בישיבה חגיגית שנערכה ביום שני בבית ציזלינג שבעין חרוד מאוחד, ציינה מועצת התנועה הקיבוצית 100 שנים להקמת עין חרוד ו-50 שנה למותו של יצחק טבנקין והקמת יד טבנקין. בחלק הראשון דנה המועצה במיקום שאליו יעבור בית התנועה והוקירה את עדנה סולודר על שנים רבות של פעילות
המועצה התכנסה בישיבתה השלישית לשנת 2021 באירוע פיזי בעין חרוד בנוכחות כ-150 צירים ואחרים, ובנוסף התקיים גם שידור בזום בנוכחות 50 צירים נוספים שיכלו להשתתף אף הם ולהביע את דעתם. יו"ר המועצה בישיבה זו היה אבי אובנטל (עברון).
את היום פתח עובד נור, ראש המועצה האזורית המארחת, גלבוע, שבירך את הנוכחים ואמר: "100 שנים להצמחת הגרעין והנחת היסודות לבניין המפעל הציוני ותקומת מדינת ישראל, הם היסטוריה מפוארת של ניצחון הרוח, הדורשת הוקרה ייחודית! ברכות לתנועה הקיבוצית על ציון אבן הדרך המשמעותית, של הקמת הקיבוץ הראשון בארץ, כאן בעין חרוד."
"מכאן, אני מביע תקווה כי האירוע היום הוא לא חד פעמי, ויש מקום לדרוש עוד עשייה והגשמה. ההתיישבות החקלאית רלוונטית ומשמעותית בקיום המדינה, והייתי מצפה ושמח לפעילויות משמעותיות של התנועה הקיבוצית, אם זה בגלבוע ואם זה בשאר המרחב הכפרי, מתוך רצון להעצים ואף להחיות את היסודות אותם יצקו חלוצי הגלבוע: ביטחון, חינוך, תרבות, הקניית ערכים והתיישבות."
"היסודות האלו הם הערובה להתפתחותנו ושגשוגנו לא רק כמועצה, ולא רק כתנועה, אלא הם הערובה לאומה משגשגת, בעלת חברה בריאה, צודקת ובטוחה בעצמה ובעתידה".
הסעיף היחיד על סדר יום המועצה היה מעבר בית התנועה הקיבוצית למיקום חדש, לאחר שהמועצה כבר אישרה ברוב של 89% את בית התנועה מהמבנה הנוכחי בתל אביב.
ראש אגף כלכלה בתנועה, רו"ח דגן לוין, הציג את המשמעויות הרציונל הכלכלי שבהוצאת בית התנועה מתל אביב ודיווח על המגעים השונים לגבי השכרתו.
מדובר במהלך משולב של התייעלות כלכלית ומיצוי התרומה מהנכס, הגדלת מקורות ל'חבצלת החדשה' ופירעון חובות והתחייבויות של התנועה. נכון להיום, אחזקת הבית, בניכוי הכנסות מהשכרות ופעילות, עולה כ- 2 מלש"ח בשנה. דמי השכירות שיתקבלו מבית התנועה, בניכוי עלות השכירות והניהול כולל ארנונה, חניה ומעבר התנועה יותירו עודף של קרוב ל – 1.5 מלש"ח בשנה.
בתקופה האחרונה התרחשו מספר מהלכים במטרה להכין את הנכס לקראת השכרה כגון הארכת חוזה חכירה מול רמ"י, שינוי ייעוד מציבורי למסחרי, הסדרת הזכויות במגרש החניה בדובנוב ועוד.
האפשרות הנכונה ביותר היא להשכיר את הנכס. לוין סיפר כי התקבלו פניות רבות וההצעות האטרקטיביות ביותר הגיעו מחברות שמתכוונות לשכור את הנכס, להשקיע בו סכום ניכר ולשדרג אותו ואז להשכיר אותו בעיקר להיי-טק או לחללי עבודה דוגמת WE WORK.
ההצעה שהתקבלה מחברת 'אמפא' הייתה הגבוהה והטובה ביותר, ומדובר בחברה חזקה ויציבה על פי הדו"חות הכלכליים שלה שנבדקו. ההשכרה תהיה ל-25 שנים והזכויות בדובנוב יישארו בידי התנועה (כנגד עלות השימור, אם תהיה).
לאחר מכן עלתה הדס דניאלי ילין, שבימים אלה מסיימת את תפקיד המנכ"לית ונכנסת לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה. הדס ציינה כי המשימה הראשונה שקיבלה מניר מאיר עם כניסתה לתפקיד המנכ"לית הייתה הוצאת בית התנועה מתל אביב, כך שעבורה זו סגירת מעגל אישית.
הדס הציגה את ההליך הפרקטי של בחירת המקום החדש לבית התנועה, שעל פי לוחות הזמנים אמור להתרחש בסוף שנת 2021. החזון הוא שבית התנועה החדש יהווה מקום עבודה לפעילי.ות מטה התנועה הקיבוצית, לישיבות גדולות,לקורסים והשתלמויות ויהווה מקום מפגש במרכז הארץ לממלאי תפקידים וחברים.ות מהקיבוצים.
בית התנועה ישדר חדשנות וצניעות, וינצל בצורה מקסימלית את מרחב העבודה. נבחנו מספר אלטרנטיבות שעומדות בקריטריונים שנקבעו, ולאור לוחות הזמנים הצפופים והצפי לאפשרויות עתידיות שייפתחו בטווח הבינוני, המלצת המזכירות וההנהלה למועצה היא לעבור לקיבוץ יקום, בהסכם ל- 5 שנים עם אופציה ל- 5 שנים נוספות.
צירי המועצה לא הביעו הסתייגויות, למעט יואל מרשק (גבעת השלושה) שהציעה כי התנועה תמשיך להחזיק חדר או שניים בתל אביב בהם יוכלו חברי הקיבוצים להשתמש למפגשים שונים, בתיאום עם מטה התנועה. צירי המועצה הצביעו על המלצת התנועה והתוצאות התקבלו לאחר סגירת הגיליון.
החלק האחרון בסדר היום הוקדש להוקרה לעדנה סולודר מגשר. שלושה נגנים מתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ניגנו לכבודה מספר קטעים.
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר אמר על עדנה: "כאשר קיבלה על עצמה, המורה למוסיקה בת ה-37 את תפקיד מזכירת קיבוץ גשר, לא יכולה הייתה לנחש לאן תוביל אותה הדרך… 54 השנים שהתחילו אז, בשנת 1967, היו ראשיתה של דרך."
"עדנה מילאה אין ספור תפקידים ציבוריים שהבולטים והתנועתיים שבהם היו כהונתה כיו"ר ובהמשך חברת ועד ההנהלה בבית לוחמי הגטאות, כיו"ר התזמורת הקאמרית הקיבוצית, כיו"ר המרכז להנצחת גלילי ועוד."
"בכל שנותיה הארוכות בעשייה הציבורית, 54 שנים של שליחות, נהגה עדנה סולודר בצניעות רבה ובכל שנותיה הייתה משרתת הרעיון ושליחה נאמנה של הרעיון הקיבוצי."
"באנרגיה אין סופית ובלהט שלא עומעם התייצבה מחדש שוב ושוב להתמודדויות עם מצבים מורכבים.עדנה סולודר בת למעלה מ – 91 , חוזרת עכשיו הביתה. לגשר ולפסנתר. עדנה בשם כל חבריך לתנועה הקיבוצית, אני מבקש להודות לך מקרב לב, על שנים ארוכות ועל מסירות אין קץ בשליחותנו".
סולודר אמרה: "כי הנתינה והקבלה קשורים יחד. זה אחד הדברים החשובים בחיים. כל מה שנתתי מעצמי בכל נושא, קיבלתי הרבה יותר בחזרה. הקבלה נותנת לך את הכוח להמשיך ולעשות. אני מודה לכל מי שפגשתי בדרך, זכיתי לעשות מה שעשיתי. לא רצתי לשום מקום, הריצו אותי ממקום למקום". עם סיום דבריה קמו צירי הנוכחים ומחאו לה כפיים.
החלק המרכזי של היום היה הציון החגיגי של 100 שנים להקמת עין חרוד ו-50 שנים למותו של יצחק טבנקין והקמת יד טבנקין.
ארגון חלק זה היה בהובלת ד"ר פז אלניר ונעמיקה ציון מיד טבנקין. חלק זה כלל שני מושבים בהם נערכו הרצאות קצרות של דוברים שונים שנתנו זוויות שונות על עין חרוד, טבנקין וחלוציות אז והיום.
גולת הכותרת הגיעה בסוף היום בדמות פגישה עם הסופר מאיר שלו, מחבר הספר "רומן רוסי" שעסק בחלוצים בעמק יזרעאל.
ד"ר פז אלניר, מנהלת יד טבנקין, פתחה את החלק האחרון ואמרה: מבחינתי, זו הזדהות עם רגע היסטורי ומעשה היסטורי בתולדות עם ישראל וארץ ישראל. ומי יספר את הסיפור של ההתיישבות החקלאית השיתופית בעמק יזרעאל ופועלה בתחומים רבים כל כך, אם לא אנחנו?
כך שכולנו חשבנו ש-100 שנה לעין חרוד ו-50 שנה ליד טבנקין הם הזדמנות להגיע לכאן, לעצור ולהתבונן בחלוציות בפרספקטיבה של הזמן.
יצחק טבנקין שעין חרוד, ובהמשך גם סמינר אפעל, היו לו מרחב לפיתוח והפצת רעיונותיו ולרתימה למעשה, תרם תרומה אדירה למשימת ההתיישבות ולפועלה.
בכינוס מכובד זה, חשוב לציין את מורשתו של שלמה לביא, הוגה ומוביל כמיישם את רעיון הקיבוץ הגדול והגדלף לראשונה לפני 100 שנה, כאן בעין חרוד".
טל טבנקין, נכדו של יצחק ומזכיר עין חרוד מאוחד, סיפר על הקיבוץ ועל סבו: "היום, כמזכיר עין חרוד מאוחד, החוגגת מאה שנים להיווסדה, אני מעביר החלטות כבדות משקל, השונות כמעט ב-180 מעלות מערכי עין חרוד הבראשיתית, שסבא שלי היה ממנהיגיה, וממנהיגי היישוב והתנועה הקיבוצית כולה.
אני תוהה – מה היה אומר סבא לו נפגשנו לשיחה על עין חרוד של היום? האם היה אומר עלינו דברי תוכחה? האם היה מבין את השינויים העוברים עלינו? אני מאמין שבטוח היה מקשיב לי בעניין.
למרות מאה השנים שעברו, והזיכרון שצריך לעבור את משוכות הזמן והשתנות הדורות, המשהו החמקמק הזה, המכונה ד.נ.א של קהילה – עדיין פועם פה, עדיין ילדי ונכדי מאמינים שעין חרוד זה מרכז העולם".
