בכפר סילבר שופץ מגדל המים הישן ויש בו עתה מוזיאון לתולדות הכפר ומרכז פדגוגי. השמחה מהולה בעצב: לוח חדש נוסף תחת הכותרת "נזכור", ועליו שמות של בוגרי הכפר שנהרגו בשבעה באוקטובר
*תמונה ראשית: מגדל המים עם גרם המדרגות שמוביל למרכז הפדגוגי. צילום: עדינה בר-אל
בצומת "אבא הלל" בואכה אשקלון, יש מקום ירוק, מלא שלווה, שנדמה מנותק מן התחבורה הרועשת בכביש הגובל בו ומן המרוץ של החיים בערים הסואנות. זהו כפר סילבר – כפר נוער שיש בו משק חקלאי, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ובית ספר תיכון. בנוסף יש בו בית ספר אדם ואדמה של השומר החדש. התלמידים הם מיישובי הסביבה, בעיקר מהמושבים. תלמידים ממקומות רחוקים יותר חיים בו בתנאי פנימייה.
על המיוחד בכפר סילבר סיפרה שולה שפר, שהתגוררה בכפר ולימדה בו במשך 42 שנים: "כל מי שעובד בכפר לוקח חלק במעשה החינוכי, גם השומר בשער, עובדי המטבח ועובדי המשק החקלאי. האנשים כאן לא מסתפקים בתפקידם המוגדר אלא מתחברים לחניכים, עוזרים להם, משמשים להם כאוזן קשבת – וזה המיוחד בחיים בכפר נוער." (ראו: "כפר סילבר – חינוך טובל בירוק", קל למושב, 2 ביולי 2020).
מגדל המים בכפר סילבר
מגדלי מים גבוהים נבנו בתקופות קודמות, לפני שמערכות המים השתמשו במשאבות מודרניות, מונעות בחשמל. המגדלים שימשו לייצב את הלחץ באספקת המים, וכן לאגור מים בבריכה שהיתה בהם. כמו כן, הם שימשו גם כמגדלי תצפית.
גם בכפר סילבר, שנוסד בשנת 1956, נבנה מגדל מים. מגדל המים נבנה עם הקמת כפר הנוער, בתחילת שנות ה-50'. זהו מבנה בגובה כ-15 מ', שנבנה מבטון מזוין וכולל שישה קירות קעורים, עמודים וחמש תקרות. הקירות הקעורים יוצרים גיאומטריה ייחודית, המזכירה במבט מלמעלה מגן דוד. במגדל ארבע קומות. כל אחת משתי הקומות התחתונות הן בנות חדר אחד, מעליהן מרפסת שמוקפת בשישה עמודי בטון, ועליהם מוצב מיכל המים. המיכל שימש לאגירת מים וכמקור לאספקת מים בשעת חירום. המגדל קיבל את המים מבארות הכפר, ששימשו גם להשקיית השדות החקלאיים.
עם השנים, התדרדר מאוד מצבו של מגדל המים, עד כדי סכנת קריסה ממשית. המועצה לשימור אתרים, בשיתוף משרד המורשת וכפר הנוער סילבר, התגייסה להצלת המבנה ההיסטורי החשוב, ואחרי הכנת תיק תיעוד וסקר הנדסי – ביצעה עבודות הצלה ושימור, שכללו טיפול מקיף הן במעטפת המגדל והן בחלק הפנימי. כיום, משמשות שתי הקומות הראשונות של המגדל כמרכז מורשת הכפר.
טקס חנוכת מגדל המים המשופץ
ביום שלישי, הארבעה ביוני, נחנך בכפר סילבר מגדל המים, ששופץ לאחר שנים רבות של הזנחה. נכחו בטקס אנשי הנהלת הכפר והדירקטוריון, אנשי המועצה לשימור אתרים ומשרד מורשת, תלמידים ועובדים גימלאים של הכפר.
המנכ"ל, עמוס גופר סיפר בהתרגשות על הרעיון שעלה לשפץ את מגדל המים וסביבתו, ואשר קרם עור וגידים במשך ארבע השנים האחרונות: "כל הגבעה הזו, שאנחנו נמצאים עליה, היתה מאוד מוזנחת, מגדל המים היה שחור, מתפורר ממש, כאשר הפלדה מבעד לבטון היתה חשופה וחלודה. צמח בוגנביליה ענק כיסה אותו. גם בפנים היתה עזובה והזנחה – בקומה הראשונה והשנייה חסרו דלתות, והיתה אשפה בחדרים.
"מגדל המים ממוקם במקום הגבוה ביותר בכפר, ממנו נשקף נוף מרהיב של כל הכפר והסביבה. המגדל הוא מבנה עתיק שמהווה ביטוי לחזון מייסדי הכפר, שהאמינו ביישוב הארץ ובהפרחת השממה, וסמל למורשת המפוארת של הכפר שהוקם בשנות ה-50'. לאורך השנים, המגדל וסביבתו הוזנחו והודות למשרד המורשת, למועצה לשימור אתרים ולתורמים בארץ ובעולם – הצלחנו לשמר פיסה היסטורית משמעותית זאת. מגדל המים הפך מרעוע ומסוכן למבנה מרשים ובו מוזיאון שמשמר את מורשת הכפר. אנחנו מאמינים שחובה עלינו לשמר ולכבד את ההיסטוריה של הכפר, ולאורה של היסטוריה מפוארת זו אנחנו מחנכים את תלמידינו לערכים של ציונות ואהבת הארץ. נמשיך לפתח ולטפח את מגדל המים וסביבתו, ולשמר את ההיסטוריה של כפר סילבר."
