חא-דא הוא מעין קיצור מילולי של חדר אוכל, המשמש לכינויה של הגלריה המאולתרת שנפתחה במבואה של המבנה. במקום מודעות, כרזות ופתקים, שתיעדו את שגרת הימים שחוותה קהילת הקיבוץ משנת 1968, כשנחנך המבנה, מכסות עתה את הקירות החבוטים יצירות שיצאו מהבוידם ומבקשות הכרות מחודשת עם הקהל
"…נשוב אל התלתן, אל משעולי הלחם / זמזום הממטרות בין שמש לבין צל / רעינו השכוחים קוראים לנו ללכת / רעינו היפים מעמק יזרעאל", כך כתב יורם טהרלב בשירו המופלא "לילות". והוא תוהה "האם זוכרים אותנו עוד שבילי העמק / האם כאז בעמק עוד נוצץ הטל?" השיר עשוי להתכתב עם מהותו של קיבוץ ותיק, שתושביו הם חוליה בשרשרת הדורות, השואפים לנצור את מי שהיו לפניהם. כשהצטרפו נקלטים רבים לקהילת הקיבוץ שבלב העמק, עלתה השאלה כיצד יישאו בליבם ובשבילים הסובבים אותם את מי שלא הכירו. התשובה שעלתה היא, כי כל עוד אנו, ילידי הקיבוץ וחבריו, מחזיקים בלב את אלו שכבר לא איתנו – אכן הם איתנו.
עוד רגע איתנו
לרגל יום הזיכרון, שבו המדינה הנלחמת בגבורה הוצפה בטקסים מרגשים, קם צוות מקומי מצומצם שהתרכז סביב יוזמתה הרעיונית של אחת החברות, שנשבתה בהשראת השיר האמור.
הצוות שהפיק את הטקס חשב על רגע בחיים שבו תעניק הקהילה לנופלים חיים לעוד רגע אחד באמצעות סיפור אישי של מי שהכיר אותם. בכך תאיר את דמותם באיור או בציור מלא חיים וצבע. באופן טבעי הופנתה פנייה ליוצרים ולאומנים החיים כיום בקיבוץ, שרובם לא זכו להכיר בפניהם ובשמותיהם את הנופלים במערכות ישראל הרחוקות, החל ממלחמת העצמאות, דרך פעולות הגמול, מלחמת ששת הימים והמלחמות הנוראות שהמשיכו להכות בנו אחת אחר השנייה. הם התבקשו להתחבר אל הנופלים ה"אנונימיים" ברובם על בסיס תצלום קיים שלהם ושל בני משפחתם וחבריהם מילדות, ולהוסיף צבע, אור, פרשנות אישית. לא הוגדרו טכניקה, גודל, צורה או חומר – רק להשאירם עוד רגע איתנו. ההיענות מצד מגוון היוצרים, ביניהם צעירים ונקלטים, הייתה מרגשת והם העידו כי שמחו על הזכות שניתנה להם. מאז הטקס שבו תפסו לראשונה דיוקנאותיהם המחודשים של הנופלים את תשומת הלב, חלפו מספר חודשים והצוות המפיק הסיק כי יש מענה לשאלה השירית – אכן בעמק עוד נוצץ הטל. היוזמה החדשה העלתה הילוך.
לקראת חגי תשרי הוחלט להקים גלריה בעלת אופי שונה מהמוכר, כדי להנגיש מפגש עם אומנות פלסטית. "אנחנו חברי צוות הגלריה, רוצים ליצור מקום שבו יכולים אומני הקיבוץ בעבר ובהווה להציג את עבודותיהם ולייצר שיח סביב אומנות מקומית", אמר הצייר ארז אוזן, רכז הצוות. "חשוב לנו ליצור קשר חינוכי עם הילדים והנערים ולתרגל אותם בצפייה ביצירות אומנות ובשהייה בסביבתן". בימים שבהם חדר האוכל היה עדיין "בית הקיבוץ" הוקצה בקומת המסד אולם צדדי לתצוגת תערוכות של אומנים מקומיים פעילים במה שכּונה "גלרית". מאז נסגרה, דהה ונסדק הטיח מקירותיו של המבנה האייקוני. רוח שירו של טהרלב המשיכה להציף את האווירה, והיוזמה לפתיחת גלריה מסוג חדש החליפה את המבואה המיושנת שבה ניצב לוח המודעות רחב הידיים שכבר איבד מחיוניותו.
"זמזום הממטרות בין שמש לבין צל"
לאחרונה חודש הדיון בשיקומו של המבנה בעל הצביון האדריכלי המיוחד – שתכנן שמואל מסטצ'קין, מי שהביא את הסגנון הבינלאומי ברוח הבאוהאוס לתנועה הקיבוצית – כדי שיהפוך למרכז לפעילות רב-תכליתית של קהילת היישוב המתפתח. חא-דא הוא מעין קיצור מילולי של חדר אוכל, המשמש לכינויה של הגלריה המאולתרת שנפתחה במבואה בטקס מכובד. במקום מודעות, כרזות ופתקים, שתיעדו את שגרת הימים שחוותה קהילת הקיבוץ משנת 1968, כשנחנך המבנה, מכסות עתה את הקירות החבוטים יצירות שיצאו מהבוידם ומבקשות הכרות מחודשת עם הקהל. יש הסוברים כי עצם העובדה שחלל הגלריה נותר סדוק ומוכתם בפגעי הזמן ולא הותאם עדיין לתפקודו החדש, משקף דיסוננס מעניין לעת הזו בין המבנה המרכזי של הקיבוץ השיתופי שאבד חינו לבין הבנייה החדשה והעוצמתית שמסמלת מפנה ופיתוח. אפשר גם לראות במגוון תצורות הבתים הנושקות ל"היכל" שבו השתכנה הגלריה, מעין מרחב סביבתי פתוח של אדריכלות אקלקטית, המייצגת מגוון סגנונות הזרים לסביבה המקומית המוכּרת מימים צנועים יותר. העיקר הוא שגלריה חא-דא מכבדת את היוזמה להנגשת אומנות הספונה במרתפים ובארכיונים למרות הקושי הזמני לשפץ מעט את הבליה בחלל העטוף בציורים. תהא זו גם מנת הערכה ליוצרים שהולכים ונשכחים ולפורצי דרך בתחום התרבות המקומית. חלל התצוגה הזה מבטיח לקדם את המשימה התרבותית שזוכה בינתיים לתשואות אהדה והערכה תוך שהוא מתעלה על הביקורת.
בימים אלה התחלפה התערוכה הראשונה, ורחבת לוח המודעות לשעבר, שבשוליה תאי הדואר והמועדון, גאה להציג מעבודותיו של אוּרי זית, צייר צנוע יליד הקיבוץ (1932) שנפטר אך לפני שנים אחדות והותיר אחריו עיזבון עשיר. תערוכת מחאה שהציג בתקופת הדיונים על שינוי אופיו של הקיבוץ הייתה מהלך אקספרסיבי ויוצא דופן ביצירתו. נראה שמילות השיר "זמזום הממטרות בין שמש לבין צל" מבטאות את משמעותם של ציוריו שנוצרו בסטודיו ששכן מעבר למדשאה אל מול הגלריה החדשה.
