מיהו אותו שמוטי, שהוגדר במאה ה-19 "כתפוז הטוב ביותר בעולם"? מניין בא? מהם תולדותיו? מדוע לא נראה זן זה בשום מקום בעולם, לרבות בהודו סין, מוצא התפוז, והאם הוא גדל אך ורק ביפו? * שאלות אלו העסיקו את טובי חוקרי ההדרים כבר בראשית העליות הראשונות, עד שבאו על פתרונן בשנות ה-80', במאמר "מוצא השמוטי", מאת פרופ' רואי שפיגל ז"ל, מנהל המחלקה להשבחה וגנטיקה של מטעים, במכון וולקני וד"ר עליזה ורדי ז"ל, חוקרת בכירה ופורצת דרך במחלקה * חלק ראשון
במאמר קודם ("חשיבות תפוז השמוטי JAFFA, להקמת המדינה ולעצם קיומנו" – "עת הדר", ידיעון ענף ההדרים במועצת הצמחים, גיליון 153), העליתי תאוריה ולפיה, בלא תפוז השמוטי JAFFA, כלל לא הייתה קמה מדינת ישראל! לחילופין ולמען הזהירות, אין ולא יכול להיות חולק לגבי חשיבותו ותרומתו העצומה והכבירה של תפוז השמוטי JAFFA להצלחת המפעל הציוני ולהקמת המדינה.
מאחר ועסקינן באחד מסלעי קיומנו שהתנועה הציונית והקמת המדינה חבים לו את קיומם, ככל שנרבה לספר בשבחו של תפוז השמוטי JAFFA הרי זה משובח – והדעת נותנת, שנרצה להכירו היטב, לפניי ולפנים.
ואכן, השאלות האלו כדלעיל, והמסתורין סביב השמוטי העסיקו את טובי חוקרי התפוז וההדרים כבר בראשית העליות הראשונות, בתחילת המאה ה-20.
תיאוריות ודיעות
בצד אחד של הזירה, המלומד, שמואל טולקובסקי, אחד "התותחים הכבדים". מראשי מנהיגי הפרדסנים, חוקר, כותב ומגדל תפוזים, מספר כי גילה מפי פרידריך מוראד (נצר למשפחה לבנונית שטיפחה פרדס מדור לדור ביפו), כי התפוז JAFFA הובא ליפו באמצע המאה ה-18, ע"י כומר ארמני, ממסעו, במזרח הרחוק.
אגב, הפרדס של פרידריך מורד השתרע מרחוב סלמה (בעבר זו היתה הדרך מיפו לכפר ערבי בשם זה, כיום: "כפר שלם"), פינת שד' ירושלים ועד "אלבסה" – "הביצה" – כיום אצטדיון בלומפילד (ראו ההרצאה ביוטיוב, של הח"מ: "אדמות יפו, מסלעי הכורכר ועד לתפוז השמוטי "JAFFA). לפני שנים ספורות שוחזר ושופץ בית הבאר של מורד, וכן מחסנים חקלאיים, במסגרת פרויקט בנייה (סלמה 6).
ובכן, שואל טולקובסקי, בספרו: "תולדות יפו", שיצא ב-1926: "השאלה כיצד ומהיכן הגיע הפרי הזה, אולי לא תיפתר לעולם. לפי מה שהוגד למחבר, מפי פרידריך מוראד מיפו, הובא תפוח הזהב 'שאמותי' (טעות במקור) מארץ סין, לפני כ-200 שנה, ע"י כומר ארמני, שנשלח ע"י הפטריארך הארמני, בשליחות מיוחדת לפרס, הודו והמזרח הרחוק" (עמ' 147).
הצד השני של הזירה, אף הוא, אינו קטלא קניא. ג.ד אופנהיים,שגרס, שהשמוטי JAFFA, נוצר רק באמצע המאה ה-19 והינו מוטציה גנטית של תפוז "הבלאדי", שהינו כנראה "הפורטוקל", שהגיע לאירופה, בתחילת המאה ה-16 ע"י וסקו דה גמה ויורדי ים פורטוגליים, והגיע ליפו רק באמצע המאה ה-18 (יפו היתה חרבה ושוממה, מאמצע המאה ה-14 ועד לאמצע המאה-18. נאסר א-דין, ציווה להרוס את כל הנמלים, כאקט מונע במלחמתו נגד הצלבנים).
בצד השלישי של הזירה, המדען, החוקר והאגרונום, אף הוא במשקל כבד, האגרונום אהרון אהרנסון, מגלה "אם החיטה", שסבר כיהשמוטי, הינו מוטציה של תפוח הזהב הדמי, ממלטה והוא נראה לראשונה, בפרדסו של אנטון איוב בשנת 1856. מספרו של יצחק רוקח (בקוף, צֵרה ולא פתח): "פרדסים מספרים", אנו למדים, כי הפרדס של אנטון איוב, היה מול הכנסיה הרוסית "מנזר המוסקביה" (עמ' 58). מספרו של בנימין תמוז: "הפרדס" וממקורות נוספים, אנו למדים כי הבילויים-ראשוני החלוצים, התגוררו בפרדס זה (עמ' 84).
התעלומה הראשונה: בין שלוש התאוריות, פעורה תהום של 100 שנה! והתעלומה השנייה, כומר ארמני, שהביא זן חדש מהודו סין או מוטציה גנטית של הבלאדי? או שמא מוטציה של תפוח זהב הדמי, ממלטה? בהמשך המאמר, בפרק ב, אוסיף תעלומות נוספות, מטעמי, שטרם הגיעו לפתרונן המדעי, עד עצם היום הזה.
