להיות הפעלה, זה יכול להיות ספר או התנדבות בבית חולים. בכל המקרים האלה הכוונה היא לשמח ילדים ולהקנות להם ערכים של סובלנות, קבלת האחר וכמובן אהבה לבעלי חיים שהם החברים הכי טובים שלנו."

הספר המסע הלילי של לביא זמין גם בחנויות הספרים המקוונות.