13 דירות בבית ההולך ונבנה בנהריה, רכשו חברי קיבוץ רות. כשתסתיים הבנייה בעוד כשנתיים, יעברו אליו חברי הקיבוץ וילדיהם. "אנחנו בנהריה כדי להישאר, כי העיר והצפון חשובים לנו"
הקיבוץ העירוני "רות" של בוגרי השומר הצעיר, רכש ביולי האחרון 13 דירות בבית דירות ההולך ונבנה בשכונת אוסישקין בנהריה. הסכום הראשוני ששולם לצורך הרכישה היה 13 מיליון שקל, הסכום הכולל יהיה 23 מיליון שקל, בנייתו של בית המגורים אמורה להסתיים בעוד כשנתיים.
גיל זמיר, חבר הקיבוץ, בן בית זרע, אחד ממובילי הליך הרכישה, מסביר: "אחרי מגורים זמניים בצפית וברמת גן, חיפשנו פתרון דיור לטווח הארוך ומקום בו נוכל לממש את הייעוד שלנו כקיבוץ משימתי עם שליחות כלפי החברה. הקיבוץ כולו נכנס בנושא הזה לתהליך בדיקה שארך שלוש שנים. עשינו סקר על ערים בארץ, התבייתנו על כמה אופציות ונהריה הייתה בין האופציות האחרונות, אחד הקריטריונים המרכזיים שבדקנו – עיר שבה נוכל לקנות לעצמנו מגורים שיתופיים. באירופה יש דיור ציבורי ודיור קואופרטיבי, בארץ אין אופציה כזו והדרך היחידה להשיג את מה שאנחנו מחפשים הייתה לקנות את הדירות בעצמנו.
הקמנו אגודה שיתופית, שמאגדת את כל חמשת הקיבוצים של תנועת הבוגרים ומרכזת גם את העניינים הכספיים שלהם. אל האגודה הזו ביקשנו מכל חברי רות להכניס כסף לצורך רכישת הדירות. חסכונות שלהם, כספים שההורים שמרו עבורם וכו'. הרעיון היה שעל בסיס הכסף הזה, 50 אחוז הון עצמי ו-50 אחוז הלוואה מבנק או מגורם מממן אחר, נקנה מספר דירות בבניין אחד״.
לפני רות בנהריה, בוצע מהלך דומה על ידי הקיבוץ העירוני אמתי, שקנה 20 דירות בשני בתי קומות בעיר חריש.
״נכון. לפני חמש שנים הקמנו צוות משותף לשני הקיבוצים, אמתי ורות, כדי למצוא פתרון מבני, שיטתי, לנושא הדיור. נושא שהוא גם כלכלי וגם פיזי – מקום לשכן את חברי הקיבוץ וילדיהם. בסופו של דבר התווינו את המסלול שבו אנחנו עובדים היום – הקמת אגודה שיתופית, הליווי המשפטי, בדיקת אפשרויות המימון וכיו"ב. צריך לזכור, שאת הרעיון הזה היה צריך להביא לאישור בפני חבורה של אנשים שאומנם חיים הרבה שנים בשיתוף קיבוצי, אבל מעולם לא ביצעו מהלך כזה. קיבוץ אמתי גייס מחבריו לצורך הרכישה 18 מיליון שקל, אנחנו הבאנו 13 מיליון שקל. אלה מספרים בסדרי גודל שלא הכרנו.
״אפשר לומר שהמצאנו שיטה, פתרון דיור לקיבוצים עירוניים. פעלנו בדרך הזו עם אמתי בחריש ועם רות בנהריה, ונפעל בה גם בהמשך עם קיבוצים נוספים. הקיבוץ הבא, נבו, שחבריו גרים היום בחיפה וברמת גן, הוא רק בתחילת הדרך: איפה, כמה, למה. אגב, לא רק אנחנו, גם תנועות בוגרים אחרות אימצו את השיטה. דרור ישראל פועלים בשיטה דומה, המחנות העולים ותנועת תרבות הקימו אגודה כמו שלנו. יש בינינו הרבה שיתופי פעולה״.
מדובר בהליך רציני. הרבה מאוד כסף, חוזים עם קבלנים, מעקב אחרי ביצוע. אחריות כבדה לקחתם על עצמכם.
״אנחנו לא זזים בלי יועצים. כל התוכנית העסקית של הפרויקטים האלה נעשית עם אנשי מקצוע, גם משפטי וגם כלכלי. כל שלב שבו התקדמנו כלל התייעצויות, הגשת תוכניות, קבלת פידבקים, ביקורת, גם בתוך הקיבוץ. שמחנו לגלות, שעל הרבה דברים שהכנו בעצמנו, מהרמה של הסבר מילולי ועד רמה של אקסל, אמרו לנו – אתם בכיוון הנכון. סה"כ אנחנו לומדים את המרחב הזה בצורה יפה. חשוב גם לציין, שהכנסנו אליו גם את נושא הפנסיה, במחשבה של עשרות שנים קדימה".
