סקירה מאת ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים
פה וטלפיים
מחלת הפו"ט ממשיכה להטריד ולחדור מגבולות ישראל ומהשטחים. השנה חדר נגיף מזן O ואותרו לפחות שתי חדירות שונות לארץ, האחת מיו"ש והשנייה מגבול סוריה-לבנון. למרבה המזל, הנגיף בהתפרצויות השנה היה כלול בניהול הסיכונים של השו"ט ומכוסה באופן יעיל על ידי תמהיל הזנים שנמצא בתרכיב המסחרי המשמש לחיסון השגרתי של העדר. עם זאת, זוהו 7-8 מוקדי תחלואה בישראל, בהם רפת חלב אחת. למרות מקרי תחלואה מעטים באופן יחסי השנה, חשוב לזכור כי בראייה אזורית מחלת הפו"ט גורמת לחששות עקב חדירת זנים אקזוטיים מאפריקה למדינות המפרץ ולמזרח התיכון בכלל. לפני שנתיים חדר נגיף מסוג SAT2 והגיע עד ירדן, ולפני כשנה חדר נגיף מזן נוסף לטורקיה ועיראק (SAT1). הנגיף מתפשט במהירות בטורקיה וכרגע אין תרכיב חיסון זמין לרכישה לישראל. בכדי לתת מענה, יצרנו קשר עם שתי חברות מסחריות לבחינת אפשרויות ליצירת תרכיב חירום בכמות מוגבלת, בנוסף למאמצי פיתוח מקומיים. חשוב לציין כי העובדה המדאיגה שעד לאחרונה תפוצתו של הזןSAT1 הייתה בעיקר באזור אפריקה הדרומית והוא לא הגיע לאזורי הסיכון של ישראל, עלולה להעיד על תנועת נגיפים אחרים.
ברוצלה
בארץ יש כיום שני עדרי חלב נגועים שנמצאים בתהליך ניקוי בשנתיים האחרונות. המחלה ממשיכה להיות נוכחת הן בעדרי צאן והן בבני אדם ואנו עדים לזליגה מעדרי צאן לעדרי הבקר. עקב הסיכון לבריאות הציבור נדרשת הקפדה יתרה על חיסון בעלי חיים, בטיחות ביולוגית והכנסת בע"ח חדשים לעדר, כמו גם תשומת לב לקרבה של עדרי צאן לרפת.
בהיבט הטכני- בקר לחלב מחסנים פעם אחת בחיים בגיל צעיר, בין 3-6 חודשים. לאור תופעות הלוואי של החיסון מומלץ לחסן סמוך ככל שניתן לגיל 6 חודשים אך לא מעבר לו, שכן מדובר בחיסון חי שניתן לבע"ח לפני הגעה לבגרות המינית כדי שהחיידק לא יישאר במערכת המין ויוביל להדבקת בע"ח אחרים ו/או להפלות.
כלבת
כמו בכל שנה, אנחנו עדים למקרי כלבת שחודרים מהגבולות. השנה התווספה גם התפשטות של המחלה בכלבים משוטטים באזור השומרון. כתוצאה מכך התרחשו שני מקרי מוות של ילדים ברשות הפלשתינאית בשנתיים האחרונות, אחד בשנת 2024 והשני לפני פחות מחודש.
מחלת הכלבת בבקר פחות חשובה בהיבט של הבקר כבעל-חיים שמעביר את המחלה, אלא בעיקר בשל הנזקים הכלכליים שנגרמים למגדל עקב הסגר ומניעת הוצאת בע"ח לשחיטה. לכן, מומלץ מאוד לחסן בקר בטווח של עד 10 ק"מ מהגבול ובאזורי הסיכון הגבוה המתפרסמים מדי שנה.
שפעת מסוג A (שפעת עופות) בבקר
מאז מרץ 2024 מדביקים נגיפי שפעת בקר לחלב ועוברים מפרה לפרה ומעדר לעדר, תוך התפשטות המחלה במדינות ארה"ב השונות. בשל החשש להגעת הנגיף המסוגל לעבור בין פרות לישראל, מחלת השפעת הפכה למחלה שחייבת דיווח בכל בעלי החיים בישראל. החשש הגדול הוא שאותה תת-שושלת שהתפרצה בארה"ב ויודעת להדביק מפרה לפרה תועבר לישראל על-ידי עופות נודדים (הנגיף כבר אובחן בעופות בר). עובדה מדאיגה נוספת היא שלצד עליה במקרי השפעת ברפתות, זוהתה גם עליה מקבילה במחלה בבני אדם בארצות הברית, בעיקר עובדי רפת.
היכולת של נגיף השפעת לעבור התאמה ולהדביק מאדם לאדם, היא בשל המאפיינים הבסיסיים של נגיפי השפעת, כלומר היכולת של הנגיפים לעבור מוטציות בקצב מהיר וגם ליצור נגיפי כלאיים- כלומר, שני נגיפי שפעת שונים שנמצאים באותו תא מסוגלים ליצור נגיף חדש (Reassortment), שעלול להיות נגיף מדבק מאוד מאדם לאדם יחד עם אלימות של הנגיף השני.
בעונת השפעת האחרונה (חודשים אוגוסט-ספטמבר) זוהו 16 מקרים של שפעת העופות (שניים מהם באותו מוקד). כחלק משיטת העבודה, נבדקו רפתות בסמוך למוקדי ההתפרצות בלולים ועד כה לא נמצאה עדות בישראל להדבקת בקר לחלב בשפעת מסוג A ולא להפרשת הנגיף בחלב.
המערכות שלנו מוכנות, אבל השאלה היא מה עושים במידה והנגיף יחדור לישראל, עדיין אין תורה סדורה בעולם להתמודדות.
השירותים הווטרינריים כגורם מפקח
במהלך שלושת החודשים האחרונים השירותים הווטרינריים בשדה סיימו מעבר באופן מלא לפיקוח, גם האחריות וגם ביצוע כלל החיסונים עברו למגדלים, כולל פו"ט. חלק מהמהלך נובע מהיכולת המוגבלת של השו"ט לתת מענה וכיסוי טוב בתחום חיסוני פו"ט, ששיא השפעתה התבטא בשנת 2022 בהתפרצות שהחלה בעמק יזרעאל והתפשטה בכל הארץ. נוסף על כך, פעולת החיסון עצמה היא לא פעולה שלטונית ואין סיבה שהחיסון ימשיך להתבצע באופן בלעדי על-ידי עובדי מדינה. כמו כן, ברגע שעוברים מתשלום אגרת חיסון לתשלום דמי שירות, ומשאירים את המשא ומתן בין המגדל לרופא המטפל, יש גם פוטנציאל לחיסכון כלכלי למגדל. במקביל, ווטרינרים בשירות המדינה יפקחו יותר על סימון הבקר, העברה ללא היתרים, ביצוע חיסוני חובה אחרים (קטרת העור, ברוצלה) וכמובן תנאי אחזקת בעלי-החיים ושימוש בתרופות.
ביקור הפיקוח יכול להיות ביקור מתואם מראש או ביקור פתע; במידה ומתגלים ליקויים למגדל יש אפשרות לתקן וכמוצא אחרון במקרי הפרות חוזרים ישנו מנגנון אכיפה שמבוצע ע"י יחידת הפיצו"ח.
חלק מהתוצרים של המעבר לפיקוח הוא היכולת לתת כיסוי נדרש ליצוא מוצרי חלב מישראל לחו"ל, לדוגמה למדינות אירופה שדורשות פיקוח על קיום תנאים שונים במשקים.
הפיקוח כיום מסתמך בעיקר על שיתוף פעולה עם המגדלים, ולא על בסיס פעילות יזומה, כמקובל בעולם המערבי, המהלך הנ"ל צפוי לשנות זאת ולאפשר לנו לפעול ולעבוד בצורה מודרנית.
חידושים
השנה יכנס לשימוש בפעם הראשונה תרכיב פו"ט חדש שיוצר בארגנטינה, עבר בדיקות ע"י השו"ט בישראל כנגד זני ייחוס בסביבה ונמצא שיעילותו אינה פחותה מהתרכיב שנמצא בשימוש בארץ במשך שנים רבות. עם זאת, הכנסת התרכיב החדש לשימוש תבוצע בהדרגה ובמשורה. יהיו משקים שיחוסנו בתרכיב באופן יזום כשלצידם יהיו משקי ביקורת בהם יעשה שימוש בתרכיב תוצרת הספק הוותיק, זאת כדי לבדוק את יעילותם בתנאי שדה ולא רק במעבדה. היתרון של התרכיב החדש הוא אספקה מהירה מרגע ההזמנה וגם מגוון הזנים של היצרן קטן יותר, כך שהוא מיוצר בתדירות גבוהה.
דגשים כלליים
חשוב להפריד בין חיסונים או כל פעילות יזומה אחרת מגורמי עקה אחרים, לכן במהלך עונת הקיץ מומלץ לבצע אותן בשעות הקרירות באופן יחסי.
בנוסף, חשוב להקפיד על בטיחות ביולוגית, ניקיון הציוד שבשימוש, לא לערבב תרכיבים באותו מזרק. במידה ורוצים להזריק שני תרכיבים באותו מועד, יש לבצע זאת רק לאחר התייעצות עם הווטרינר המטפל. בנושא זה, אנחנו עדים בחודשים האחרונים לדיווחים רבים על תופעות לוואי כתוצאה מהזרקה משולבת של שני תרכיבים (בעיקר בוטוליזם ו-BVD). בעולם דווחו 54 מקרי תגובות רגישות יתר שמרביתם הסתיימו בתמותת הבקר, שמתוכם 51 היו בישראל. על כן, כדי להימנע מהלם אנפילקטי, חשוב להזריק את התרכיבים בנפרד, ורצוי להמתין כשבוע בין החיסונים.
לסיכום, חשוב לי להדגיש שלמרות החששות בשטח מהפיקוח, הרי שמטרתו היא שיפור המשק הישראלי. הרפת הישראלית תקבל מעין תו איכות נוסף, שמבטיח את בטיחות מוצרי החלב לציבור הישראלי. חשוב לזכור שהרפתות הן משקים שמייצרים מזון למאכל אדם. משק שעבר ביקורת, קיבל רשימת ליקויים ותיקן אותם או שלא נמצאו בו ליקויים, הוא משק שהציבור יכול לבטוח בו. כולנו שותפים להתממשות המטרות של שמירה על בריאות בעלי החיים ורווחתם, הבטחת בטחון המזון וגם שמירה על בריאות הציבור, ונצא נשכרים מהמהלך הזה.
