*תמונה ראשית: נטיעת זן הדרים חדש ע"ג תלוליות עפר, השקייה באמצעות מים מושבים. התמונה באדיבותה של ליאת פייגל.
מבוא:
כבן להורים חקלאים וכממשיך דרכם מפנה אני את תשומת לבכם לסוגיה קריטית בעלת השלכות מרחיקות לכת לעתידה של מדינת ישראל, הביטחון התזונתי.
מאמר זה יבחן את האתגרים המרכזיים העומדים בפני החקלאות הישראלית, ינתח את ההשלכות המשפטיות והמדיניות של הידרדרות הביטחון התזונתי, וכך גם יציע המלצות קונקרטית למקבלי ההחלטות.
הגדרת הבעיה:
הביטחון התזונתי כפי שהוא מוגדר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), מתקיים כאשר לכל בני האדם, בכל עת, יש גישה פיזית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין העונה על צורכיהם התזונתיים והעדפותיהם התזונתיות לתזונה פעילה ובריאה. בישראל, מספר גורמים מצביעים על היחלשות הביטחון התזונתי.
הזדקנות דור החקלאים והעדר דור המשך: חקלאים רבים אשר הקימו משקים משגשגים בעמל כפיהם פרשו, או מתקרבים לגיל פרישה.
בהעדר תמריצים מספקים, צעירים רבים אינם רואים בחקלאות עתיד כלכלי מבטיח, מצב זה עלול להוביל לאובדן ידע חקלאי רב ערך ולצמצום משמעותי של כוח העבודה בחקלאות.
בנוסף, קיים קושי בהעברה בין דורית של המשקים החקלאיים עקב סוגיות ירושה שאינן פשוטות ורגולציה מורכבת.
צמצום שטחי החקלאות: תכניות בנייה שאפתניות ופיתוח עירוני מואץ מצמצמים בהתמדה את השטחים החקלאיים הזמינים. אובדן קרקעות חקלאיות פוגע ישירות ביכולת הייצור המקומית ומגביר את התלות ביבוא. יתרה מכך, הפשרת קרקעות חקלאיות לצרכי בנייה משנה את הייעוד שלהם באופן בלתי הפיך, ופוגעת במשאב אסטרטגי לדורות הבאים.
התגברות התלות ביבוא מזון והסיכונים שבכך: היחלשות החקלאות המקומית והחשיבה כי הורדת מיסים תביא להורדת יוקר המזון לצרכן( לא קרה), מובילה לתלות גוברת ביבוא מזון. תלות זו חושפת את ישראל לסיכונים גיאופוליטיים, שיבושים בשרשרות האספקה העולמיות ועלייה בתנודתיות המחירים דבר העלול לגרום למחסור במזון. לדוגמה, משברים בינלאומיים, סכסוכים מסחריים או מגפות עולמיות עלולים לשבש את אספקת המזון לישראל ולהוביל למחסור במוצרי חקלאות ולעליית מחירים חדה. בנוסף, התלות בייבוא עלולה להוביל ליבוא מזון באיכות נמוכה יותר, או כזה שאינו עומד בסטנדרטים הישראלים. בנוסף, ייבוא מזון עלול להיות כרוך בסיכונים של חדירת מזיקים ומחלות חדשות העלולות לפגוע קשות בחקלאות המקומית. סיכונים אלו מחייבים בחינה מחודשת של מדניות הסחר של ישראל והטלת מגבלות יבוא מסוימות להגנה על החקלאות המקומית והביטחון התזונתי.
אתגרי שינויי אקלים: שינויי אקלים גלובליים הבאים לידי ביטוי בעליה בתדירות גלי חום, בצורות לפרקי זמן ממושכים ואירועי מזג אוויר קיצוניים, פוגעים קשות בתפוקה החקלאית. חוסר יציבות אקלימית מחייב התאמה של שיטות עיבוד בחקלאות והשקעה במחקר ופיתוח של זנים עמידים יותר. החקלאות הישראלית ממוקמת באזור חם ויבש והיא פגיעה במיוחד להשפעות אלו. השפעות אלו כוללות בין היתר ירידה בכמות ובאיכות המים הזמינים לחקלאות, עלייה בתדירות ובחומרה של בצורות ושיטפונות והתפשטות מזיקים ומחלות.
השלכות משפטיות ומדיניות:
הידרדרות הביטחון התזונתי עלולה להוביל לשורה של השלכות משפטיות ומדניות שליליות:
פגיעה בזכויות חוקתיות: הזכות למזון נאות היא חלק מזכות היסוד לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד, כבוד האדם וחירותו.
פגיעה בביטחון התזונתי עלולה להוות הפרה של זכות חוקתית זו. יתרה מכך, במקרים מסוימים, עלולה הפגיעה להוות הפרה של הזכות לחיים ובריאות. לדוגמה, במצב של מחסור חמור במזון, המדינה מחויבת על פי חוק לספק מזון לאזרחיה הנזקקים והפרה של חובה זו עלולה להוביל לתביעות משפטיות.
הפרת התחייבויות בינלאומיות: ישראל מחויבת לאמנות בינלאומיות שונות הנוגעות לזכות למזון, כגון האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. הידרדרות הביטחון התזונתי עלולה להוות הפרה של התחייבויות אלה ולחשוף את ישראל לביקורת בינלאומית ולסנקציות אפשריות.
ערעור היציבות החברתית: מחסור במזון ועלייה חדה במחיריו עלולים להוביל לתסיסה חברתית, הפגנות ואף הפרות סדר. חוסר בביטחון תזונתי עלול להעמיק את הפערים החברתיים ולהחריף את תחושת הקיפוח בקרב שכבות מוחלשות. לדוגמה, מחאות חברתיות בעבר הדגישו את הקשר בין יוקר המחיה , כולל מחירי המזון, לבין חוסר שקט חברתי ודרישה לצדק חלוקתי.
פגיעה בביטחון הלאומי: תלות במזון מיובא חושפת את ישראל לפגיעות במקרה של משברים גלובליים, סכסוכים גיאופוליטיים או אסונות טבע. במצב של עימות צבאי או מצור, עלולה ישראל להתמודד עם קושי חמור בהשגת מזון לאוכלוסייה. פגיעה זו עלולה להחליש את החוסן הלאומי של ישראל, ולסכן את יכולתה לעמוד באתגרים ביטחוניים.
התייחסות לתוכנית הלאומית לביטחון מזון: ב-12 במאי 2025 הציג משרד החקלאות וביטחון המזון את התוכנית הלאומית לביטחון מזון. למרות שפרטי התוכנית עדיין חלקיים והיא נמצאת בשלבי גיבוש, ניכר כי הדרג המקצועי מבין את האחריות הממשלתית ליצירת פתרונות מערכתיים ואף הגדיר תקציב נדרש של עד 5 מיליארד ש"ח לחמש שנים. עם זאת, יש לציין כי קיים פער משמעותי בין הבנה מקצועית זו לבין התנהלות הדרג הפוליטי. שר החקלאות, למשל, מפגין לעיתים חוסר הבנה בחשיבות הכבירה של הביטחון התזונתי ושמירה על החקלאות הישראלית. מדינת ישראל זקוקה בדחיפות למנהיגות אשר תבין את גודל השעה ואת המשמעות האסטרטגית של החקלאות הישראלית לחוסנה הלאומי ולביטחונה העתידי.
המלצות
על מנת להתמודד עם אתגרי הביטחון התזונתי מוגשות ההמלצות הבאות:
- הגברת התמיכה הממשלתית בחקלאות: הקצאה משאבים משמעותיים לתמיכה ישירה בחקלאים, להקל בבירוקרטיה, לסייע בהשקעות בטכנולוגיות חדשות ולקדם הכשרת דור חדש של חקלאים. יש להבטיח תמריצים כלכליים הולמים לחקלאים, כגון סובסידיות, מענקים והקלות מס ולפעול להפחתת עלויות הייצור, כגון מחירי המים והחשמל ולפעול להסדרת מעמדם של העובדים הזרים בחקלאות ולהבטיח להם תנאי עבודה הולמים.
- שימור קרקעות חקלאיות: יש לגבש מדניות תכנון ארצית קפדנית שתגן על שטחים חקלאיים מפני פיתוח עירוני בלתי מבוקר. צריך להגדיר שטחים חקלאיים כעתודה אסטרטגית של המדינה ולמנוע את הפרשתם לצרכי בנייה, אלא במקרים חריגים ובהליך מוגדר בחוק. יש לפתח מנגנוני פיצוי הולמים לחקלאים שקרקעותיהם הופקעו לצרכי ציבור ולבחון מודלים של שימור קרקע חקלאית באמצעות תמריצים כלכליים.
- עידוד חקלאות בר קיימא: יש לעודד ולתמוך במעבר לשיטות חקלאות ידידותיות לסביבה תוך שימוש מושכל במים להשקיה, מחזור פסולת חקלאית ושימור המגוון הביולוגי. יש לעודד שימוש בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות המפחיתות את ההשפעה הסביבתית היכולות לספק רווח לחקלאי כגון, השקיה בטפטוף, חקלאות אגרו – אקולוגית ודו שימוש באנרגיה מתחדשת. יש לקבוע סטנדרטים סביבתיים מחייבים לחקלאות ולהטיל סנקציות על חקלאים המפרים אותם.
- השקעה במחקר ופיתוח: נדרשים משאבים למחקר ופיתוח של זנים עמידים יותר לאקלים משתנה, שיטות השקיה יעילות וטכנולוגיות חקלאיות חדשניות. יש לממן מחקרים ארוכי טווח בתחום החקלאות ולעודד שיתוף פעולה בין מוסדות מחקר, חברות טכנולוגיה וחקלאים. יש להקים קרנות מחקר ייעודיות לחקלאות, ולקדם הכשרה של חוקרים ומומחים בתחום זה.
- צמצום התלות ביבוא: יש לגבש אסטרטגיה לאומית להגברת הייצור המקומי של מזון, תוך התמקדות בגידולים אסטרטגיים ועידוד צריכת תוצרת מקומית. יש לקבוע יעדים ברורים להפחתת התלות ביבוא ולפעול להסרת חסמים המעכבים את התפתחות החקלאות המקומית.
לסיכום המאמר
הביטחון התזונתי הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה, בעל השלכות מרחיקות לכת על חוסנה הלאומי וליציבותה החברתית ועתידה הכלכלי של מדינת ישראל. מאמר זה בחן את האתגרים המרכזיים העומדים בפני החקלאות הישראלית, ניתח את ההשלכות המשפטיות והמדיניות של הידרדרות הביטחון התזונתי. כפי שפורט לעיל, הידרדרות זו עלולה להוביל לפגיעה בזכויות חוקתיות בסיסיות, להפרת התחייבויות בינלאומיות, לערעור היציבות החברתית ולסיכון הביטחון הלאומי של ישראל. לנוכח חומרת האיום, נדרשת פעולה מידית ונחרצת מצד מקבלי ההחלטות. ההמלצות המדיניות המפורטות במאמר זה נועדו לספק כווני פעולה קונקרטיים להתמודדות עם אתגרים אלו, ולהבטיח את עתיד החקלאות הישראלית ועצמאותה התזונתית של המדינה. יש לראות בהמלצות אלה תכנית עבודה מקיפה הכוללת שורה של צעדים משולבים בתחומי החקיקה, התקצוב, התכנון והמדיניות הכלכלית. יישום מלא של המלצות אלו מחייב מחויבות ארוכת טווח, שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים, ודיאלוג מתמשך עם החקלאים וארגוני החברה האזרחית. הימנעות מפעולה נחרצת עלולה להוביל לפגיעה קשה בזכויות אדם, לערער את היציבות החברתית ולסכן את הביטחון הלאומי של ישראל.
הכתבה כולה מוקדשת לחברי, אברם גת, איש צבא וספר, חקלאי מסור וישר דרך מכפר מע"ש.
משרדנו עוסק בסוגיות המרחב הכפרי, עסקאות מקרקעין, קידום תכניות בנין עיר ופרויקטים, הסדרה ולווי הליכים בתחום התכנון ובניה, רישוי עסקים ומשפט אזרחי.
