מדובר בירידה משמעותית של 15.6% בהשוואה לעונה הקודמת
משרד החקלאות, המדגה והמזון הספרדי (MAPA) מעריך שהמדינה תייצר 5.968 מיליון טון פרי הדר בעונה של 2022-23, שהחלה ב-1 בספטמבר. מדובר בירידה משמעותית של 15.6% בהשוואה לעונה הקודמת וירידה של 12.8% בהשוואה לממוצע בחמש השנים האחרונות (פחות 1.1 מיליון טון). לפי הנתונים הקיימים שטחי הגידול גדלו ב-1.7% ב-2021 והסתכמו ב-219,096 הקטר.
הגשם הרב שירד בזמן הפריחה ושלבי ההתפתחות של הפרי, הטמפרטורות הגבוהות באופן קיצוני בשלבים המאוחרים יותר, וההגבלות על השקיה בכמה אזורים, הם הגורמים לייצור הנמוך הזה.
בחלוקה למוצרים, התפוזים יחוו את הירידה הכי גדולה, עם נפילה של 19.9% בהשוואה לעונה הקודמת ונפילה של 15.7% בהשוואה לממוצע חמש עונות הקודמות. ייצור פרי הדר קטן יירד ב-9.8% בהשוואה לאשתקד וב-9.1% בהשוואה לממוצע האמור. יצור הלימון יפחת ב-12.4% וב-11.3% בהתאמה, וייצור האשכולית ב-13.7% ו-4.5% בהתאמה.
כרגיל בספרד, זני תפוזים הם קבוצת הזנים המובילה, עם צפי ייצור של 3,010,491 טונות – 50.4% מסך ייצור ההדרים בספרד. 75% מהם מקבוצת זני טבורי (Navel). ייצור הקליפים יעמוד על 1,953,954 טונות, המהווים 32.7% מסך ייצור ההדרים, כאשר קלמנטינות מהוות 56% מפירות אלו.
ייצור הלימון מוערך ב-918,802 טונות, והוא מהווה 15.4% מכלל הייצור והמספר הכי נמוך בשבע העונות האחרונות. ייצור האשכולית יגיע ל-73,394 טונות (1.3% מסך הייצור). תהיה זו תפוקת האשכוליות הכי נמוכה בשלוש העונות האחרונות, אחרי השיאים שהושגו בשתי העונות האחרונות.
בשנת 2021 חל גידול של 1.7% בשטחי הפרדסים בהשוואה ל-2020, ובסה"כ: 219,096 הקטר. שטחי הלימון והאשכולית חוו את הגידול הכי גדול, יותר מ-10% ועיקר הגידול היה במחוז מורסיה, שם נרשם גידול של כמעט 7% ואנדלוסיה ((+3.2%.
משרד החקלאות הספרדי יציג גם את התחזיות שישוחררו לפרסום על ידי פרוקטיה (Fruktia), כלי חדש המבוסס על מודלים אריתמטיים שהמשרד פיתח, בכדי לדעת מראש את כמות הייצור בעונה של הענפים השונים, ובמיוחד רגיש לבעיות של אספקת יתר, כמו בסקטור ההדרים וסקטור הפירות הגלעיניים.
מקור: Fresh Plaza
שינוי פסילות כך שלא תהיינה מסוגלות להפיץ HLB
מאת: *קירסטן ס. פלץ-סטלינסקי ולוקאש ל. סטלינסקי
ממשק הדברה של פסילות הדרים אסייתיות (ACP) נותר שיקול עבור המגדלים, כיוון שהפסילות מעבירות את הפתוגן של מחלת הגרינינג, Candidatus Liberibacter asiaticus (CLas) לעצים שנשתלו לאחרונה. ישנם מספר כלים שיכולים להפחית את אוכלוסיית הפסילות או להפחית את הסימפטומים של HLB ולשפר את בריאותם של עצים נגועים. עם זאת, שיטות נוספות שיכולות לסייע במניעת העברה של CLas לעצים שזה עתה ניטעו, עשויות לשמש השלמה חשובה. מטעי הדרים שניטעו מחדש יכולים להיכנס לייצור מהיר יותר אם ניתן היה למנוע העברת פתוגנים. למרות שניתן לדכא את הפסילה האסיאתית באמצעות קוטלי חרקים, הכלים הללו יקרים ויש להם השלכות לא רצויות כמו תנגודת ופגיעה באויבים טבעיים.
אסטרטגיה חדשנית לחסימת העברה של הפתוגן CLas על ידי 'חמצת' Acidosis)) מעי הפסילה כוללת את השלבים הבאים: א) CLas נקשר למשטח המעי ונכנס לפני שהוא יכול להיכנס לתוך הפסילה ולהיות מועבר. ב) אנזימים קושרי מעיים (GBP) נבחרו לקשירת מעי הפסילה כדי להתחרות על הפתוגן. ג) GBP 'מגבש' את פני המעי ומונע את התקשרות CLas, ובכך חוסם את החיידק מלהיכנס לפסילה. GBP המיוצר על ידי חיידקי Wolbachia במעי הפסילה ייבדק עבור חסימת העברת CLas.
מתודיקה חדשה פוטנציאלית לניהול גרינינג היא פיתוח של פסילה לא מדבקת. מספר חיידקים, הנקראים אנדוסימביונטים, חיים באופן טבעי בתוך הפסילה. חיידקים אלו אינם יכולים להיות מועברים להדרים ואינם פועלים כמחוללי מחלות. הם גם לא יכולים לשרוד מחוץ לחרק. החרקים והחיידקים מועילים זה לזה.
העבודה עם WOLBACHIA
גישה חדישה אחת לפיתוח פסילה לא מדבקת היא שינוי אחד מהאנדוסימביונטים החיים בפסילות, חיידקים הנקראים וולבאכיה (Wolbachia), כדי לייצר חלבונים המכוונים לפתוגן CLas לאחר שהפסילה בולעת אותו. תהליך שינוי הוולבאכיה המתרחש באופן טבעי בייצור חלבונים חדשים נקרא: paratransgenesis.
מדענים חקרו במיוחד את Wolbachia במשך שנים רבות ככלי פוטנציאלי לשליטה בהפצה של פתוגנים שנוצרו ע"י בני אדם על ידי יתושים. שינוי חיידק זה ביתושים הוכח כמפחית העברת מספר וירוסים בקרב אנשים, ללא השפעות שליליות על בני אדם או על הסביבה.
הצעד הראשון בגישה זו עם הפסילה היה בידוד הוולבאכיה הספציפית שלהן. בהתבסס על השיטות המשמשות עם יתושים, חוקרים הקימו תרביות של וולבאכיה שנלקחו מהפסילה האסיאתית וגידלו אותן בכמויות גדולות. השלב השני היה החדרת גנים לוולבאכיה שישנו את הפסילה בצורה הרצויה. לאחר מכן מכניסים מחדש את חיידקי Wolbachia לפסילות על ידי הזרקת פסילה צעירה. חיידק ה-Wolbachia המתוקן הזה מייצר חלבונים חדשים בתוך הפסילה המעכבים את העברת פתוגן CLas להדרים.
הדרך למסחור
פרויקט זה עבר מספר אבני דרך טכנולוגיות במעבדה, כולל הקמת מערכת לייצור וולבאכיה. יש להתגבר על אתגרים מסוימים לפני אספקת כלי מוכן לשדה למטעים מסחריים. ראשית, חוקרים עדיין בודקים גנים אפשריים שישבשו בצורה היעילה ביותר את הפתוגן. מטרת הפרויקט הנוכחי היא לזהות אנזימים (פפטידים) המתחרים בפתוגן הגרינינג עבור מספר מצומצם של אתרי קישור הממוקמים במעי הפסילה. אנזימים אלה נועדו להתחרות על הפתוגן ו"לסחוט" את מעי הפסילה, ולמנוע מהפתוגנים מלהתיישב בחרק. בדרך כלל, התיישבות כזו חייבת להתרחש לפני שניתן יהיה להעביר את הפתוגן. בסופו של דבר, אסטרטגיה זו תשבור את מעגל העברת הפתוגנים במקור על ידי נטרול הפסילה.
אוכלוסיית פסילות שאינה יכולה להעביר CLas תגודל בהמוניה לשחרור במטעי הדרים מסחריים, כדי להחליף אוכלוסיות פסילות אסיאתיות מקומיות. ניתן לצמצם את אוכלוסיית הפסילה הקיימת באופן מקומי באמצעות קוטלי חרקים לפני שחרור הפסילות שאינם מדבקות. כל זכר פסילה מקומית שנותר יזדווג עם פסילה שאינה מעבירה פתוגן, וה-Wolbachia שהשתנה עם החלבון האנטי-פתוגן יועבר לצאצאים. חיידקי הוולבאכיה נשארים בפסילה לאורך כל חייה ומועברים באופן טבעי לצאצאים.
בדרך זו, אוכלוסיית הפסילות המקומית לא תשתנה ולא תעביר עוד את פתוגן הגרינינג. שחרור תקופתי של פסילות שאינן מדבקות יהיה הכרחי כדי לשמור על המצב באוכלוסייה המקומית. למרות שטכנולוגיה זו לא תפתור ככל הנראה את בעיית הגרינינג לחלוטין, אנו מצפים שהיא תוכל להוות השלמה חשובה לכלים הנוכחיים, על ידי הפחתת הצורך בקוטלי חרקים רחבי טווח ושמירת היזון הביולוגי.
תודות: פרויקט זה נתמך על ידי Defense Advanced Research Projects Agency, ממשרד ההגנה של ארה"ב ותוכנית החירום למחקר והרחבת מחלות הדר, ממשרד החקלאות הלאומי של ארה"ב. של מזון וחקלאות.
*קירסטן פלץ-סטלינסקי היא מנהלת מרכז שותפה ופרופסור, ולוקאש ל. סטלינסקי הוא פרופסור, שניהם במכון למדעי המזון והחקלאות של אוניברסיטת פלורידה, מרכז מחקר וחינוך הדרים באגם אלפרד.
מקור: Citrus Industry magazine
המרכיב הסודי של פיתוח כנות הדרים חדשות
הפרשנות דורשת מידה טובה של שיקול דעת מקצועי בעיקר בגלל כוחות הטבע, כלומר השונות
*ביל קאסל
יצירה, הערכה, שחרור וקבלה מסחרית הן פעילויות דינמיות ואינטראקטיביות שביחד מהוות יסודות לפיתוח כנה חדשה. ביסוד כל אחת מהן עומדת פעילות שכיחה שמתעלמים ממנה ולעתים רחוקות מוזכרת – שיקול דעת מקצועי. עם זאת, זה משהו שלכולם יש ומזוהה ומשתפר עם הזמן והניסיון. זוהי מיומנות שפותחה ומשוכללת עם הזמן מתוך ידע בנושא רלוונטי בתוספת סך כל החוויות המקצועיות והאישיות של האדם.
חקלאים, יועצים, מורים, מנהלים, קציני אכיפת חוק, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, מאמנים ומדענים הם רק אחדים מרבים שבשגרה נוהגים להפעיל שיקול דעת מקצועי.
שיקול דעת מקצועי בתהליך פיתוח הכנה מתבטא בכל רמה. מגדלים מקבלים תובנות לגבי אילו שתילים נבחרים הופכים להורים טובים. אלה שעורכים עבודת שטח מקבלים חוש לגבי עיצוב הניסוי ומועמדי כנה המתאימים ביותר לתנאי ניסוי מסוימים. כנות חדשות חדשים מאושרות רשמית על ידי מוסדות באמצעות נוהל סטנדרטי המחייב החלטות לגבי אילו כנות מתאימות לאישור. לאחר מכן, כאשר כנות חדשות מוצגות למגדלים, שיקול דעת מקצועי בהחלט עוזר להחליט עם אילו מהם להמשיך.
עבור חוקר, שיקול דעת מקצועי הוא חלק קבוע מהחיים. קחו למשל חלקת ניסוי של כנות בה נוצרים נתונים מדי שנה. הנתונים הללו מנותחים ומתפרשים. שתי הפעילויות הללו הן מרכיבים עתיקי יומין של השיטה המדעית. הפרשנות דורשת מידה טובה של שיקול דעת מקצועי בעיקר בגלל כוחות הטבע, כלומר השונות.
כדי להמחיש את הנקודה הזו, הייתה לי הזדמנות בתחילת הקריירה שלי לשתול בו זמנית שני ניסויים זהים בפלורידה. עצים של תפוזי ולנסיה גודלו במשתלת של משרד הרישום של רכב להדרים The Citrus Budwood) Registration Office). העצים חולקו לשני סטים זהים, כאשר האחד נטוע באינדיאנטאון (Indiantown) על ערוגות והשני בפארק אבון (Park Avon). בשני המיקומים נעשה שימוש באותו עיצוב סטטיסטי, אך היו הבדלים במרווחי העצים, בגודל העלילה ובמספר ההעתקות.
