יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 21 122932

סוף סוף מנהל לוולקני – בלעדי!

2 דק' קריאה

שיתוף:

 800 ימים התנהל מינהל המחקר החקלאי ללא מנהל בתקן רשמי. פרופסור אלי פיינרמן פרש לגמלאות ב-11 בדצמבר 2021 ומאז – ההנהלות במשרד החקלאות שהתחלפו לסירוגין, מכוח בחירות וחילופי שלטון – מינו רק ממלאי מקום לתפקיד הבכיר ולא מינו יותר משנתיים ועדת איתור לבחירת מנהל קבוע לוולקני. ממלאי המקום, שניהלו את המוסד, לא היו בעלי סמכות לחתום על מסמכים רשמיים או לאשר מחקרים ייחודיים או פורצי דרך. ממלא המקום האחרון הוא ד"ר שמואל אסולין, חוקר במכון לקרקע ומים וממונה על קשרי חוץ בוולקני. אסולין הגיש את מועמדותו לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי, אולם בהתקרב מועד כינוס ועדת האיתור, חש לאן נושבת הרוח ופרש מהמרוץ לתפקיד הבכיר.

די בשקט, הרחק מאור זרקורים, נבחר מנהל חדש בתקן לעמוד בראש מינהל המחקר החקלאי.

זה פרופסור בני חפץ, יליד הארץ, בן 59, שכיהן בשנים האחרונות כדיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. חפץ התייצב בפני ועדת איתור שבראשה מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא – ונבחר לתפקיד. חפץ ממתין לאישור מינויו על ידי הממשלה אך לא ייכנס מיד לתפקידו. כשהתבשר על החלטת ועדת האיתור הודיע חפץ כי הוא מבקש לדחות את מועד תחילת עבודתו, שכן תיכנן מראש טיול ארוך ימים עם משפחתו שאמור להתקיים בחודש הבא (אפריל), טיול של אחרי סיום עבודתו בפקולטה לחקלאות.

בני חפץ נולד בראשון לציון ומתגורר כיום במושב קדרון. נשוי למיכל ואב לאדווה, נדב ואורן.

הדוקטורט שלו הוא בתחום הכימיה והוא מגדיר זאת: חוקר כימיה של הסביבה. עבד כ-20 שנה בפקולטה כחוקר ומרצה.

נודע לי שאחרי שוועדת האיתור אישרה את בחירתו של חפץ לתפקיד הבכיר ביותר במחקר החקלאי בישראל, הוא נועד עם דמויות מרכזיות בתחום המחקר וקיבל עצות כיצד להתנהל כראש גוף אזרחי, שונה מתפקיד של בכיר באקדמיה.

חפץ נכנס לתפקידו החדש בתקופה קריטית לעתיד המחקר החקלאי בישראל. אחרי שמשרד האוצר החליט, ללא היסוס, לקצץ 25 אחוזים מתקציב המכון, נקלע מינהל המחקר החקלאי למצוקה אדירה וכרגע לא ברור כיצד הוא ימשיך לפעול בהיעדר תקציבים חיוניים וראויים עד מאד.

"נבחרתי לתפקיד בתקופה מאד קשה למינהל המחקר החקלאי וכל שנותר הוא לראות כיצד יילד יום" התבטא בפניי פרופסור חפץ, עם מינויו לתפקיד הבכיר בחקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן