כל אחת מהיחידות צפויה להפעיל כ-150 מתנדבים ותפעל כיחידה אורגנית המספקת מענה א-טריטוריאלי
ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל בראשות השר עודד פורר, השר לפריפריה נגב וגליל, ובשיתוף פעולה עם השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, החליטה בשבוע שעבר במסגרת המאמץ הממשלתי למיגור הפשיעה החקלאית וכחלק ממארג הכלים והפעולות הנרחבות לטיפול בסוגיה, להקים יחידות מתנדבים יחידות שיטור מועצתי.
נלחמים בפשיעה החקלאית
כחלק מההחלטה, יוקמו שתי יחידות מתנדבי מג"ב ייעודיות, בעלות הכשרה ואמצעים מתאימים לטובת הפעלה מקצועית, איכותית ומותאמת להיבטי הפשיעה החקלאית.
במסגרת ההחלטה המשותפת למשרדים, מקצה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל כ-3 מיליון ש"ח לטובת הקמת שתי יחידות מתנדבים, כאשר המשרד לביטחון הפנים מקצה את תקני כוח אדם להפעלת היחידות ואת עלויות תפעולן השוטף.
מערך מתנדבי משמר הגבול כולל כ-7,500 מתנדבים הפרוסים בכ-80 בסיסי הפעלה ברחבי הארץ. הבסיסים הקיימים צמודים טריטוריאלית למועצות האזוריות ומספקים מענה לתחומי המועצה שבאחריותן.
היחידות יפעלו באופן על-אזורי, האחת במחוז הצפון והשנייה במחוז הדרום של משטרת ישראל, כאשר כל אחת מהיחידות צפויה להפעיל כ-150 מתנדבים.
בשונה מבסיסי ההפעלה המסורתיים של מערך מתנדבי מג"ב, יחידות אלו יפעלו כיחידות אורגנית המספקות מענה א-טריטוריאלי ויוכשרו בהתאם, זאת כאמור בדגש לטיפול בתופעת הפשיעה החקלאית.
רק 22% מהפשיעה החקלאית מדווחת
השר פורר: "כדי לעשות חקלאות במדינת ישראל אנחנו מחוייבים לבטחון של החקלאים וזו הפעם הראשונה שמשרד החקלאות, פיתוח הפריפריה הנגב והגליל בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון הפנים, מציבים את המלחמה בפשיעה החקלאית כיעד מרכזי והפרויקט הזה הוא רק תחילת הדרך".
השר בר-לב: "אין מקום סמלי יותר לקיים את ישיבתה הראשונה של ועדת השרים לנגב ולגליל מלצד קברו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מנהיג ענק שלא רק הוציא לפועל את חזונו, אלא גם העתיק את מגוריו לנגב והיווה לנו דוגמה ללכת לאורה. אני רוצה להודות לשר החקלאות והפריפריה עודד פורר שנרתם למאבק ונכנס מתחת לאלונקת ההתמודדות עם נושא הפשיעה החקלאית. הכספים יועברו לחיזוק יחידות הנמצאות תחת פיקוד משמר הגבול".
על פי נתוני מחקר שהזמין ח"כ אופיר סופר ממרכז המידע והמחקר בכנסת, עולה כי רק 22% מהפשיעה החקלאית מדווחת ורק 9% מהתיקים מסתיימים בתביעה. ע"פ המחקר (מ-2019) הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מהפשיעה החקלאית (מתוך המיקרים המדווחים) מגיע לכ-1.2 מיליארד שקלים בשנה.
אין ביטוח על הכלים החקלאים שהוצתו או נגנבו
הסיבה לפערים בין הדיווחים לעלויות נובעת מהנתון לפיו כ-35% מהחקלאים נמנעים מלדווח למשטרה על המתרחש מסיבות של היעדר אמון וחוסר טיפול מסור לדעתם של רשויות החוק.
לחלק מהחקלאים גם אין ביטוח על הכלים שהוצתו או נגנבו. 82% מתיקי הפשיעה החקלאית הם במגזר היהודי, ושני המחוזות שהכי סובלים ממנה הם בצפון (37%) ובנגב (24%). מנתוני המשטרה בדו"ח עולה כי מתחילת 2016 ועד מועד הנפקת הנתונים באוקטובר 2020 נפתחו רק שבעה תיקים של פשיעה חקלאית.
נלחמים בפשיעה החקלאית : בתמונה: גניבת חלות דבש בדרום הארץ