כלבת
בשנה וחצי האחרונות אנחנו עדים לעליה מאוד מדאיגה במספר מקרי כלבת בישראל. את התפשטות הכלבת ניתן לפרק לשני תהליכים נפרדים: התהליך הגדול, המאיים והחריג, הינו כלבת בכלבים משוטטים באזור השומרון. מדובר באירוע חריג הכולל מספר רב של כלבים משוטטים, מפחיד כיוון שמקור הכלבים ברשות הפלסטינאית (שטחי A ו- B), שם אין לשירותים הווטרינריים והרשויות המקומיות סמכות לפעול וכן עקב כך שמדובר בכלבים הנמצאים בסמיכות לישובים, נכנסים לחפש מזון ובאים במגע עם חיות בית, משק ובני אדם. הכלים שבידי השירותים הווטרינריים הפלסטיניים מוגבלים, הן ביכולתם לטפל ולדלל כלבים מתפראים, והן ביכולת הפיזית להגיע לשטח ולחסן כלבים נוכח הגבלות תנועה ביטחוניות. ההשלכות המיידיות המאיימות הן קרבת מקרי הכלבת לאזור מרכז הארץ. לאחרונה זוהה כלב נגוע בכלבת בראש-העין בסמוך לכפר קאסם. בנוסף, בקיץ 2025 אובחנו שני מקרי תחלואה בגורי כלבים שאותרו בהוד השרון ובנחשונים שהובאו לבדיקה על-ידי פעילי עמותות למען בעלי חיים. לא ידוע בוודאות שמקור הכלבים בשטחים, אך קיים חשד כזה.
המקרה בכלב שזוהה נגוע בכלבת בראש העין אך לאחרונה, מעורר חשש עקב הקרבה לאוכלוסיית תנים גדולה מאוד שקיימת כיום לאורך הירקון ובתוך ערי המרכז. היה והכלבת תחדור לאוכלוסייה זו, תהיה סכנה מיידית לבריאות הציבור בישראל.
ההתפרצות האחרת מתרחשת בצפון ומתבטאת באירועים דומים למתרחש לאורך שנים, קרי חדירת תנים וכלבים משוטטים דרך הגבולות, בעיקר דרך הגבול עם לבנון. לאורך השנים, אזורים סמוכי גבול בלבנון וסוריה סבלו ממקרים רבים של כלבת, שחודרים עד אזור עמק החולה. בנוסף, למיני המאגר של הכלבת, מזוהים כל שנה מקרי כלבת בבקר, לאחרונה בעיקר בדרום רמת הגולן.
ההמלצה לחיסון בקר כנגד הכלבת כוללת הזרקת תרכיב פעמיים החל מגיל חצי שנה והפרש של לפחות חודש בין הזריקות. אמנם היצרן מצהיר על שנה הגנה של בקר מחוסן, אך על בסיס מחקר עבר של ד"ר בוריס יעקובסון והספרות המדעית, נראה כי בקר שחוסן פעמיים מוגן לטווח ארוך יותר.
הנזק העיקרי של כלבת בבקר הינו כלכלי, כתוצאה מהסגרים ותמותת בעלי-חיים. ההסגר קצר יותר כשהמקרה של הכלבת מזוהה בתוך עדר מחוסן, עליו מוטל הסגר של 45 ימים במקום 90 ימים. עלות החיסון זניחה יחסית, ובטח כשמתבצע חיסון שגרה של עגלות התחלופה באזורי הסיכון פעמיים בתחילת חייהן. חיסון הבקר אינו חובה, ולמרות זאת מומלץ בכל פה לחסן בקר באזורי הסיכון. רשימת אזורי הסיכון מופיעה באתר משרד החקלאות ובטחון המזון-
https://www.gov.il/he/pages/definition_of_rabies_risk_areas
חשוב לזכור שהסיכון להפצת כלבת מבקר אמנם זניח, כיוון שהבקר לא מהווה מעביר עיקרי, אך חיוני לשמור על עבודה עם אמצעי מגן כאשר מטפלים בפרה חשודה (סימנים עצביים, רביצה לא מוסברת, תוקפנות וכו'). במקרים בהם יש חשד, חשוב לטפל בבעלי החיים עם כפפות, לא להכניס ידיים לפה הפרה, להתמגן במשקפי מגן ולנסות להמעיט בחשיפת ריריות לרוק הפרה.
ככלל, השמירה על בטיחות ביולוגית כללית במשק חשובה גם למניעת הכלבת; גידור מתחם בעלי החיים, הכולל שמלת בטון למניעת חפירות או בסיס רצועת בטון עמוקה עליה מורכבת הגדר, מסייע במניעת חדירת בעלי חיים שעלולים להעביר מחלות בכלל, וגם כלבת.
פיזור פיתיונות לחיסון דרך הפה כאמצעי מניעה להתפשטות המחלה יעיל לחיסון חיות בר קטנות יחסית (שועלים ותנים), אך לא לכלבים בשל גודל גוף ומשקל גבוהים יותר וצורך במנת נגיף גדולה יותר. לכן, החיסון מהווה את אמצעי המניעה העיקרי והיעיל ביותר ויש לחסן בהזרקה גם את הכלבים.
פה וטלפיים
מחלת הפה והטלפיים פוקדת את ישראל ב- 80% מהשנים. במרבית השנים בהן יש התפרצות מאובחנת (63%), נגרמת ההתפרצות כתוצאה מזן O. באופן מסורתי, המאגר של הנגיפים סביב ישראל כולל נגיפי פו"ט מזני O ו- A החודרים מדי פעם לישראל. בטווח רחוק יותר נמצאים גם נגיפים מהזן ASIA-1.
במספר השנים האחרונות אנו עדים לחדירה של זני נגיפים אקזוטיים (SAT2 ו- SAT1) למזרח התיכון, דרך מדינות המפרץ הפרסי, על ידי מסחר בבקר מאפריקה. SAT1 הוא זן שביקר בישראל בשנות ה- 60 תוך גרימת נזק עצום למקנה (115 מוקדי התפרצות בשנים 1963-4) והופיע שוב במוקד יחיד בשנת 1970. עם הגעת הנגיף לארצות המפרץ החלו השירותים הווטרינריים בחיפוש מקורות לרכש חירום, כולל פיתוח עצמי של תרכיב חירום מתבדידי עבר. עם הגעת דיווח על חשד ש פה וטלפיים מזן SAT1 ללבנון, יצא משרד החקלאות וביטחון המזון לרכש מהיר במנגנון מניעת נזק של 150,000 מנות חיסון על-מנת לחסן את כל בעלי-החיים הרגישים לפו"ט לאורך גבול לבנון וסוריה, מראש הנקרה ועד צמח. זן קצר לאחר מכן, התקבלה ידיעה לא רשמית על המצאות הנגיף גם בסוריה וצפון-מזרח ירדן. עקב כך הוחלט להרחיב את החיסון של רצועת ההגנה דרומה עד אילת, כולל הפרים של שיאון ובעלי-חיים בעוטף עזה. לשם כך נרכשו 250 אלף מנות חיסון נוספות. הכוונה היתה לחסן את כל בעלי החיים הרגישים בטווח 10 ק"מ מהגבולות פעמיים, ולהשאיר כמות מסוימת של תרכיב להתערבות אם וכאשר תהיה חדירה של SAT1 לישראל.
למרבה הצער, עם תחילת חיסון רצועת ההגנה התברר כי הנגיף הקדים אותנו ולכן התקבלה החלטה על שינוי פרוטוקול החיסון, לשימוש במנה אחת (המקנה הגנה לחצי שנה בהתאם להצהרת היצרן) ולחסן את כל הבקר לחלב צפונית לבאר-שבע פעם אחת. בזמן קבלת ההחלטה, היו צפויות להגיע כ-600 אלף מנות תרכיב נוספות במרץ, אך אספקתן נדחתה למאי. כך או כך, הבקר עדיין בתקופת ההגנה המוצהרת. מבצע החיסון עדיין נמצא בעיצומו, רופאים פרטיים, שקיבלו אישור לחסן פה וטלפיים, מחסנים העדרים, יחד עם מעקב של הלשכות הווטרינריות האזוריות וכך עלות האגרה הגבוהה נחסכת. במקרים של התפרצות, אם המוקד לא יחוסן תוך 24 שעות, אנשי הלשכה הווטרינרית יאלצו לחסן המקנה, בעלות גבוהה יותר – האגרה הקבועה בחקיקה.
אופן חדירת הנגיף לישראל לא ידוע באופן ודאי. ההשערה היא שככל הנראה הנגיף חדר עם בעלי חיים מסוריה, והמקרים ראשונים התגלו במפטמה בקדמת צבי, שמכילה עגלי פיטום שמקורם משני עדרי בקר לבשר בגולן. לאחר מכן, המחלה התגלתה בחוות נחלאים (ליד בית המכס) ומוקד שלישי היה באחד מעדרי המקור של הבקר במפטמה בקדמת צבי. המקרה אחרון זוהה בעדר בקר לבשר הרועה באזור מושב כנף.
השינוי האפידמיולוגי במזרח התיכון הוביל לשינוי תמהיל זני הנגיף בתרכיב המשמש לשגרה, ובתקופה הקרובה נאלץ לחסן המקנה בישראל כנגד A, O, SAT1, SAT2. למרבה הצער, אספקה קרובה ביותר של התרכיב תתקיים רק בחודש מאי השנה. השירותים הווטרינריים נמצאים בקשר עם החברות המייצרות וינסו לבצע רכש בזק של כל מנה שתתפנה קודם, במקביל לבחינת פתרונות חדשניים אחרים.
חשוב להדגיש שהמחלה גורמת נזקים בכל רחבי המזה"ת וכי הביקוש לתרכיבים כנגד פו"ט בכל העולם גבוה מאוד, באין יצרנים זמנים. עודף הביקוש הוביל לעלייה משמעותית במחירים בכל העולם.
החיסון השנתי שמבוצע בארץ אינו מכסה כנגד כלל זני הפה והטלפיים המוכרים בעולם (A, O, ASIA-1, SAT1,2,3; זן C לא אובחן מעל 20 שנה וככל הנראה הוכחד). יתרה מכך, חיסון כנגד זן מסוים לא יוצר חסינות צולבת כנגד זנים אחרים.
בשנת 2022 הייתה התפרצות רחבה, רבת מוקדים, בישראל עקב פו"ט מזן O, הנגיף הנ"ל היה אמור להיות מכוסה בצורה סבירה על-ידי התרכיב המסחרי, למרות זאת, התוצאות בשטח הראו שגם רפתות מחוסנות נפגעו וזוהתה בהן תחלואה קשה.
בעקבות אותה התפרצות הפקנו מספר לקחים, כגון הוצאת ביצוע החיסון לידי רופאים פרטיים, בכדי ליצור מצב שזמינות המחסנים גבוהה ולא מוגבלת על-ידי כוח אדם ממשלתי, שהולך ומתמעט.
חיסון המוקד בעת התפרצות בעל חשיבות גבוהה, כיון שהחיסון במוקד התפרצות צפוי להקטין את משך ההתפרצות באותו מוקד, ולגרום להפחתת הסימנים הקליניים, חומרתם ושיעור הפגיעה בבעלי-החיים בעדר. דוגמה לכך ראינו במפטמה הנגועה בקדמת צבי, כאשר שלוש סככות חוסנו מיד בתחילת האירוע וסככה רביעית חוסנה רק לאחר מספר ימים בשל אילוצים של הרופא המטפל. בקבוצה זו בה התחלואה התפשטה מהר יותר, נפגעו יותר בעלי חיים והסימנים הקליניים שתוארו היו קשים יותר. כלקח מכך, מוקד שלא יחוסן על ידי הרופא המטפל תוך 24 שעות, יחוסן על ידי אנשי השו"ט.
עד לחיסון כלל בעלי-החיים בישראל כנגד הזן SAT1, שלהערכתי יסתיים רק בקיץ, אנחנו עדיין נמצאים תחת איום גדול. על כן, חשוב להדגיש שבעתיים את השמירה על הבטיחות הביולוגית. אחד הכלים היעילים ביותר למניעה ושמירה על בעלי-החיים והחקלאים הינו שמירה על הבטיחות הביולוגית ואימוצה כדרך חיים, לא רק בור טבילה וגידור, אלא מעקב קפדני אחר כל מי שנכנס למשק, הקפדה על לבוש נקי, מגפיים מחוטאות, השארת רכבים מחוץ לגדר המשק, שימוש בציוד ייחודי של המשק והימנעות מהעברת ציוד ממשק למשק, הימנעות מהכנסת בעלי-חיים ממקור לא ידוע וללא אישור הובלה ואסמכתא וטרינרית על בריאותם. לגידור משמעות נוספת על מניעת כניסת חיות משק ובני אדם, דרך מניעת כניסת חיות בר שנושאות את הנגיף כגון חזירי בר.
