גד"ש דביר, 2024
שני אישגור גרינברג, פואד חיר – שה"מ; ליאור גבר, עוזי נפתליהו – גידולי שדה נגב; רון כהן, טל ינאי – חברת תפזול
*תמונה ראשית: איור מס' .1 סולם הערכת חומרת מופע הכתמים בעלה
מבוא
בשנים האחרונות אנו עדים בשדות רבים למופע ייחודי בעלוות השעורה, המתבטא בכתמים חומים כהים, עגולים או מאורכים, בגדלים שונים, ולרוב עם הילה צהובה מסביבם, הפזורים באקראי על העלה. בתוך כל כתם ניתן להבחין במעין עיגול. בעונה זו המשכנו לבחון את מקור התופעה ואת האפשרויות להדברתה בניסוי המשך שהוצב לאחר זה שנערך לפני כן בחוות "אמירי יוסי" באזור רוחמה. נזכיר כי בניסוי הקודם שני התכשירים: פוליקור (Tebuconazole( ופריורי אקסטרא Cyproconazole( + )Azoxystrobin אמנם הראו סימני יעילות והפחיתו את מספר הכתמים על העלים החדשים, אך אף אחד מהם לא עשה זאת ברמה משמעותית, ולכן בחנו בניסוי הנוכחי כמה תכשירים אחרים, תוך התחשבות בכך שבבדיקות מעבדה נמצאה הפטרייה אלטרנריה אלטרנטה alternate( ,)Alternaria כך ששילבנו חומרים הידועים כיעילים גם כנגד פטרייה זו. במקביל לכך, בכוונתנו לבצע מבחן קוך כדי לנסות ולאשר את הקורלציה בין גורם המחלה שנתקבל בתוצאות המעבדה לבין הנזק הנראה לעין.
שיטות וחומרים
.1 שיטת המבחן:
חד-גורמי במתכונת בלוקים באקראי; שמונה טיפולים בארבע חזרות. כל חזרה ברוחב של 2 מטרים ובאורך של 10 מטרים.
.2 אגרוטכניקה:
הניסוי נערך בחלקת "חרבה דרום" של גד"ש דביר, הסמוכה לקיבוץ דביר; שעורה מזן "שגיב," והיא נזרעה לאחר שנתיים של גידול חיטה.
.3 יישום, בדיקות ומדדים:
בתאריך 25/2/24 בוצע דיגום של צמחים אחדים מחלקת הניסוי לצורך זיהוי במעבדה, והערכנו נגיעות כללית בשדה כספירת אפס. בתאריך זה בוצע גם ריסוס במרסס גב מוטורי של חברת אקו, עם מוט ריסוס שרוחבו מתאים לריסוס ברוחב 2 מטרים והוא בעל 5 דיזות קוניות חומות. נפח הריסוס: 22.5 ליטר לד.'
בתאריך 7/3/24 בוצעה הערכה ראשונה, שנעשתה מתוך מדגם של 6 צמחים מכל חזרה, ובהם הערכנו את חומרת המופע של הכתמים (בדוח מופיע כ'חומרת מחלה)'
בעלה השלישי מלמעלה ,)-2( בעלה השני מלמעלה )-1( ובעלה הדגל .)0( לכל עלה ניתן מדד נפרד לפי סולם הערכה המופיע להלן באיור מס' .1
הניתוח הסטטיסטי של התוצאות נעשה בתוכנת jump בשיטת Kramer ,Tukey ברמת מובהקות .0.05
.4 תכשירים וטיפולים:
טבלה מס' .1 רשימת הטיפולים
חברה משווקת מינון (סמ"ק/דונם) חומר פעיל תכשיר מס' טיפול תפזול 40 Cyproconazole 100 gr\l צפריר 1 תפזול 25 Azoxystrobin 250 gr\l זאוס 2 מכתשים 50 Tebuconazole 250 gr\l אוריוס 3 תפזול 50 Difenoconazole 250 gr\l סקיפר 4 תפזול 60 Boscalid 177 gr\l +Azoxystrobin 100 gr\l פרימיום 5 אגן 40 Boscalid 25.2% +Pyraclostrobin 12.8% בליס 6 מכתשים+תפזול 50 Difenoconazole 125 gr\l +Azoxystrobin 200 gr\l סקיפר + זאוס 7 היקש 8
תוצאות
כספירת האפס הערכנו נגיעות אחידה בחלקת הניסוי.
