יבול שיא
הרפת והחלב
אמיר תיבון צילום אווה מאגס

צעירים וצעירות משפיעים בקיבוצים – אמיר תיבון, בן 33, מקיבוץ נחל עוז

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

התפקיד שלי:

עורך בכיר ב"הארץ", לשעבר שליח העיתון בוושינגטון.

איך הגעת להיות עיתונאי?

עולם העיתונות משך אותי מגיל צעיר, התחלתי לכתוב בעיתוני נוער בגיל 12. בתיכון כבר עבדתי כתחקירן בתוכניות טלוויזיה. אחרי שירות צבאי בחיל המודיעין מצאתי עבודה בתכנית "עובדה" שם למדתי מהטובים ביותר – אילנה דיין, איתי אנגל, עמרי אסנהיים… זה היה בית-ספר לעיתונות. ל"הארץ" הגעתי ב-2017 כאשר הציעו לי לצאת לוושינגטון לשלוש שנים לסקר את ממשל טראמפ, חוייה של פעם בחיים. אחרי שחזרנו הביתה לנחל עוז, המשכתי לעבוד בעיתון בתפקידי עריכה.

מה אתה אוהב בעריכה, בעיתונאות?

עיתונות זה תחום מלא אדרנלין וריגושים, אבל אתה נחשף מדי יום גם להרבה טמטום ועוולות. יש ימים של התרוממות רוח, יש ימים של תסכול אדיר. האמונה שהעבודה שלנו חשובה ומשמעותית היא המפתח להתמודדות עם רכבת ההרים הזו.

בעידן הרשתות החברתיות, מה תפקיד העיתונות המסורתית?

בתור מי שסיקר שלוש שנים את הנשיאות של טראמפ, אני יודע שדווקא כאשר יש שלטון ששובר את הכלים, העיתונות חשובה במיוחד. לצערי, יש בתקשורת הישראלית מי שחושבים שהכי חשוב "להיות מאוזן", או להתחנף למוקדי הכוח כדי לקבל פירורי הדלפות. זו טעות, כי אנשים תאבי כוח מבינים רק את שפת הכוח. העיתונות, אם היא מוכנה לעמוד על האמת, מחזיקה בכוח משמעותי.

מה השאיפות שלך?

השאיפה שלי היא להמשיך להסביר לקוראים בישראל ובעולם על השינויים הדרמטיים שמתרחשים כרגע בישראל, וההשפעה שלהם עלינו כחברה וכמדינה.

יש איזו אנקדוטה נחמדה שתוכל לשתף מעבודתך?

אחת המורכבויות שלי בתפקיד נובעת מהמגורים שלי בעוטף עזה. זה גורם להרבה דברים שעולים לכותרות להיות מוחשיים יותר עבורי. בן-גביר עולה להר הבית – האם צריך להתכונן לכמה לילות מחוץ לבית? תקלת ענק ברכבת – איך אני מגיע לעבודה הבוקר? פערים בין הפריפריה למרכז בתחום הרפואה – אנחנו מכירים את זה באופן אישי. זה מאפשר לי לראות את הדברים שאני מתעסק בהם בעבודה דרך פרספקטיבה אחרת, אישית יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
3 דק' קריאה
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
איך שהאהבה ליין הביאה את דרור אנגלשטיין, ירושלמי במקור, לגידול גפנים וייצור יין במושב * ב-8 באוקטובר 2023 היה אמור לנטוע חלקת כרם, אולם במקום זאת התגייס ושירת שנה וחצי במילואים * בין מלחמה לבין חקלאות הצליח להקים את יקב אנדרדוג
4 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן