עו"ד ד"ר מיכל בוסל, עשתה את הבלתי ייאמן – במקביל לעבודתה כיועצת משפטית ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות של תנועת המושבים, למדה והצליחה לסיים תואר דוקטורט למשפטים * המחקר שלה עוסק בתחום האגודות השיתופיות בדגש על מושבי העובדים
ספרי לי על עצמך…
"אני גרה במושב רשפון ומזה שנים רבות אני עורכת דין בתחום הקרקעות והאגודות השיתופיות, וגם נוטריון ומגשרת, מתוכן אני מכהנת כחמש שנים כיועצת המשפטית וכמנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות של תנועת המושבים."
ומעתה גם דוקטור?
"אכן כן. דוקטור למשפטים. המחקר שלי עוסק בתחום האגודות השיתופיות בדגש על מושבי העובדים.
"למדתי תואר ראשון כפול במשפטים ומנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן (בזמנו "הבינתחומי הרצליה"). תחום ההתמחות שבחרתי היה מקרקעין, כך שכבר במהלך הלימודים נחשפתי לסוגיות הנוגעות לקרקעות ודיני תכנון ובנייה ועניין אותי מאוד המרחב הכפרי אשר ממנו אני מגיעה.
"בהמשך, בחרתי לעבוד כעורכת דין בתחום הקרקעות והאגודות השיתופיות. עבדתי במשרדי עורכי דין בהם ייצגתי קיבוצים ומושבים מול המוסדות השונים, בעיקר רשות מקרקעי ישראל ורשויות התכנון, בתחומי הקרקעות הרלוונטיים למגזר הכפרי והניהול השוטף של האגודה (הסכם משבצת, עסקאות תעסוקה, הסדרת שימושים), לרבות ייעוץ משפטי גם לוועדים מקומיים, יזמים ואנשים פרטיים (הסדרת נחלות וצוואות, למשל)."
את בעצם החלפת את מזכ"ל התנועה, עמית יפרח בתפקיד יועצת משפטית ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים. תפקיד חשוב ומשמעותי מאוד במושבים. ספרי לי קצת על העבודה המרתקת שלך?
"בחמש השנים האחרונות אני עובדת בתנועת המושבים בתפקיד היועצת המשפטית ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות.
"בתחום הקרקעות, אני משתתפת ומלווה את המושבים בוועדות של משרד החקלאות, הנגב והגליל ורשות מקרקעי ישראל, כדוגמת ועדת פרוגרמות, ועדת קרקעות, ועדת עסקאות-השכרות וגם בוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הולקחש"פ) של מינהל התכנון (משרד הפנים).
"אני בקשר שוטף עם רשמת האגודות והצוות המקצועי שלה בנושאים הקשורים לניהול האגודה. בנוסף, במסגרת האגף אנחנו פועלים לשמירה על זכויות האגודות וחבריהן מול המוסדות השונים הקשורים למרחב הכפרי בסוגיות שעולות על סדר היום הציבורי, כדוגמת תיקון 5 לתמ"א 35, התיקון בנושא וועדות הקבלה וצו שוויון זכויות הצבעה. אני מלווה ומסייעת לאגודות בבעיות המתעוררות ובנושאים שנויים במחלוקת, בין היתר לגבי הניהול השוטף של המושב."
תוכלי לספר על אתגר שחווית/הישג שהשגת ואיך התמודדת.
"נכון להיום, ברוב המושבים יש תקנון ישן מתקופת הקמת המושב, שעבר שינויים מינוריים בסוגיות טכניות, ולאורך השנים עלה צורך מצד המושבים להסדיר את התקנונים ולעדכן אותם. זה נושא בוער ומושבים רבים המתינו לעדכון מקיף בתחום כדי שהניהול של האגודות יהיה יותר פשוט ויותאם למציאות המודרנית.
"במשך תקופה ארוכה עמלנו בשיתוף פעולה עם רשמת האגודות והיועצים המשפטיים במשרדה וניסחנו יחד לראשונה נוסח של תקנון אגודה מצוי למושבי העובדים. מתן האפשרות לבצע שינוי תקנון בהתאם לנוסח המוצע של התקנון המצוי החדש מקלה על המושבים וחוסכת להם זמן וכסף בהליך התיקון עצמו וגם תסייע להם בהמשך בפעילות השוטפת ובניהול התקין והיעיל של האגודה.
"נושא מאתגר נוסף הוא צו שוויון בזכויות ההצבעה בין הנחלות במושב שבימים אלה אנחנו פועלים לעדכן יחד עם משרד רשמת האגודות. שינוי הצו הוא הליך מורכב אך הוא חשוב ביותר לניהול הוגן ושוויוני של המושבים."
