יבול שיא
הרפת והחלב
ענבי יין מאזור בן שמן

נזקים כבדים לגידולים החקלאיים כתוצאה מהחום

2 דק' קריאה

שיתוף:

גל החום הקיצוני שפקד את ישראל בתחילת ספטמבר גרם לנזקים כבדים לגידולים החקלאיים. מנתוני קנט עולה כי מאז תחילת גל החום התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-600 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה מהחום. הדיווחים התקבלו ממגדלים מכל רחבי הארץ. בין השאר התקבלו דיווחים על פגיעות בגידולי תפוחי העץ, האבוקדו, ענבים, עגבניות ומלפפונים. נזקים כבדים נגרמו גם למגדלי העופות כתוצאה מהחום.

הפגיעה המשמעותית כתוצאה מהחום הכבד בגידולים השונים, ובמיוחד בגידולי הפירות הנמצאים בימים אלה טרם קטיף, היא של מכות שמש הגורמות לצריבות של הפרי על העצים. צריבות אלה פוסלות את הפרי לשיווק בהמשך. במקרה של התפוחים, החום הכבד ששרר בגליל העליון וברמת הגולן, אזורי הגידול המרכזיים של התפוחים, גרם לכך שהטמפרטורה הפנימית של התפוחים על העצים זינקה וגרמה, במקרים רבים, להתבשלות של הפרי על העץ כתוצאה מהחום.

בעקבות גל החום הצפוי להימשך, ואף להחריף, תגברה קנט את פעילות המעריכים שיוצאים למטעים על מנת שהללו יוכלו לקבוע בהקדם את היקפי הנזקים ושהחברה תוכל לפצות את החקלאים בהתאם. על פי הערכות ראשוניות, היקף הנזקים לחקלאים מגל החום הנוכחי, עד כה, נאמד בכ-15 מיליון ש"ח.

זינוק בממוצע הנזקים השנתי כתוצאה מההתחממות הגלובלית

בהקשר זה יצוין כי נזקי השבוע האחרון מצטרפים לנזקים הכבדים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מההתחממות הגלובלית והתגברות מקרי הקיצון בשנים האחרונות. מנתוני קנט עולה כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל נזקי שינויי האקלים עלולים להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, "מבחינת החקלאים, המשמעות של ההתחממות הגלובלית היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו, הגבוהים כיום פי 150 מאלו שהיקפם נמדד לפני כשלושים שנה, מתבטאים בשיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים, גלי קור קיצוניים, שריפות, התפרצות של מזיקים ומחלות ועוד".

לדבריו, בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה. הוא ישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. "הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר לצורך שמירה על אספקה טרייה.

נזקים כבדים לגידולים החקלאיים, ענבי יין מאזור בן שמן – צלם: אפי אברהם

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מגזין יבול שיא 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן