"בעת חדירת המחבלים ענף האבוקדו בעוטף חטף מכה אנושה. מגדלים נרצחו, אחרים איבדו את משפחותיהם ונאלצו לעזוב את האזור בפינוי כפוי עקב המצב"
*תמונה ראשית: עמי אוליאל
מפגש החקלאים, מגדלי אבוקדו, שהתקיים בקיבוץ גבולות בסימן ט"ו בשבט, התנהל באווירה עצובה, על רקע מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהנחיתה מהלומות קטלניות על מגדלים ביישובי העוטף.
לאירוע, ביוזמת התארגנות מגדלי אבוקדו בדרום המדינה, באו עשרות נוטעים, מדריכים, מלווים ואורחים.
עמי אוליאל, ממושב שדה ניצן, מרכז התארגנות מגדלי האבוקדו בדרום הארץ, החל את המפגש בהדלקת נר זיכרון לזכר החקלאים שנפלו בשבת הארורה:
"אין ישוב בעוטף, אין מטע אבוקדו, אין מגדלי אבוקדו מביננו, שאין בהם נרצחים-חללים או חטופים" פתח עמי אוליאל את הכנס המקצועי והמשיך: "כולנו קשורים, כולנו מכירים, לכולנו קרובים או חברים שנרצחו בשבת שמחת תורה ב-7 באוקטובר. מאז מתחוללת המלחמה, מתווספים חללים, נופלים ופצועים, מהאזור הזה ומאזורים אחרים בארצנו הקטנה. המטעים שלנו נושקים לגדר הרצועה, עד התלם האחרון ועובדה זו קושרת אותנו לכיתות הכוננות, לעובדי המטעים, לתאילנדים שנרצחו ונחטפו".
ובהמשך דבריו הדגיש אוליאל: "באו לכאן נציגי אזורים אחרים במדינה, מגדלי אבוקדו מהצפון, מהגליל המערבי ואחרים, שחשו צורך אישי להזדהות איתנו ואנו מחבקים גם אותם. כולנו מייחלים לשובם של החטופים בני הישובים שלנו וישובים אחרים".
כל הנוכחים קמו לדקת דומיה לזכרם של הנופלים ועמי אוליאל ציין: "חבר שלנו, איתי זק מקיבוץ כיסופים שהיה איתנו בסיור מקצועי בגליל המערבי ימים אחדים לפני ראש השנה תשפ"ד – נרצח בביתו עם רעייתו ובנו".
דניאל בורד הנוטע הוותיק של קיבוץ כיסופים, העלה קווים לדמותו של איתי:
"קשה לדבר על איתי בלשון עבר. איתי ומשפחתו הגיעו לכיסופים לפני 14 שנה. במקור איתי ממושב צופית. כל חייו היה חקלאי וזו הסיבה שהוא השתלב מהר מאד בעבודה באבוקדו. עסק בהרבה תחומים ולבסוף החליט להתרכז בהשקיה, עבודה שמאד אהב. בשנת 2015 קיבלנו משימה להקים מטע חוחובה כדי לנצל מים מליחים שלא היה בהם שימוש. בתוך שנתיים השלמנו נטיעות של 700 דונם ואיתי נשאר אחראי על ההשקיה גם בחוחובה וגם באבוקדו. איתי תמיד דחף אותי לנטוע עוד ועוד אבוקדו, יחד הכפלנו את שטח המטע. בנטיעות האחרונות בשנת 2019 עברנו את ה-900 דונם.
"לאיתי היה חוש הומור מאד מפותח. הוא ידע לחקות אנשים והרבה פעמים ממש התגלגלנו מצחוק. הרבה שנים איתי היה תולה את דגלי ישראל בכניסות למטעים. כששאלתי אותו למה הוא ענה לי שהחקלאות זו ציונות והדגל זה הסמל שלה".
בסיום דבריו גילה דניאל בורד כי בקרוב עומדים לנטוע בקיבוץ כיסופים עוד שטח לגידול אבוקדו ו"חשבנו לקרוא אותו על שמו של איתי, שלעולם לא נשכח אותו. יהי זכרו ברוך".
יושב ראש ענף הפירות במועצת הצמחים, רני בר-נס, התבטא כך בראשית דבריו: "ליבנו עם המשפחות שאיבדו את יקיריהן ועם משפחות החטופים. כואב לנו לחשוב על כל רגע שהם שם. אנחנו כאן בקיבוץ גבולות להביע הזדהותנו העמוקה עימכם. אנחנו החקלאים מבינים אולי יותר מאחרים את מה שעבר עליכם, אנשי העוטף. הדאגה למשפחה, לבית, למשק החקלאי שנבנו לאורך דורות ונפגעו מול עיניכם וגם את הסבל הרב שאתם עוברים עד היום.
