הערך התזונתי של מספוא ירוק (נבטים) למעלי גירה
באופן כללי, ערכם התזונתי של נבטים גבוה יותר בהשוואה לגרעין המקור. תכולת ה-NDF והחלבון גבוהה יותר בנבטים, מאשר בגרעין המקור
קארין חאג', ק. סבסטיאן, ג. יוספוביץ-דויטש, ל. מיארה, ע. בר שירה, פ. ווגלי, ח.
תגרי, סמיר מבג'יש.
המחלקה למדעי בעלי חיים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית. [email protected]
מתוך חוברת התקצירים של ההרצאות שניתנו בשנה האחרונה באזורי הארץ – עמ' 79
מבוא
מספוא ירוק (נבטים) הנו העתיד של החקלאות המודרנית המדייקת. החקלאות המודרנית במאה ה-21 משנה את פניה, לחקלאות נקייה ומדייקת שחוסכת במשאבים ושומרת על איכות הסביבה. לכן, גידול מספוא ירוק הינו אחד הפתרונות שמוצעים בפני גידול בעלי חיים בממשק אינטנסיבי.
מספוא ירוק הנו גידול גרעינים במתקנים דמויי הידרופוניים, לקבלת נבטים ירוקים בתקופת זמן קצרה של 6 ימים. בין יתר המאפיינים של גידול זה, השימוש באמצעי בקרה ממוחשבת ומדייקת, ללא שימוש בדשנים אורגניים או כימיים. הנבטים קולטים את החנקן האטמוספירי והנוטריינטים מהמים והופכים אותם לרקמה צמחית, באמצעות תהליכי פוטוסינתזה.
מרבדי הנבטים מורכבים בעיקר ממסה של שורשים, גרעינים שלא נבטו ומסה ירוקה. השימוש בתאורת לד מתאימה, תורמת להתייעלות בתהליך הגידול. גידולים הידרופוניים נחשבים לחסכוניים, לא מזהמים את הסביבה ותורמים לרווחת בעלי החיים, בהיותם מספוא טרי וירוק.
מטרת המחקר
ניסוי זה בא לבדוק את הערך המזוני למעלי גירה של נבטים מסוגים שונים או תערובת שלהם. המחקר חולק לשני חלקים:
א. אנליזה כימית ונעכלות במבחנה של נבטים שונים או תערובת של נבטים.
ב. הערכת נעכלות בכבשים כחיית מודל, למדידת השפעת האבסה בנבטים מובחרים משלב א' על צריכת מזון, נעכלות לכאורה של רכיבי המזון השונים כמו חלבון וסיבים תזונתיים ובנוסף, ערך אנרגיה מטבולית.
שיטות העבודה
א. אנליזה כימית מלאה של נבטים ממקור של גרעיני דגניים – שעורה, חיטה, שיבולת שועל, דוחן, סורגום, חמניות וכו'…. או קטניות (בקיה ומאש).
בנוסף להנ"ל ביצענו מבחני נעכלות במבחנה לכלל החומרים הנעכלים (TDN). שלב זה אפשר לנו לדרג את הנבטים בהתאם לערכם התזונתי.
ב. בחרנו ארבעה סוגים של נבטים: שעורה, שעורה עם מאש, שעורה עם בקיה ושעורה עם גרעיני חמניות, בהתאם לדירוגם מהשלב הראשון, מבחינה תזונתית. בצענו ניסוי מטבולי בטלאים, במתכונת ריבוע לטיני 4X4 (שני כבשים לכל טיפול). הניסוי כלל מדידת צריכת מזון, איסוף הפרשות, מיץ כרס ודם. במיץ הכרס נמדדו ריכוזי חומצות שומן נדיפות, אמוניה ו-pH. בדמים ריכוזי מטבוליטים שונים כמו גלוקוז, שתנן ואנזימי תפקודי כבד ועוד.
תוצאות עיקריות בטבלאות שלא הובאו מהמאמר
תכולות החלבון ו-NDF, באופן כללי לכל הנבטים, היו גבוהות יותר בהשוואה לגרעין המקור. כמוכן, תכולות חלבון בנבטי הקטניות היו כמעט פי שתיים מאשר בדגניים ובהתאמה ערכי הנעכלות.
ניתן להבחין שטלאים שצרכו את נבטי השעורה עם המאש, היה להם ריכוז חומצות שומן נדיפות (חש"ן) הגבוה במיץ הכרס ואילו טלאים שצרכו נבטי שעורה עם חמניות היה להם יחס חומצה אצטית לפרופיונית במיץ כרס הגבוה ביותר.
ריכוזי גלוקוז ואוריאה בדם דמו בין הטיפולים השונים.
לסיכום
באופן כללי, ערכם התזונתי של נבטים גבוה יותר בהשוואה לגרעין המקור. תכולת ה-NDF והחלבון גבוהה יותר בנבטים, מאשר בגרעין המקור.
נעכלות לכאורה של חומר יבש, דומה או גבוהה בנבטים השונים מאשר בגרעין או תערובת של הגרעינים, כנראה בזכות תכולת חלבון ו-NFD ראשוני במסת השורשים ובגרעינים המשוחזרים.
ניסוי מטבולי מצביע על יציבות בכרס מבחינת ערכי החומציות בכל הטיפולים. צריכת נבטים עם המאש הביאה לייצור גבוהה ביותר של חש"ן.
תערובת הנבטים עם החמניות מתנהגת כמו מזון גס, יחסית לשאר הטיפולים.
