הפיגוע שארע בחדרה בשבוע שעבר בו נרצחו שני שוטרי משמר הגבול בידי מחבלים, ערבים ישראלים תושבי אום אל פחם, מעלה מחדש את שאלת הדו קיום. בין המושב מי עמי שבמועצה האזורית מנשה ובין הכפר אום אל פחם מפריד כביש. ראש המועצה אילן שדה ממענית נתן הנחיה לתגבר את השמירה על מוסדות החינוך וההסעות שעוברות לעיתים בתוך כפרים ערביים, אבל המסר שלו הוא שערבים ויהודים חיים פה יחד "ועדיף שיהיה בטוב".
"אסור לסמן את אום אל פחם כקן צרעות", אומר שדה, "זו עיר של 60 אלף תושבים ואסור שהדימוי שלה יהיה כמקום של טרור. המחבל שיצא משם היה מזוהה עם דאעש וכוחות הביטחון צריכים להיות במעקב אחר אדם כזה ולדעת שהוא אוסף תחמושת. ביום הפיגוע הייתי במקרה בסיור במי עמי עם שר התקשורת יועז הנדל."
"זה ישוב שבזמן מבצע 'שומר חומות' התושבים לא יכלו לצאת ממנו והתלמידים לא נסעו למוסדות החינוך, היו מחסומים וחשש מזריקת בקבוקי תבערה וזריקת אבנים. כשירדנו משם שמענו על הפיגוע. באותו ערב התקשרתי לד"ר סמיר מאחמיד, ראש עיריית אום אל פחם. הגעתי למחרת לאום אל פחם לחזק את ידיו ולהביע את הערכתי על כך שיצא בכל כלי התקשורת בעברית ובערבית באמירות נגד הפיגוע והרצח נוראי. כל ראשי הרשויות בוואדי ערה וראשי המועצות האזוריות גינו את המעשה".
מספר ימים לאחר הפיגוע בחדרה נערך אירוע ב"חממה" בעין שמר בו הוצגו עבודת חקר של תלמידים. נשים וגברים, יהודים וערבים, תלמידים מפרדס חנה, תלמידות האולפנה בכפר פינס ותלמידות מכפר קרע. "כולם היו שם ולא פחדו להגיע" אומר שדה, שמשער שמה שאירע בשבוע שעבר אינו תחילתו של גל טרור. "בנסיבות של היום אין אחד שלא יפסיד. יהודים, ערביי ישראל, ערביי הגדה, כולם יפסידו מזה. נעשים מהלכים בממשלה לחבר שרי חוץ ממדינות ערביות, הגיע הזמן לשתף גם אותם במהלכים הנעשים. יש פריחה כלכלית, יש צעדים בוני אמון. זו פעם ראשונה שיש ייצוג לערביי ישראל בקואליציה. אפשר לראות את הזרמת המשאבים לכפרים ואת סגירת הפערים".
למועצה האזורית מנשה שכוללת קיבוצים, מושבים וגם יישובים ערבים, יש מספר שיתופי פעולה עם כפרי האזור. אחד מהם הוא מכון לטיהור מי שופכין, מים שחוזרים להשקיה. גם בחינוך יש פרויקטים משותפים: "סינדיאנה" כפר נוער ערבי למנהיגות צעירה שממוקם בגבעת חביבה, "גשר על הוואדי" של עמותת יד ביד, בית ספר דו לשוני ליהודים וערבים שממוקם בכפר קרע, "העמותה רצתה שבית הספר יקום בתחומי המועצה" מספר אילן שדה "ואני חשבתי שנכון שבית הספר יקום בתוך כפר ערבי ואנחנו ניתן תמיכה. התפיסה שלי היא שהגיע הזמן שהורים יהודיים ישלחו את ילדיהם לבית ספר בישוב ערבי ובסוף היום יבואו לגלות שהוא בריא ושלם. צריך לשבור את הפחד. ואכן בית הספר הוקם בכפר קרע ואנחנו סייענו בתקציבים".
השילוב ניכר גם במבנה המועצה, שלטים בערבית ובעברית מקבלים את פני הבאים. "באחד הכפרים הערבים נעשה 'תג מחיר'", אומר שדה, "שרפו מכוניות וכתבו כתובות נאצה במסגד. באותו יום ליד המועצה התכנסו נציגי הישובים, כולל הרבנים במועצה, לגנות את האירוע. גורמים מהחברה הערבית רצו לעשות הפגנות ולחסום את הכביש ואנשי הכפר עצרו בעדם, מתוך תפיסה שאנחנו יחד. היו גם מקרים של כתובות נאצה על בית כנסת. הגיעו האימאמים מהכפרים וגינו את המעשה. אנחנו לא עוצמים עיניים ולא תמימים. הגברנו אבטחה במוסדות חינוך וסיורים סביב בתי ספר, יש ליווי באוטובוסים שנוסעים בתוך ישובים ערבים. יחד עם זה צריך לזכור שזה המרקם שאנחנו חיים בו ביומיום. אנחנו ביחד ועדיף שיהיה בטוב".
