מייבש הכביסה החדש שקנינו מצריך תואר מהחוג למפעילי מייבשי כביסה מטעם אוניברסיטת תל אביב. מזל שקיץ והבגדים הרטובים שאנחנו לובשים מתייבשים בתוך שעה וחצי
מייבש הכביסה הישן שלנו שבק חיים אחרי עשרים ושתיים שנות עבודה, ככל שאני יכול לזכור – בגילי הזיכרון כבר לא מה שהיה, וגם מדובר בתקופה אחרת בהיסטוריה, כשהמחשוב היה עדיין בחיתוליו ולמכונות לא הייתה בינה, בין אם מלאכותית ובין אם טבעית, והן הסתפקו בבינה שהייתה לבעלים שלהן.
היום לרוב המכשירים בבית שלנו יש הרבה יותר בינה ממני, אבל להיות בעל בינה רבה משלי לא מצטייר כיום כרף גבוה במיוחד לעבור אותו.
אז בהתאם לכך, למייבש הכביסה הישן היו שני כפתורים בלבד: אחד שמסובבים עד שהוא מראה כמה דקות רוצים שהמייבש יעבוד, והשני שלוחצים עליו והמייבש מתחיל להסתובב ולעשות רעש.
והרבה ממנו.
על הדרך, בזמן הסיבובים, הכביסה גם התייבשה, והאדים שלה יצאו דרך צינור שהוצאתי מהחלון, כי התעצלתי לקדוח פתח בקיר ולהוציא את הצינור דרכו, כמו בבית הישן. אבל לא היה צורך – הסידור עבד יפה, והמייבש עבד ועבד ועבד, עד שיום אחד קרס והשתתק.
ולא עבד יותר.
אמרתי לחניה שלדעתי הלכה הרצועה המחברת בין המנוע לתוף המסתובב ושאם נקרא לטכנאי הוא יגיע עם רצועה חדשה ויחליף אותה, והמכונה תוכל לעבוד עוד 22 שנה כמו שעבדה עד עכשיו, אבל חניה אמרה ש-22 שנה הן תקופה יפה בחיי מייבש כביסה, ושהגיע הזמן להחליף אותו לחדש.
בתוך יערות הגשם הטרופיים
אז נסענו לקינגסטור בקלנסווה וקנינו מייבש כביסה חדש.
כשהגענו איתו הביתה פתחתי את קרטון האריזה, העמסתי את מייבש הכביסה על מכונת הכביסה, מקום שבו עמד המייבש הישן, ופתחתי את חוברת ההדרכה.
אחרי עיון קצר בחוברת ההדרכה, עברתי לעיון ארוך ועמוק יותר בחוברת ההדרכה. אחר כך התקשרתי לאוניברסיטת תל אביב ושאלתי אם יש להם חוג למפעילי מייבשי כביסה, ורצוי בהקדם, בסמסטר הקרוב אפילו, כי אני ממש ממהר – יש לי כביסה במכונה ואני לא יודע להפעיל את המייבש, והכביסה כבר מתחילה להעלות ריח.
אבל אז הסתבר שהעניין אינו כה פשוט.
אמנם ממוצע הבגרות שלי וציון הגמר של ה-BA שלי במדעי החברה היו מספיקים לי אם הייתי רוצה להירשם ללימודי המשך במשפטים או ברפואה, אבל מאחר וייבוש כביסה עדינה סינטטית בתוכנית איטית עם הפעלה לסירוגין והשהיה של שלוש שעות (אפשר עד שש!) כולל סיום הייבוש בסבב קירור קצר כדי שהכביסה לא תצא חמה מהמייבש, היא עניין מורכב ואינו עניין טכני שולי כמו ניתוח מוח או ניתוח לב פתוח, אז זה לא יספיק.
שלא לדבר על כך שהמייבש הישן גנח כמו מעשן כבד והוציא דרך הצינור שלו המון ליחה, שכמו שסיפרתי קודם יצאה דרך צינור שהונח על אדן החלון, ואם במקרה הצינור צנח מאדן החלון ונפל על הרצפה, חדר הכביסה הפך ליערות הגשם הטרופיים, כולו לח עד העצמות כולל כל מה שהיה בו.
ואילו המייבש החדש הוא כבר מוצר טכנולוגי ממדרגה ראשונה, שאינו מוציא לחות כלל!
כן-כן! שמעתם נכון! הוא אוסף את כל המים שהיו בבגדים ומעלים אותם אל קרבו כמו שאני מעלים בקבוק של פיוז-טי זירו או קולה זירו אל תוך קרבי ולא נודע כי באו אל תוכי כלל.
זאת אומרת, למשך חצי שעה לא נודע כי באו אל קרבי, כי אז אני מתחיל לקפץ על מקומי ולחפש שירותים קרובים בסביבה, כי הפיוז-טי או הקולה מחפשים בדחיפות את דרכם החוצה, ואילו מייבש הכביסה החדש שלנו לא!
שני פילטרים סמויים
כנראה יש לו הפרוסטטה שהייתה לי בגיל 20, כשיכולתי לראות סרט כמו הסרט החדש של כריסטופר נולאן שכולם מדברים עליו, "האודיסאה", שאורכו שעתיים ו-52 דקות, שזה כמעט שלוש שעות, בלי לצאת לשירותים אפילו פעם אחת!
היום אני מחכה שהסרט יגיע לנטפליקס ואוכל לראות אותו בבית כשאני אוחז בשלט, כי סרט של שעתיים ו-52 דקות הוא עניין של שלושה טיולים לשירותים אם לא ארבעה, וזה אומר להפסיד את עיקר הסרט אם אראה אותו באולם.
אבל המייבש החדש שלנו אינו כזה כלל וכלל! הוא יכול לקלוט אל תוכו נוזלים אפילו משתיים-שלוש כביסות אחת אחרי השנייה, ואינו מתחיל לקפץ בעצבנות או להתנדנד כמו תלמיד ישיבה, למרות שאני מתנדנד בעמידה דווקא, אבל הבנתם את העניין.
עד שמגיע הרגע שגם המייבש החדש צריך להוציא את הנוזלים שלו.
ואז מגיע הרגע שבו אני אמור לפרק מכסה מסתורי שאינני יודע מה מחזיק אותו ולאן הוא מחובר, ולהגיע אל השלפוחית של המייבש ולשלוף אותה החוצה ולרוקן אותה ממימיה, שלא לדבר על כך שיש למייבש שני פילטרים סמויים בקרביו, שיש לפרק אותם בעדינות ולשטוף אותם ולנקות מהם את המשהו הזה שאינני יודע לכנותו בשם מדעי, כי התיאור היחיד שאני מכיר הוא "לנקות את הגועל נפש המאוס הזה", שבדרך כלל הוא לח ושחור, ואין לי מושג איך עושים את זה.
רפואה זה בקטנה
אם כן, נרשמתי למכינה – חניה לא התקבלה למכינה כי היו חסרות לה נקודות אקדמיות בגלל שלמדה בצ'ילה, באוניברסיטת סנטיאגו, לימודים שהיו מוכרים לה אילו רצתה להמשיך ברפואה, אבל להפעלת מייבשי כביסה היא צריכה השלמה לפני הקבלה למכינה, שבאה לפני הקורס להפעלת מייבשי כביסה.
אז הייתה לי שיחה עם דיקאן הפקולטה למייבשי כביסה באוניברסיטת תל אביב, והוא אמר לי שהוא מאוד אופטימי לגבי הסיכויים שלי לסיים בהצלחה, כי מניסיונו בחיים הוא כבר למד שאנשים מבוגרים אמנם מתקשים לזכור פרטים וגם לקלוט מידע חדש אינו עניין פשוט עבורם, אבל הוא רואה עליי שאני נחוש ויש בי המון רצון ללמוד, ועל כן הוא צופה שיש מצב שבקיץ הבא אוכל להפעיל את המייבש לבד, אחרי חודש התמחות שבו אפעיל אותו בליווי חונך אישי, ומאוד שמחנו גם חניה זוגתי לחיים ארוכים וגם אני על הצפי החיובי והאופטימי.
רק קצת מפריע לנו לפעמים שהבגדים הרטובים שאנחנו לובשים אחרי הכביסה נדבקים לגוף כל הזמן, אבל בימים חמים ממש של הקיץ הם מתייבשים תוך שעה וחצי, מקסימום שעתיים, וממש לא מפריע לנו.
אנשים שואלים אותי למה אנחנו לא תולים פשוט את הבגדים בחוץ שיתייבשו, אבל מבחינתי זה כמו לשאול אותי: "למה אתם לא נוסעים עם סוס ועגלה?! בשביל מה כל הטכנולוגיה הזו – מנוע בעירה פנימית, צילנדרים, אינג'קטורים, דלק, מערכת חשמל להתנעה – למה זה טוב?!"
אז אנחנו נמשיך לייבש את הבגדים שלנו במייבש כביסה – כשרק אסיים את הפקולטה למייבשים ואקבל הסמכה – ואין לי שום טענות על כך. יש שבטים באפריקה שאין להם אפילו מעבד מזון, אז מה יש לי להתלונן?
אמנם במעבד המזון שלנו יש המון – אבל המון! – חלקים שאין לנו מושג מה עושים איתם, ואין לי מושג מה הם החלקים שקוצצים לסלט ואיזה סוחטים מיץ, אבל קיבלנו אותו שי לחג מועד העובדים של מלווי נכי צה"ל שאנחנו נמנים עליהם, כי אנחנו מטפלים בבתנו מטעם אגף השיקום, אז אין לנו טענות.
רק שנמצא מקום איפה להניח אותו, כי הוא בא בקופסה ממש גדולה שקשה להכניס לארון.
אולי נניח אותו על המייבש כביסה.