ספרי לי על הדוקטורט שלך. מה הביא אותך לכתוב עליו.
"לאחר מספר שנים כעורכת דין בתחום האגודות והקרקעות במגזר הכפרי, הגעתי למסקנה שכמעט ואין כתיבה אקדמית, כל שכן כתיבה עדכנית, בתחום של מושבי העובדים. החלטתי לשלב לימודים אקדמיים במקביל לעיסוק בפרקטיקה ורציתי לבחור נושא מחקרי שישתלב עם התחומים שאני עוסקת בהם בעבודה היומיומית שלי, וגם יהיו לו השלכות אקדמיות ומעשיות כאחד. התקבלתי ללימודי דוקטורט במשפטים באוניברסיטת רייכמן וסמוך לאחר מכן התחלתי לעבוד בתנועת המושבים."
המושב בעידן של שינויים
המחקר עוסק במושבי העובדים בעידן של שינויים. מטרת המחקר היא לבחון האם ובאילו דרכים יוכלו מושבי העובדים להתאים באופן יעיל, מבחינה ארגונית ומשפטית, את פעילותם לסביבה העסקית והכלכלית החדשה, ובמקביל לבחון האם השינויים בפעילות מאפשרים למושב להמשיך ולהתנהל במסגרת כפרית, תוך שמירת המאפיינים של צביון חקלאי.
בשנים האחרונות, אגודות שיתופיות חקלאיות רבות "ממציאות עצמן מחדש", מרחיבות את פעילותן העסקית לשימושים חדשים שאינם חקלאיים ומבצעות עסקאות תעסוקה בשטחיהן. נסיבות עריכת עסקת התעסוקה הן מורכבות וישנו חוסר התאמה בין המבנה התאגידי של האגודות, שהתאים לפעילות החקלאית בעבר, אך אינו תואם לפעילות העסקית כיום.
המחקר מתאר את השינויים שחלו באגודות השיתופיות לאורך השנים, לרבות בפעילותן העסקית ובפן החברתי ומציג סקירה של צורת ההתאגדות הייחודית של האגודה השיתופית והתפתחותה ההיסטורית לאורך השנים, החל מהקמת הקואופרטיב הראשון באנגליה ובמיוחד בישראל באמצעות מושבי העובדים. המחקר סוקר את השינויים הכלכליים והחברתיים שהשפיעו על מושבי העובדים לאורך השנים והובילו להרחבת סוגי הפעילויות העסקיות במושבים ולגיבוש הסביבה המשפטית על-פיה פועלת האגודה. המחקר מנתח את מאפייני האגודה השיתופית ובוחן את החשיבות וההשפעה של צורת ההתאגדות על התנהלות האגודות והאתגרים העומדים בפני האגודות במאה ה-21. בנוסף, המחקר סוקר את עסקאות התעסוקה במושבי העובדים, הן באמצעות סקירת המדיניות המשפטית והתכנונית והן באמצעות ניתוח של עסקאות שנערכו במושבים. לבסוף, המחקר מציג מודל עדכני של המושב, המשלב את מאפייני המושב הקלאסי עם מאפיינים ושימושים חדשים המתאימים למאה ה-21 ואשר נוצרו כתגובה לשינויים שחלו בשנים האחרונות במושבים.
מה הערך המוסף של המחקר?
"מדובר במחקר המשפטי האקדמי הראשון בנושא מושבי העובדים בישראל. באמצעות הניתוח התיאורטי והמסקנות ממקרי המבחן, התובנה מהמחקר היא שכיום עולה צורך להתאים את פעילות האגודה ואת אופן ניהולה לפעילות עסקית שאינה תלויה בעיקרה על החקלאות אלא גם בשימושים נוספים (חוקיים ומוסדרים). ניתן אפילו לטעון שעל מנת לשמור על הייחודיות של האגודות כיישוב בעל מאפיינים כפריים, אין להן ברירה אלא ליצור שינוי בפעילות העסקית והארגונית שלהן ולאמץ עקרונות של מודל חדש ומעודכן, בדומה למודל שהמחקר מציע והעקרונות שהוא כולל."
האם המחקר צפוי להתפרסם?
"המחקר צפוי להתפרסם בקרוב כספר. מאחר שאין מספיק כתיבה משפטית על מושבי עובדים אז חסר ידע מעמיק וזמין, על מנת לפתח ולקדם את האגודות, הן מבחינה פרקטית והן בתחומי המשפט השונים. לדוגמה, שופט שמגיע לפתחו תיק העוסק בסוגיה הקשורה לנחלה חקלאית ומעוניין להעמיק בתחום יתקשה לאתר חומרים רלוונטיים עדכניים. חלק ניכר מהכתיבה בתחום האגודות השיתופיות עוסקת בקיבוצים או שהיא נכתבה על ידי מכוני מחקר הקשורים לגופים שונים, כך שהיא לעיתים מוטה לצד מסוים, שלא בהכרח מטיב עם המגזר החקלאי.
"אני סבורה שפרסום המחקר יסייע להבנת המאפיינים המיוחדים של המושב – המשטר הקרקעי-קנייני, הסביבה הארגונית בה פועלת האגודה ואופן הניהול הפנימי והחיצוני שלה, לרבות הניהול העסקי המודרני ואף החשיבות של המרחב הכפרי וחיזוק ושימור האופי הכפרי-חקלאי דווקא בעת הזו."
אילו אתגרים חווית?
"ראשית, שילוב של כתיבת דוקטורט במקביל לעבודה במשרה מלאה ותובענית זה לא דבר פשוט אבל אפשרי. שנית, כתיבה אקדמית היא אובייקטיבית ועניינית. נולדתי וגדלתי במושב ואני גם עוסקת בתחום כעורכת דין, אז אחת ההערות שקיבלתי מהוועדה הבוחנת היתה שבסוגיות מסוימות – הניתוח המשפטי היה מוטה לטובת המושבים ונדרש לאזן אותו. זה כנראה נבע באופן טבעי מהסביבה ממנה אני מגיעה, אבל אם לקבל הערות אז כאלה.
"בנוסף, כפי שציינתי, כמעט ואין כתיבה עדכנית בתחום ורוב המסמכים ההיסטוריים ישנים מאוד, כך למשל במסגרת המחקר וכדי להבין את הרציונל מאחורי החלטות מסוימות, איתרתי בארכיונים וקראתי פרוטוקולים רבים של ישיבות ועידה ומועצה של תנועת המושבים משנות הארבעים והחמישים.
"המחקר נכתב בהנחייתו של פרופ' אמנון להבי, המנהל האקדמי של מכון G City לחקר הנדל"ן ולשעבר דיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. פרופ' להבי התעניין בנושא המחקר עוד כשהיה בשלב הרעיון ועזר לי לפתח, לדייק ולהעמיק אותו באופן מקצועי ומקיף.
"בנוסף, באוניברסיטת רייכמן נהוג (בדומה למודל האירופי) לאחר הגשת הדוקטורט להגן על המחקר באירוע הגנה מול חברי הוועדה, הבוחנת שהורכבה מפרופסורים למשפטים מהאוניברסיטאות המובילות בארץ, ביניהם פרופ' ישי בלנק, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופ' ליאור זמר, דיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. מדובר במעמד מרגש, בו לאחר הצגת המחקר נדרשתי להתמודד עם שאלות של חברי הוועדה ולהגן על המחקר בפניהם ומול קהל מוזמנים שהשתתף באירוע."
האם עולם האקדמיה מושך אותך או יותר עולם הניהול והפרקטיקה
"אני מאמינה בשילוב בין שני העולמות. מצד אחד, כיועצת משפטית ומנהלת אגף הקרקעות בתנועת המושבים, באמצעות הקשר הישיר מול המושבים וחבריהם בשטח, ייצוג וליווי המושבים מול מוסדות התכנון, השפעה על המדיניות בתחום הקרקעות והאגודות וסיוע בעניינים השוטפים של ניהול האגודה, הקרקעות והפעילות העסקית יחד עם הרצאות לחברי המושבים ובעלי התפקידים בהם. ומצד שני, באמצעות השתלבות באקדמיה ולימוד של התחום באמצעות קורסים, הרצאות ופרסומים מקצועיים. חשוב שהמגזר הכפרי יהיה נוכח גם בכתיבה המחקרית המעודכנת ובתוכניות הלימוד.
"כך למשל, בתחילת מלחמת חרבות ברזל הוקם באוניברסיטת רייכמן מערך התנדבות בחקלאות בניהולו של פרופ' ליאור זמר שלקחו בו חלק מאות סטודנטים. במסגרת העבודה שלי בתנועה פנינו לאגודות באזור המרכז, איתרנו חקלאים שהיו זקוקים למתנדבים והפנינו אליהם סטודנטים רבים שסייעו להם. אין ספק שההתנדבות בחקלאות העניקה לסטודנטים שיעור לחיים על חשיבות בטחון המזון וחיזוק המגזר הכפרי.
"לנו כאנשי המושב, חיזוק ההתיישבות העובדת היא מטרה ברורה מאליה אבל כדי שגם אחרים ידגלו בה, אני מאמינה בשילוב של עבודת שטח פרקטית ובמקביל גם חיזוק המחקר האקדמי בנושא."
