"כדי להגיע לתוצאה הרצויה צריך להתמקד בכאן ועכשיו" אומר יואל גולדברג משדות ים, מאמן קַשָּתוּת, "ומה שנכון לקליעה למטרה, נכון עוד יותר לחיים"
"לקשתות יש הקבלה גדולה לחיים", אומר יואל גולדברג (42) משדות ים, מאמן קשתות לילדים, נוער ובוגרים ברוח ה-NLP ומאמן הכושר של נבחרת ישראל בקשתות. בחורשה שבפאתי הקיבוץ בינות לאורנים מוצבות המטרות וילדים ובוגרים אוחזים בכלי הנשק העתיק במטרה, ובכן, לפגוע במטרה שלפניהם ותוך כדי גם לקבל כמה כלים לחיים. "האימון של ירי בחץ וקשת פועל בשני רבדים" אומר יואל, נשוי ואב לשלושה שבעצמם מתנסים באומנות הקדומה, "יש את הרובד הטכני, החזקת הקשת, משיכת החץ, כיוון למטרה, שבהקבלה לחיי היומיום שלנו אלו הפעולות שאנחנו עושים, ויש את הרובד המנטלי – הגדרת מטרות, הצבת יעדים, הדרך בה אנחנו מנהלים הרגלים טובים או רעים. יש לכולנו מחשבות ופעולות שמקדמות אותנו או תוקעות אותנו ודרך הקשתות יש אפשרות להקביל את מה שקורה באימון לדרך בה אני מתנהל בחיים".
"בפעולה הפיזית של הירי אל המטרה משהו מזדכך ותוך כדי יש גם פעולה חשיבתית" הוא מסביר ומספר על בחור צעיר שהגיע אליו לאימון קשתות, בחור בשנות ה-30 לחייו שנמצא תקופה ארוכה בין עבודות ולא מצליח למצוא מה הוא רוצה לעשות. "תוך כדי האימון בחץ וקשת אני שואל אותו 'מה אתה רוצה, מה אתה מחפש?' הוא עונה לי 'לעבוד עם הידיים'. אני מבקש ממנו לירות סט של חיצים למטרה ולחשוב על מה שאמר. מסיימים סט ואני שואל 'העבודה הזו, אתה יודע מה היא? אפשר לעבוד בברזל, בעץ, לצייר, לפסל'. הוא עונה 'רוצה לעבוד עם עץ'. הוא מיקד את עצמו. אני שואל אותו 'אילו כלים, אילו פעולות אתה צריך לעשות?' ושוב סט של חיצים והוא עונה 'לצבור ידע, למצוא מקום שמתעסק עם עץ'. שוב יורים, צריך להיות בטכניקה הנכונה, להיות בחץ, להיות ברגע. ושוב שאלה שאני מפנה אליו 'מה הפעולה הבאה שלך?' הוא עונה 'לחפש מקומות'. 'איך מחפשים? נוסעים ברכב ממקום למקום, שיטוט באינטרנט?' ושוב יורים חיצים. כך, מסט לסט, מדברים על הנושא ונוצרת השקה בין מה שקורה ברגע הזה, לירי, לבהירות, למיקוד, לשקט שנוצר בפנים, אל החיים עצמם, מהכוונה הפיזית שעומדת מול המתאמן אל הכוונות שלו בחיים עצמם".
מה המטרה שאליה אני מכוון?
הפידבק למה שקורה תוך כדי האימון הוא מיידי, מסביר יואל. "יריתי חץ. פגעתי או לא? אם לא פגעתי אני שואל 'האם הייתי ממוקד, האם הייתי מרוכז, האם היו לי הסחות דעת, האם אני יודע מה המטרה שאליה אני רוצה להגיע?' אם פגעתי יש הרגשה נהדרת, אבל גם אז צריך לבדוק – האם זה מקרי, קרה ב'פוקס'? אם אני לא יודע להסביר מה עשיתי כדי שהחץ יפגע במטרה, אם אני לא יודע לשחזר את הפעולות ולא מבין מה עשיתי וזה פשוט קרה, זה אומנם טוב, אבל אז מגיע השלב של הבנת האסטרטגיה הנכונה עבורי, הבנה מנטלית של התהליך שהתרחש. מה ההרגלים, מה הפעולות, מה הלך הרוח והמחשבה שהניעו אותי להצלחה. ברגע שאני מבין את זה אני יכול לשחזר עוד הצלחות. זה מאפשר למתאמן להבין מה הוא עשה, וכך לשחזר את האסטרטגיה שבעזרתה ישיג הצלחות עוקבות ולא 'פוקס' חד פעמי".
זה סוג של טיפול? קואצ'ינג?
"ממש לא טיפול, זה אימון קשתות ומי שרוצה רק ללמוד קשתות אני מלמד אותו את הטכניקה" מדגיש יואל כי הוא אינו מטפל ולא עבר קורס קואצ'ינג. הרקע שלו לעבודה מגיע מניסיון החיים, משיטת NLP ומאימון גופני "ששם יש הרבה כלים. בדיוק כמו שאני עובד עם ספורטאים על כוח פיזי, יכולת גופנית, מה מעכב, מה מקדם". הוא משלב באימון הקשתות תכנים מעולם ההנחיה והליווי "יש פה תכנים וגישה מעולם ה-NLP שעוסק בנושאים כמו מה התוצאה הרצויה, מה האסטרטגיות שעובדות לי או לא עובדות לי ואילו כלים יכולים לסייע לי שם", אימון שכולל כלים מנטליים, כלים תכליתיים ועשייה ועבודה במרחב.
מה אני יכול לשפר?
כשיואל מדבר על ניסיון החיים הוא מתכוון למחלת הסרטן שאובחנה אצלנו לפני 19 שנים. יום לאחר שחזר מטיול של שנה במזרח הרחוק, מצא את עצמו, אז צעיר בן 23, מאושפז בבית חולים, צהוב מחולי ומתת משקל וללא מערכת חיסונית. אבחנת הרופאים הייתה לוקמיה, סרטן. ממצב של חופש מוחלט של אדם צעיר שמטייל בעולם, לבידוד מלא של חודשים, בשל מערכת חיסונית ירודה. הוא החליט לנצח את הסרטן ולהתייחס אל עצמו כאדם בריא, החלטות שגיבה בתרגולים ובעזרת דמיון מודרך דיבר אל הגוף, הנפש והרוח, וייצר עבורם מילים ומסרים להחלמה, כך שכבר אחרי סבב הכימותרפיה הראשון הייתה נסיגה כמעט מלאה בתאים הסרטניים ושיפור משמעותי בספירת תאי הדם, לתדהמת הרופאים המטפלים. חוויה מעצבת בעקבותיה הוציא לפני כשנתיים ספר "ארבעה עוגנים", שמתאר את העוגנים – פיזי, מנטלי, רגשי ונפשי, שעזרו לו בתהליך הריפוי.
"אנחנו עסוקים בחיים הרבה פעמים במה לא, מה אני לא רוצה לעשות, מה לא בא לי, וזה יוצר תקיעות. אני מציע משהו אחר, במקום מה לא – מה אני יכול לשפר. מה בהרגלים ובפעולות שלי אפשר לשפר. להיות מרוכז, להתמקד במטרה להתבונן לאן אני רוצה לירות. ברגע שיש מקום לשפר – יש מקום להתפתחות ולגדילה".
ומה עם מי שעוד לא יודע מה כן?
"'לא יודע' היא דוגמה קלאסית להתנגדות. אם אני שואל מישהו והתשובה היא לא יודע, אני אגיד לו – תנחש. לצד ה'לא יודע' יש דברים שהוא יודע, יש לו ניסיון מה עבד לו טוב, איפה היה לו טוב, איפה כן הצליח, מה הכלים שהיו לרשותו, איך הוא הרגיש אז, יש הרבה שאלות מכוונות. וגם, אני לא מתיימר לפתור את כל הבעיות, אני יכול לכוון, התשובות יגיעו מהמתאמן".
אם נחזור לסיפור של הבחור שחיפש עבודה, המפגש הסתיים בתוכנית פעולה, התאמת קורות החיים ומהיכן להתחיל לחפש. פעולות ממוקדות, מטרה ואסטרטגיה לקדם אותה. "אימון הקשתות מצריך מיקוד, לפזר רעשי רקע ולהתמקד בדברים הבסיסים. יש משפט בקשתות 'כוון בקטן פספס בקטן. כלומר ככל שמטרה היא יותר ממוקדת, גם אם החטאת אתה קרוב אליה, אם פספסת התיקון קטן. לעומת זאת, מטרה גדולה שלא ברור מה היא, כנראה לא תצליח למקד ולפגוע בה".
