מנגו וליצ'י –המלצות לעונה

פברואר-מרס 2026

ההמלצות נכתבו על ידי מדריכי שה"מ העוסקים בגידולים סובטרופיים: נועה זכריה, ישי אייל, דב ניר, אורטל בחשיאן, נמרוד אבן, ושי צעידי- מדריכי הגידול, כרמית ארד סופר – מדריכת הגנת הצומח, יוסי פורטל – מדריך קרקע ומים ד"ר אוהד אפיק ושלומי זרחין – מדריכי גידול דבורים

כללי

השינויים התכופים במזג האוויר במהלך העונה מאלצים אותנו לגלות ערנות ולהגיב בהתאם, ונדרשות סבלנות, תשומת לב ואמונה בתהליך. אנו מתחילים עתה בשגרת פתיחת העונה ומכינים את המטעים לעונת הפריחה. יש לבצע בדיקה של מערכות ההשקיה, הדישון ותקינות המרססים.

דבר אחד ברור לכל בר דעת – עלינו להשתפר בכל מה שקשור לאיכות הפרי. רק פרי איכותי בכמות מוגדלת ישיג תוצאה כלכלית טובה לדונם, גם כאשר התנאים נעשים קשים יותר. שוקי היצוא הופכים תחרותיים ומדויקים יותר בדרישותיהם, והצרכן מעבר לים אינו מתפשר לגבי הגודל, הצבע, האחידות, חיי המדף והטעם – כל אלה מהווים עתה תנאי סף ואינם בגדר בונוס, ולכן אחריות המגדלים היא לדייק בממשק הגידול בכל שלב ושלב: מאיזון העומס על העץ, דרך הזנה מדויקת והשקיה מבוקרת, קטיף במועד הנכון ועד טיפול מיטבי בפרי לאחר הקטיף.

חלון ההזדמנויות מצריך קבלת החלטות מקצועיות, מבוססות ידע וניסיון, ושיתוף פעולה לאורך כל שרשרת הייצור והשיווק. זה הזמן לבחון מחדש זנים ואסטרטגיות שיווק ולאתר דרכים ליצירת יתרון אמיתי בשוק התחרותי.

חלקות לנטיעה

נשוב ונדגיש את הצורך בבדיקה טופו-אקלימית יסודית לפני כל ביצוע נטיעה (היעזרו בחזאי משרד החקלאות, מרק פרל, נייד: 050-6241804) ובסקר קרקע (הסתייעו במדריכי קרקע, מים והזנת הצמח של שה"מ באזורכם).

מגדל העורך תוכנית עסקית לקראת הנטיעה – צריך שיחמיר עם עצמו. בשום אופן אין להתייחס לתנאי המסחר של שוק במחסור. השתמשו בטבלת הרגישות והחריפו מעט את תמונת המצב, כדי שמבחן הכדאיות הכלכלית יטה את הכף לחיוב גם בתנאי שוק קשים יותר. בשני הגידולים מחמירות דרישות השוק, ובכל הקשור לגודל הפרי ולאיכותו – אין מקום לפשרות! פרי איכותי משיג מחיר גבוה; פרי קטן ובאיכות נמוכה – קשה למכור.

לחקלאים שהזמינו שתילים, חשוב לפקוד את המשתלה במהלך כל תקופת גידול השתיל. כמו כן, יש לברר אצל השתלן מהו מקור חומר הריבוי. איכות השתילים בנטיעה היא זו שתשפיע על המטע בעתיד במשך שנים רבות.

מלבד בחירת המשתלה ומעקב אחר התפתחות השתילים, רבים נוטים להתעלם מהמצב בתת-הקרקע. נציין כי זהו נושא מכריע בהתפתחות העץ, ולכן חשוב לבצע בדיקות קרקע לפני הנטיעה, ובמקרה הצורך לבנות גדודיות, המאפשרות לשורשים להימנע מחדירה לתת-קרקע שאינה מתאימה במלואה לעץ ,כך שבמצבי גשם קיצוניים יישאר האזור די מאוורר. בנוסף, בסיועם של אנשי שימור קרקע יתוכנן כיוון השורות באופן כזה שמים ואוויר יזרמו אל מחוץ למטע בעת הצורך. בהכנת השטח לנטיעה צריך הנוטע להמתין להתייבשות מלאה של האדמה לפני כל כניסה עם כלי כבד לחלקה, מחשש להידוק הקרקע.

מנגו

עונת המנגו האחרונה תיזכר אצל מגדלים רבים כעונה מאתגרת שבחנה את גבולות הסבלנות, המקצועיות וההתמדה שלהם. תנאי אקלים קשים, מלחמה וחרמות, לצד המורכבות בניהול המטע, דרשו קבלת החלטות מדויקת והתמודדות רציפה בשטח. עם זאת, מבט אל העונה הנוכחית מעורר אופטימיות זהירה. צפוי כי הפריחה השנה תהיה בתזמון הנכון, דבר המאפשר 'חלון טיפולים' ממוקד, אחיד ויעיל יותר, ומהווה בסיס טוב לממשק ההגנה על התפרחות והפרי. על המגדל להכין את מערכות ההשקיה לפעילות מיטבית, להיערך לטיפולים להתמודדות עם קימחון ולגלות ערנות להופעת עיוות התפרחות בשלבים המוקדמים. מעתה ואילך הניהול המדויק של ממשק הגידול יהיה גורם מכריע בהצלחת העונה מבחינת כמות הפרי ואיכותו. הקפדה על כל שלבי הטיפול בזמן ובאופן מקצועי תאפשר למצות את פוטנציאל היבול ולהוביל לעונה יציבה, איכותית ורווחית.

הגנת הצומח

רשימות החומרים המורשים ביצוא מופיעה באתר שה"מ בקישור המצורף: לחץ כאן.

1. קימחון – טיפול נגד פטריית Oidium mangiferae Berth

הקימחון במנגו הוא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה בכמות ובאיכות של הפרי. מטרת הטיפולים שיינתנו בחודשיים הקרובים יתמקדו במניעת התבססות המחלה והתפשטותה לתפרחות ולפירות, כיוון שהקימחון אינו מזיק רק לפריחה אלא גם לפירות המנגו המתפתחים. כל עוד קיימים תנאים מתאימים להתפתחות הפטרייה, יש סכנה משמעותית לפגיעה בפרי. במרבית המקרים, כאשר מקפידים על העיתוי ועל המרווח בין הטיפולים, ניתן למגר את המחלה. יש לשים לב לרגישות המיוחדת של כל זן וזן.

חשוב ביותר להפעיל את אמצעי הריסוס כנדרש ולהשתמש רק בתכשירי ההדברה המופיעים ברשימת החומרים המורשים. בשלב זה הטיפולים נעשים למניעה (טיפולים פרופילקטיים), ולכן מומלץ להתחיל בהם עוד לפני זיהוי התסמינים, בסמוך להגחת התפרחות. לעתים התקפת הקימחון עלולה להיות קשה, וטיפול קפדני יקל על הדברת הפטרייה בהמשך. להשגת טיפול יעיל, יש להקפיד על ההוראות שלהלן:

• מספר הימים בין טיפול לטיפול לא יהיה יותר מ- 10 ימים.
• למחלת הקימחון רגישות במיוחד בתפרחות של הזנים קיט, טלי, קנט, מאיה ושלי, ולכן בזנים אלה מומלץ להתחיל את הטיפולים מוקדם יותר, כלומר בשלב של התארכות התפרחות. בזן עומר הפירות המתפתחים רגישים אף הם למחלה ואין להקל ראש בנושא.

במקרים של הדבקה חזקה והתפרצות של המחלה מומלץ לצופף 3-2 טיפולים בהפרש של 7-5 ימים ביניהם. מומלץ לשלב בחומרים הרגילים גם תכשירי גופרית בריכוז 0.3%. אין לרסס תכשירי גופרית בימי שרב או חום, כלומר בטמפרטורה הגבוהה מ-28 מ"צ.

