לרקוד פלמנקו ולבטא רגשות עמוקים 

בימים אלו ההתרגשות רבה לתלמידות הסטודיו ללימודי ריקוד בסגנון פלמנקו ב״מרכז למחול ברנר״ וב״גדרות דאנס״ ביישובי גדרות • הרקדניות מתכוננות להשתתף ב״פסטיבל ימי הפלמנקו״ מיסודה של קרן עדי אגמון ולרובן זאת השתתפות ראשונה • ההתרגשות תגיע לשיאה למיקה שלי ממושב קדרון שתתחרה על התואר ״רקדנית מקצועית״ שהפרס הוא מלגה ללימודי פלמנק

*תמונה ראשית: חלק מבנות "מרכז מחול ברנר" יופיעו בפסטיבל הפלמנקו הארצי. צילום: ים שלי

ריקוד הפלמנקו נחשב מתמיד למשהו יוצא דופן, וייחודי בתלבושות הרקדניות והרקדנים האופייני, בתנועות הידיים המיוחדות ובתיפוף הנעלים על הרחבה. כמובן שהתלבושות המרהיבות, והאביזרים הנלווים לנשים ולגברים הרוקדים על הרחבה לא משאירים את הקהל אדיש. רוב הריקודים בעצם מספרים סיפור מהחיים, פשוט או מורכב המבטא רבים מרגשות האדם.  

פלמנקו הוא סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה שבדרום ספרד, בתקופות שלפני הרקונקיסטה ולאחריה. במשך השנים ספג השפעות תרבותיות של העמים השונים שחיו באזור: ספרדים, צוענים, מוסלמים ואף יהודים. ייחודו של הסגנון הוא בכך שהוא מבטא מאפיינים תנועתיים ומוזיקליים מכל העמים הללו, וכך נוצר סגנון מוזיקלי מורכב, המבוסס על כ-60 סוגי מקצבים. חלק מהרקדניות והרקדנים הלומדים סגנונות ריקוד מגוונים נחשפים לעוצמה וליופי של ריקוד הפלמנקו, ונשבים בגדולתו ובקסמו, החוצים גבולות וארצות.

ריקוד הפלמנקו כמנציח ומרפא 

כרמל נתן שלי – ממושב קדרון הינה רקדנית מקצועית בכירה. כרמל, שרקדה והופיעה על במות גדולות ומקצועיות בארץ ובעולם, מנהלת את "מרכז המחול ברנר" ומורה לפלמנקו. כרמל מסיימת כבר 14 שנים ותמשיך לנהל את המרכז ביד רמה ובכישרון. בתחילת דרכה המקצועית זכתה ללמוד אצל סילביה דוראן הידועה. "בשנה הראשונה לקיום פסטיבל הפלמנקו בארץ, בשנת 1995 זכיתי במקום הראשון בתחרות מטעם קרן עדי אגמון. שהפרס היה קבלת מלגה ללימודי פלמנקו בספרד. ומאז ממשיכים להעניק פרס משמעותי ומועיל זה, בכל שנה שמתקיים הפסטיבל בארץ." 

כרמל נתן שלי היא אם שכולה לבנה הבכור, רס״ן בן שלי, מפקד פלגה ביחידת 669, שנפל בסג'עיה ב-12 בדצמבר 2023, בדרכו להצלת חיי לוחמים. את אבלה וכאבה הביעה בריקוד משותף עם בתה מיקה, שהוצג בבית הנשיא בחנוכה 2024. כך הסבירה: "הריקוד בסגנון הפלמנקו שבחרתי לרקוד עם בתי מבטא את העוצמה של בן שלי במלוא כוחו בחייו הקצרים, עד גיל 26. את הזעקה שאנו זועקים כמשפחה שכולה, הגאה בתכונות האדירות שבן מייצג. מאחר שריקוד הפלמנקו הוא המקצוע שלי, הוא גם המתאים ביותר לבטא את הצעקה הבוערת בנו, לבטא את שמתחולל בתוכנו, באמצעות התנועות והצעדים הנכונים לצלילי מוזיקת הפלמנקו הסוערת. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן לרקוד בבית הנשיא, בחג החנוכה – חג האור – ולהתבטא דווקא באמצעות הריקוד."           

"מרכז מחול ברנר" הממוקם בקיבוץ גבעת ברנר, נחשב לאחד המרכזים הבולטים למחול באזור. בתחום הריקוד בסגנון הפלמנקו לומדות ומתאמנות למעלה מ-100 רקדניות, החל מכיתה א' ועד לבוגרות מתקדמות. 

כרמל נתן שלי: "השנה ישתתפו 25 תלמידות שלנו בפסטיבל בפעם העשירית. המרכז יציג ב'בוקר פלמנקו' שהשנה יתקיים דווקא בשקיעה (אך שם המופע המסורתי נשאר), שני קטעים הפורצים את גבולות הפלמנקו המסורתי בביצוע רקדניות כיתות ח'-י"ב. מופע זה הינו חשיפה על הבמה לקהל, אך לא עומד לתחרות כלשהי."  

המופע הראשון יהיה "מולאן רוז", ריקוד המשלב את סגנון הפלמנקו עם מחזות הזמר, בהשראת המחזמר "שיקאגו". היוצרות הן: ספיר שטיגמן וכרמל נתן שלי. הקטע השני יהיה "עוצמה נשית", שגם אותו יצרה כרמל נתן שלי. זהו ריקוד פלמנקו המנהל דיאלוג עם מוזיקה לירית שאינה נמנית על סגנונותיו של הפלמנקו הטהור. התנועות הרכות, כשלצידן העוצמה המתפרצת בעבודת הרגליים, הסיבובים והאנרגיה, מביאים לבמה את העוצמה הנשית במלוא תפארתה.

כרמל מציינת שבמופע בפסטיבל משתתפות מתוך הקבוצה שלוש רקדניות שאיבדו את אחיהן כלוחמים במלחמת חרבות ברזל: תמר אדרי – אחותו של סגן עידו אדרי ז"ל ממושב גבתון. מיקה שלי – אחותו של רס״ן בן שלי ז"ל מקדרון ואביגיל קהתי – אחותו של סמל גור קהתי ז"ל מניר בנים. המשתפת ברגשותיה. "הפלמנקו הוא חלק מהלב שלי גם אחרי האסון," היא מוסיפה. 

בפסטיבל ימי הפלמנקו 2026 מתקיימות, בפעם ה-17, גם תחרויות בשתי קטגוריות מובחנות: "תחרות תגלית צעירה" ו**"תחרות מקצועית"**. השנה יתקיימו שלבי התחרות, בנוכחות צוות השיפוט ובמופעים בפני קהל, ברצף לאורך יום אחד, שבסיומו יוכרזו הזוכות ויחולקו הפרסים.

בשלב מופעי התחרות יציגו משתתפות "קטגוריית תגלית צעירה" כוריאוגרפיה בסגנון לבחירתן, בליווי מוזיקה מוקלטת, ואילו משתתפות "הקטגוריה המקצועית" יופיעו בשני ריקודים בליווי מוזיקה חיה: כוריאוגרפיה שתבוצע במשותף, וריקוד סולו נוסף בסגנון לפי בחירתן.

דור ההמשך לפלמנקו מקצועי  

מיקה שלי, מקדרון, היא תיכוניסטית בת 17.5, רקדנית מוכשרת וכאמור אחות שכולה. מיקה התחילה לרקוד מגיל שש ועדיין ממשיכה: "כבר בשבעה הבנתי שהריקוד הוא מעיין החיים שלי ושאחזור לרקוד. זה מקור הכוח ואני מאמינה שבן אחי הבכור, היה רוצה שאמשיך." 

מיקה תשתתף השנה גם בתחרות הפלמנקו מטעם קרן עדי. למרות גילה הצעיר יחסית היא תתחרה בקטגוריה המקצועית. צפייה בריקוד של מיקה מעביר את העוצמה שיש ברוח, בריקוד לעיתים הרבה יותר מאשר במילים: "יש לי בריקוד מקום לזעוק את הכאב אבל גם לשמוח ולאהוב. למעשה, כל מנעד הרגשות בא לידי ביטוי בריקוד בכלל ובפלמנקו בפרט. זו הדרך שבה אני מוצאת את האיזון בין הקושי העצום לבין ההבנה שאני ממשיכה לחיות ובאופן המלא ביותר." 

