יבול שיא
הרפת והחלב
מטעי לוזית

חשיבות איכות מי ההשקייה לחקלאות

2 דק' קריאה

שיתוף:

איכות מים מעולה חיונית לייצור בר קיימא ולגידולים בריאים. ביופילם (הלכלוך השחרחר בדפנות הצינורות) מהווה קרקע מעולה לשגשוג פטריות, חיידקים ווירוסים פתוגניים.

מי ההשקייה לחקלאות, מינון נמוך ורציף של "הידרופיור", המכיל מי חמצן מיוצבים במיוחד, מבטיח מערכות השקיה  נקיות לגמרי מביופילם – ובו זמנית מחטא מיקרו אורגניזמים פתוגניים, כמו חיידקים ופטריות.

ערכי גבול מומלצים לחיידקים ופטריות

Groen Agro Control, מעבדה המתמחה בתחום החקלאות בהולנד, קבעה ערכי גבול למי השקיה טובים לייצור ירקות ופירות (הטבלה להלן). ערך הגבול, הוא הגבול החיידקי או הפטרייתי במי ההשקיה בהם לא נפגע היבול. מים עם ערכים מעל לגבול זה עלולים להוות איום. הטבלה מפרטת גם את הריכוזים הממוצעים שעשויים להתרחש בפועל.

איכות מי השקייה לחקלאות

מגדל תותים בהולנד חווה ירידה בצמיחה במהלך הייצור שלו

כאשר חקרו את המצב בחווה, עלה ספק לגבי איכות מי ההשקיה למרות העובדה שהוא משתמש במי חמצן רגילים כטיפול קבוע במים שלו. רמות החמצן נמדדו והיו נמוכות (פחות מ – 6 מ"ג לליטר). רמות אלו עלולות להוות סיכון להתפתחות שורשים לא תקינה. רמות החמצן הנמוכות יכולות להיגרם על ידי ביופילם ומיקרו אורגניזמים בקווי ההשקיה. לכן נלקחו דגימות מים כדי לבדוק את רמות הזיהום.

ספירת חיידקים מול ספירת פטריות

ספירת החיידקים בכל דגימות המים הייתה נמוכה, תוצאה שרואים לעתים קרובות כאשר מגדלים משתמשים במי חמצן רגילים בקווי ההשקיה. עם זאת, בספירת הפטריות בטבלה 2, אנו רואים כי הם מעל הגבול של 20 CFU לכל מ״ל, בכל שלב בקו ההשקיה, דבר שיכול להסביר את הירידה ביבול ורמות החמצן הנמוכות במים.

תוצאות בדיקת מים מערכת חקלאית

מי חמצן רגילים לעומת הידרופיור

לאחר תוצאות אלו במרץ 2020 עבר המגדל ממי החמצן הרגילים להידרופיור. הידרופיור מכיל 50% מי חמצן המיוצבים בעזרת יוני כסף.

הערך המוסף הוא השחרור האיטי של החמצן, המאפשר לו להגיע עד לסוף מערכת ההשקיה, ובמקביל לחסל מיקרואורגניזמים, במינון נמוך ומתמשך של 40 ppm. דגימות מים חדשות נלקחו 3 חודשים לאחר תחילת הטיפול עם הידרופיור, וניתן לראות את התוצאות בטבלה 2 בעמודה האחרונה.

מי ההשקייה לחקלאות

כפי שניתן לראות, תוצאות המים לאחר 3 חודשים ירדו מתחת לגבול מי השקיה הבטוחים לירקות ופירות.

המגדל ראה את התוצאות גם ביבול שלו, והוא מדווח: "אני רואה שהצמחים חיוניים יותר. השורשים נראים בריאים והירידה בצמיחה נעלמה. תופעת לוואי חיובית נוספת היא שרמות החמצן עלו, ויש לכך השפעה חיובית במיוחד על התפתחות השורשים – והיבול שלי מרוויח מכך".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן