יבול שיא
הרפת והחלב
1 1

להחזיר את הכיבוש לנקודת ההתחלה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

לאחר האסון הנורא של ה-7 באוקטובר 2023 אין אפשרות להימנע מחזרה לדיון תשתיתי על מה שקרה לנו מאז מלחמת ששת הימים 

מלחמת ששת הימים ב-1967 היא קו פרשת המים בתולדות מדינת ישראל. 19 שנים הייתה מדינת ישראל מדינה קטנה עם מיעוט ערבי שחי 18 שנים תחת ממשל צבאי. ערביי ישראל אומנם לא היו שווים לציבור היהודי בתחומי חברה וכלכלה, אבל בעיקרון היו אזרחים שווים. ב-1967 נכנסו תחת שלטונה של מדינת ישראל מיליוני פלסטינים כבושים ונדכאים, ומאז עומדת השאלה מה יהא עם שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. 

בעשר השנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים היו לנו ממשלות מערך. כעבור עשור היה מהפך פוליטי, ומאז אנחנו נתונים תחת שלטון הליכוד (למעט הפסקות קצרות). מיד לאחר "ששת הימים" קִבלה מפא"י החלטה להתיישב בחברון ובבקעת הירדן, במסגרת "תוכנית אלון". אנשי "גוש אמונים", שנוסד לאחר המלחמה, החלו לנהל מאבק למען התיישבות בסבסטיה, ובשל מאבק פנימי במערך – הדבר התאפשר להם. לאחר שעלה בגין לראשות הממשלה ב-1977 החלה תנועת ההתנחלות הגדולה הנמשכת עד היום. בראייה לאחור ברור שלא הייתה תוכנית סדורה לענייני הגדה, הרצועה וגבולה המזרחי של המדינה. 

התהליכים שהשתלשלו משליטתנו בגדה והתנחלותנו שם לתוך ישראל היו דרמטיים. מדינת ישראל, כמאמר השיר, שינתה את פניה. אם להצביע על השינוי העיקרי, הוא בא לביטוי בצמיחת אווירה לאומנית ומשיחית מבית המדרש של ישיבת מרכז הרב של הרב קוק. בעיקר לאחר המהפך ב-1977 החלו לקום התנחלויות בכל שטחי הגדה המערבית, מה שנמשך עד היום. הושקעו במתנחלים כספים גדולים מאוד על חשבון הפריפריה בתוך ישראל; ערכים של שלום הוחלפו בערכים של כוח; מערכת החינוך החלה להעלות על נס בהדרגה את הלאומנות-הדתית ובתי ספר החלו חוששים לתמוך בערכים הומניסטיים; גם ימי הזיכרון ליצחק רבין, שהיו בתחילה כמעט "מקודשים", החלו לאבד מחשיבותם – במערכת החינוך המשתנה ובקרב ציבור המבוגרים המשתנה. ב-2009 נכנס לחיינו, לשנים ארוכות, בנימין נתניהו. החלילן מהמלין הצליח בכישרון רב להקים מחנה "ביביסטי" ומשמעת מפלגתית, שהפכו את סילוקו למשימה בלתי אפשרית. השיא התחולל השנה, ב-2023, כאשר קמה קואליציה קיצונית-הזויה שלא נראתה כמותה מעולם במדינת האור לגויים.  

להחליף מערכת ערכים 

הסיפור הזה התפוצץ בפרצופנו באסון נורא ב-7.10.2023, שאחריו אין עוד אפשרות לחזור אל מה שהיה. אם לא נחשוב לעומק ואם לא נפיק לקחים כבדי משקל, האסונות יישנו, עד אשר כל בעלי התושייה – ייקחו את משפחותיהם ויעברו למקום שפוי ובטוח. הציבור הישראלי צריך לשנות את התנהלותו בסיבוב פרסה אדיר. בתחום התודעתי עלינו להחליף את מערכת הערכים הרעה שסיגלנו לעצמנו, למערכת הומניסטית ושוחרת שלום; בַתחום הגאו-פוליטי עלינו לסיים את שליטתנו על העם הפלסטיני באמצעות פינוי התנחלויות רבות בגדה, והקמת ישות פלסטינית איתנה ושוחרת שלום. עלינו לסייע לה להתבסס כמדינה, ולבנות עמה יחד כלכלה צומחת, תוך שיתוף פעולה בתחום הביטחון. רצועת עזה, לאחר שתסתיים המלחמה, בשאיפה שתסתיים בהצלחה, תהיה חלק מן הרשות הפלסטינית.  

למרות ההלם שבו נתונים כעת החלקים הקיצוניים של הימין, הם עלולים לשוב לעמדתם הקודמת הלאומנית-משיחית גם לאחר לכתו של נתניהו. הציבור הגדול השוחר שלום, חייב להיערך כיאות לימים הללו, שבהם צריכים להתחולל שינויים מופלגים: חלק גדול מן המתנחלים יצטרכו לעזוב כאמור לתחומי הקו הירוק של ה-6 ביוני 1967; שיתופי הפעולה בין ישראל לפלסטינים יצטרכו להיות הדוקים וחיוביים, כולל בעזה; נושא האקלים חייב לעמוד בראש שיתופי-הפעולה האזוריים; מערכת הערכים הישראלית תצטרך לחזור ולהתבסס על מגילת העצמאות ועל הומניזם; מערכת המשפט תהא תואמת מדינה דמוקרטית-ליברלית; מערכת החינוך תתבסס על 13 מטרות החינוך עם דגש על חשיבה ביקורתית; וכולנו נתגייס אז לחזק את סיכויי ההישרדות האקלימית. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות שקיבלנו בתוך האסון הגדול – להתחיל מחדש. 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני 22.12 התקיימה השקה של זן עגבנות חדש מבית זרעים טכנולוגיות  TO_589 ,הזן הוצג בחממה מטופלת להפליא של משק רפי גרוסי במושב מלילותוהראה ביצועים מרשימים במיוחד מבחינת בריאות הצמח,צבע ,גודל ועומס הפרי. העגבניה 
< 1 דק' קריאה
המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה. חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים
2 דק' קריאה
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, התאחדות חקלאי ישראל פנו לוועדה בבקשה לבחון הארכת תוקף אשרת השהייה של עובדים זרים ותיקים בחקלאות, בשנתיים נוספות מעבר למגבלה של 63 חודשים. לדבריה, עובדים זרים שעבדו
3 דק' קריאה
דניאל בן סימון, כרמית סופר-ארד – שה"מ, משרד החקלאות; שחר סמרה – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות; דנה מנט, צבי מנדל – המכון להגנת הצומח, המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, מנהל המחקר החקלאי,
10 דק' קריאה
רקע קומפוסט הוא מקור חיוני לשיפור מבנה הקרקע, להגברת זמינות חומרי הזנה ולחיזוק הפעילות הביולוגית בקרקע. עם זאת, איכותו משתנה מאוד בהתאם למקור החומר האורגני', תהליך הייצור והבקרה. בישראל קיימות הנחיות ותקנים שונים לקומפוסט,
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן