בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, הכריע ביהמ"ש בשאלה בתביעות שהגישו שני אחים בהן כל אחד מהם טען לזכות * עו"ד ד"ר מיכל בוסל סוקרת את עיקרי פסק הדין להלן
העובדות
עסקינן בשני הליכים. הראשון, תביעה שהגיש אח א', בנו וכלתו, כנגד חמשת אחיו, כמו גם אחיינו ורעייתו, על מנת להכריז עליו כמי שיהא זכאי להתקשר אל מול הגורמים המיישבים כבעל הזכויות במשק. הליך נוסף הוא תביעתם של חמשת אחיו לפרק את השיתוף במשק באופן שייקבע כי האח ד' הוא המוכן ומסוגל לקיים את המשק, וכי עליו לשלם לא' סך של 200,000 ש"ח, כפי ששילם ליתר אחיו.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הזכויות בקשר עם המשק אשר עודן רשומות על שם המנוחים, הן זכויות בר רשות. ככאלה, הן כפופות להסכם המשבצת הדו צדדי של המושב והמשק כחלק הימנו מיום 24.8.15 (להלן: "הסכם המשבצת"). הסכם המשבצת מסדיר את אופן ההעברה הבין-דורית של זכויות השימוש בנחלה בעת פטירתו של בר הרשות בה. סעיף 19 להסכם המשבצת קובע את אופן העברת הזכויות:
"…19.ג במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבמימושו המהווה נחלה. ….
(3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
כידוע, אחד המוטיבים המרכזיים השזורים גם בהוראות סעיף 19 להסכם המשבצת, בדומה להסדרים אחרים הנוהגים בקשר עם משקים חקלאיים, הוא הרצון לשמר את הפעלתו של המשק כיחידה חקלאית אחת, לרבות האיסור על פיצול המשק והעברתו ליותר מאדם אחד (בחריגים מסוימים). מנגנון ההעברה המפורט בסעיף 19 הנ"ל קובע מפורשות כי ככלל, עקרון יסוד בקביעה למי מבין ילדי הנפטר יימסר המשק הוא היותו "מוכן ומסוגל" לקיימו.
ביטוי זה בא לידי ביטוי גם במנגנון ההורשה שנקבע בסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, אשר נוקט אף הוא שימוש במונח "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק. באשר לשאלה מיהו המוכן ומסוגל, בהתאם למבחני החוק הירושה הנ"ל, לקיים את המשק קבעה הפסיקה מבחן מצטבר, סובייקטיבי ואובייקטיבי; סובייקטיבי – של מוכנות לקיים את המשק כיחידה חקלאית ואובייקטיבי – של מסוגלות של ממש.
דיון והכרעה
בית המשפט סבר כי יש לקבל את תביעת ד' והאחים ולהכריז על ד' כיורש, אשר מוכן ומסוגל לקיים את המשק ובהתאם לפעול מול הגורמים המיישבים להירשם כבר הרשות בו, בכפוף לנהליהם. בית המשפט שוכנע כי ילדי המנוחים קיבלו על עצמם מנגנון הכרעה פנימי בשאלה מי ייבחר מבניהם שיהא זכאי להירשם כחליפם של המנוחים בקשר עם הזכויות במשק.
עוד סבר בית המשפט, כי אומנם א' טען כי ד' איננו מתאים להיבחר כיורש שיקיים את המשק, אבל לא עלה בידיו לבסס מדוע דווקא הוא המתאים ביותר או לכל הפחות יש להעדיף אותו, לקיים את המשק על פני אחיו ד'.
מיהו המוכן ומסוגל לקיים את המשק?
באשר לשאלת המסוגלות האובייקטיבית לקיים את המשק, לא היתה מחלוקת כי הן א' והן ד' בעלי ניסיון בחקלאות, מקום בו שניהם עסקו בחקלאות לכל הפחות בעברם. אלא שא' חדל מעיסוק זה לפני שנים לא מעטות, עזב את המושב ועבר לעסוק כשכיר במרכול, בעיר בה גם רכש נכס מקרקעין שבו מתגורר עד היום.
באשר למוכנות הסובייקטיבית לקיים את המשק החקלאי, הראיות שהונחו לפני בית המשפט מטות את הכף לכיוונו של ד'. בית המשפט סבר כי מטרת תביעתו של א' היא הרצון לדאוג לקורת גג לבנו ב' (שאינו חקלאי) ואף לעצמו, למרות שהוא עצמו מתגורר מזה שנים רבות בעיר ואינו עוסק בחקלאות מזה זמן רב. מנגד, ד' עצמו מתגורר מזה שנים רבות במושב באופן שלד' זיקה הדוקה יותר למושב מאשר א'.
בהתאם לאמור, בית המשפט סבר כי יש יתרון לד' בראי המבחנים הצרים הנוהגים בקשר עם המונח "מוכן ומסוגל" לקיים את המשק כיחידה חקלאית.
אלא ששיקולים נוספים, משמעותיים יותר, הובילו למסקנה כי יש להעדיף את ד' על פני א': כלל האחים גיבשו במארג היחסים הפנימי שביניהם מנגנון הכרעה לבחירת המועמד להתקשר למול הגורמים המיישבים, על בסיס תשלום כספי. א' עצמו בחר ליטול בו חלק פעיל ואף להציע הצעה כספית שלא הסתייעה. משהתנהלו ההליכים שלא לשביעות רצונו, בחר א' לסגת ממנגנון ההכרעה ולהגיש תביעה משפטית.
בהינתן מנגנון ההכרעה העצמאי שלפיו ניהלו האחים כולם את המשא ומתן ביניהם, מקום בו זה כלל רכיב של תשלום כספי, שאלת האיתנות הפיננסית והפגנת הרצינות מהווה נדבך של ממש בעצם ההכרעה במחלוקת. בענייננו, ד' הפגין איתנות פיננסית וגם הפגין בזמן אמת רצינות עת גיבה את הצעתו בתשלום בפועל לאחים. זאת, במובחן מא', שעד למועד זה לבד מאמירות בעלמא לא ביקש ולו להפגין ראשית רצינות כוונות ולו בדרך של הפקדת סכום כלשהוא בקופת בית המשפט.
נפסק: בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את תביעתו של א' ולהעדיף את עתירתם של ד' והאחים וקבע כי ד' יהיה זה שיוסמך להתקשר אל מול הגורמים המיישבים כבר הרשות במשק. זאת ועוד, נקבע כי על ד' יהא לשלם לא' את הסכום ששילם לכל אחד מיתר אחיו, 200,000 ש"ח, בתוספת הצמדה וריבית כחוק.
תמ"ש 35074-11-21 א' נ' ד' (24.6.2025)
* הכותבת הינה היועצת המשפטית ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים.
