מבינה מלאכותית ועד רפואת עדר מדויקת – כיצד יעברו החלטות הקשורות לפוריות מהתאמה לעדר להתאמה לפרה הבודדת
בשנים האחרונות שאלנו את עצמנו איזה פרוטוקול פוריות ייתן את התוצאות הטובות ביותר לעדר. העתיד, לעומת זאת, ידרוש מאיתנו לשאול שאלה אחרת לגמרי, שאלה שכבר שאלנו בעבר, איזו החלטה תיתן לפרה את הסיכוי הטוב ביותר להתעבר? רק שעכשיו, או יותר נכון בעתיד הלא רחוק, יהיו לנו את הכלים לענות על זה בצורה טובה ויעילה.
מעשה בשתי פרות…
שתי פרות מגיעות באותו בוקר למזריע. שתיהן במצב טוב, ללא סימני מחלה, וללא חריגות במדדים. שתיהן מוזרעות באותו יום, על בסיס אותה החלטה מקצועית, לפי אותו פרוטוקול עבודה. כעבור כ- 30 יום מסתבר שפרה אחת התעברה והשנייה לא. במשך השנים קיבלנו את זה כחלק מהמציאות הביולוגית- שונות טבעית בין פרות שמתרחשת גם כאשר "עשינו הכול נכון."
נשאלת השאלה, האם באמת שתי הפרות היו זהות מבחינת הסיכוי שלהן להתעבר או שפשוט לא היו לנו את הכלים לזהות את ההבדלים ביניהן ולהתאים לכל אחת מהן התייחסות אחרת המתאימה לה. במשך שנים קיבלנו החלטות לגבי רביה של הפרה הבודדת בהתבסס על תצפית ועל ידי הערכת מצב השחלות. שיטה זו לא הייתה מספיק טובה ובאה בהקשר עם ביצועי פוריות לא מספקים. לאחר מכן, נכנסו לשימוש פרוטוקולי הסנכרון שמביאים את הפרות למועד ההזרעה מהר יותר וטוב יותר עם אחידות גבוהה יותר בנהלי העבודה ובאמת ביצועי הפוריות השתפרו פלאים.
המעבר לפרוטוקולי סנכרון הוא תגובה מקצועית למגבלות הקיימות בשיטות הישנות והדבר תרם רבות לשיפור ביצועי הפוריות בכל העולם. עם זאת, יש לגישה הזו מגבלה "טבעית:" רוב הפרוטוקולים נבנו עבור קבוצות של פרות. הם מנסים לתת את המענה הטוב ביותר לפרה הממוצעת, אך לא תמיד מביאים בחשבון את ההבדל שקיים בין פרה לפרה. כאמור, שתי פרות יכולות להראות דומות, אך כשאוספים לגביהן נתונים מרובים וכשיש לנו מערכת מבוססת בינה מלאכותית שיודעת ללמוד לנתח אותם, מסתבר שהתמונה קצת יותר מורכבת.
השלב הבא: לאיזה פרוטוקול זקוקה הפרה שעומדת מולי?
על זה בדיוק עובדים בשנים האחרונות חוקרים כמו פרופסור חוליו ג'יורדאנו מאוניברסיטת קורנל שאירחנו בישראל והרצה בכנס הבקר השנתי האחרון. על פי גישתו, השאלה העתידית בניהול הפוריות ברפת אינה רק: "איזה פרוטוקול מתאים לעדר"? אלא שאלה מורכבת יותר: "מהי ההחלטה הרבייתית שתיתן לפרה הספציפית הזו את הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה"?
היכולת לענות על שאלה זו דורשת שילוב של מידע רב: נתוני ייצור, פעילות, העלאת גירה, מצב בריאותי, היסטוריה בריאותית, מספר המלטות, סבילות לעומס חום, מדדי גוף, נתונים גנטיים ועוד. מערכות מבוססות בינה מלאכותית אינם מביאים נתונים חדשים. הכוח שלהם הוא ביכולת לחבר מאות נתונים שונים ולזהות קשרים שלא תמיד נראים לעין האנושית. לכן, מערכות כאלו יכולות לעזור לנו להחליט האם כדאי להזריע את הפרה היום? אולי צריך להתאים לה פרוטוקול אחר? אולי כדאי לטפל קודם או במקביל בבעיית רקע?
האם אנחנו חוזרים אחורה להחלטות פרטניות?
בנקודה זו, מי שכבר הורגל לעבוד עם פרוטוקולים יכול, באופן טבעי, לשאול: בעבר, קיבלנו החלטות פרטניות על פי תצפית ומישוש שחלות ומצב הפוריות הלך והתדרדר. אחר כך עברנו לפרוטוקולים גורפים והמצב השתפר. עכשיו מדברים שוב על החלטה לכל פרה?
התשובה היא שלא מדובר בחזרה לאחור אלא בניסיון להתקדם קדימה. ההחלטות הפרטניות בעבר היו מבוססות בעיקר על בדיקה קלינית וניסיון. הן היו, אולי, טובות לזמנן אבל מוגבלות במידע שהן נותנות ובד"כ דחו את הפרות "הבעייתיות" משבוע לשבוע ובכך עיכבו למעשה את התעברותן. הגישה החדשה, אמנם מבוססת על אותו עקרון של התאמה אישית, אך על בסיס שונה לחלוטין: מסד נתונים רחב ועקבי שמבוסס לא רק על התרשמות אלא על הסתברות.
איך אפשר להתכונן למה ש"מביא אתו" העתיד?
העתיד הלא רחוק כנראה טומן בחובו המלצה של הבינה המלאכותית לגבי הפרוטוקול המתאים ביותר לפרה הספציפית. יתכן ששתי פרות יכנסו לאותו פרוטוקול פוריות אך ההמשך יהיה שונה לגבי כל אחת מהן על פי הנתונים שהיא מציגה.
חשוב להדגיש, אנחנו עוד לא שם, אבל כנראה נוכל לעשות זאת בעתיד הלא רחוק ולכן חשוב להתכונן לזה. המעבר לניהול מבוסס בינה מלאכותית ידרוש לא רק טכנולוגיה אלא גם שינוי ניהולי. איכות הנתונים תהיה קריטית. רישום חסר, מידע לא מדויק או חוסר עקביות יגבילו את היכולת של כל מערכת מתקדמת לספק המלצות טובות. לכן הניהול צריך לתת דגש מיוחד על איכות הכנסת הנתונים ואיסוף הנתונים לתכנת ניהול העדר. גם בעתיד כמובן, ההחלטה הסופית לא תהיה של המחשב בלבד. מנהל העדר, העובדים האורגניים, הווטרינר והמזריע יצטרכו עדיין להיות הגורמים המרכזיים שמפרשים את ההמלצות ומפקחים על יישומן בשטח.
המהפכה לא תתרחש ביום אחד אך אם אנחנו צריכים" לנחש…" אז הכיוון ברור- "רפואת עדר מדויקת." עדיין רפואת עדר, עדיין עבודה בפרוטוקולים, אך ההתאמות יהיו מדויקות יותר תוך שהמערכת מכוונת ואולי בהמשך אפילו מטפלת בפרה בהתאם למה שהכי מתאים לה ומשפר את סיכוייה להצליח.
אז ככה. ברשימה הזו אנחנו קצת מנסים לנחש את העתיד בממשק הפוריות, אך נראה, שבסבירות גבוהה, הוא כבר ממש מעבר לפינה. כנראה שהרפתות שידעו לספק למערכות את המידע המדויק ביותר ולהפוך את המידע להחלטות וליישמן בשטח באופן מיטבי יהיו הרפתות המובילות את הדור הבא של ניהול הפוריות.
