המעבר לאנרגיות מתחדשות מצריך הקמת פרויקטים רבים, אך במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, שבה השטחים הפתוחים והשטחים החקלאיים הם משאב יקר ערך, נדרשו פתרונות חדשים. גישת השימוש המשותף וריבוי התועלות בחקלאות הסולארית, שאותה מובילה קבוצת דוראל, מאפשרת הקמת מתקנים סולאריים המשלבים חקלאות מתקדמת באופן שבו שני הצדדים יוצאים מורווחים
הפקת אנרגיה מאור השמש באמצעות פאנלים סולאריים היא הדרך היעילה ביותר להשיג חשמל נקי בישראל, שבה השמש זורחת רוב ימות השנה. לרוב, הקמת פרויקטים סולאריים לייצור כמות גדולה של חשמל דורשת בהתאם מרחבים גדולים – משאב חסר בישראל. מה עושים כשרוצים לשמור על השטחים הפתוחים? התשובה נמצאת במקום שלא הייתם מצפים לו – חקלאות, או ליתר דיוק חקלאות סולארית.
"הרעיון פשוט לכאורה", מסביר עובד יבין, מנהל תחום אגרו ומים בדוראל, "ב'קומה' הראשונה מתקיימת פעילות חקלאית רגילה וב'קומה' השנייה מוצבים פאנלים סולאריים שתפקידם להפוך את אור השמש לחשמל. ניצול השטח יעיל מאוד עבור הצמחים, והחקלאים זוכים להכנסה קבועה גם בתקופות של חוסר יציבות.
"החקלאות והסולאר מתמודדים על שני משאבים – הקרקע והשמש", אומר יבין. "החקלאות צריכה שטחים נרחבים ואור שמש, וכך גם האנרגיה מתחדשת. החדשנות של החקלאות הסולארית של דוראל היא הפיכת התחרות הזו ליתרון שבו כל אחד משני התחומים מרוויח מהחיבור ביניהם". לדבריו, "העתיד הוא חקלאות מדויקת וטכנולוגית, כזו שמותאמת לחקלאים שעושים חקלאות מסורתית ורוצים להתקדם, ולענף הסולאר שמוצא שטחי מתאים להקמת המתקנים".
אתה משתמש במונח חקלאות מדויקת וטכנולוגית. מה כוונתך?
"אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שמעניקה לחקלאות הזדמנות לעלות שלב ולאמץ שיטות חדשות. על מנת שהשימוש המשותף בקרקע יעבוד היטב, אנחנו בדוראל מקדמים ומטפחים גידולים מתאימים לפרויקטים מסוג זה ואת היחס המיטבי בין הצל לאור שלו הם זקוקים, לצד פתרונות חדשניים שמותקנים במקום לצורך ניטור ובקרה חקלאית. הקונסטרוקציות המשמשות להנחת הפאנלים להפקת חשמל משמשים גם למטרות חקלאיות. הרעיון הוא לומר 'יש לנו תשתית של חשמל ירוק בשטח, נשתמש בה גם לפיתוח שיטות גידול חקלאי'.
"המחשבה שעומדת מאחורי המיזמים שלנו היא שהשמש יכולה לשמש גם לחקלאות וגם לאנרגיה הסולארית באותו תא שטח. החשיבה הכפולה הזו דורשת שימוש בטכנולוגיה חדשנית ומדויקת כדי להשיג תוצאות מיטביות בחקלאות כמו גם באנרגיה, למשל יש גידולים חקלאיים שסובלים מעודף קרינה ולכן צריך ליצור להם סביבה מוצלת יותר בשעות מסוימות. אפשר להשיג את זה באמצעות זוויות ומיקומי הפאנלים, שבאותו הזמן קולטים את קרני השמש ומייצרים חשמל נקי.
"אנחנו בדוראל פועלים לייצר איחוד שפות בין העולם האנרגטי שמנוהל בחדר ממוזג מול מסך לבין העולם החקלאי שמנוהל בשטח. בסופו של דבר, כל מי שעוסקים בעניין יראו אותו מסך באותה שפה וייקחו את הנתונים שחשובים להם".
לצד פעילותה הענפה של דוראל בעולם, לחברה מאות פרויקטים סולאריים בישראל והיא מקימה בימים אלה עוד מתקנים רבים המשלבים יכולת אגירה שייצרו חשמל ירוק. דוראל משלבת בפעילותה חדשנות טכנולוגית ורעיונית ותמיד חושבת על הדבר הבא. כך גם במקרה של החקלאות הסולארית, תחום שבו דוראל מובילה ומקבלת תשומת לב עולמית.
מה היתרונות של האגרו-וולטאי?