קיבוץ רות
קיבוץ רות, על שמה של רות המואביה, מונה 55 חברים שהגיעו מקיני השומר הצעיר, עירוניים וקיבוציים, מכל רחבי הארץ, יש גם 22 ילדים. הגיל הממוצע 35. בתחילת הדרך, 2016, גרו מחציתם בבתי הפנימייה במוסד החינוכי "צפית" בכפר מנחם ומחציתם בקריית חיים. אחר כך החצי של "צפית" שיפץ בית אבות שהתפנה ברמת גן והחברים עברו אליו. לפני מספר חודשים הם הצפינו לחיפה, לדיור בשכירות במרכז הכרמל. החצי השני גרים היום בנהריה, בצפון העיר. אחד הבניינים בהם גרו בחיפה מיועד להריסה לצורך פינוי/בינוי ולפני כשבועיים עברו דייריו לדירות אחרות גם הן במרכז הכרמל. בדירה אחת ברחוב מוריה, חמישה חדרים – בשניים מהם גרה משפחה עם ילד קטן, בשניים נוספים משפחה אחרת עם ילדה קטנה, ובחדר החמישי חבר רווק. ככה נראה קיבוץ עירוני. המטבח משותף לכולם, אין טלוויזיה.
במה זכתה רות המואביה שבוגרי השומר הצעיר יקראו קיבוץ על שמה?
״רות המואביה בחרה לכרות ברית עם נעמי ועם בני ישראל באומרה:
כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין–עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף–כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. רצינו שם שמבטא את הברית בחברה הישראלית, שהמסר שלו הוא שאנחנו בוחרים בעם הזה ולא מוותרים עליו ועל החזון לבנות כאן חברת מופת״.
במה עוסקים חברי הקיבוץ? על מה פרנסתכם?
״החברים עוסקים במשימות בחברה הישראלית, בעיקר בתחום החינוך במסגרות שהתנועה הקימה. תנועת הנוער, תנועת הבוגרים, מכינת חביבה רייק, ארגון הנוער נחשונים, מרכזים לצדק חברתי, בתי ספר שהוקמו על ידי תנועת הבוגרים ומיזמים חינוכיים נוספים. יש גם חלק שעוסק בדברים אחרים כמו הייטק ומקצועות חופשיים אחרים".
בקיבוץ השיתופי הקלאסי, השכר של החברים נכנס לקופת הקיבוץ והקיבוץ סיפק לחברים חלק מהצרכים שלהם, נניח מזון, והעביר לכל משפחה תקציב חודשי בהתאם לגודלה. איך זה אצלכם?
״דומה. כל חבר עובד במסגרת שלו והמשכורות נכנסות לחשבון של הקיבוץ. ישנו צוות שבונה כל שנה את מסגרת התקציב ומביא אותה לאישור החברים. כמה להוצאות דיור, כמה לבריאות, וכמה לחברים להוצאות משקי הבית שלהם. ההוצאות היומיומיות הן ברמת המשפחה או הקבוצה, תלוי איך אתה חי. הקיבוץ מעביר את הכסף ואנחנו מתנהלים – קונים אוכל, מה שצריך״.
ואם מתעורר אצל חבר או משפחה צורך מיוחד שלא נכלל בהצעת התקציב?
״אני אתן דוגמה מעצמי. אני סובל מבעיות גב וצריך טיפולים שונים, פיזיוטרפיסטית, דיקור וכו'. עד היום לא הוצאתי שקל מכיסי הפרטי. אם לחבר יש צורך מיוחד הוא פונה לקיבוץ ומתקיים דיאלוג בינו לבין צוות התקציב. הרבה מבוסס על שיח בין החברים ובין החברים לצוותים של הקיבוץ. המבנה החברתי שלנו בנוי ככה שישנם כמה מעגלי שייכות בתוך הקיבוץ – משפחה, קבוצה, התקבצות, קיבוץ. כל מעגל כזה הוא גם מעגל שיש בו ביטויים שונים של ערבות ושיתוף. יש לחברים אמון מלא שהכספים מנוהלים בצורה אחראית, שמתחשבים בצרכים השונים ואין איפה ואיפה״.
חבר הכניס סכום כסף מכובד לצורך רכישת הדירות בנהריה ובהמשך הדרך, מסיבותיו הוא, הוא רוצה לעזוב. מה דין הכסף שהושקע? חברה מצאה בן זוג והוא רוצה להצטרף לקיבוץ. מה התנאים?
״אם חבר רוצה לעזוב, הכסף חוזר אליו עם שמירה על ערכו הריאלי כמובן. אם בן זוג רוצה להצטרף לקיבוץ – זה מבורך. יש תהליך הצטרפות הכולל בין היתר הצטרפות למאמץ הרכישה והחזר המשכנתה, כלומר דרישה להכניס הון עצמי בדומה לחברים הוותיקים והשתתפות בהחזר החודשי, שלמעשה קורה מאליו בגלל ההתנהלות השיתופית״.