• יש להמשיך במתן הריסוסים עד אשר גודלם של החנטים יגיע לגודל 'זית' ועד תום הגשמים.
• קיימת אפשרות להוסיף לכמה טיפולים את הדשן הזרחני 'פיק' בריכוז 1%, כדי לחזק את יעילות תכשיר ההדברה.
• למניעת היווצרות עמידות של פטריית הקימחון, יש להחליף תכשירים בין הקבוצות הכימיות השונות, הפועלות על אתרים שונים בפטרייה.
• הריסוס ייעשה על העצים עד נגירה בנפח של 150 ליטר לדונם (כתלות בגודל העץ).
• אין צורך להוסיף משטח לתכשיר ההדברה, אלא אם היצרן מורה על כך בתווית התכשיר.
• אין לשלב תכשירי הדברה נגד מזיקים או ריסוסי הזנה עם תכשירים כנגד קימחון.

במטעים צעירים או בהרכבות עלולה גם העלווה הצעירה לגלות רגישות למחלת הקימחון. הקימחון פוגע בעלים, מעוות אותם וגורם לנשירתם. אם תנאי מזג האוויר מעודדים התפרצות של קימחון (גשם וחום לסירוגין), מומלץ לבצע לפחות טיפול אחד בגל הצימוח החדש, כדי להגן עליו.

חשוב שכל מגדל יברר עם בית האריזה או עם היצואן שלו את התאמת רשימת החומרים לדרישות השיווקיות של היעדים שאליהם הוא מייצא.

2. מחלת הבוטריוספריה

התכשירים סרנייד, סוויץ ולונה טרנקיליטי יעילים כנגד בוטריוספריה. הטיפול מיועד גם להקטנת בעיות של ריקבון עוקץ.

יש להשתמש בחומרים אלה רק על פי ההנחיות הרשומות בתווית. יש לברר את אפשרות השימוש בכל החומרים והטיפולים החדשים עם בתי האריזה והיצואנים.

ניתן לטפל נגד בוטריוספריה וקימחון במשולב רק בעת הפריחה ובהתאם לתווית התכשיר!

הנוהל הוא שילוב של החומרים המורשים יחד עם סניטציה של ענפים יבשים וסילוק הגזם מן המטע.

• תריפסים

בטרם הטיפול חובה להיוועץ בצוות המדריכים. טיפול בחומרים שאינם מתאימים עלול לגרום להפרת המאזן הביולוגי ולהתפרצות מזיקים חדשים. ריסוס בשלב הפריחה יכול להוביל לדחיית פעילותם של חרקים מאביקים. טיפולים בשלב החנטה יינתנו רק במקומות שידוע כי בעבר הותקפו על ידי תריפסים, אשר גרמו לעיוותים בפרי. הנזק מתבטא בגלגול עלים ובצריבת עלים, ובהמשך גם בנשירתם, ואף פוגע ביבול. לפיכך, יש לגלות ערנות לנוכחות תריפסים בחלקה כבר בשלב הפקע המתנפח, ובמקרה הצורך – לרסס את נוף העצים. יש לחזור על הפעולה בשנית, משום שהתריפסים נוטים לחזור ולפגוע בעצים.

• כנימות (מנגו, קמחית, אדומה מזרחית)

חשוב ביותר לבצע ניטור קפדני בכל השטחים, לשם גילוי מקדים של מוקדי התפרצות. יש חשיבות רבה לקיומם של אויבים טבעיים במטע המנגו, ולכן במקביל לניטור הכנימות, מומלץ לתור אחר אויבים טבעיים, כמו מושיות טורפות, וכן אחר חורי גיחה המעידים על הטפלה של צרעות טפיליות. לשם כך, מומלץ להיעזר בפקחים ולנטר את השטח במקצועיות. אם הוחלט על נקיטת פעולת הדברה, מומלץ לסמן את מוקד הנגיעות ולטפל בו. את מועד הטיפול יש לכוון לרמה של 60% הטלה. ניתן לדייק באחוזי ההטלה על ידי הפיכת הכנימות וזיהוי זחלנים מתחת לאם. שלב זה של ההטלה ושלב הזחלנים הם השלבים הקריטיים להדברה, ותזמון פעולת ההדברה אליהם יגביר את יעילותה. בנוסף, אירועי אקלים קיצוניים (כגון חום או קור) מחלישים את אוכלוסיית הכנימות, וניתן לכוון את ההדברה למועד המסיים אירוע אקלימי כזה, בהתאם לתחזית. בנוסף לכך, פעולת הדברת הכנימות בסתיו, לאחר הקטיף ולאחר זיהוי הכנימות בחלקה, היא עדיפה, כיוון שאין חשש לשאריות בפרי, כשאין פירות על העצים.

אם לא בוצעה הדברה בסתיו, ניתן לבצע באביב שני ריסוסי שמן קיצי בריכוז של 1.75% במרווח של עשרה ימים. את הריסוס יש לבצע בנפח גבוה של 300 ליטר לדונם ובמהירות שאינה גבוהה מ-2 קמ"ש (לחלופין, ניתן לבצע את הריסוס בנפח של 150 ליטר/דונם בנסיעה הלוך ושוב). יש להשתמש בפומית כחולה בעלת ספיקה גבוהה (טיפות גדולות). אין לבצע ריסוס בטמפרטורות גבוהות מחשש לצריבות. גיזום שמלה יבוצע במטרה למנוע עלייה של נמלים לנוף העץ. הכנימה עוברת בעזרת נמלים מעץ לעץ, ולכן יש לטפל בנוסף גם כנגד נמלים בחלקות הנגועות.

• מחלת עיוות התפרחות והצימוחים

מחלה זו התפרצה בכל אזורי הארץ, וייתכן שהיא מצויה אף במטעים שלכם!

מחלת עיוות התפרחות נגרמת על ידי הפטרייה: Fusarium mangifera. בשנים האחרונות כלל הטיפול בה סריקות תכופות של השטח, גם בתחילת הקיץ, במטרה לבצע סניטציה מושלמת ככל הניתן וכדי לסלק תפרחות נגועות בכל שלבי הפריחה. לאור תוצאות הניסויים, מוצע לשפר את הפרוטוקול על פי הנוהל שלהלן: במטעים נגועים יש לרסס את הנוף במהלך עונת הפריחה משלב התארכות התפרחות (5 ס"מ והלאה); הריסוס יבוצע בנפח תרסיס גבוה, כך שיגיע לכל חלקי העץ בצורה טובה. התכשירים המסחריים, המתאימים לריסוס למטרה זו, הם: ספורטאק, מיראז או אוקטאב (חומרים המכילים פרוכלוראז) בריכוז 0.1%. הריסוס יבוצע מדי 14 יום במהלך עונת הפריחה כולה. ריסוס זה מספק מענה גם כנגד מחלת הקימחון. עם זאת, חובה לשלב בריסוס פעולות סניטציה, כולל עטיפת תפרחות נגועות בשקית וסילוקן מן השטח, כפי שנהוג היה בעבר.

אם הנגיעות במטע קשה, ונוף העצים אינו מאפשר את הגעת התרסיס לכל חלקי העץ – יוסר מעט הנוף, כך שתובטח יעילות הריסוס, בשילוב של סניטציה מוקפדת.

הפעלת מרססים

חשוב ביותר להפעיל את המרססים בצורה תקינה, תוך כיולו באופן מקצועי. ניתן להיעזר במדריך מיכון לשם שיפור הכיול ובדיקת תקינות המרססים. נפח התרסיס יותאם לגודל נוף העץ ולמטרת הריסוס. יש להקפיד על המינון הנכון המצוין בתווית התכשיר.

כאמור, מומלץ לתאם את כיול המרסס ואת בדיקת תקינותו עם מדריכי המיכון: שמשון שמאייב, טל' נייד:  050-9827362 (צפון); מיטב מאור, טל' נייד: 052-4535349 (דרום).

הדברת עשבייה

העשבייה מתחרה עם העץ על המשאב החשוב ביותר – המים, ולכן חייבים להדבירה באזור שטח נוף העצים. להדברת עשבייה בין השורות – מומלץ לבצע כיסוח.

זכרו! עשבים קטנים קל יותר להדביר. הדברת עשב בהיותו קטן וצעיר היא יעילה יותר, חוסכת בחומר הדברה, מקטינה את נפח התרסיס והרבה יותר ידידותית לסביבה.

מומלץ להשתמש בתכשירים קוטלי מגע ולא בחומרים שאריתיים בקרקע. התערובת המומלצת להדברת עשבייה היא: גליפוסט (למשל ראונד אפ) 1% + אוקסיפלורפאן 0.05% (למשל גול) ובאסטה 1% או דומיו.

אם מעוניינים להדביר גם קייצת – יש להוסיף בשלב מניעת ההצצה גם דיורקס.

הזנה

1. ריסוסי עלווה

את ריסוסי העלווה לתיקון מחסורי ברזל ואבץ יש לרסס על לבלוב צעיר בסתיו, לאחר הקטיף והגיזום. אין לרסס על חנטים או פירות ואין לערבב עם חומרים נוספים.

• השקיה

אמצעי ההשקיה לא היו פעילים במהלך החורף, ולכן מומלץ לבדוק שמערכות ההשקיה תקינות, וכל חלקה מקבלת את מנת המים הרצויה. חשוב לזכור כי קל יותר לגרום למטע מנגו להגיע לעקת מים מעודף מאשר מחוסר.  

מצורף קישור לקובץ מקדמי ההשקיה במנגו (קובץ אקסל), ומומלץ להסתייע בו כדי לתכנן את משטר ההשקיה השבועי. אם חלים אירועים חריגים, כמו שרב וכדומה, ניתן לבצע תיקון ולהגדיל את מנת המים.

• דישון ביסודות מקרו (חנקן, זרחן ואשלגן)

מומלץ לספק לכל החלקות דישון המורכב משלושת היסודות: חנקן, זרחן ואשלגן, ביחסים של
1-0.2-1.5, בהתאמה. ריכוז הדשן במי ההשקיה יהיה לפי 30 ח"מ חנקן. מטעים צעירים יש לדשן במשך כל עונת ההשקיה בריכוז של 30 ח"מ חנקן במי ההשקיה. דישון חנקן מאוזן במטעי מנגו הוא כלי עיקרי להתפתחות פרי צבעוני וללא בעיות איכות פנימיות. תזמון מנות הדשן חשוב בזנים הצבעוניים או בחלקות עם בעיות של איכות הפרי. לבניית פרוטוקול מתאים – פנו למדריך באזורכם.

יישום כילאט ברזל חשוב ביותר בגידול המנגו, כדי להימנע באופן מוחלט ממחסור בברזל. המנה הממוצעת במטע שאין בו בעיות כלשהן, תהיה 5 ק"ג כילאט ברזל בשנה (ובמטעים בעייתיים אף 8 ק"ג). המנה תחולק כך ששליש ממנה יינתן לפני הקטיף, לאחר התחממות הקרקע – מראשית חודש אפריל; ושני השלישים הנותרים יינתנו בהמשך העונה. כאשר סופק לגידול דשן חומצי מדיי, אין לשלב כילאט ברזל. כדאי להסתייע בנושא הדישון במדריכים.

טיפול במטעים צעירים והחלפות זן

במטעים שאינם מיועדים לשאת יבול בשנה הקרובה, מומלץ להסיר תפרחות באמצעות קיטום מתחת לשושנת העלים, כלומר כ-2 ס"מ מתחת לפריחה.

בכל הזנים, למעט בזן קיט, מומלץ לבצע קיטום בתחילת חודש מרס, ומיד לאחר מכן יש לרסס בג'יברלין  150 ח"מ חומר פעיל (60 סמ"ק מוצר מסחרי ג'יברלון לכל 15 ליטר מים, כשהריסוס ייעשה במרסס גב).

בזן קיט יש לבצע את הקיטום רק לאחר יצירת חנטים בקוטר של כ-1 ס"מ – פעולה שתסייע להוצאת צימוח מוקדם. יש לשים לב להתפרצויות צימוח של כנות היוצאות מתחת להרכבה. מומלץ להלבין את הגזעים ולהגן ממכות שמש.

