RelyOn תערובת מטאבוליטים משניים – טאנינים (ערמונים), שמנים אתריים (ניצני ציפורן, זרעי כוסברה, גרניום), פלבנואידים (זיתים) שמטרתם הפחתת פליטת מתאן במעלי-גירה, ותמיכה בבריאות ובתפקוד מיטבי של הכרס
ברק פורת, תזונאי מע"ג, פיברו
תעשיית הבקר לחלב ובשר מתמודדת עם ביקורת גדולה וגוברת בנושא פליטות המתאן- גז חסר צבע וריח, גז חממה, דליק מאוד. מומחים אקולוגיים רבים מציבים את הפחתתו של המתאן כיעד מוביל, כיון שהנזק שהוא מסב גדול פי 28 מפחמן דו-חמצני וזמן החיים שלו קצר פי-100. בארה"ב ובאירופה כבר נקנסים ומתוגמלים בתחום פליטות המתאן.
ידוע לנו, שהפרה יודעת לנצל טוב את חומצות השומן הנדיפות ולהמירן לאנרגיה ליצור חלב ו/או בשר, האתגר הוא שמולקולות המימן שמצטברות בכרס עלולות להוביל לחמצת כרס (אצידוזיס), לכן האבולוציה גרמה לפרה להיפטר ממולקולות אלה על-ידי יצירת מתאן באמצעות מיקרובים ספציפיים (מתאנוגנים). מרבית המתאן נפלט בגיהוקים ורק כ-5% בנפיחות. פרה פולטת כ-500 ליטר מתאן ביום, כמות שוות ערך לבזבוז אנרגטי של כ-10% מכלל האנרגיה, שיכלה לשמש ליצור חלב.
מבין חומצות השומן הנדיפות, נמצא שפרופיונט שונה מהאחרות, כיון שבתהליך היווצרותה לא נפלט מימן אלא אפילו מנוצל מימן, שהוא הסובסטראט ליצירת המתאן. לכן גם היעילות האנרגטית של המזונות המרוכזים גבוהה יותר.
RelyOn– למוצר שתי התוויות מרכזיות: הפחתת מתאן וכפועל יוצא, שיפור ביצועי מעלי-הגירה. מוצר תזונתי פונקציונלי, כלומר ניתן במינון מאוד קטן וערכו מתבטא בכך שהוא משפר את התסיסה בכרס, משפיע על ביצועי המק"א ובכך משפר את ביצועי החיה.
מחקרים מראים ששימוש במוצר הוביל לשיפור בספיגת חומרי הזנה, בשיפור העלאת הגירה וניצולת המזון וכן ביצרנות החלב ואיכותו. התוסף מכיל מטבוליטים משניים מהצומח- ציפורן, זרעי כוסברה, גרניום, ערמונים וזיתים. לחלק מהמרכיבים השפעה אנטי-מיקרוביאלית, חלקם דומים למוננסין במנגנון הפעולה, משפיעים על האוסמוטיות של תא גוף החיידק, גורמים להתנפחותו ויציאה מכלל פעילות.
בנוסף, נמצאה הפחתה מובהקת של רמת פליטות המתאן (13-21% בממוצע) בתקופת השימוש בתוסף. הפחתה של פליטת המתאן מעידה על ניצול אנרגטי טוב יותר ושיפור ניצולת המזון. בנוסף, במחקר אחר נבדקה השפעת Relyon ומוננסין והשילוב ביניהם. אמנם לא נמצא הבדל משמעותי בהשפעת כל חומר בנפרד, אבל האפקט המצרפי של שני החומרים הוביל לייצור מוגבר של חומצה פרופיוניט וניצול אנרגטי טוב יותר של המזון. בבחינת התוסף בעגלי פיטום, משקלי הגוף ותוספות המשקל היו גבוהות יותר בקבוצת הטיפול שקיבלה את המוצר במנה, הם צרכו פחות מזון, ולכן גם ניצולת המזון הייתה טובה יותר.
בפרות חלב, במשך 14 שבועות הפרות קיבלו את המוצר החוקרים מצאו שתנובת החלב הייתה גבוהה יותר (כ-1.4 ק"ג/יום), הפרות צרכו פחות מזון (פחות 2.4% חומר יבש) וניצולת המזון הייתה טובה יותר ב-6% בקבוצת הטיפול ביחס לביקורת (כ-40 גרם הבדל לק"ג חלב).
בארץ, החברה בוחנת כל מוצר בתנאים המקומיים. בבדיקה שנערכה בדיר פיטום טלאים בקיבוץ גזית נמצא שהגדילה השתפרה ותוספת המשקל היומית עלתה בכ-6%, בנוסף ניצולת המזון השתפרה ב-5.8% בקבוצה שקיבלה את המוצר ביחס לביקורת. כמו כן, בניתוח הכלכלי החזר ההשקעה היה 6:1, כלומר על כל שקל שהושקע במוצר התקבלו 6 ₪ בחזרה. בימים אלו מתבצעות בדיקות נוספות גם ביבשות וחולבות והתוצאות יפורסמו בהמשך.
תערובת הכנה, חלבון מחומם ואנימייט
איל פרנק, תזונאי מע"ג, צמח תערובות
מוצר שנולד במטרה לתת מענה מיטבי לפרות היבשות לקראת המלטה ולספק להן אלמנטים חיוניים. החלק החשוב ביותר בתערובת הכנה הוא להוביל לכך שהפרה תגיע לשיא התחלובה בפרק זמן קצר יותר, דבר שעשוי להעיד על כך שעברה תקופת הכנה ויובש טובות.
ידוע שמ-250 ימי הריון ואילך, הדרישות התזונתיות של הפרה עולות באופן משמעותי על-מנת לספק את כלל חומרי ההזנה להתפתחות המואצת של העובר. במקביל, בשלושת השבועות לפני ההמלטה, צריכת המזון של הפרה יורדת משמעותית מה שמקשה על צריכה מספקת של חלבון, אנרגיה ויתר חומרי ההזנה.
מה הפתרון? תערובת הכנה
מרכיבי התערובת
חלבון מחומם- בבסיס השיטה עומד הרעיון שחימום החלבון מוביל לניתוק קשרים כימיים ושינוי היציבות המבנית של החלבון כך שהוא הופך פחות פריק בכרס ויותר שרידי. חשוב לשים לב שאופן החימום יעיל, כלומר שההפרש בין אחוז החלבון השרידי והחלבון הבלתי זמין הוא מקסימלי. כאשר בוחנים את הרכב חומצות האמינו בחלבון המחומם ניכר שרמת החומצות השרידיות- ליזין, מתיונין והיסטידין הינה גבוהה באופן משמעותי ביחס לחומרי מזון נפוצים אחרים.
אנימייט- מוצר שכולל מלחים אניונים. למה הם משמשים?
DCAD- ערך שמייצג את מאזן קטיונים (יונים חיוביים) אניונים (יונים שליליים) בתזונה. ידוע שערכו משפיע על רמת החומציות בגוף וכן על חילוף החומרים של סידן. בזמן היובש, אנחנו רוצים ליצור ערך DCAD שלילי ובתחלובה ערך חיובי. בעצם יצירת ערך שלילי במהלך תקופת היובש נגרמת ירידה קלה בחומציות וגרימת חמצת קלה באופן מבוקר, מה שמוביל לשחרור סידן מהעצם וכאשר הפרה נכנסת לתחלובה, למרות ירידה בצריכת המזון וספיגת המזון, מתאפשרת ספיגת הסידן ומניעת קדחת חלב. בנוסף, יש לקחת בחשבון שרמת הספיגה של סידן שניתן במנה היא רק כ-10-15% ולכן חשיבות רבה להימצאות סידן זמין לאחר ההמלטה.
דגשים בהזנת יונקים
ד"ר נצר חביב, החקלאית
מזל טוב נולד/ה לכם עגל/ה!
ממשק קולוסטרום
במע"ג בשונה מיונקים אחרים אין מעבר נוגדנים מהפרה לעובר דרך השליה. היונק מסתמך בעיקר על הנוגדנים המתקבלים מהקולוסטרום. במחקרים שבוצעו בעבר נמצא שביונקים שלא קיבלו קולוסטרום כראוי, הסיכון לתחלואה עד גמילה היה גבוה פי 3.2 ושל תמותה גבוה פי 5.4.
הדגש המרכזי הוא להקפיד על שלושת העקרונות המרכזיים: מתן בזמן הנכון, בכמות המתאימה ובאיכות טובה. יכולת ספיגת הנוגדנים יורדת במהלך 24 השעות הראשונות, כאשר הספיגה לאחר 6 שעותיורדת משמעותית ולאחר 24 שעות היא אפסית.. לכן, ההמלצה היא להגמיע 4-6 ליטר תוך 6 שעות מההמלטה. מכיוון שיכולת הספיגה והעיכול בקיבה האמיתית מוגבלת, רצוי לתת את הכמות בשתי הגמעות נפרדות של קולוסטרום מחליבה ראשונה בלבד. הגמעה ראשונה סמוך ככל שניתן להמלטה ועד שעתיים, הגמעה שניה עד 6 שעות. כמו כן, מומלץ לתת הגמעה שלישית 12-15 שעות מההמלטה (קולוסטרום/חלב מעבר) כדי לצמצם את פרק הזמן עד להגמעות העוקבות.
בשבועות הראשונים הקיבה האמיתית היא הדומיננטית וההזנה הינה נוזלית (חלב/תחליף חלב), שמגיעה ישירות לקיבה דרך תעלת הוושט. החלב מכיל את כל חומרי ההזנה הדרושים ליונק- אנרגיה, חלבון, פקטורי גדילה, ויטמינים וכיוב'. מה שמאפשר לגוף היונק להתפתח באופן תקין- מערכת החיסון, מערכת אנדוקרינית ומערכת העיכול. בסביבות גיל 3 שבועות הכרס מתחילה לבצע פעילות עיכול ותסיסה של מזון צמחי/יבש.