איך מתנהלות אצלכם שיחות קיבוץ?
״בעיקר בסמינרים. מכנסים את כל הקיבוץ אחת לכמה חודשים לסמינר של יומיים-שלושה, בנהריה או בחיפה, ועוסקים בנושא מסוים. בסמינר האחרון עסקנו בנושא הצפון – מה תפקידנו כלפי הצפון לנוכח המצב. דיברנו על התפקיד של הקיבוץ כלפי נהריה וכלפי הגליל בכלל. היה מאוד מעניין. בכל שנה יש סמינר שמוקדש לתקציב של הקיבוץ, ובהתאם למה שנאמר שם מגובשת הצעת תקציב שמובאת לאישור החברים״.
בחזרה לנהריה
מדוע מכל הערים נבחרה דווקא נהריה?
״עשינו תהליך ארוך שבחן מקומות רבים בארץ. בסופו של דבר זיהינו בנהריה פוטנציאל משימתי וכלכלי שיכול לאפשר לקיבוץ עתיד בר-קיימא באמצעות רכישת הדירות ויכולת השפעה חברתית בפריפריה ובצפון בפרט. להעביר כל כך הרבה אנשים ממרכז הארץ לנהריה זה אתגר לא פשוט והתהליך היה מורט עצבים, אבל בסופו של דבר אנחנו שמחים מאוד על ההחלטה. חשוב לומר שהבחירה בנהריה עומדת במבחן גם במובן של הישארות כאן בצל המלחמה שהביאה אתגרים רבים במיוחד להורים הצעירים שבינינו, ולמרות זאת בחרנו להישאר ולא להתחרט. אנחנו כאן כדי להישאר כי העיר והצפון חשובים לנו״.
הדירות שקניתם מרוכזות? לתת תחושה של קיבוץ?
״מדובר ברצף של דירות, דירת גן ושלוש קומות זו מעל זו. חצי בניין הוא שלנו. 13 הדירות שקנינו לא מספיקות בשביל לשכן בהן את כל חברי הקיבוץ, ונצטרך לקנות עוד. הקיבוץ גם גדל – ילדים, חתונות".
לוח הזמנים?
״הבניין התחיל להיבנות בחודש האחרון ועל הנייר מדובר ב-30 חודשים עד סיום הבנייה. בניין שכן דומה, נבנה תוך 17 חודשים, אבל עכשיו ישנה הרבה אי-ודאות, גם כמובן בגלל המלחמה. הטיל שפגע לא מזמן ברכב בנהריה והרג את הנהג שלו, נפל פחות מקילומטר מהבניין שלנו. אנחנו מניחים שהבנייה תיקח שנתיים פחות או יותר״.
הקיבוצים העירוניים של בוגרי השומר הצעיר
רבים מחברי הקיבוצים עוסקים בהנהגות של תנועת הנוער ותנועת הבוגרים
קיבוץ אמיתי. הקיבוץ הוותיק בין החמישה. חברין מתגוררים בגבעת חביבה ובעיר חריש. רכשו 18 דירות בשני בניינים בחריש. בני 38 עד 42+.
קיבוץ רות. גרים בנהריה וחיפה. בני 34 -37. קנו 13 דירות בבניין בנהריה.
קיבוץ נבו. גרים בחיפה ורמת גן. עוד לא החליטו על מגורי קבע, בני 29 -33.
רבים מחברי הקיבוצים עוסקים בהנהגות של תנועת הנוער ותנועת הבוגרים, המרכזים לצדק חברתי, חינוך, הוראה, בעיקר בקמפוס אתגרי העתיד בחריש ובעוד מגוון תחומים ועיסוקים של פרויקטים של התנועה. חלק מהחברים עובדים במקומות שאינם קשורים בתנועה.
ישנם עוד שני קיבוצים בהתהוות, הם נקראים בתנועת הבוגרים "מעגלי חיים" בבית היוצר, קיבוצים לעתיד שהם צעירים יותר ובתהליכי גיבוש. בעתיד יהפכו לקיבוצים מחנכים עירוניים. חברי בית היוצר עוסקים בעיקר בהובלת תנועת הנוער, בריכוז קנים ואזורים ובבתי הנחשונים המחנכים ורכזים. (ארגון נחשונים מפעיל בתי נוער ברחבי הארץ, אליהם מגיעים חניכים וחניכות מכל קצוות החברה הישראלית). חברי בית היוצר פרוסים בין צפון לדרום, בחיפה, חדרה, תל אביב, חולון, בת ים, אשדוד, כפר מנחם.
בכל אחד מחמשת הקיבוצים/מעגלי חיים בין 50 ל-70 חברים.
