בעיית המים בישראל איננה בידי שמיים אלא תוצאה של תכנון וניהול לקוי. גל החום הכבד בימים האחרונים מזכיר לכולנו אמת פשוטה זו
במהלך דיונים בוועדה לביקורת המדינה ובוועדת הכלכלה, שזכו להד תקשורתי רחב, הצגנו את הנתון החמור: מדי שנה מוזרמים לים מיליוני מ"ק של מי קולחים, בשעה שהחקלאות נאבקת על כל טיפה ומטעים נעקרים, בעיקר בצפון.
נשמעה ביקורת קשה על הפיגור בהקמת מתקני ההתפלה וחיבורם, המשפיע הן על החקלאות והן על מי השתייה. התברר כי רשות המים כבר מכינה את הציבור לקראת קיצוץ משמעותי בכמות המים השפירים לחקלאות בשנת 2026. לאור זאת אנו דורשים להקים ועדת חקירה פרלמנטרית מיד בתום הפגרה, שתבחן את כשלי הניהול ותמליץ על שינויים נדרשים כדי להבטיח ביטחון מים וביטחון מזון.
עמדתנו ברורה: יש להגיע להסכמות ארוכות טווח באשר להקצאת מים לחקלאות, תוך דיאלוג ישיר עם החקלאים. הדגשנו כי החקלאות היא המפתח לשימוש נכון במים מטוהרים. ללא שדות לקליטתם הם ייזרקו לים, והערים לא יוכלו להתפתח – אין בנייה בלי פתרון לקולחים. חקלאות חזקה וברת קיימא היא אינטרס לאומי לטובת ביטחון מזון, איכות סביבה, תעסוקה ופיתוח אזורי.