ליצ'י 

ענף הליצ'י נמצא בצמיחה משמעותית בנטיעות בארץ, ומגדלים רבים מזהים בו פוטנציאל כלכלי מבטיח. גידול זה מתאפיין בהיעדר ריסוסי הגנת הצומח, ולכן על המגדל לגלות ערנות בכל הנוגע להופעתם של מחלות ומזיקים במטע. ניטור קבוע וזיהוי מוקדם של הבעיות יאפשרו תגובה מהירה ומדויקת במידת הצורך. בראשית עונת האביב יש לעקוב אחר התחממות מזג האוויר ולפתוח מים בהתאם, ומומלץ להיעזר במכשירי מדידה, כמו טנסיומטרים, להערכת יובש הקרקע ולהשקיה מיטבית. דיוק בהשקיה ובדישון בשלב זה הוא אבן יסוד להצלחת העונה. ניהול נכון של משטר המים, הימנעות מעודפי השקיה ושמירה על זמינות יסודות ההזנה החיוניים – כל אלה ישפיעו באופן ישיר על חנטה מיטבית, על התפתחות אשכולות ועל קבלת פרי גדול ואיכותי. עונת ההאבקה כבר בפתח, ויש להיערך להצבת כוורות.

האבקה

בישראל האבקת הליצ'י מתבצעת על ידי דבורי דבש. פרחי הליצ'י אמנם אטרקטיביים מאוד לדבורי דבש, אך רצוי בכל זאת לעקוב אחר פעילותן במטע. להלן דגשים לעונת ההאבקה:

מועד הכנסת הכוורות: יש לפזר את הכוורות במטע כאשר ניתן להבחין בפרחים פתוחים.

צפיפות הכוורות: כוורת אחת לכל 4-2 דונמים. לגבי צפיפות הכוורות בחלקה, יש להתחשב באוכלוסיית הדבורים הטבעית במקום.

מיקום הכוורות במטע: הכוורות ימוקמו במקומות החשופים לקרני השמש, כך שלא תהיה עליהן הצללה  אשר תגרום לפחות שעות פעילות של הדבורים. בנוסף, נדאג שהכוורות יהיו סמוכות למקורות מים, ורצוי לספק שקתות של מי ברז או ברז מטפטף לשתיית הדבורים. כמו כן, נמקם את הכוורות כך שלא יפריעו לפעילות השוטפת במטע.

שמירה על בריאות הכוורת: בתקופת ההאבקה מתרחשים לעיתים ריסוסים בחלקות חקלאיות שכנות, העלולים לפגוע בפעילות הדבורים. לפיכך, מתבקשים הנוטעים לגלות ערנות לנושא ולנסות לקיים שיתוף פעולה עם שכניהם. נזק לכוורות יפגע הן ביעילות ההאבקה במטע והן ברווחי הדבוראי, העלול בשל כך להפסיק את אספקת הכוורות לחלקה זו בשנים הבאות. כאשר הדבוראי מודע לכך שהכוורות הוצבו בחלקה המסכנת אותן, הפיצוי שיידרש מהחקלאי יהיה בהתאם.

טיב הכוורות: מנגנון פיקוח לטיב הכוורות קיים במועצת הדבש; טל': 03-5621515, 050-5209105. יש להזמין את הפיקוח בסמוך להבאת הכוורות למטע משני טעמים: האחד, אם יתגלו בעיות, ניתן עדיין לתקנן; השני, בכך תיפסל האפשרות לקביעת אי-תקינותן של הכוורות, העלולה להיגרם בעקבות שינויים בשטח החקלאי, כמו ריסוסים בקוטלי חרקים. כדי להפחית בעלויות, רצוי להתארגן בקבוצות אזוריות להזמנת הפיקוח. ניתן לקבל מהמועצה פרטים לגבי הסכם ההתקשרות בין הדבוראי לחקלאי. יודגש כי הסכם ההתקשרות לביצוע בדיקת איכות הכוורות המוצבות להאבקה, נעשה בין החקלאי לפקח, אך יש לעדכן את הדבוראי על בדיקה זו.על פי החוק, דבוראי המציב כוורות בכל שטח, כולל לצורך האבקה, צריך לקבל על כך אישור מראש ממועצת הדבש.

הכלל החשוב ביותר הוא הכנסת כוורות חזקות למטע. על המגדל לשהות בזהירות רבה לצד פתח הכוורת ולהתבונן בכניסה וביציאה של הדבורים. אם קצב הכניסה והיציאה מהיר והפעילות רבה, סביר להניח כי הכוורת טובה.