שפעת A – סוג H5N1
בעונה זו הבחנו במוקד יחיד של שפעת בעופות במשק מסחרי, אך יש כל הזמן אבחונים חדשים של נגיעות בשפעת A מסוג H5N1 בעופות בר.
האירוע המאיים בהקשר של הבקר, הוא ההתפרצות המתרחשת בארה"ב- תחלואת שפעת H5N1 ברפתות ב-19 מדינות, כש- 1,086 רפתות נפגעו בעת כתיבת שורות אלו. לאחרונה התפרסם מאמר הגורס שכנראה הנגיף הפך לאנדמי באוכלוסיית הבקר בארה"ב. העובדה המטרידה היא שהנגיף יכול עבר חזרה לעופות בר, ועלול להיות מופץ לחצי הכדור המזרחי באמצעותם. עוד דווח לאחרונה על מקרה בו נוגדנים כנגד הנגיף בפרה בהולנד ששהתה בסמוך למשק עופות בו התגלתה שפעת העופות מזן H5N1, אך לא הצליחו לבודד את הנגיף עצמו מהפרה.
השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וביטחון המזון, ביחד עם אנשי המערך הארצי לבריאות העטין במועצת החלב, הכינו תוכנית מגירה לטיפול במוקד במידה והנגיף יגיע לבקר בארץ. בינתיים מבוצע כבר שנה שניה ניטור סביב כל מוקד שפעת בלול מסחרי במשקי חלב הנמצאים עד טווח 10 ק"מ ממנו. הניטור כולל דיגום דם לסרולוגיה ממדגם של פרות בעדר שבועיים לפחות אחרי אבחון ההתפרצות (לאיתור חשיפה) ובדיקות מיכל החלב במקביל להתפרצות (לאיתור נגיעות) יש לציין כי פרה נגועה מפרישה כמויות עצומות של הנגיף בחלב, ולכן קל מאוד לזהות את הנגיף במיכל הכללי, גם אם יש פרה נגועה אחת מתוך 1,000 חולבות.
עד כה, לא נמצאה פרה שנדבקה או נחשפה ל- H5N1 בארץ. עם זאת, יש לשמור על דריכות שכן המצב בעולם מדאיג. נכון להיום, בשל אי-הסכמה של האמריקאים לבדוק בקר לבשר המיועד לייצוא באופן פרטני להימצאות הנגיף ולהוכיח חופשיות, אין יבוא בע"ח חיים משם לארץ.
מחלת הברוצלוזיס, ממשיכה לפגוע ברפתות בארץ. חשוב להקפיד ולנטר ההפלות, לשמור על בריאות העובדים ובטיחות ביולוגית ברפת למניעת ההפצה. גם במחלה זו, מניעת כניסה של חיות משוטטות למשק או בעלי חיים שמקורם לא ידוע ולא נבדקו בעלת חשיבות מרכזית במניעת חדירה לרפת. על העובדים להימנע מלשתות חלב לא מפוסטר בכל מקרה, גם ברפת שלא אובחן בה החיידק, ולדאוג לטפל בהמלטות כאשר הם ממוגנים בכפפות וביגוד עמיד למים.
טפילי הנאוספורה, גורמים לניזקי הפלות ואובדן עוברים בארץ ובעולם. אמנם מדובר במחלה שאינה חייבת דיווח, מבוצע לגביה ניטור רציף, אך רפת שמעוניינת לבצע "תוכנית ניקיון" מוזמנת לפנות לד"ר מוניקה לשקוביץ-מזוז, מנהלת המכון הווטרינרי ומומחית בנושא, לייעוץ ובניית תוכנית פעולה למשק יחד עם הווטרינר המטפל. בכל מקרה, מדובר במהלכים ארוכי טווח שיעילותם תוכח לאחר מספר שנים ונדרשת סבלנות.
