יבול שיא
הרפת והחלב
אביבה ספאיה

על החקלאות והחקלאים בארץ בכלל ועוטף עזה בפרט

4 דק' קריאה

שיתוף:

כרטיס ביקור של כתבת חדשה במערכת "יבול שיא" – אביבה ספאיה

אני מתגוררת במושב תלמי אליהו, חבל אשכול עוטף עזה, עם בעלי יעקב בן ה-69, מזה 35 שנה.

הישוב ללא ממ"ד כי אנחנו 7.1 ק"מ אווירי מעזה. יש עוד 7 ישובים כאלה במועצה, ובכל שאר המושבים יש ממ"דים (המועצה נותנת את אותם שירותים לכולם). לתאילנדים שמתגוררים במתחם שלנו יש ממ"ד; משרד העבודה דאג להם. הזוי.. אבל זה נושא לכתבה אחרת.

בעלי דור שני לחקלאים. הוריו ז"ל היו ממקימי מושב רנן שבנגב. אני הייתי מחנכת בבי"ס האזורי 35 שנה. יצאתי לפנסיה לפני כ-6 שנים; מאז אני מטפלת בכל ענייני המשק, מטפלת ורואה מקרוב את כל העוולות לחקלאים, את ההוצאות הענקיות את השבר הגדול שיש.

גידלנו לתפארת חמישה ילדים. בן פורת יוסף. הבכור, דביר בן 39, נשוי +2, מתגורר בתלמי אליהו בבית בהרחבה, ללא משק. עובד ב"גניגר" כאיש מכירות ובנוסף מסייע רבות במשק שלנו, עם ראש צעיר ופתוח, למרות שהבין מזמן שהחקלאות "מתה".

אחריו, הילה, בת 37, נשואה +1, מורה ומחנכת בגדרה. מתגוררת כשכירה בקיבוץ שדה יואב ליד אשקלון.

אחריה, בתנו מטר בת 34, נשואה+1, עובדת בהייטק, מתגוררת בתל אביב.

טל, נשואה טרייה בת 29, מסיימת לימודי ראיית חשבון באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

בת הזקונים, אדר, בת 26, מאפרת מקצועית מתגוררת בהרצליה.

אנו רואים ברכה בילדינו היקרים, בנכדים האהובים והיקרים שלנו, ורוצים לסייע להם כמו שהורים בדרך כלל נותנים ולא תמיד אפשר.

לצערי איני יכולה להגיד על המשק שלנו שרואים נחת בעמל הרב שלנו. והוא באמת רב. בעלי קם השכם בבוקר לעבודה במשק שהוא כל כך אוהב ועדיין מאמין בו.

שלא תטעו.. בשנים הראשונות ראינו ברכה בעמלנו. גידלנו פרחים לייצוא; כיום יש מעטים שמייצאים פרחים. גידלנו מיני ירקות ובעיקר עגבניות, עד שהתחיל היבוא מטורקיה שריסק אותנו ועוד חקלאים.

מדינה שלא שמה בראש מעייניה את החקלאות והחקלאים תמצא את עצמה ללא יכולת לגדל ולספק את צרכיה, את מזונותיה הבסיסים ואת זאת ראינו בימי הקורונה.

כיום אנחנו מגדלים 56 דונם עגבניות שרי. משק לא גדול אבל משק עם עבודה קשה, סיזיפית, שדורשת המון כוח אדם ובעיקר בלי התפשרות על טיב הסחורה. והעלויות? בשמים… הכל עלה, אין צורך שאפרט, כולם מרגישים את זה בכיסם. רק שבחקלאות זה פי כמה וכמה; כל בקבוק חומר ריסוס או כל דשן, עולה הון, וכשאני מגיעה בסוף החודש לשלם במחסן אני מזדעזעת. ואיפה מים, קרטונים, שתילים, סולר, הוצאות שוטפות של תיקון מרסס, תיקון טרקטור ועוד, והכי הכי משכורות לתאילנדים, ואתה פשוט מפסיד כסף.

זה מזכיר לי – משה דיין אמר פעם שיש שלוש דרכים להפסיד כסף: הדרך המהירה בהימורים, המענגת היא על נשים, והבטוחה ביותר – בחקלאות. כמה נכון.

וכפי שציינתי התאילנדים הם לא אותם תאילנדים שהיו פה בשנים הראשונות שלנו. היום הם עסוקים בדבר אחד, יותר נכון עורכי הדין ש"צדים" אותם בכל מקום עסוקים באיך לתבוע את המעסיק.

אז נכון, לא כל החקלאים מסודרים בעניין תלושי שכר, משכורות וזכויות לתאילנדים, אבל לא יתכן לבקש עבורם זכויות שאני בתור תושבת הארץ שעבדתי 35 שנה קיבלתי. אבל שוב, זה נושא כאוב וארוך לכתבה אחרת, מבטיחה.

כל יום אני שומעת על עוד חקלאים מהאזור שפושטים רגל, שסוגרים את המשק והלב נחמץ…חקלאים שהעמידו משק לתפארת וקרסו. לא פשוט לסגור משק; יש הלוואות בערבות מדינה מימי הקורונה, יש התחייבויות ויש בעיקר תקווה. וזה מזכיר לי בדיחה שאם לא היתה עצובה היתה מצחיקה בטירוף.

שלושה עלו לשמים אחרי מותם: עורך דין, רופא נשים וחקלאי. הקדוש ברוך הוא נתן להם הזדמנות לחזור לחיים אבל בתנאי שכל אחד מהם יבחר מקצוע אחר. עורך הדין אמר שחלם תמיד להיות רופא נשים. טיק תק בורא עולם החזירו לאדמה לחיים. רופא הנשים אמר שתמיד חלם להיות זמר. טיק תק חזר לחיים. ואתה? שאל הקדוש ברוך הוא את החקלאי, באיזה מקצוע תרצה לחזור לחיים? תחזיר אותי להיות חקלאי, ענה החקלאי, שמעתי שהעונה הבאה תהיה טובה ממש.

Screenshot 2023 07 26 135453
עגבניות שרי של אביבה

אז כן מעונה לעונה, משנה לשנה ומנסים לסחוב, מקווים לראות ברכה בעמלנו, כי אנחנו עובדים באמת קשה ומגיע לנו.

אבל זה לא יכול להגיע בלי עזרה מהממשלה, משר החקלאות, משינוי המדיניות כלפי העובדים הזרים. סכומי עתק משלמים על האגרות שלהם, על תביעות שלהם לעורכי הדין שמבטיחים להם להתעשר בזכות התביעה ואח"כ גורפים לעצמם את רוב הסכום; והבטחתי ארחיב בפעם הבא עם סימוכין..

לא פלא שאין כמעט דור המשך לחקלאים הוותיקים בארץ, מי רוצה להיות חקלאי? רוב החקלאים בארץ הם אנשים מבוגרים מגיל 60 ומעלה, זה בדוק. מי רוצה להפסיד כסף? מי רוצה להתעסק בבירוקרטיה שלא באה לטובת החקלאי?

אז נכון, אני מכירה גם חקלאים גדולים שמתפרנסים יפה ובכבוד ומרוויחים אפילו הרבה, בודדים בודדים. עם נכסים שירשו, עם גב חזק שהיה לפני שהתעסקו בחקלאות, וגם הם לא מרוויחים כמו שהרוויחו פעם.

בעוד כמה שנים לא יהיו פה חקלאים. נצטרך לייבא את רוב התוצרת החקלאית שלנו.

השבוע שמעתי על חקלאי גדול מהאזור שלנו שסגר את המים לפרדסים שלו. אלפי דונמים. לא רווחי.

אנחנו הישראלים היינו פעם גדולי היצואנים לתפוזי הזהב שלנו. לאן הגענו?

אמר לי פעם אחד מראשי הוועדה החקלאית באזור, שאיננו חקלאי,"החקלאים פה לא יוצאים להפגנות כמו בצרפת איטליה, אף אחד לא איכפת לו".

לצאת להפגנות?? כל החקלאים עסוקים בלשרוד את היום, את החודש, מה זה לא איכפת להם? לצאת ולעזוב את המשק להפגין? מה זה משרד ממוזג? ממש לא, הנה צינור התפוצץ, הנה תאילנדי חולה שצריך לקחת למרפאה, הנה לדאוג מי ייקח את הסחורה. אז די עם ההשוואות לארצות אחרות שם העלויות אחרות שם דואגים לחקלאים. די.

אני מצרפת תמונה של העגבניות שרי שאנחנו מגדלים. איך אומרים לנו כל מי שטועם אותם – סוכריות. באמת איכות טובה ובעיקר מגדלים עם כל הלב והנשמה.

