צביקה ורפל מדבר על המצב ולא חוסך מילים קשות
עד לפני שנתיים צביקה ורפל ואשתו דוריס ניהלו את הרפת המשפחתית הוותיקה שלהם במושב גבעת יואב. במהלך השנים, דוריס הייתה יותר דומיננטית בניהול כי צביקה עבד במשך שנים כקב״ט באל-על והיה רחוק מהבית ומהרפת. לפני שנתיים לניהול הרפת נכנסה הדס בתם, וזה אומר שיש לצביקה היום, בגיל 74, הרבה יותר זמן לעסוק בנושא שבוער בליבו ובליבם של הקולגות הוותיקים שלו: המאבק במשרד האוצר שפועל לביטול התכנון בענף החלב ולפתיחת השוק לייבוא.
ורפל ואשתו דוריס הקימו את הרפת שלהם בשנת 1982 עם 30 פרות, והיום יש להם כ-100 פרות חולבות ומכסת חלב של כ-800,000 ליטר. ״ואנחנו יודעים לייצר יותר, כי יש בגבעת יואב אגודת יצרנים ויש באלנס מסוים בין חוסר יצור לעודף יצור ואנחנו יודעים לנצל את הפער הזה״. דוריס היא שווייצרית שהתגיירה ומגיעה ממשפחה של חקלאים, ומלבד 100 פרות הם גידלו גם שלושה ילדים, שתי בנות שגרות במושב, ובן נכה צה״ל, יוצא השייטת. ״בתי הדס היא אינה בת ממשיכה כי יש לה נחלה משלה במושב, אבל היא מנהלת את הרפת המשפחתית. היה לנו עובד ישראלי עד לפני זמן קצר, אבל לפני ארבעה חודשים נפרדנו ממנו והכנסנו לראשונה עובד תאילנדי״.
ורפל ותיק ומוכר בענף הרפתות, בעיקר באזור הגולן, ״הייתה לי יוזמה שניסיתי להוביל להוצאת הרפתות המשפחתיות בגולן לאתר אחד, ניסינו את זה במשך כמה שנים וזה לא צלח, היו אמורים להיות מקבצים של שותפויות וכ-7 רפתנים בכל שותפות, אנשים רצו את זה אבל זה לא הצליח, לא הצלחנו לקדם עם ראש המועצה הקודם כי היו קשיים אובייקטיביים כמו קורונה ומלחמה, וגם היה קשה למצוא שטח. לאחר מכן, בזמן כהונת בנט החליטו שתוקם עיר בשטח שמצאנו, למרות שלא קמה בסופו של דבר. מדי פעם אנחנו מנסים לעורר את זה, אבל אני חושב שזה כנראה כבר יישאר פרויקט שהצעירים בענף ירימו, ביניהם למשל אברי אלוני, בן ממשיך בגבעת יואב״.
מושב גבעת יואב נוסד ב-68 ברמת הגולן ועבר לישוב קבע ב-72, זה המושב הוותיק ביותר ברמת הגולן. בכל גבעת יואב יש ייצור של 10 מיליון ליטר, היום זה ב-10 רפתות, אבל פעם היו יותר ועם השנים מספרן הצטמצם לשותפויות, כאשר חלק מהאנשים עזבו אבל המושב שמר על המכסות. ״מה שעוד מאפיין את גבעת יואב״, מספר ורפל, ״זה שיש לנו מרכז מזון משלנו שהוא חברה בע״מ, אני ישבתי הרבה שנים בדירקטוריון עם עוד כמה אנשים ולאחרונה החלטנו להתפנות והשארנו את הבמה לצעירים, הבת שלי שם ואברי אלוני למשל. החברה הזאת כוללת גם אנשים שהפסיקו לייצר חלב אבל הם מבוגרים ומנוסים ונאלצו לחסל את הרפת מחוסר בבן ממשיך. הם בני 80 פלוס אבל הסכימו להישאר עוד שנה לפחות, מבחינת תוצאות מקצועיות אנחנו מחזיקים את מרכז המזון הכי טוב בארץ. אנחנו גם מוכרים מזון החוצה, למשל לקיבוץ גשור, ויש אפילו רווח קטן שמחולק כל שנה לכיס של הרפתנים״.
ורפל פעיל ומעורב במאבק מול האוצר על ביטול התכנון בענף החלב ופתיחת השוק לייבוא. ״קם בבוקר בנאדם כמו שר האוצר שלנו ולקח החלטה לפרק את התכנון. מי שעובד מולו זה הכלכלן הראשי של ראש הממשלה אבי שמחון שהוכיח כבר כמה פעמים בעבר שהוא אינו מקצועי בתחום הרפת והוא מונע מכל מיני אמוציות ותפיסות מוטעות. ההחלטות של סמוטריץ הן החלטות לא מקצועיות אלא פופוליסטיות ואמוציונליות. ענף החלב עובד יפה ומסודר ואז הם באים ועושים בלגן״.
מה דעתך על אירוע שפיכת החלב?
המחלבות תמיד רוצות לייצר מוצרי פרימיום כדי להרוויח יותר כסף ולא את המוצרים המפוקחים. אם נוצר מחסור זמני בחלב ניגר, וזה יכול לקרות, אז פותחים ליבוא את החלב, ויליפוד הביאה בזמנו 300,000 ליטר חלב עמיד ולא הצליחה למכור. שפיכת החלב היא תוצאה של חגים צפופים בהם המחלבות לא עבדו במשך מספר ימים רצוף. אם רוצים להתחיל להשוות את מחירי החלב באירופה נתחיל מזה שבאירופה לא משלמים על כשרות, מה שכאן הרפתנים משלמים עליו הרבה כסף. בגלל המגבלה של נפח אחסון, היות והמחלבות סגורות בשבתות וחגים ואז יש חג שהוא לא בשבת והחג נהיה ארוך ולא ניתן לאחסן את כל החלב הזה אז שופכים אותו. מותר לחלוב רק מה שאתה יכול לאחסן במשק, ואם יש פחות נפח אחסון אז הבעיה שלך ויתרת החלב נשפכת לשפדן או למתקני טיהור שפכים. בנוסף, המע"מ באירופה עומד על כ-4% ובארץ 18%."
התכנון במשק החלב העולמי
"משק החלב הוא משק מתוכנן שאינו עובד על שוק חופשי אלא על תכנון ומכסות חלב. על כל חריגה מהמכסה יש קנס, אם משק נמצא בתת יצור אפשר לקחת לו מהמכסה. בכל העולם משק החלב הוא משק מתוכנן, רק לא תמיד זה על ידי המדינה. בארצות הברית למשל המחלבות הגדולות והמשקים מייצרים גם הם על פי מכסת ייצור כי בסוף צריך לייצר מהחלב הזה משהו, צריך לשמור על איזון של יצור בחלב אל מול השימוש בחלב. באירופה התכנון נעשה גם הוא הוא על ידי המחלבות ולא על ידי המדינה, אבל במקרים רבים באירופה המדינה מסבסדת את הרפת, המשקים יושבים על קרקע חקלאית ומקבלים מהמדינה כסף להחזקת הקרקע."
כבר היו ניסיונות בעבר לבטל את התכנון במשק החלב, מה שונה הפעם?
״לפני 20 שנה בערך הצלחנו להביא להחלטת ממשלה לביטול ההצעה לביטול התכנון. הרבה בזכות פאינה קירשנבאום ואורלי לוי מסיעת ישראל ביתנו, שסייעו לנו להוביל את ליברמן לביטול ההצעה. היו כל מיני רעיונות איך להוריד את מחיר החלב הגולמי או איך להכניס יבוא, כשמחיר החמאה המיובאת למשל היה 16 שקל ומחיר חמאה מקומית 9 שקלים. ויש גם את נושא של ביטחון המזון שגם על זה אמון שר החקלאות, זה נושא מאוד מורכב כי אם מתחילים להתבסס על יבוא, אנחנו כבר יודעים מה יכול לקרות פה במקרה של מלחמה, אוניות שיתקעו בדרך, מטוסים עם מוצרי חלב שלא יגיעו לכאן. חלב ניגר זה מוצר שהוא אינו בר יבוא, זה מוצר עם חיי מדף קצרים. אדון סמוטריץ רוצה לפרק את כל התכנון ולפרוץ את היבוא. חשוב לציין, את מי שתומך בו במהלך הזה: פורום קהלת, מקבץ של אנשים מתנשאים שלא מבינים שום דבר ולא נטעו עץ אחד באדמת הארץ״.
מה לפי דעתך יהיה הסכם מיטבי?
אין פה שום מקום להסכם, צריך להשאיר את המצב הקיים, בכל הפעמים הקודמות הצליחו תמיד להוריד לנו כמה אגורות במחיר מטרה, לחלק את זה בשנה, להוריד פה ולהוריד שם, כל מיני הסכמי הביניים שהיו לנו לאורך הדרך, כל פעם פגעו בנו בכל מיני הורדות מחיר ומלא סיפורים ומעשיות. במקרה הנוכחי מדובר בניסיון לחסל את החקלאות, זה לא המילייה של סמוטריץ והוא לא מבין שהוא טועה. חשוב מאוד לשמר ולטפח את המשקים המשפחתיים הקטנים. את כמות החלב הגדולה מייצרים הקיבוצים, כ-60 אחוזים, אבל כמות המשקים המשפחתיים היא הרבה יותר גדולה כמובן. במשקים קיבוציים מרכז המשק הוא שכיר ולא בן המקום בעוד שמשק משפחתי זה one man show, בעל הרפת הוא המנהל שנושא בהוצאות הכספיות. זה תמיד ענף מרכזי במושב. מגוון האנשים ברפת המשפחתית חוצה עדות, מגזרים ומפלגות, יש ימנים ושמאלנים, הפגיעה ברפתות המשפחתיות משמעותה פגיעה בכל האוכלוסייה הזאת."
