שר החקלאות: "כל מי שעתיד מדינת ישראל עומד לנגד עיניו יודע היום, יותר מתמיד, שלצד הביטחון, הכלכלה והחינוך, החשובים כל אחד בזכות עצמו, החקלאות הייתה ותישאר הגרעין שממנו צומח החוסן הלאומי של מדינת ישראל"
*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות ויו"ר הוועדה לבחירת החקלאים המצטיינים, איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים, חגית שגב-אילת, ממועצת הצמחים, הפיקה והנחתה את הטקס. צילום: בועז רבינוביץ
אסון ה-7 באוקטובר, והמלחמה המתמשכת שבאה בעקבותיו, הציבו שלל אתגרים בפני חקלאי ישראל. החל ממגדלים מפונים ושטחי גידול אסורים לכניסה בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, עבור בחקלאים שעבדו בכל התקופה בשטחי גידול מאויימים ו"תחת אש" (חלק אף שילמו בחייהם), היעדר מיגון בשטחים החקלאיים ובדרכים המובילות אליהם, המחסור בידיים עובדות שהורגש בכל ענפי החקלאות ועוד. כל אלה התווספו לאתגרים היומיומיים של המגדלים, בהם למשל ההתמודדות מול פגעי טבע ואקלים משתנים.
על הרקע הזה, העניקה מועצת הצמחים אותות הוקרה לחקלאים מצטיינים. האותות הוענקו אתמול (שני, 19.05.2025) בטקס חגיגי ומרגש בקריה החקלאית בית דגן. החקלאים הזוכים קיבלו את פרסי ההוקרה מידיהם של ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון; איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים; מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים ויו"ר הוועדה לבחירת חקלאים מצטיינים; ומכובדים נוספים. את הטקס המרגש הפיקה, אירגנה והנחתה חגית אילת רגב, ממועצת הצמחים.
החקלאים המצטיינים נבחרו על פי תרומתם לענף החקלאות בכללותו, תוך הקפדה על תרבות חקלאית, יעילות בעבודה והטמעת שיטות חדשניות. בענף הירקות זכו יעקב אלקיים (מושב ברוש); משפחת רביבו (מושב רוויה); רותי ומקס הרוש (מושב כפר טרומן); אבי דהן ז"ל ודוד ברוך (משק דוד – ד.י.ב.ב); בענף הפירות זכו כאמל חטיב (נווה יער); אייל יונאי (קיבוץ שדה נחמיה); אמיר מעגן (קיבוץ לביא); בענף ההדרים זכו צוות פרדס מושבי הנגב ויעל לוי (קיבוץ גונן); ובענף הזית זכו צביקה וקובי ארנס (בנימינה) וראיד סובחי חוסין (כפר דיר חנא). כמו כן העניקה מועצת הצמחים אות הוקרה לאלי מרגלית, מדריך בדימוס לגידול ירקות, ולד"ר ערן רווה מהמכון הוולקני.
בנוסף, העניקה מועצת הצמחים "אותות לשבח" מיוחדים על רקע מלחמת "חרבות ברזל". באותות אלה זכו החקלאי משה ויינשטיין, אביו של החקלאי עומר ויינשטיין ז"ל, שנהרג מפגיעת רקטה ב-31 באוקטובר 2024, בעת שעבד בקטיף תפוח במטעי מטולה; החקלאי ציון ממן, אביו של החקלאי טל ממן ז"ל, שנהרג ב-7 באוקטובר כאשר לחם בכיתת הכוננות של היישוב מבטחים; יעל לוי, מנהל הפרדס של קיבוץ גונן, המכהן כרבש"צ הקיבוץ, שמאז ה-7 באוקטובר משלב בין ניהול הפרדס וניהול ביטחון היישוב; ומשק ימין (מושב עלמה), משק הממוקם כ-3 ק"מ מהגבול הצפוני של המדינה, ולמרות המצב – אנשי המשק המשיכו למסוק "תחת אש".