הנתונים נאספו במשך כמעט 15 שנים. פרשנות של נתונים הקשורים לשאלות כגון מה ניכר בקרב הכנות בתחילת, באמצע ובסוף הניסויים. האם היחסים בין הכנות השתנו? האם היו אינטראקציות ברורות בין העצים ומיקומים ספציפיים בכל ניסוי וניסוי? מחלת הדרים (Citrus blight) הייתה גורם מבלבל אפשרי. האם תנועתו במהלך הניסויים הייתה בלתי תלויה בכנות? בנוסף, יושם ניתוח פיננסי על הנתונים ושינה את האופן שבו תוצאות הניסוי פורשו.
תוצאות הכנות של שני הניסויים היו דומות, אך לא זהות. תפקידו של שיקול דעת מקצועי במקרה זה היה ליישם חשיבה ביקורתית כדי להסביר הבדלים ולהסיק מסקנות המובילות להמלצות.
שיקול דעת מקצועי, במקרה זה, לוקח "ניסיון" (ידע על שונות) ומשלב אותו לכדי מיומנות שהיא יסוד לפרשנות.
איך מישהו רוכש שיקול דעת מקצועי? במהלך הקריירה שלי בעריכת ניסויי שדה, ביקשו ממני לעתים קרובות עצות והמלצות לגבי כנות. הניסיון הזה הוביל בסופו של דבר לפרוטוקול, המשלב את מה שלמדתי משיחה עם מגדלים ומשתתפי ניסוי השדה שלנו. הפרוטוקול הזה כלל בעיקר שאילת שאלות לגבי הנסיבות שבהן עומדים לנטוע את העצים.
לעתים קרובות, נתונים היו מעורבים בהמלצה כי הם התבקשו או שהתנדבתי למסור נתונים רלבנטיים כדי לתמוך בעצתי. בסופו של דבר, ככל שעקומת הלמידה נמשכה, הבנתי ששיקול דעת מקצועי מושג, כמו שרפרף עם שלוש רגליים תומכות (איור 1), הופיע כשחקן מרכזי בעסק של פיתוח כנות ומתן ייעוץ.
יש גם מרכיב חברתי ברכישת שיקול דעת מקצועי. טרנפיק הולידיי אין (Turnpike Holiday) בפורט פירס (Fort Pierce), המסעדה במרכז העיר בבסון פארק ופלו ואלה בלה-בלה (Babson Park and Flo and Ella’s in LaBelle), היו בין המקומות הרבים שבהם התאספו אנשי מקצוע בתעשיית פלורידה לדבר על הדרים. אלה היו מקומות שבהם פסקי דין נזרקו לדיונים ולעידון.
כיום, לשיקול דעת מקצועי עשויה להיות משמעות מוגברת בפיתוח כנות ופיתוח רוכבים, לאור הנתונים הבלתי ידועים על HLB. הפרשנות של נתוני התפוקה ואיכות הפירות והמיץ עשויה להיות מאתגרת במיוחד, בגלל חלוקה לא אחידה של השפעות HLB בין העצים והפרי על כל עץ, ללא תלות ברוכב או בכנה. יתר על כן, ההבדלים בין הכנות בסובלנות שלהם ל-HLB עלולים להיות מבלבלים.
שימו לב ששיקול דעת מקצועי ודעה אישית אינם אותו דבר. אלה שמפעילים שיקול דעת מקצועי טוב נמצאים במסע אתי רפלקטיבי, חסר פניות בקפדנות. הם כל הזמן לומדים, מתקנים, מתקנים ומתקנים.
שיקול דעת מקצועי, במקרה זה, לוקח "ניסיון" (ידע על שונות) ומשלב אותו לכדי מיומנות שהיא יסוד לפרשנות.
אין להתעלם או להמעיט בשיפוט מקצועי, אלא לחפש ולעסוק בו באופן פעיל, כמרכיב מרכזי בתהליך פיתוח כנות ובתהליכי קבלת החלטות של מגדלים.
*הכותב, ביל קאסל, הוא פרופסור אמריטוס במכון למדעי המזון והחקלאות של אוניברסיטת פלורידה במרכז למחקר וחינוך הדרים באגם אלפרד.
מקור: Citrus Industry