האחוזון העליון
במקביל לאימונים האישיים עובד יואל בווינגייט עם נבחרת ישראל בקשתות, נוער ובוגרים, מאמן של יכולות גופניות וכושר. "העבודה איתם היא לבנות מעטפת נכונה, תוכניות כלליות לקבוצה וספציפיות לכל אחת ואחד בסגל על מנת לתת מענה בתחום הכושר. זו מערכת שלא הייתה קיימת והעבודה נעשית במקביל למאמן מקצועי ותזונאית. בונים את הפלטפורמה הזו בשאיפה שיהיו נציגים בתחום ספורט הזה באולימפיאדה הבאה".
למה אתה יותר מתחבר, לעבודה פרטנית או בקבוצה?
"11 שנים עבדתי עם קבוצות" אומר יואל שבא מתחום אימון הקונג-פו. "בנבחרת יש אימונים משותפים כקבוצה, ובתוך האימון יש גם שיחות של אחד על אחד ועדכון תרגילים לפי צורך ספציפי לכל אחד מחברי הנבחרת. העבודה עם הספורטאים מצריכה ממני להביא ידע, הם האחוזון העליון, הכי טובים בתחומם. בעבודה הפרטנית אני מביא את עצמי, נותן יותר מקום לאדם שהגיע להתאמן ונותן לו את כל מה שאני יכול לתת בתחום הקשתות".
יואל גולדברג 052-5577377
חיית פרא או מאלף
ילדים, נוער, נשים וגברים, כולם יוכלו לשפר את היכולת המנטלית וכושר הריכוז
אימוני הקשתות שיואל עושה הם אישיים, בעיקר לילדים ולנוער אבל גם לבוגרים. "הרבה הורים מתחברים לאימון שיש בו דגשים נוספים. מגיעים אליי להתאמן ילדים עם בעיית ויסות חושי וילדים עם הפרעת קשב, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים עם בעיות גופניות וגם ילדים 'רגילים'. במהלך הקורונה החינוך וגם החינוך הלא פורמלי הפסיקו לתפקד, זה גרם להורים לחפש במקום אחר, למצוא דברים שיוציאו את הילד מהמסך, ללמד אותו להתמקד, ליצור קשרים חברתיים. הקשתות נותנת לילד כלים ליישום, בכל חץ נדרשת מיומנות מנטלית, להתרכז, להתמקד. גם ילד עם הפרעת קשב וריכוז בודק עם עצמו – הייתי מרוכז? חסר סבלנות? הרעש הפריע לי? יש דיאלוג שנמצא כל הזמן והוא לומד שיש כלים בהם הוא יכול להשתמש גם בכיתה או במקומות אחרים שדורשים ריכוז. אני מדבר עם הילדים על הדיבור הפנימי שיש ועל מה היו מעדיפים להיות – חיית פרא או המאלף שלה? לרתום את היכולות שלהם למעשים ולא לתת ל'חיית הפרא' לשלוט בהם. בגילאי הטרום התבגרות 11-10 יש יותר מסוגלות להתמקד, יותר יכולת לגייס את הסבלנות, יותר הבנה למה הם מסוגלים, לא רק ברמה הפיזית, הם מסוגלים לשפר את עצמם".
אולי באימון אחד על אחד זה יותר קל? מה קורה כשהם חוזרים לכיתה ומה שהם מאוד מתאמצים להשיג בא בקלות לילדים אחרים?
"ההצלחה היא ביחס לעצמנו ולא ביחס לאחר. אם נעשה השוואה לאחרים, הילד יכול למצוא עצמו בעמדת נחיתות. זה נכון לכולנו. המטרה היא לקבל את עצמי כמו שאני ולהשתפר ביחס לעצמי. להיות הגרסה היותר טובה של עצמי וכך תמיד אפשר להשתפר. כל אחד צריך לדעת מה החוזקות שלו ואותן למנף, לא ביחס לאחר, אלא ביחס לעצמי".