ח"כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון: "המלחמה בעזה ובלבנון, והעימות בחזיתות נוספות הציבו בפנינו אתגרים לאומיים ומקצועיים אדירים. המציאות שנכפתה עלינו העמידה את ענף החקלאות הישראלי במשבר הגדול ביותר בתולדותיו, אך גם פתחה בפנינו הזדמנות חסרת תקדים להאצת היפוך המגמה – מייבוא לייצור מקומי, מגמה שהכתבתי למשרד עם כניסתי לתפקיד לפני למעלה משנתיים. הקרקע עדיין רוחשת, שטחי חקלאות רבים נפגעו, חקלאים רבים איבדו את פרנסתם ונעקרו מביתם, עובדים זרים רבים עזבו ולא כולם חזרו. אך מעל לכל אלה: חקלאים נהרגו ונפצעו, חקלאים נחטפו, חקלאים איבדו בני משפחה, חקלאים פונו מבתיהם. החקלאות שבה והוכיחה את חשיבותה ואת מרכזיותה בכלכלה ובשמירה על שטחי מדינת ישראל. כל מי שעתיד מדינת ישראל עומד לנגד עיניו יודע היום, יותר מתמיד, שלצד הביטחון, הכלכלה והחינוך, החשובים כל אחד בזכות עצמו, החקלאות הייתה ותישאר הגרעין שממנו צומח החוסן הלאומי של מדינת ישראל. החקלאות היא מעמודי התווך של המדינה, ויש לה תפקידים לאומיים משמעותיים מאוד. במדינה, שעדיין מבוּדדת בסביבתה, החקלאות היא מקור הכרחי, כמעט בלעדי, למזון טרי, והיא אחד הכלים המשמעותיים לשמירה על הגבולות ועל הקרקעות."
איציק שניידר, יו"ר מועצת הצמחים:"החקלאים המצטיינים הם אלה שמובילים, הם אלה שמציבים את הרף, הסטנדרטים והתוצאות, בכל ענף וענף. ההישגים שלכם הם הפנים של החקלאות הישראלית. אתם הלפיד ההולך לפני המחנה. ההשקעה, ההתמדה, היוזמה והמסירות שלכם מהוות דוגמה ומופת לכולנו. בימים אלו של משבר אקלים ולקראת מחסור עולמי במזון בכלל ובתוצרת טרייה בפרט, ישנה חשיבות עליונה לפיתוח, להתייעלות ולמצוינות. בזכותכם תמשיך החקלאות הישראלית להוביל את העולם ותמשיך להבטיח לאזרחי ישראל אספקה רציפה וסדירה של תוצרת טרייה, מזינה ואיכותית, שאין לה תחליף. יותר מכל תעיד על כך האהבה של הציבור בישראל, אשר בוחר פעם אחר פעם בפירות ובירקות שלנו ומעדיף אותם על-פני הייבוא. העדפה זו היא ההוקרה והתודה הגדולות ביותר, ולכם המצטיינים חלק חשוב בכך. מי ייתן וגם מקבלי ההחלטות יבינו זאת, ויבינו שבעולם הצועד לקראת משבר מזון יש לחזק את החקלאות ואת היצור המקומי ולא לחבל, להקשות ולחסל.