"החקלאות המדויקת של דוראל מבוססת על טכנולוגיה חכמה וזה יתרונה הגדול. למשל, כדי להגיע להתאמה מושלמת נבחר לגדל עצים שמגיעים לגובה מסוים וצומחים בצפיפות מסוימת, כאלה שאפשר לראות את הפרי שעליהם ולהגיע אליו בקלות. ברמת הגולן, לדוגמה, מגדלים תפוחים ולכן במטעים סולאריים קיימת הזדמנות לשימוש בטכנולוגיית קיר פירותי, והציפוף ייעשה באמצעות הגדלת תפוקת הפרי.
"מכיוון שהמטעים נראים שונה מהרגיל אפשר גם להכניס מיכון מתקדם לטובת קטיף רובוטי ולבחור הדברה ממוקדת יותר עם פחות חומרים. בעתיד החקלאים יעברו להשתמש בכלי עבודה בשטח שיהיו חשמליים ולא בעלי מנועי דיזל רועשים ומזהמים.
"רובד נוסף של החקלאות המדויקת של דוראל הוא שבעתיד הלא רחוק נראה שימוש בכלי עיבוד חשמליים שיודעים לזהות שינויים במצב הצמח. הכלים האלה מודדים מה קורה בקרקע ובמים, ומנתחים איך הצמחים מגיבים לשינויים במדדים האלה. הלוחות עצמם יוצרים הצללה על הגידולים, ולכן הנתון שאותו אנחנו רוצים לקבל הוא מהי כמות האור והצל שהצמחים זקוקים לה על פני עונות השנה. אנחנו יודעים גם שהלוחות מגינים על הגידולים מפני קרה ושמש חזקה, ככה שזה משהו שחשוב לנו לדעת בשביל לתכנן חלקה מניבה.
"עם השלמת הפלטפורמה המשותפת הזו נגיע למטע חכם שבו נייצר באותה יחידת שטח מזון איכותי וגם חשמל. השלב הבא יהיה הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של החלקה תוך אימוץ של פרוטוקולי עבודה חדשים עבור המגדלים ועבור יצרני החשמל".
איך אתם יודעים את כל הדברים האלה? הרי צריך ללמוד את הנושא עוד לפני שמתחילים לעבוד.
"זה נכון, חייבים לדעת איך השילוב הזה עובד הרבה לפני שמציעים לחקלאים להיכנס לתחום חדש, ולכן אנחנו לומדים את הנושא כבר תקופה ארוכה. דוראל היא החברה היחידה בישראל שגייסה לשורותיה אגרונום ומפעילה באוניברסיטת בר-אילן חלקה ניסויית מחקרית שבה שותלים גידולי שדה שונים וחוקרים איך הם מגיבים לשינוי בתנאי הגידול הרגילים שלהם. עד עכשיו גידלו בה עגבניות, בצל, בזיליקום ותפוחי אדמה שהניבו תוצאות מרשימות ולאחרונה שתלנו בה גם פרי אקזוטי".
עם הצטברות הידע שנאסף, בין היתר, בחלקה הניסויית בבר-אילן דוראל מקימה פרויקטים ברבדים, בגשר, בהגושרים ובמעלה גלבוע שבהם יגדלו אבוקדו, ליצ'י, ענבי מאכל, פסיפלורה ומנגו. "אנחנו עומדים בקשר הדוק עם משרד החקלאות, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה וערוכים להגיע לכל מקום בארץ ולהתאים לכל אזור את סל הגידולים שלו.
"חיזוק הכלכלה האזורית גם הוא משמעותי בעינינו ובשביל זה אנחנו עובדים עם מגדלים שמגיעים מאותו אזור, עם בית אריזה שמשמש את כולם ועוד. אנחנו עובדים עם כולם. השותפות שלנו תחזק את השחקנים המקומיים בחקלאות ובשירותים לחקלאי".
העבודה על חקלאות סולארית היא פעילות משותפת, אומר יבין: "ההשקעות בדונם משותף גבוהות מאוד אבל זוהי הזדמנות למגזר החקלאי. דוראל היא חברה שצמחה מהקיבוצים ומהמושבים, והחקלאות הסולארית היא הזדמנות להחזיר להם. כולנו רוצים תפוקה גבוהה ואיכותית יותר של פרי ושל חשמל, ולשם כך אנחנו מייצרים אופטימיזציה במרחב החקלאי. כדי לעשות את זה החברה מלווה את הפרויקטים באנשי מקצוע כמו אגרונום, תמחירן ואנשי שטח שמדריכים את המגדלים, ומצד הפקת החשמל ניתנת כל רשת התמיכה הטכנית הנדרשת".