לאט לאט החלו אנשי הכפר לנקות את הבניין ולטפח את הנוי סביבו. המועצה לשימור אתרים ומשרד המורשת שיתפו פעולה עם אנשי הכפר לצורך שיקום והצלת מגדל המים. כמו כן, גויסו משאבים נוספים מתורמים בארץ ובארצות הברית.
המגדל המשופץ והנאה מתנשא עתה לתפארת בתוך פינה ירוקה, נטועת עצים ושיחים. כבר מתחילת השיפוץ נועד המבנה לשמש כמוזיאון לתולדת כפר סילבר. עתה הושגה המטרה. בקומה הראשונה מקובצות תמונות מן ההיסטוריה של הכפר והחיים בו בהווה. על אחד הקירות יש תמונות של ענפי המשק, על קיר אחר משתקף ההווי בהווה. נוסף לכך מוקרנים על צגי טלוויזיה סרטונים שצולמו בכפר.
בקומה השנייה, אליה מגיעים תוך כדי עלייה בגרם מדרגות ברזל חיצוניות, יש חדר אשר ישמש בעתיד כמרכזייה פדגוגית. בארונות זכוכית יש אוסף של תמונות מחיי הכפר, כולל תמונות מחזור משנים קודמות.
מריה מצרפי, מנהלת מחוז דרום במועצה לשימור אתרים, אמרה: "כפר הנוער סילבר ומגדל המים הם סמל לציונות ולהתיישבות באזור הדרום, ומהווים דוגמה להגשמת החלום החינוכי הפרקטי. לא בכדי הוחלט להפוך את הקומה הראשונה של המגדל למרכז מורשת לתולדות הכפר. המועצה לשימור אתרים שמחה להיות חלק מרכזי בפרויקט חשוב זה, שמשפיע על דור העתיד ותורם ליצירת חברה ערכית וטובה יותר."
הדוברים בטקס
לאחר דברי הפתיחה של עמוס גופר מנכ"ל הכפר, התכבדו לשאת דברים אנשים נוספים. אחד מהם הוא הקטור שקלובין, יו"ר ועד עובדי ההוראה והמשק הוותיקים, שפרשו לגמלאות. יש לציין שאנשי הכפר, בראשותו של עמוס גופר, מזמנים את המורים והעובדים הגימלאים לאירועים שונים. יש שיתוף פעולה מלא במישורים שונים, כגון בבניית ארכיון התמונות של הכפר, צילום סרטונים על המשק החקלאי ועוד ועוד. הגמלאים נשארו בקשרים חמים עם צוותי החינוך והתלמידים בכפר, דבר שמלמד על הרוח הטובה ששורה בו ויחסי הידידות והחום בין תלמידים לצוותי החינוך.
דובר נוסף בטקס חנוכת מגדל המים היה שמואל סיסו, חבר הדירקטוריון בכפר, שהיה בעבר, בין שאר תפקידיו, מנכ"ל "אורט" העולמי. הוא דיבר על התנופה האדירה של הכפר בשנים האחרונות, וציין שגם בתקופה הקשה הזו, ראוי להדגיש את הטוב והיפה, כמו מפעל שיקום מגדל המים. בנוסף ציין סיסקו את היתרון של בית הספר החקלאי, בו כל תלמיד מגיע בעזרת הצוות החינוכי למיצוי הפוטנציאל שטמון בו
עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, הרחיב לגבי פרויקט השיקום הזה אשר, לדבריו, קשור לשורשים שלנו, לתולדות הציונות וההתיישבות בארץ.
"מגדל המים היה אולי סימן מובהק מאוד לחיים ביישוב," הוא אמר, "כי המים הם החיים. בכל מקום שיש מים אפשר לפתח יישוב." שלמון דיבר בהערכה על בתי הספר החקלאיים וכפרי הנוער, "אשר מתעקשים לחנך לחקלאות ולקדם אותה, […] ועל זה מגיעה לכם הצדעה מכולם."
שלמון ציין בדבריו את מריה מצרפי – מנהלת מחוז דרום של המועצה – כמי שטרחה, תמכה ודרבנה את תהליך השיקום של מגדל המים. עוד הבטיח שלמון להמשיך לשתף פעולה עם כפר סילבר.
עמרי שלמון והקטור שקלובין התכבדו בגזירת הסרט שסימלה את פתיחת המוזיאון במגדל המים המשופץ.
נזכור
ליד מגדל המים בכפר סילבר נמצא מבנה נאה מאוד של בית הכנסת, שגם הוא שופץ ונפתח עתה מחדש.
על קיר חיצוני של בית הכנסת נקבעו לוחות עם שמות של תלמידים בוגרי הכפר, שנפלו במערכות ישראל. כמה כואב לראות את הלוח החדש שנוסף לאחרונה, ועליו שמות הנרצחים בשבעה באוקטובר, רובם בני מושב נתיב העשרה. (ראו: קו למושב, 2 בנובמבר 2023).
יהי זכרם ברוך.
