דני זמיר, בן מפלסים, המנכ"ל הנכנס של בית יגאל אלון, שואף למצב את האתר כגורם מרכזי בסצנת החינוך הצפונית והישראלית
דני זמיר, שנבחר לפני כשלושה חודשים לנהל את בית יגאל אלון, הוא בן 60 וקצת, נולד במפלסים, וכבר בהתחלת שיחתנו מצהיר על שביעות רצון מתוצאות המונדיאל, "אחרי שחיכינו 36 שנים". חיכינו – הכוונה ליוצאי ארגנטינה, בהם הוריו של זמיר, שעלו מבואנוס איירס להתיישב בנגב, כחלוצים וסוציאליסטים אדוקים. אשתו אלה היא בת איילת השחר, בו גרו כחברים מספר שנים, וכיום הם ביישוב כרכום המשקיף לכנרת. לזוג שלושה ילדים וארבעה נכדים.
ערכים של חלוציות ציונית
זמיר, רס"ן במילואים ששירת כמ"פ בצנחנים, סיים תואר שני במשפטים (משפט ציבורי) בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, מה שסייע לו בזמנו להיות מעורב בהסדר הקיבוצים מול הבנקים. הוא פעל יחד עם קבוצת חברים נגד הסדר החובות, אבל לדבריו הנהלת התנועה דאז לא רצתה מלחמות. בהמשך ייצג משרדו, שנפתח אחרי רצח רבין, בין היתר חברים שהתמודדו מול הממסד בקיבוצם, אבל אז הבין שהייעוד האמיתי והלב שלו נמצא בתחום החינוך. ב-1998 הקים באורנים את מכינת רבין, שהייתה אחת מחמש המכינות הקדם-צבאיות החילוניות הראשונות. כיום, הוא מספר בגאווה, זו המכינה הגדולה ביותר עם שלושה קמפוסים (אורנים, חיפה ואדמית) ושלוחות נוספות. בתפקיד זה פעל להפיכת המכינות לגורם משמעותי בהכנת צעירים לשירות הצבאי, בד בבד עם העמקת הזהות וההזדהות היהודית-ציונית שלהם. "המכינות הן הצלחה אדירה, הוא מצהיר בגאווה, והביקוש להן רק הולך ועולה. בשונה מיתר הפעילויות של שנת י"ג, המבורכות כשלעצמן, המכינות מקנות גם את הצד החינוכי-ערכי-יהודי". ב-2014 הקים את מועצת המכינות הקדם צבאיות, שבינתיים התפשטו וגדלו בכל המגזרים והאזורים בארץ, ונבחר למנכ"ל המועצה. לאחרונה, כשרצה "לפשוט את המדים" ולחזור לעבוד כעו"ד, פנו אליו מבית אלון. זמיר: "שמחתי לבוא. בשבילי זו סגירת מעגל. במהלך העבודה במכינות שיתפנו פעולה עם בית אלון. התכנים של הבית, שמקורם בהגותו של יגאל אלון, מתחברים לחינוך שלנו: ערכים של חלוציות ציונית". לבית החדש שלו הוא מביא מערכת קשרים ענפה עם גורמים שונים בתחום החינוך, תנועות הנוער, מערכת הביטחון וההתיישבות.
אלון הקדים את זמנו
לבית אלון בקיבוץ גינוסר, שנקרא גם "מוזיאון אדם בגליל", מגיעות קבוצות מארבעה סקטורים: ילדים ונוער, בני ובנות י"ג ושנת שירות, חיילים סדירים ואנשי זרועות הביטחון, מבוגרים וגמלאים (זאת בנפרד מקבוצות התיירים הנוצרים, שמגיעים לבקר את "הסירה של ישו").