טולקובסקי תמך בתאוריה שלו, שהתבססה על מסורת מקומית, שמועברת מדור לדור במשפחתו של פרידריך מוראד, וגם על כתביו של המצביא המצרי אבו ד'אהב, שבשנת 1775 צר על יפו (וגם שחט את מרבית תושביה כמקובל) שם כתב, שהעיר היתה מוקפת לימונים ותפוחי זהב "עד כדי גודל ענק".
"גודל ענק", מאפיין את השמוטי ולא הבלדי שהינו קטן וגודלו ככדור הטניס. מכאן ראיה, כי השמוטי כבר גדל ביפו ב-1775! תמיכה נוספת, מצא טולקובסקי, בעובדה, שבראשית המאה ה-16, מזכיר הקיסר באבר, בזיכרונותיו, את תפוח הזהב של כוראסאן, "בעל קליפה עבה ועל כן מתאים ליצוא". ואכן, לשמוטי קליפה עבה, לעומת הפורטוקל, לו קליפה דקה ואינו מתאים ליצוא (מפני שאינו עומד בתלאות הדרך ונרקב. המסע הימי, באותה עת, נמשך חודשיים ויותר).
מאידך, אופנהיים פירסם ב-1927, זמן קצר לאחר צאת ספרו של טולקובסקי, כי מצא בעצי שמוטי, ענפים ופירות, המזכירים בלדי ובבלדי. מסקנתו, שהשמוטי הינו מוטציה, בניצן של הבלדי (ג.ד. אופנהיים "הערה מקדימה על מקור התפוז JAFFA" -1927 עמ' 516-520).
מנגד, אהרון אהרונסון פירסם עוד ב-1914, כי הבחין בקירבה בין השמוטי JAFFA לתפוזים הדמיים, במיוחד לזן "מאלטה". (la production Moduale des Agrumes. Jaffa 1914).
על שולחנות המלכים
טולקובסקי בספרו, "הספרידס – ההיסטוריה של התרבות והשימוש בהדרים", שיצא באנגליה, ב-1938 (מרבית העותקים הושמדו בהפצצות הגרמנים על בית הדפוס), בעמ' 237, מפנה לספרו: תולדות יפו-1926 ואומר: "יש מסורת מקומית, שזן זה, הובא מחוץ לארץ, בתחילת המאה ה-18, ע"י נזיר ארמנימיפו,בשובו משליחות למזרח הרחוק" (הציטוט מהתרגום לעברית, שיצא ב-1966, עמ' 195). מאידך, הוא מזכיר גם, את התאוריה של אהרונסון ואופנהיים ומסיים במשפט: "יש סיוע חזק לדעה זו בעובדה, שבעצי שמוטי זקנים, אין זה נדיר, שהפרי חוזר ונהפך לבלדי". כלומר, נכון ל-1938 נראה כי טולקובסקי כבר לא היה בטוח לגבי נכונות התאוריה שלו, אותה כינה "מסורת מקומית" והציג גם את התאוריה של אהרונסון ואופנהיים.
(תודה לארכיאולוג ומורה הדרך, ניקו אוריטו, שאיתר עבורי ושלח את הפרק, במקור האנגלי).
בתרגום הספר לעברית, בשנת1966 (בסמוך למותו), בפרק 13: "פרי הדר בתולדות ארץ ישראל", פרק חדש, שכלל אינו מופיע במקור האנגלי, כותב טולקובסקי: " סמוך לאמצע המאה הי"ט, נתגלה הזן שמוטי, לפי הנראה כגלגול של הזן בלדי, באחד הפרדסים של יפו" והוא נמנע, מלהביא את גרסת הכומר הארמני, שהביא את התפוז מהודו סין, באמצע המאה ה-18. מכאן, ניתן לפסוק באופן חד משמעי, שטולקובסקי קיבל לחלוטין את גרסת אופנהיים ואהרונסון ונטש את גרסת הכומר הארמני בנקודת זמן, אי שם בין השנים 1938-1966.
נחמה קטנה נמצאה לאוהדי טולקובסקי, בכך שגם אהרונסון טעה והשמוטי לא נראה לראשונה בפרדס של אנטון ב-1856, שכן קיימות עדויות שויקטוריה, מלכת אנגליה, קיבלה כבר בשנות ה-40 של המאה ה-19, ארגז תפוזי JAFFA! כמו כן, ואן די ולדה, קצין בחיל הים ההולנדי, כותב בשנת 1851: "הייתי מספר על תפוחי הזהב של יפו, אילולא היו מופיעים כבר על שולחנות המלכים באירופה המערבית", קרי, בשנת 1851 השמוטי JAFFA כבר הונח, מזה זמן, על שולחנות המלכים והיה מוכר לכל. כמו כן, תעודת מסע של תפוזי JAFFA נמצאה בנמל ליברפול משנת 1844.
בשנת 1981, הסתיים הוויכוח סופית, עת פרסמו, פרופ' שפיגל רואי ז"ל, מנהל המחלקה להשבחה וגנטיקה של מטעים, במינהל המחקר החקלאי, בית דגן וד"ר עליזה ורדי ז"ל, ציטוגנטיקאית, חוקרת בכירה במחלקה, את מאמרם: "מוצא השמוטי". מסקנתם, כי השמוטי הינו מוטציה גנטית של הבלדי, כדעת אופנהיים ואף אהרונסון צדק, כשסבר, שהשמוטי מקורב לתפוזי הדם הטבוריים(מכיל אנתוציאן).
בחלק השני למאמר שיפורסם בגיליון הבא, אעלה תעלומות מסתוריות נוספות הקשורות לשמוטי JAFFA, שטרם באו על פתרונן.
* הכותב – מומחה במקרקעין, תכנון ובניה והשקעות נדל"ן, ביפו.