טבלה מס' .2 הערכה ראשונה בתאריך ,7/3/24 כעבור 12 ימים מהריסוס
ממוצע חומרת המחלה בעלה )-2( ממוצע חומרת המחלה בעלה )-1( ממוצע חומרת המחלה בעלה דגל )0( טיפול מס' טיפול 32.375 A 15.625 A 5.625 A צפריר 1 28.2925 A 8.625 A 2.0825 A זאוס 2 27.9575 A 9.875 A 0.835 A אוריוס 3 22.6675 A 9.54 A 1.3325 A סקיפר 4 26.4575 A 7.79 A 2.0825 A פרימיום 5 26.835 A 7.4575 A 1.25 A בליס 6 18.2925 A 5.8725 A 0.2075 A סקיפר+זאוס 7 35 A 10.4175 A 2.7075 A היקש 8
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של P<0.05 ע"פ .Tukey Kramer מבחן
מטבלה מס' 2 עולה כי לא נתקבלו הבדלים סטטיסטיים מובהקים, אך בכל שלושת העלים שהוערכו היה ממוצע חומרת המחלה הגבוה ביותר בהיקש וב'צפריר' ,)Cyproconazole(כאשר בעלים )0( ו- )-1( הטיפול ב'צפריר' היה הגבוה ביותר. כמו כן, ניתן לראות כי טיפול מס' ,7 שחומריו הפעילים הם השילוב של החומרים הפעילים ב'זאוס' ו'בסקיפר,' היה באופן גורף הטיפול שבו ממוצע חומרת המחלה בשלושת העלים היה הנמוך ביותר, אך ה'סקיפר' וה'זאוס' בנפרד לא הראו מגמה חוזרת כמו בטיפול מס' .7
סיכום ומסקנות
ניסוי זה נועד לבחון את יעילותם של קוטלי פטריות שונים בהפחתת תופעת "כתמי שוקולד" בשעורה. לאחר הערכה אחת שביצענו, השדה שסבל מיובש משמעותי התמוטט והצמחים הצהיבו לגמרי, כך שלא ניתן היה לבצע הערכה נוספת. נציין כי בחרנו בחלקה זו להצבת הניסוי בשל הנראות הגבוהה של התופעה שרצינו לבחון בכל השדה, ומשום שהשדה נראה במצב טוב בעת הצבת הניסוי. עניין זה יכול לחזק את הערכתנו מהתרשמותנו משדות אחרים כי ייתכן שקיים קשר בין עקת יובש למידת הנוכחות של תופעת הכתמים בשעורה. מההערכה הראשונה והיחידה שנעשתה כעבור 12 יום מהריסוס, לא התקבל באופן מובהק תכשיר כלשהו שיעילותו בנושא בלטה לטובה, אולם, כאמור, השדה כבר היה מצוי בעקה, ולכן לא ניתן להסיק מסקנה מהותית לגבי הערכה זו.
אנו סבורים כי יש להמשיך ולבדוק את הנושא בתחילת עונת הגידול הבאה באמצעות ביצוע ניסוי שדה נוסף, שבו ייבחנו שני מועדים שונים לתחילת יישום תכשירים – מועד מניעתי, לפני הופעת התסמינים, ומועד תגובתי, לאחר תחילת הופעת התסמינים, ויישקל היבול בסוף הניסוי. בנוסף, ניתן לבחון אפשרות לביצוע ניסוי שדה או תצפית שיעקבו אחר מתן משטרי מים שונים, לשם בחינת השפעת עקת יובש על התופעה. נציין כי בעונה הנוכחית ביצענו ניסוי נוסף לבחינה של אותה התופעה שנראתה בעוצמה גבוהה בשדה באזור רוחמה, והוא יסוכם בדו"ח נפרד.
הבעת תודה
לעידן ריצ'קר ולגד"ש דביר – על מציאת החלקה, על העזרה בתכנון הניסוי ועל שיתוף הפעולה המלא בעת ביצוע הניסוי.
לד"ר חגי רענן ולטכנאית המעבדה, דקלה אקשטין, מגילת – על סיועם בביצוע מבחן קוך. לגניה אלקינד מהשירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות – על בדיקת הדגימות.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ – הוצאה לאור, ,2024 עריכה לשונית: עדי סלוניקו