מבקשת לסיים בנימה אופטימית.. שתהייה לכולנו שנה של בריאות, שגשוג, הצלחה, שבאמת – העונה הבאה, העונות הבאות, יהיו טובות יותר. אמן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עמית יפרח: "החקלאים והרפתנים הם כיפת הברזל של ביטחון המזון של מדינת ישראל. זוהי לא נורת אזהרה. זו אזעקת אמת" כ-1,000 חקלאים ורפתנים השתתפו ביום שני שעבר בהפגנות בכל רחבי הארץ מגבול לבנון ועד
4 דק' קריאה
המפגש זכה השתתפו בו למעלה מ-120 בעלי תפקידים וחברי אגודות מכל רחבי הארץ  אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים ערך השבוע מפגש זום מקצועי בנושא "סוגיות משפטיות בניהול מושב – לקראת 2026". את המפגש הובילה עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועה.  במהלך המפגש סקרה ד"ר בוסל את מגוון הסוגיות המשפטיות העולות בניהול האגודה השיתופית, לרבות הסכמי משבצת, הסדרת שימושים, עסקאות תעסוקה, רשויות האגודה, שינוי תקנון ויחסי ועדים. כמו כן, נדונו היבטי הניהול מול רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ורשמת האגודות השיתופיות.  המפגש זכה להיענות רבה והשתתפו בו למעלה מ-120 בעלי תפקידים וחברי אגודות מכל רחבי הארץ.  עו"ד ד"ר מיכל בוסל סיכמה: "לקראת שנת 2026, היה לנו חשוב להעניק לבעלי התפקידים ולחברי המושבים מידע וכלים להתמודדות עם הדילמות המשפטיות המורכבות בשטח ולחשוף אותם לפעילות האגף. ההיענות הגבוהה המחישה עד כמה הצורך במידע נגיש הוא הכרחי ואנו באגף עומדים לרשות המושבים בכל הנושאים שנסקרו במפגש." 
< 1 דק' קריאה
אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בישיבת סיעת הליכוד בנוגע לרפורמה בענף החלב  "ההיסטוריה לא יכולה לזכור את ממשלת הליכוד כמי שחתמה על חיסול החקלאות הישראלית," אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בישיבת סיעת הליכוד בנוגע לרפורמה בענף החלב, שהתקיימה ביום ראשון השבוע.  יפרח הוסיף: "הליכוד חייב לעצור את המהלך חסר האחריות של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ ולדרוש רפורמה אחראית, מדורגת, עם הגנה על הייצור המקומי והחקלאים כפי שמקדם שר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר. רפורמת החלב כפי שהיא מקודמת היום היא לא רפורמה של שוק חופשי. היא פירוק מכוון של החקלאות הישראלית ושל ייצור כחול-לבן.  "הליכוד תמיד היה המפלגה שהגנה על הפריפריה, על ההתיישבות ועל העצמאות הכלכלית של מדינת ישראל. מי שחושב שאפשר לוותר על הרפתות בגבול הצפון ובעוטף עזה ולייבא חלב מחו״ל מוותר על ביטחון המזון, על הציונות ועל החוסן הלאומי. זו סכנה אסטרטגית ומעל לכל זהו חיסול של ענף מפואר בן 100 שנה. הליכוד לא יכול להיות חתום על חיסול החקלאות הישראלית. אני מודה לח״כ ששון גואטה שקידם דיון כה משמעותי בסיעת הליכוד״. 
< 1 דק' קריאה
מסורת חינוכית ארוכת שנים בבית החינוך אופק, מייצרת חינוך שבו חניכים הופכים ממקבלי ידע לשותפים אמיתיים ביצירת המציאות החינוכית. הפעם הסמינר שלהם עסק בצה"ל  *בית חינוך אופק. חניכים הופכים ממקבלי ידע לשותפים אמיתיים ביצירת
איך מבצעים הערכת שווי למפעל, מי באמת מחליט על המכירה ומה הקשר לתשלומי השיוך? אחרי חמש שנות אקזיטים מניבים לשמיר, שער העמקים, דליה, המעפיל וקיבוצים נוספים, "זמן קיבוץ" עושה קצת סדר ברגעים שקודמים להנפקה ולדיבידנדים  *תמונה
5 דק' קריאה
בתגובה להפרטת חדר האוכל של קבוצת יבנה, הנוער המקומי פתח במחאה נמרצת  *תמונה ראשית: מחאה בחדר האוכל. ההפרטה של חדר האוכל היא סמל לאובדן הדרך  קבוצת הוואטסאפ של נערי קבוצת יבנה רעשה וגעשה. כמו במבצע צבאי,
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!