"מאיר יפרח, יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים ויו"ר הוועדה לבחירת חקלאים מצטיינים, אמר: "בהתרגשות אנחנו חוזרים לאירוע החגיגי המסורתי של חלוקת אותות הצטיינות לחקלאים בענף הצומח, אירוע שהתקיים בפעם האחרונה בשנת 2019, לפני שפרצה הקורונה לחיינו, לפני מלחמת חרבות ברזל, וכיום חוזרים למסורת מחדש, חבולים פיזית ונפשית, אך מתוך תקווה לצמיחה מחדש. במהלך מלחמת חרבות ברזל, ההתיישבות וערי הפריפריה, בדרום ובצפון, שילמו מחיר בדם ובדמים על המחדל. בעוטף עזה איבדנו משפחה, חברים, תושבים, חקלאים ועובדים בקיבוצים ובמושבים. משפחות מכל רחבי הארץ איבדו את אהוביהם בקרבות בדרום ובצפון, ורבים הפצועים. אחינו נחטפו ונרצחו, ועדיין 58 מוחזקים במנהרות עזה. והנה העם הנהדר הזה התגלה בכל גדולתו. מתנדבים מכל חלקי האוכלוסייה התנדבו להציל את החקלאים והחקלאות. על כל אלה אנו מודים להם בשם החקלאים. החשש היה לא רק אובדן יבולים אלא גם פגיעה באפשרות וביכולת לספק תוצרת בשעת מלחמה, מול חרם מטורקיה ומכל ארץ אחרת, ועמדנו בזאת. גם אחרים למדו כאן פרק בכלכלה, שכדי לשמור על ביטחון המזון אין לסמוך על ייבוא. ברכותיי שלוחות למצטיינים בענפי הירקות, הפירות, ההדרים והזית. היה קשה במיוחד הפעם לבחור מצטיינים, כי כל מי שעסק בחקלאות בשנים הקשות האלה הוא מצטיין. נאחל למצטיינים ולכלל החקלאים בישראל, המשך צמיחה ותקומה גם לדור הבא, עבור כל מי שעוסק בביטחון המזון לעשרה מיליוני תושבי ישראל, כולל חלב, ביצים, ירקות, פירות, הדרים, זית, גד"ש, בשר, עופות ודגים."
להלן החקלאים המצטיינים בענף הירקות:
אלקיים יעקב – מושב ברוש
יעקב אלקיים עלה לארץ עם הוריו ז"ל בשנת 1953 ממרוקו, מאזור ווארזאזת, בהיותו בן 4 והמשפחה הגיע ישירות למושב ברוש. הוריו עסקו בחקלאות במושב, גידלו ארטישוק עלים, צנונית, פלפלים ופולים, סלק סוכר. משק משפחתי קטן שגידל ומכר את תוצרתו. היות שלא היו מסגרות חינוכיות באותה עת באזור, נשלח יעקב בגיל 12 על-ידי הוריו ללמוד בביה"ס החקלאי "עיינות". לאחר התיכון התגייס לצה"ל לחיל השריון, שירת בגדוד 79 בחטיבה 14 ועבר את כל שירותו הצבאי בסיני, כולל השתתפות במלחמת ההתשה בתעלת סואץ. עם סיום שירותו הצבאי חזר יעקב למושב ברוש, שם התחיל את צעדיו הראשונים בגידול ירקות עבור השוק המקומי. בשנות ה-70-80 גידל גם פרחי גיפסנית וסייפנים ליצוא. יעקב רואה בחקלאות הישראלית ערך עליון, ועד היום עדיין פעיל במשק עם בנו ליאור. יחד הם מעבדים שטח של כ-1,000 דונם, בעיקר תפוחי אדמה, בצל ועגבניות בבתי צמיחה לשוק המקומי. יעקב מקפיד על איכות התוצרת שמשווק ומשתף פעולה בניסויים עם חברות הזרעים ועם מערך ההדרכה של שה"מ. תורם רבות מזמנו לטובת כלל חקלאי האזור. בנוסף פעיל זה שנים בארגון מגדלי ירקות, בפעילות הכלל ענפית. מעבר להיותו מקצוען וידען, הוא גם מקבל כל אורח במשקו בסבר פנים יפות ותמיד עם חיוך. על הצטיינותו בגידול ירקות, הקפדתו על איכות התוצרת ומעורבותו בחדשנות, נבחר יעקב לקבל את אות החקלאי המצטיין בענף הירקות לשנת 2025.
משפחת רביבו – מושב רוויה
משק רביבו הוא משק ירקות, המתבסס על גידול ושיווק בצל, אבטיח ושום. מגדלים בשטח של כ-3,000 דונם בכמה אתרים, בעמק בית שאן, ברמת הגולן ובמערב עמק יזרעאל. המשק מתנהל על-ידי יהודה רביבו ושני בניו, דור ההמשך, שרלי ואמיר. כדי להצליח בחקלאות, אומר יהודה, נדרשות התמדה והקפדה מוחלטת על גידול באיכות הגבוהה ביותר. לדבריו, לא מספיק לנהל, צריך להיות תמיד לפני הפועל בשטח. חלוקת האחריות והסמכויות במשק ברורה: מנהל, אחראי שטח, אחראי קירור ואחסנה. גדלים ומשווקים תחת המותג "רביבו". במשק יש חדרי אחסון וקירור, שמאפשרים לשווק תוצרת איכותית לשוק המקומי במשך כל השנה. יהודה איש אדיב, נדיב, נעים הליכות, שפותח את המשק ברמה המקצועית וברמה החברתית לכל מבקש.. יהודה, שרלי ואמיר מייצרים ומשווקים חקלאות חדשנית ומוקפדת, תוך התמדה ועשיית כל מאמץ להיות כל השנה עם תוצרת איכותית, ועל כך נבחר משק רביבו לקבל את אות החקלאי המצטיין בענף הירקות לשנת 2025.
רותי ומקס הרוש – מושב כפר טרומן
רותי ומקס הרוש לקחו על עצמם את ניהול המשק בכפר טרומן, שקיבלו מהוריה של רותי, ותחילה גידלו בשטחים פתוחים, בשטח של כ-700 דונם. בשנת 1990, בעקבות קשיים בהעסקת עובדים, הקים מקס שטח של 6 דונמים במצע מנותק, לגידול מלפפונים ועגבניות. בנוסף, בתוך חממה של 1.5 דונם על טוף, הם מגדלים תות שדה במצע מנותק מזני "פלס" ו-"תמוז", במחזור גידול של כחודש וחצי.
ההשקעה בשטח התות כוללת משאבות מיוחדות שמקררות את המים, מערכות לטיהור מים וטכנולוגיות חדישות ומתקדמות נוספות. רותי ומקס משתפים פעולה עם מערכת ההדרכה באופן מיוחד. הם פותחים את המשק לביקורים של חקלאים צעירים, סטודנטים לחקלאות, מבקרים מחו"ל, ולמעשה משתפים את הידע המעשי העשיר עם כל מבקש. על התרבות החקלאית המתקדמת במשק ועל הישגיהם בגידול ירקות, כולל השגת יבולים גבוהים באיכות מעולה של עגבניות ומלפפון במצע מנותק בחממה, על היזמות והחדשנות בגידול תות שדה במצע מנותק ובגידולי עלים בהידרופוניקה, על שיתוף הפעולה הפורה עם ההדרכה ועם כל דורש, נבחרו רותי ומקס הרוש לקבל את אות החקלאי המצטיין בענף הירקות לשנת 2025.
דוד ברוך יבדל"א ואבי דהן ז"ל – ד.י.ב.ב
כשמדברים על דוד ברוך, מדברים למעשה על זוג חברים עם חברות אמת עמוקה ומיוחדת, אבי דהן ז"ל ודוד ברוך יבדל"א, שהקימו יחד את המשק, תפעלו אותו במשך שנים רבות והגיעו להישגים נפלאים בתחום גידול האבטיחים, הן ברמת יבול גבוהה והן באיכות מעולה. המקצוענות של משק דוד, או כפי שהוא מכונה ד.י.ב.ב, העלתה את רמת גידול האבטיחים בארץ. המשק מתמחה בגידול זני איכות, בהתאמה לאזורים שונים בארץ ובעונות גידול שונות, תוך יצירת רצף הספקה של אבטיח איכותי, שהפך לשם דבר בשוק הישראלי. דוד איש נעים הליכות, משתף פעולה עם המערכות הציבוריות במשרד החקלאות, בפרט שה"מ, ובמועצת הצמחים. נכון לכל משימה שתקדם את ענף האבטיחים בארץ.
במשק מגדלים אבטיחים בהיקף גדול במיוחד, מעל 4,000 דונם, בכל האזורים בארץ. השיווק הוא מחודש מרץ ועד ספטמבר. מגדלים גם מעל 600 דונם מלון וכ-900 דונם בצל. דוד מגדל, משווק ומנהל את משקו ביעילות רבה, ובראש מעייניו איכות התוצרת לצרכן. מיד עם ההודעה על קבלת הפרס, התנה דוד את קבלת הפרס גם בשיתוף עם אבי דהן ז"ל, שותפו לדרך שנים רבות, ואנו כמובן נענינו ברצון.
מי שמכיר את ענף האבטיח יודע ששותפות אמת היא ממש עניין ליחידי סגולה, לאנשים מיוחדים. כך הייתה השותפות בין דוד לאבי, באמונה וברעות. אבי דהן ז"ל היה חקלאי ברמ"ח איבריו, אהב מאוד את האדמה, אהב לעבוד אותה והיה מגדל מעולה, מקצוען, שהצליח תמיד למרות האתגרים. על ההישגים הנפלאים בתחום גידול האבטיחים, הן ברמת יבול גבוהה והן באיכות מעולה, תוך פיזור הגידול באזורי הארץ השונים ומתן רצף הספקה במשך 7 חודשים בשנה, ביעילות מרבית ובשיתוף פעולה מלא עם המוסדות החקלאיים, נבחרו דוד ברוך יבדל"א ואבי דהן ז"ל לקבל את אות החקלאי המצטיין בענף הירקות לשנת 2025.
אלי מרגלית – מצטיין בהדרכה
למצטיין בהדרכה נבחר אלי מרגלית – מדריך שה"מ בדימוס לגידול ירקות וממ"ר לגידול שושניים, בצל, שום ולוף.
אלי מרגלית הוא בוגר הפקולטה לחקלאות. הגיע מעתלית, היה קצין בחיל הים ובוגר קורס חובלים. התחיל דרכו בחקלאות כמדריך מחוזי לגידול ירקות בערבה הדרומית, באמצע שנות השמונים. עסק והדריך בכל מיני הירקות שאפיינו את האזור, כולל בצל, בטטות, שום לזרעים, תירס ואבטיח. הגידול המבטיח ביותר היה אז מלונים ליצוא. במשך כשני עשורים קידם אלי מאוד תחום זה בערבה, דרך מערך של מבחני זנים, ניסויים באגרוטכניקה, מבחני עומדים, דישון והשקיה ועוד, שנתנו מענה לאתגרים והובילו לפיתוח הענף. ראויה לציון מעורבותו בפיתוח מקצועי של תירס, בטטות ותפוחי אדמה בתנאים המיוחדים של אזור הערבה ובקידום ענף השום לזרעים. עם השנים, עבר אלי עבר להתגורר במרכז הארץ ומונה למדריך ארצי לגידול שושניים. במסגרת תפקידו הוביל את ענפי הבצל, השום והלוף. בתקופתו התחוללה מהפכת האחסון של בצל קיצי. אלי היה אחראי להחדרת זנים חדשים ולמהפך בנושא האיכות, כולל פיתוח זנים לאחסון ממושך של בצל מטיפוסי קיץ בבתי קירור, מה שהאריך את העונה של הבצל הקיצי ושיפר מאוד את איכותו על המדפים. פעל רבות גם בנושא הלבנת הקש, תופעה קשה בבצל, הדורשת פרוטוקולים מיוחדים לריסוס ולהדברה. במסגרת תפקידו כממ"ר שושניים, ניהל את כל המחקר היישומי בתחום זה בארץ. ריכז בהצלחה את הוועדות המקצועיות בבצל, שום ולוף, המשותפות למועצת הצמחים ולגופי המחקר. עם הפנים לחקלאי, הקפיד אלי תמיד על פרסום עדכני ובזמן של דפי המלצות, עבד בשיתוף פעולה פורה עם כל המדריכים הרלבנטיים, בעיקר נביל עומרי ועמרם אילוז, ועם חוקרי מינהל המחקר החקלאי והפקולטה. אלי נחשב לבר סמכא בגידול בצל, שום ולוף, ביצע עשרות מחקרים ופרסם חומר מקצועי רב לטובת המגדלים וכל העוסקים בתחום. שקד להנגיש את המידע באמצעות סיורים בשטח ובהעברת הידע הכתוב והתורה שבע״פ לדור הצעיר, במסירות רבה, במקצועיות ועם הרבה אהבה. לקראת יציאתו לגמלאות, בחודש דצמבר 2023, השקיע אלי את כל מרצו בהעברה מסודרת של ענף השושניים למדריך צעיר, שמונה לרכז ענף זה. אלי מרגלית הוא מדריך למופת, המהווה דוגמה אישית לחבריו ולסובבים אותו, ועל כך מוענק לו אות המדריך המצטיין בענף הירקות לשנת 2025.
אות לשבח – משק ממן
באות לשבח במסגרת מלחמת חרבות הברזל זכתה בין היתר משק ממן, מושב מבטחים.
בשנת 1956 עלו הוריו של ציון ממן, מאיר ועליזה ממן ז"ל, ממרוקו למושב מבטחים. אביו היה חקלאי במשק לגידול ירקות. עוד בהיותו נער עזר ציון לאביו במשק, וכשהשתחרר מהצבא אביו ביקש שיעבוד אתו, וכך היה. הוא בן ממשיך במשק ודור שני. ציון פיתח את המשק וגידל בעיקר ירקות, כגון עגבניות צ'רי ובאשכולות, חצילים, מלפפונים, פלפלים ועוד. כשבנו של ציון, טל ממן ז"ל, השתחרר מהצבא, גם הוא ביקש להצטרף ולעבוד במשק המשפחתי. טל היה חקלאי דור שלישי, שאהב את עבודת האדמה, היה חרוץ, פדנטי, אהוב על כולם ותמיד אהב לחקור ולפתח עוד ועוד. בשנים האחרונות ניהל טל ביד רמה ופיתח את המשק במבטחים וגם את המשק שקנו עבורו הוריו בתלמי אליהו.
ב-7.10.23 טל, שהיה בכיתת כוננות של מבטחים, הוקפץ לאחר שעשרות מחבלים חדרו ליישוב. היה קרב קשה וטל נפל בקרב. טל חרף את נפשו כדי להציל את חברי המושב ומנע את כניסת המחבלים ליישוב. הכאב קשה מנשוא. לציון אביו היה קשה לחזור לעבודה במשק, אולם בעזרת שני חברים טובים של טל נאלץ לחזור למשק. כיום הוא מחזיק משק קטן יותר. ציון איבד בן וגם שותף ממשיך למשק. במשך שנים, אומר ציון, היו לנו שיתופי פעולה עם חברת הזרע, כי טל אהב כאמור לחדש ולפתח. טל יחד עם חברת הזרע גידל זן חדש של עגבניות צ'רי, מהלך שטל לא הספיק לסיימו. לאחר נפילתו של טל, חברת הזרע ביקשה מאביו להמשיך את הפיתוח, והם בישרו לו שהם רוצים לקרוא לזן על שם טל הגיבור, והוחלט לקרוא לזן "טלרו". המשפחה מאוד התרגשה מהמחווה. יהי זכרו ברוך.