מבחינת תחליף חלב, חשוב לשים לב למקור החלבון באבקה. חלבון צמחי נעכל פחות טוב במערכת העיכול של היונק, כמו כן, הרכב חומצות האמינו פחות מתאים ליונק ולכן השאיפה היא לעבוד עם אבקות המכילות חלבון שמקורו בחלב.
רפתות שמגמיעות בחלב נפסד, חשוב מאוד לפסטר את החלב ולהימנע משימוש בחלב אנטיביוטי, דלקתי קליני או סומטי גבוה.
בקבוק או דלי?
נתחיל מהסוף, התשובה היא בקבוק.
פתיחת תעלת הוושט באופן תקין מתאפשר כאשר מגמיעים חלב בטמפרטורה נכונה
(c38-40º( ובנוסף, כאשר היונק מבצע פעילות יניקה, לכן לא מומלץ להגמיע בדלי. עצם היניקה עצמה גורמת לעגל לייצר רוק, שמכיל אנזימים שחיוניים לתהליך יצירת הגבן בקיבה האמיתית מה שמשפר את נעכלות החלב. בנוסף קיימת חשיבות לספק לעגל/ה את הצורך הטבעי של מציצה.
כמה חלב לתת?
כיום מדברים על תוכניות הזנה מתוגברות ו/או אינטנסיביות, כלומר לספק כ-15% ממשקל העגל. מבחינת מספרים, בהזנה מוגבלת יש לספק 400-500 גרם אבקה/יום, בהזנה מתוגברת 600-750 גרם אבקה/יום ובהזנה אינטנסיבית 900-1300 גרם אבקה/יום.
- במחקר מטא אנליזה (Hammon et al., 2020) שבחן את משטר ההגמעה המוגבל ביחס לאינטנסיבי, נמצא כי בשיטת ההזנה האינטנסיבית העגלים מגיעים למשקל גמילה גבוה יותר, מפתחים מערכת שלד בצורה טובה יותר, איברים פנימיים מפותחים יותר, שיפור ברווחת היונק (פחות סימני רעב וליקוק עצמי), והתפתחות טובה יותר של מערכת החיסון. עם זאת, נמצא שבשל צריכה נמוכה של מזון יבש, התפתחות הכרס איטית יותר. פתרון אפשרי הוא גמילה מאוחרת והדרגתית, שתאפשר עליה בצריכת המזון היבש לקראת הגמילה ובכל אופן ההתפתחות האיטית לא צפויה להשפיע לשלילה בטווח הארוך. בנוסף, נמצא שעגלות שהוזנו במשטר אינטנסיבי ייצרו 400-800 ליטר יותר בתחלובה הראשונה ((Soberon & Van Amburgh 2013 וגיל הבגרות המינית הוקדם ב-2-4 שבועות (Daniels et al., 2011).
איך לעשות את זה נכון?
- לא להגדיל את נפח ההגמעה, אלא את תדירות ההגמעות.
- כלל אצבע: מקסימום 3 ליטר בהגמעה.
- גמילה מאוחרת יותר והדרגתית.
התפתחות הכרס
הדגש הוא הגשת תערובת סטרטר ומים באופן חופשי, מה שמוביל לשגשוג החיידקים בכרס והתפתחות הפפילות בכרס. מזון גס דרוש בעיקר להתפתחות נפח ושרירי הכרס.
רצוי לחשוף את היונק מיום 0 לתערובת, כדי שיחקרו ויטעמו ועם הזמן הצריכה תעלה. חשוב לתת תערובת שאינה אבקתית, להגיש באופן תדיר כדי לשמור על טריות. אנחנו ממליצים להתחיל לחשוף למזון גס החל מגיל חודש ובאופן מוגבל, כדי שלא יבוא על חשבון צריכת התערובת.
יש להגיש מים נקיים החל מיום 0, עגל בגיל שבוע שותה כ-1 ליטר/יום ובגיל חודש כ-3 ליטר/ביום. כמו כן, המים משפיעים וחיוניים גם לצריכת המזון היבש. בחורף מומלץ לחמם את המים ובקיץ לא לחשוף לשמש.
גמילת היונק צריכה להתחיל מגיל 5 שבועות לפחות ולהתבסס על צריכת התערובת. כאשר עגל אוכל 1.5 ק"ג/יום במשך שלושה ימים נוכל להתחיל תהליך גמילה. אין לגמול בעלי-חיים חולים ורצוי להתחיל בהפחתת נפח ההגמעות ורק לאחר מכן בתדירות ההגמעות. חשוב לא להוסיף אירועי עקה נוספים סביב תקופת הגמילה כגון חיסון, העברת קבוצה וכיוב'.
