מדור התשלומים (מת"ש) ברשות האוכלוסין וההגירה, אוחז בקופתו 93 מיליון שקלים, שניגבו לאורך שנים ממעסיקים חקלאיים. הכסף נועד לפצות ב"דמי מחלה" עובדים פלסטינים שהועסקו בחקלאות ישראל, לקו במחלות במהלך עבודתם ונאלצו להישאר בבתיהם בימי העבודה.
התאחדות חקלאי ישראל הציגה בפני מת"ש עמדה חד משמעית להשיב לחקלאים את מלוא יתרות הכספים ששולמו על ידי החקלאים המעסיקים ולא הועברו בשעתו לפלשתינים. "הכספים האלה שייכים על פי דין לחקלאים המעסיקים ויש להשיב להם את הכספים במלואם" נאמר על ידי עורך הדין יגאל דנינו בשם התאחדות חקלאי ישראל.
צוות שהורכב מנציגי משרדי ממשלה דן בסוגיה וגיבש רשימת שימושים אפשריים שונים ליתרת הכספים שנשארו.
קול קורא לציבור שפרסם משרד האוצר עורר רוגז עצום בקרב החקלאים ובראשם ארגון הגג של החקלאות והחקלאים, התאחדות חקלאי ישראל.
ה"קול קורא" לא המליץ כלל על החזרת הכספים לאותם מעסיקים חקלאיים. הצוות הבין משרדי המליץ לממשלה שורה של שימושים ובהם: מימון הכשרות לעובדים פלסטינים באמצעות פורטל מידע, סרטונים ולומדות, הכשרות תעסוקתיות בתחומי ההייטק לעובדים פלסטינים, שיפור מעטפת המעברים מיהודה ושומרון שתכליתם רווחת העובדים הפלסטינים, הסדרת חניונים בצד הפלסטיני של המעבר, הסדרת מתחמי איסוף והורדת עובדים, שיפור תנאים סביבתיים בצידו הפלסטיני של המעבר, שדרוג מעברי הולכי רגל ועוד שורה של שיפורים במעברים שיקלו על הפלסטינים להגיע לשטח מדינת ישראל.
עו"ד יגאל דנינו, שהציג את עמדת התאחדות חקלאי ישראל בסוגיה הנדונה, הדגיש כי "ההתאחדות מתנגדת לשימושים המוצעים על ידי הצוות הבין־משרדי, המפורט ב"קול קורא", בהיותם בגדר פעולת "הלאמה" בלתי חוקית של הכספים, חסרת כל אחיזה בדין, בחוסר סמכות, בחוסר סבירות קיצוני ובהיותה נעדרת כל זיקה לשימוש המקורי שאליו יועדו הכספים ששולמו על ידי החקלאים".
דנינו ציין כי "לא קיים מקור נורמטיבי בר-תוקף שמכוחו רשאית הממשלה להניח את ידה על הכספים ולעשות בהם שימוש לצרכיה השוטפים".
כדי להבין יותר לעומק את הנושא נציין כי בשנת 1970 ממשלת ישראל החליטה שפלסטינים יועסקו בישראל, בחקלאות, בתעשייה ובבנייה. לאורך שנים ובמטרה להגן על זכויותיו של העובד הפלסטיני, נקבע ששכרו לא יתבצע באורח ישיר מהמעסיק אלא דרך רגולטור שהוא מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה. בתחום החקלאי מעסיק ישראלי דיווח למת"ש מי עבד אצלו ובכמה שעות עבודה והמת"ש מוציא תלוש שכר לעובד הפלסטיני.
"בתלוש היה חבוי רכיב של ביטוח דמי מחלה" אומר לנו עורך הדין יגאל דנינו. "במקום שהמעסיק יעביר למועסק כסף ישיר מדי חודש, המעסיק העביר למת"ש שני אחוזים וחצי מדי חודש שנועדו לתשלום ביטוח ימי מחלה. לאורך שנים המדינה גבתה מאות מיליוני שקלים. בשנת 2018 היו בקופה מעל חצי מיליארד שקלים שהמת"ש לא העביר לעובדים, לא בענף הבנייה ולא בענף החקלאות. ארגון "קו לעובד" הגיש בשעתו בג"צ על שלא שילמו זכויות מחלה לעובדים פלסטינים. 97.5% מהכסף נשאר במת"ש".
עורך הדין דנינו ציין כי שלושה גופים אוחזים בטלית: המדינה, המעסיקים והעובדים. "בשנת 2003 התברר כי למת"ש לא היתה סמכות חוקית לגבות את הכספים הללו. זה קרה אחרי ביצוע רפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות".
עו"ד דנינו, שמדבר בשם התאחדות חקלאי ישראל, אומר כי אם האוצר ב"קול קורא" היה מציע משהו שהוא קרוב להחזר כספים לחקלאים ניחא, אך בשנת 2016 המדינה אישרה תקציב לשיפור המעברים מהשטחים לישראל ואין לכן סיבה הגיונית אחרת, אלא להחזיר את הכספים שניגבו מחקלאי ישראל".
עו"ד דנינו מסר ל"יבול שיא" כי התאחדות חקלאי ישראל ביקשה להגיע להסדר. "הצענו שמי שלא הגיש תביעות ולא מימש את זכותו לקבל כספי ביטוח עד שנת 2018, אנחנו נייצר קרן מיוחדת שיהיו בה 20-30 מיליון שקלים, עבור עובדים פלסטינים שהועסקו בישראל ומצב בריאותם מנע מהם להגיע לימי עבודה שונים".
ראוי שנדע מאילו משרדים ממשלתיים הוקם הצוות שבחן את סוגיית הכספים שלא הועברו לפלסטינים לאורך שנים. ובכן, במסמך ה"קול קורא" נכתב שהצוות בראשות משרד האוצר מנה נציגים ממשרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, רשות האוכלוסין וההגירה, זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. "הצוות בחן שימושים אפשריים לגבי יתרות כספים שנצברו מגביית דמי מחלה, ביחס לעובדים שהפסיקו את העסקתם בישראל". בשרשרת ההמלצות שפרסמנו בתחילת הכתבה אין איזכור ולו גם יחיד לאפשרות הריאלית ביותר שהכספים יוחזרו למקורות שמהם נלקחו בשעתו. קרי: חקלאי ישראל.
עורך הדין שמואל גלנץ, הכותב ב"יבול שיא" מדור חודשי קבוע בתחום "שדה המשפט", פעיל בשם חברת "גלים, חקל, יזמות ויישומים בע"מ" ובשם חקלאים נוספים, הגיב ל"קול קורא" של משרד האוצר שפורסם ב-7 ביולי השנה: "כחברה המעסיקה עובדים פלסטינים בחקלאות שנים רבות, נגבו מאתנו במהלך השנים סכומי עתק תחת הכותרת "דמי מחלה". כל הפניות בעבר להפסקת הגבייה לא זכו להתייחסות עניינית, כך טענות לגבי הספק החוקי שעומד מאחורי הגבייה, כך לגבי הטענה שהמטרה שלכאורה לשמה נגבים "דמי מחלה" אינה ממומשת הלכה למעשה. הניסיון לימד שעובד פלסטיני שהחליט לפנות לקבלת תשלום פיצוי על היעדרות מהעבודה בשל מחלה, נאלץ לדלג על משוכות ביורוקרטיות כמעט בלתי עבירות".
עו"ד גלנץ הציג נתונים כספיים ולפיהם בשנת 2018 ניגבו ממעסיקים בחקלאות 12,607.730מיליון שקלים ולעובדים פלסטינים חולים שולמו באותה שנה 369,921 שקלים, שהם 2.89% בלבד.
"מנתונים שנמסרו על ידי הממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין נכון ליום 28 במאי 2019, יתרת הכספים הצבורים בקרן בגין מחלה עבור עובדים פלסטינים הינה 93,508,560 מיליון שקלים" ציין עו"ד גלנץ וסיכם: "לנוכח הנתונים, עולה בבירור שהגבייה נעשתה לצורך שלא מומש והיוותה למעשה גביית מס תחת כינוי פיקטיבי. אשר על כן, מתבקש, ואף מתחייב, החזר הסכומים שנגבו".
בא כוח התאחדות חקלאי ישראל, עורך הדין יגאל דנינו, ציין על רקע הנתונים ופירוט ה"קול קורא" כי "הלאמת הסכומים הצבורים בקרן המחלה והשימוש בהם על ידי הממשלה לצרכיה, מחייבת חוק של הכנסת. פעולה של הממשלה בעניין זה ללא חוק, הינה בפשטות חריגה מסמכות ולפיכך אין לה כל תוקף חוקי".
במצב הנוכחי, ברור שטרם נאמרה המילה האחרונה בסוגייה זו.