מיקה מוסיפה "גדלתי לתוך הריקוד מהיום שנולדתי, אולי הובלתי על ידי אמי כרמל ודודתי (מיכל נתן) אבל לגמרי פיתחתי לתחום אהבה משלי. אני רוקדת גם סגנונות נוספים: בלט קלאסי, מחול מודרני, היפ הופ והפלמנקו המרתק אותי." 

לדבריה הפלמנקו זו ממש תרבות שלמה, שהיא מרגישה שיש לה המון מה ללמוד בנושא ולהעמיק בו: "כרגע אני מרגישה שזהו תחום ריקוד, שבו הרקדנית יכולה להביא את האישיות שלה ואת סגנונה האישי שבא לידי ביטוי. לכן אני אוהבת לשלב את המיומנויות האחרות שלי בעולם הפלמנקו כמו מחול עכשווי. בימים אלו אני עובדת לתחרות בקטגוריית 'רקדנית מקצועית', ואני מאד מתרגשת מהעובדה שהתקבלתי להתמודד למרות גילי הצעיר, אחרי שהייתי לפני מספר חודשים בספרד ועבדתי עם רקדנית מקצועית וידועה.  

"זה מסע מרתק ומאתגר עבורי, לחצות את הקווים מתלמידה לרקדנית מקצועית. אני עדיין בדרך ומקווה להצליח גם בתחרות, אבל אני בעיקר נהנית מהדרך ומהלמידה. אני עובדת עם אמי כרמל, שהיא גם המורה שלי על הריקוד עם הקבוצה שלנו מהמרכז בברנר, וגם על הסולו האישי שלי לתחרות. התהליך מלמד אותי רבות על לקיחת אחריות, משמעת עצמית ולעיתים גם על ויתורים שאני נאלצת לעשות, אך מצד שני מסב לי הנאה רבה, ורגעי אושר גדולים." מיקה מסבירה שהיא מודעת שזו זכות לעבוד עם אמה, כי יש ביניהן מערכת יחסים מאוד מיוחדת מעבר לריקוד והעיסוק המשותף מעצים את הקשר שלהם. בתחרות המקצועית בריקוד סולו הריקוד הוא במקצב הסיגירייה, שהוא ריקוד פלמנקו טהור המשלב עבודת שאל וילוו אותה הגיטריסט אופיר עטר והזמרת יעל הורביץ. "בריקוד אציג תנועות גוף ועבודת רגליים מתוך הפלמנקו הטהור והמסורתי. ואשלב גם אלמנטים מודרניים יותר כסיבובים מיוחדים וגמישות." 

פסטיבל ימי הפלמנקו, המציין את המהדורה ה־32 שלו, יכלול מופעי בכורה, שיתופי פעולה בין אמנים מספרד ומישראל וכמובן את קיום תחרות הפלמנקו היחידה בארץ, לצד מופעי חוצות הפתוחים לקהל הרחב. במשך חמישה ימים יהפוך הפסטיבל למוקד של מחול, מוזיקה ושירה ספרדית, ויארח אמנים, להקות ובתי ספר לפלמנקו מכל רחבי הארץ, בהם גם קבוצת הנערות הרקדניות מ"מרכז מחול ברנר" ומ"גדרות דאנס".  

גדרות דאנס על המפה     

טלי גלילי, מנהלת הסטודיו למחול בגדרות: "אני מנהלת את הסטודיו למחול גדרות, 'גדרות דאנס', כבר שבע שנים, ומתגוררת בגדרות מזה 14 שנים. אצלנו בסטודיו מלמדים שמונה סגנונות מחול שונים, שבהם לומדים כמאתיים תלמידים במגוון גילאים – מגיל 3 ועד לנשים. זכינו מספר פעמים בתחרויות מחול ארציות במגוון סגנונות. השנה, לראשונה, יצאו 12 תלמידות הלומדות ריקוד בסגנון פלמנקו."

לקראת הפסטיבל מספרת מדריכת הקבוצה, הרקדנית והמורה לפלמנקו זהבית חמאל, על הדרך שעברה עם התלמידות מאז הצטרפה ל"גדרות דאנס". חמאל מתארת כיצד מצאה בסטודיו קהילה חמה ומסורה – את התמיכה שקיבלה לאורך הדרך – ואת ההתרגשות לראות את התלמידות מתפתחות משנה לשנה. מבחינתה, העלייה לבמת הפסטיבל היא לא רק הופעה, אלא ציון דרך משמעותי במסע המשותף של הקבוצה והגשמת חלום עבור רבות מהמשתתפות. 