"אנו מתמודדים ומנסים להסביר לחברי הכנסת והשרים כי החקלאות היא לא מקצוע אלא אורח חיים וגם לא מקום עבודה. הקשר עם הקרקע אינו סיסמא, ושורשים אינם סתם אמרה. ביטחון המזון יובטח רק על ידי חקלאות מקומית ובימים האחרונים קיבלנו ים של דוגמאות למה חשוב לייצר מזון ומזון טרי בארץ. ממשלות רבות התחלפו בשנים האחרונות. שרים חלפו ונעלמו. אנחנו כנראה חזקים מהם, נמשיך ונוכיח שאנחנו חשובים לקיום מדינה כשלנו ועל הגבול ממש לא יגור אף "משוגע" אלא חקלאי. אני אישית גאה שיש לי חברים כאלה. אנחנו עוד נראה את הימים האחרים".
עמי אוליאל, ציין כי בדרום הארץ 25,000 דונם אבוקדו ועשרים אלף דונם מהם הם של חברי התארגנות המגדלים. הוא הזמין את המרכז המקצועי של ההתארגנות, חנן שור, חקלאי מקיבוץ זיקים מנהל "מטעי השקמה" – מיזם משותף לקיבוצים ארז ואור הנר על שטח של 2500 דונם – לספר על השפעות המלחמה על ענף האבוקדו ביישובי הגדר והעוטף בכלל:
"בעוטף עזה מגדלים אבוקדו מתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בעשור האחרון קיימת תנופת נטיעות גדולה. שטח האבוקדו הנטוע בעוטף בקו של 0 עד 7 קילומטרים מהרצועה הוא כששה עשר אלף דונם לערך" כך חנן שור בראשית דבריו.
"בעת חדירת המחבלים ענף האבוקדו בעוטף חטף מכה אנושה. מגדלים נרצחו, אחרים איבדו את משפחותיהם ונאלצו לעזוב את האזור בפינוי כפוי עקב המצב. רבים מהעובדים התאילנדים נרצחו או נחטפו. האסון שקרה לאזור הוא אסון אנושי ולאומי קשה. הנזק החקלאי בגידול אבוקדו הוא לא מבוטל.
מים – לרוב המטעים לא הייתה גישה מהיבט ביטחוני עד אמצע חודש נובמבר וגם אז הגישה הייתה מוגבלת ובתיאום ליווי צבאי. לא היה ניתן להגיב לצרכי המטע בחודש אוקטובר כחודש מורכב. חלק מהמטעים סבלו מבזיזה ומוונדליזם של פורעים עזתים שחצו בגל השני, אל העוטף. במטעים רבים כלים הנדסיים של צה"ל דרסו ורמסו מערכות השקיה ותיקון המערכות היה מורכב ולעיתים בלתי אפשרי תקופה ארוכה.
דונמים רבים של מטעים לא הושקו באופן סדיר ויש כאלה שלא הושקו כלל עד אמצע חודש נובמבר ובחלק מהשטחים עד רגע זה (29.1.24) אינם מצליחים לקבל השקיה סדירה.
דשן – לצד בעיות השקיה רבות, לא הייתה אפשרות לעקוב אחרי הדישון וברוב המטעים לא הייתה גישה למילוי מיכלי הדשן.
עשבייה – חוסר טיפול בעשבייה גרם לעליית עשבים רעים ולשיבוש שטחים בעיקר צעירים. טיפול בעשבים יעלה כעת הרבה יותר מעלות מקובלת.
ריסוס בג'יברלין – הריסוס אמור היה להתבצע בחלק גדול מהמטעים אך לא יצא אל הפועל בגלל בעיות ביטחוניות.
קטיף – ברוב המטעים הקטיף נעצר עד אמצע חודש נובמבר.
פועלים – תשעים אחוז מהפועלים התאילנדים ברחו והפלסטינאים מהגדה המערבית נמצאים בסגר ולא מגיעים לעבודה.
חודש ההתמיינות – באבוקדו חודש אוקטובר נחשב כחודש הקובע יבול לעונה העוקבת".
חנן שור העריך שמעבר לנזק הישיר הנראה כיום בשטחי הגידול, "נבחין בנזק בעונת הקטיף הבאה 2024/25.הנזק הכלכלי הוא גדול מאד, הן מבחינת שחיקת מחירים של תחילת עונה והן מבחינת דחיית פעולות חיוניות והשקיה. למרות כל זאת נמשיך לעבד את המטעים והשדות, כצוואה ליקירינו שנרצחו ולמען שחרור כל החטופים, עד לתלם האחרון".
הזמר חנן יובל ליווה את תחילת המפגש החקלאי בשירה ונגינת גיטרה במחרוזת אומנותית וחתם את האירוע במחרוזת סיום אופטימית.