דבורי בומבוס: במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נראה כי תוספת דבורי בומבוס למטע מעלה את שיעורי ההאבקה, ובעקבותיה את שיעורי החנטה והיבול. לפי ממצאי המחקר, דבורי הבומבוס מגדילות את שיעורי ההאבקה בעיקר עקב היותן במגע מיטבי עם הצלקות והאבקנים בעת איסוף האבקה. בנוסף, דבורי הבומבוס פעילות בימים קרירים, שבהם דבורי הדבש אינן פעילות. לתוספת דבורי בומבוס במטעי הליצ'י – הצפיפות המומלצת היא כוורת אחת לדונם, והכוורות יפוזרו לאורך השורה (רפי שטרן וחובריו, אלון הנוטע, vol 71, נובמבר 2017).

השקיה ודישון במטע בוגר

לקראת תחילת העונה מומלץ לבדוק שמערכות ההשקיה תקינות, וכל חלקה מקבלת את מנת המים הרצויה. חשוב לזכור כי גידול הליצ'י רגיש לעודפי מים, ובקביעת תדירות ההשקיה – יש להתחשב באוורור הקרקע.

את הליצ'י יש לדשן בשלושת יסודות המקרו (חנקן, זרחן, אשלגן). לליצ'י נדרש דישון מוגבר יותר בזרחן, לעומת גידולים סובטרופיים אחרים. הליצ'י אינו מגיב היטב לריכוזים גבוהים של דשן, ולכן אין לדשן חנקן בריכוז הגבוה מ- 30 ח"מ במי ההשקיה. במטע מניב תסופק מנת דשן הכוללת חנקן בכמות של 10 יחידות בעונה, וזרחן בכמות של כ- 3 יחידות, ואשלגן ביחס של 1:1 לחנקן. הדשן יכלול את כל יסודות המקרו, כאשר הדישון בברזל ייעשה בהתאם לניסיון המגדל בחלקה הרלוונטית, ומנת הבסיס תהיה 2 ק"ג לדונם לשנה. שליש מהדשן אמור להינתן בעונת האביב עד יוני, ושני השלישים הנותרים יינתנו לאחר הקטיף עד להצמאה. את הברזל ניתן לחלק למנות החל מהאביב.

גיזום

הגיזום בליצ'י יתבצע מיד לאחר הקטיף בכדי לעודד לבלוב חזק עד הסתיו. הגיזום העיקרי הוא גיזום "טופינג" להורדת הגובה, וגיזום שדרה. חשוב לזכור שהפרי מתמיין על הענפים החיצוניים, לכן מומלץ לשמור על מרווחים בין העצים, הן בין שתי שורות והן בתוך השורה. כמו כן, רצוי לגזום לפתיחת פתח שיאפשר חדירת אור למרכז העץ למניעת התייבשות. ניתן לבצע גיזום באמצעות שילוב של עבודה באמצעות מיכון ועבודה ידנית.

נטיעות צעירות

בשנים האחרונות נצפית עלייה בנטיעות הליצ'י, כאשר העונה המומלצת לנטיעה היא האביב. בניסויים שהתבצעו בנושא פוריות המטע, נראה יתרון לשילוב בין הזנים הונג-לונג ומאורציוס באותה חלקה. בנטיעת הונג-לונג מומלץ לנטוע בין 10%-20% זן מאורציוס לשיפור ההפריה.

שתילי הליצ'י רגישים לרוח, ולכן מומלץ להימנע מנטיעה באזורים מוכי רוחות. באזורים שבהם הנטיעה חשופה לרוח חזקה ומתמשכת במהלך השנה, שתילי ליצ'י צעירים עלולים לסבול והתפתחותם תתעכב. ניתן להגן על השתילים מהרוח באמצעות רשת: להקיף את השתיל ברשת בעזרת בזנטים או ליצור חצי עיגול הגנה במרחק חצי מטר מהעץ בכיוון הרוח.

עצי הליצ'י מתפתחים לאט יחסית, ובשנים הראשונות אין צורך לבצע קיטומים או גיזומים.

הליצ'י, ובעיקר השתילים הצעירים, רגישים לריכוזי דשן גבוהים, לכן כאשר מדובר בנטיעה צעירה, מומלץ שריכוז החנקן יהיה נמוך מ-25-20 ח"מ במי ההשקיה. בחודש הראשון לאחר הנטיעה אין צורך לדשן, אך חשוב להקפיד על השקיה מספקת לשתיל הצעיר.

הגנת הצומח

אקרית הלבד

אקרית הלבד ידועה כמזיק לגידול הליצ'י ברמה העולמית. נזקה העיקרי מתבטא ביצירת עפצים (בליטות לבדיות) על הלבלוב הצעיר, הגורמים לעלים להתעוות, להתייבש ולנשור. ברמת אוכלוסייה גבוהה עשויים להיפגע גם ענפים צעירים, פקעי פרחים ופירות. אקרית הלבד עלולה לגרום לירידה משמעותית ביבול וכן לעלייה בעלויות הייצור. האקרית היא ספציפית לליצ'י ואינה מתפתחת על צמחים אחרים.

בסקר שנערך ע"י השירותים להגנת הצומח ולביקורת במטעי הליצ'י בישראל נמצאו חלקות נגועות באצבע הגליל. יש לזכור כי סקר זה הוא מדגמי, וחשוב לגלות ערנות להופעת סימנים חשודים בחלקות.  במקרה של חלקה נגועה או חשד להימצאות אקריות הלבד – יש להקפיד על הפרדת ציוד בין חלקות נגועות לחלקות נקיות ולהימנע מכניסה לחלקות נקיות לאחר ביקור בשטח המאולח. אם נתקלתם באקרית הלבד, אנא דווחו למדריכים הרלוונטיים או לסוקרי השירותים להגנת הצומח ולביקורת.

כנימה שחורה

בכמה מטעי ליצ'י מסוימים נמצאה לאחרונה הכנימה השחורה –  .Parasaissetia nigraבארץ טרם נעשו ניסויים להדברת כנימה זו. במקרה של נגיעות גבוהה בחלקה מומלץ להיוועץ במדריכים. יש חשיבות רבה להרמת שמלת נוף העץ בגיזום, כדי למנוע את מעבר הנמלים, המפיצות את הכנימות בשטח.

תריפס הקיקיון

תריפס הקקיון – ,scirtothrips dorsalis ומינים נוספים פוגעים בקודקודי הצמיחה. בעצים צעירים עלול התריפס לגרום לעיכוב בהתפתחות העץ. בעצים מבוגרים ומניבים התריפס עלול לפגוע ביבול בשנה העוקבת. כיום אין חומרים המורשים לטיפול כנגד המזיק בגידול ליצ'י. מומלץ להעריך את רמת הנגיעות במטע על ידי הסתכלות על קודקודי הצמיחה. אם נגועים קשות 30% מהקודקודים במטעים צעירים או 15% במטעים בוגרים – כדאי להיוועץ במדריכי הגידול ובמדריכי הגנת הצומח.

מווסתי צמיחה וביוסטימולנטים

ביוגרין

ביוגרין הוא ביוסטימולנט המכיל מיצוי אצות וברסינוסטרואידים. בשנים האחרונות נערכו ניסויים בתכשיר במטרה לשפר חנטה ולהגדיל יבול. נמצא כי לביוגרין השפעה חיובית על צבע הפרי, על החנטה ועל היבול. את התכשיר יש ליישם בהתאם להוראות התווית, בשיא פריחה וכשבועיים לאחר מכן.

מקסים

מווסת הצמיחה 'מקסים' מתוצרת חברת תפזול עבר רישוי לשימוש בליצ'י בזן מאורציוס. 'מקסים' הוא מווסת צמיחה (בעל פעילות של אוקסין) המשמש לטיפולים שונים בהדרים ובנשירים, וכעת הורשה לשימוש להפחתת נשירת חנטים בזן מאורציוס. החומר מחזק את רקמת הניתוק ובכך מונע נשירה. יש לרסס 'מקסים' בהתאם להוראות הרשומות בתווית התכשיר, 6 שבועות לאחר שיא פריחה.