זהב של מורה המלמדת פלמנקו 

זהבית חמאל היא המורה של בנות הסטודיו "גדרות דאנס" במתנ"ס גדרות מזה שלוש שנים. חמאל היא רקדנית, מורה וכוריאוגרפית מנוסה, שהשתלמה בספרד אצל מיטב המורים. חמאל, שלימדה בשווייץ ואף הופיעה באירופה בלהקה וכסולנית פלמנקו, מסבירה:

"הפלמנקו הוא ריקוד קצבי, צבעוני וסוחף, המחזק ומעצים, ומשפר קואורדינציה ויציבה. בשיעור לומדים טכניקה וכוריאוגרפיה. את המחיאות, הרקיעות ותנועות הידיים האופייניות לפלמנקו משלבים עם אביזרים מעולם הפלמנקו: מניפות, קסטנייטות, שאלים ועוד. במתנ"ס גדרות אני מלמדת תלמידות מכיתה א' ועד בוגרות, ולצדן גם קבוצת נשים. מבחינתי, הפלמנקו פתוח לכל גיל. הוא הרבה יותר מריקוד; בשבילי הוא תרפיה, דרך לבטא רגשות עמוקים שקשה לעיתים להביע במילים. דרך התנועה, המוזיקה והקצב אפשר לשחרר כאב, שמחה, געגוע, תשוקה ועוצמה. זו שפה שלמה של הנפש, ובכל פעם שאני רוקדת או מלמדת אני מרגישה מחדש את החיבור הזה."

חמאל  מפרטת ש: "בניגוד לסגנונות מחול אחרים, הפלמנקו אינו דורש מבנה גוף מסוים או משקל מסוים. יש בו מקום לכל אחת. מה שמוביל את הריקוד הוא האישיות, הנוכחות, החיבור לקצב, ההבעה והעוצמה הפנימית שכל רקדנית מביאה איתה: זו אחת הסיבות בעיני הפלמנקו כל כך מיוחד. הוא מאפשר לכל אישה וילדה להרגיש: חזקה, יפה ומשוחררת, בדיוק כפי שהיא, ולהביע רגשות בעוצמה שקשה למצוא בסגנונות מחול אחרים." 

להגיע ללמד בקהילה מחבקת 

חמאל משתפת בהתרגשות את חוויותיה: "באוגוסט 2023 יצאתי ממודיעין לראיון עבודה במתנ"ס גדרות. אני זוכרת שלא הייתי בטוחה כלל שזה הצעד הנכון עבורי. הדרך נראתה ארוכה, הפקקים הרתיעו אותי ותהיתי האם אצליח למצוא שם את המקום המקצועי והאנושי שאחפש. כבר מהרגע הראשון התבדיתי, את פניי קיבלה בחיוך רחב טלי גלילי, מנהלת המחול של הסטודיו של המתנ"ס, ובינינו נוצר חיבור מיידי. היה משהו באווירה, בקבלת הפנים ובתחושת הלבביות שגרם לי להרגיש רצויה ושייכת. זמן קצר לאחר מכן התחלתי ללמד פלמנקו במתנ"ס, וגיליתי קהילה מיוחדת במינה. מהר מאוד נשביתי בקסמן של התלמידות. פגשתי בנות ונערות סקרניות, חרוצות ובעלות רצון אמיתי ללמוד ולהתפתח. התרשמתי מהכבוד שהן מעניקות למורה, מהיחס הרציני למחול, מההשקעה בכל שיעור ומהנכונות לעבוד קשה כדי להתקדם." 

היא מציינת שעבור מורה למחול אלו הם דברים שמעניקים השראה וממלאים במוטיבציה. היא הרגישה שהיא רוצה לתת להן את המיטב, לקדם אותן מקצועית ואמנותית ולפתוח בפניהן עולם עשיר של תרבות ויצירה. "זיהיתי במהירות את הפוטנציאל של הבנות, ולשמחתי זכיתי לתמיכה מלאה מצד טלי גלילי, שהאמינה בחשיבות קידום התחום והשקיעה רבות בהתפתחותו. בזכות תמיכה זו הצלחנו, כבר בשנה השנייה לפעילות הענפה, להגשים חלום ולהעלות מופעים בליווי אמנים – גיטריסט וזמרת פלמנקו."

"עבורי, פלמנקו הוא הרבה מעבר לצעדים ותנועות. פלמנקו הוא: תרבות, מסורת, רגש וחוויה שלמה. היה לי חשוב לחשוף את התלמידות לפלמנקו כפי שהוא נחווה בספרד – עם מוזיקה חיה. לראות את ההתרגשות בעיניהן, ואת החיבור שלהן לעולם הזה היה עבורי סיפוק גדול. אין ספק שגם הסביבה עצמה מוסיפה לחוויה. הסטודיו ממוקם בעשרת, בלב נוף ירוק ופסטורלי. בדרך אליו מלווים אותי כרמים, עצים ושדות פתוחים, נוף שמשרה רוגע ומזכיר את היופי שבקהילה כפרית חמה ומלוכדת. יש במקום תחושה של בית, של שייכות ושל עשייה משותפת. מאז אותו ראיון עבודה אני חלק ממשפחת גדרות. מה שהתחיל בסימני שאלה ובחששות, הפך למסע מקצועי ואישי משמעותי. מלא בעשייה, בצמיחה, בקשרים אנושיים ובאהבה גדולה לפלמנקו. בכל שנה מחדש אני מתרגשת לראות את התלמידות מתפתחות, מתחזקות ומגלות את הכוח, הביטוי והשמחה שהמחול מעניק להן. ושמחה שלצד קבוצות הילדות והנערות התגבשה קבוצת נשים רצינית. עבורי זו זכות גדולה להיות חלק מהדרך שלהן." 

וחמאל מסכמת שהשנה היא חשה התרגשות מיוחדת וגאווה גדולה – קבוצת הבוגרות של גדרות תעלה לראשונה להופיע במסגרת "פסטיבל ימי הפלמנקו" ע"ש קרן עדי אגמון. עבור רבות מהן זו אינה רק עוד הופעה, אלא הגשמת חלום של ממש, הזדמנות לעלות על במה מרכזית, לפגוש את עולם הפלמנקו המקצועי ולהרגיש חלק מקהילה אמנותית רחבה: "כמורה, אין סיפוק גדול יותר מלראות תלמידות שהחלו את דרכן בסטודיו המקומי. והן צומחות, מתפתחות ומגשימות מטרות שנראו רחוקות בתחילת הדרך. עבורי, זהו רגע מרגש במיוחד, משום שאני מרגישה שהצלחתי לפתוח עבורן דלת לעולם שעליו חלמו, ולהעניק להן חוויה שתלווה אותן עוד שנים רבות. "לפסטיבל יוצאות לראשונה מ'גדרות דאנס' 12 בנות בגילאי חטיבה ותיכון. הן ירקדו על הבמה לחשיפה ולא לתחרות ביום רביעי ה- 8 ליולי, שני ריקודים: ריקוד גוו'חירה, שחיברתי לו את הכוריאוגרפיה וריקוד נוסף ריקוד סביאנס, אותו ירקדו עם כל משתתפות הפסטיבל בסוף המופע. לראות אותן עומדות על הבמה הזו, בביטחון, בגאווה ובאהבה לפלמנקו, זאת גאווה גדולה וסיפוק רב." 

אור דהן, רקדנית משתתפת מכפר אביב: "אני רוקדת פלמנקו מכיתה ב', כבר 8 שנים, מתמידה. השנה סיימתי כיתה ט' ואני עולה לכיתה י' ואמשיך לרקוד כמובן. למרות שאני מחוברת לריקוד הפלמנקו, אני גם רוקדת סגנונות אחרים. הפלמנקו בעיניי הוא ריקוד מאד מרשים, יש בו משהו שאותי אישית ממש מרגש. בפסטיבל אנחנו נרקוד את ריקוד הגאווחירה, שהוא ריקוד רגוע המשדר נחת. אנחנו מתאמנות בחזרות רבות בסטודיו, ועובדות בכל הכוח לקראת הפסטיבל, וכל פעם מדייקות את עצמנו עוד ועוד עד שזה יהיה מושלם." 

דהן מציינת שככל שהן מתקרבות למועד הפסטיבל, סף ההתרגשות עולה בעוד כמה רמות. "בסופו של דבר עברנו תהליך, וזה לא מובן מאליו שרואים אותו שאנחנו רוקדות."