הבית הוקם ב-1986 בשיתוף פעולה בין חברי גינוסר לבין חברים שהתגייסו לשמר את המורשת של יגאל אלון, הקיבוץ המאוחד וגורמים נוספים. את המבנה המיוחד והמרשים תכנן האדריכל חנן הברון, בהשראת מבני ומגדלי הבזלת שנבנו בגליל. מוקי צור מעין גב נקרא להובלת התכנון ולעיצוב התכנים. בסוף שנות ה-80 נוספה לתצוגה הסירה בת האלפיים שגילו האחים יובל ורולי לופן עם ירידת מפלס הכנרת. בחלק המוזיאלי, תצוגה המתייחסת להיבטים שונים של האדם בגליל: ארכאולוגיה, התיישבות, חקלאות, מים, יחסי יהודים וערבים. חדר נפרד מוקדש ליגאל אלון, שהיה חבר קיבוץ גינוסר, ולמורשתו. זמיר מספר לנו שאלון נהג לקבל כאן בביתו הקיבוצי מנהיגים ומכובדים מארצות העולם, אבל גם אנשי ציבור ערבים בהם ראה שכנים וחברים. לצד זאת מצויים במקום כמה וכמה כיתות ואולמות, שבהם מתקיימים דיונים עם קבוצות בנושאים אקטואליים שקשורים לזהות יהודית ולמדינת ישראל. את הדיונים מנחה צוות המדריכות ומדריכים של האתר, עם רקע של מורי דרך, מדריכי נוער או מורים, שעבר הכנה מתאימה.
זמיר מדווח שהמקום נמצא בתנופת התרחבות ופיתוח. "אחרי שבתקופת הקורונה הבית התקשה לתפקד, היום אנחנו מוצפים במבקרים, בין היתר בגלל הקונפליקט הפוליטי במדינה. רק מהצבא מגיעים אלינו פי ארבעה יותר אנשים מאשר בעבר. הצוות שלנו הוכפל, ואנחנו ממשיכים לגייס אנשים. המטרה היא להפוך את האתר למרכז תרבותי-חינוכי אזורי, שישתף פעולה הן עם מוסדות החינוך באזור הכינרת והגליל והן עם קבוצות שיגיעו מכל רחבי הארץ. אני רוצה שלא יהיה ילד בישראל שלא יידע מי היה יגאל אלון".
אלו ערכים אתם מנסים להעביר למי שמגיעים לכאן?
כללית התכנים נוגעים למספר תחומים: יהדות וישראליות, דמוקרטיה, מוסר לחימה, יחסי יהודים וערבים ועוד. לפני כשבוע היה פה כנס על פסקת ההתגברות, עם חניכים מחמש מכינות, כ-500 משתתפים. בפאנל ישבו שמחה רוטמן מהציונות הדתית ואפרת רייטן ממפלגת העבודה. זכינו להיות מקום שיכול לארח מפגש כזה".
על רקע הפילוג הפוליטי והאידיאולוגי בישראל, איך מתקבלות העמדות הפוליטיות שלך?
הייתי בעבר פעיל במפלגת העבודה. כשכיהנתי כמנכ"ל מועצת המכינות, שכוללות כידוע מכינות של הציונות הדתית, הדברים היו על השולחן וזה לא הפריע. אני מאמין שגם בתפקיד הנוכחי העובדה שאני אישית ואולי חלק מהמנחים והמדריכים מזדהים עם "השמאל הציוני" לא תהווה בעיה. יש לנו הרבה קבוצות של "כיפות סרוגות", ופיתחנו אפילו תוכנית לציבור החרדי. אני מצפה שגם הממשלה הנוכחית תתמוך בפעולתנו. אגב, הופתענו לגלות שיגאל אלון כדמות ציבורית מקובל מאוד על כל הקהלים. התפקיד שלנו הוא להוביל דיון ציבורי, שיחה, שיהיו מכבדים עם נכונות להאזין לכולם".
ובכל זאת, כמחנכים אתם חייבים לומר אמירה ערכית, לנקוט צד.
נכון ואנחנו אכן עושים זאת. אני מכיר לעומק את הציונות הדתית, יש בינינו מחלוקות, אבל אנחנו חולקים את האהבה לארץ ישראל ולערכי היהדות. בקשר להתנחלויות, יגאל אלון הקדים את זמנו, והציע כזכור את התוכנית הקרויה על שמו, שהתחשבה בשיקולי ביטחון בצד שיקולים דמוגרפיים. כיום יש מחלוקת, אבל נראה לי שהדתיים שמחים לדבר איתנו, כי לחלק גדול מהצעירים היום אין מודעות בכלל לשאלות ולקונפליקטים.
מחייך מנחת
לשאלתי האם לבית אלון יש קשר עם מוסדות אקדמאיים, מפרט זמיר: אני בעד יצירת שותפויות. אנחנו בקשר עם מרכזי החדשנות בעמק הירדן, ובגליל, וכן עם המכללות בצפון – כינרת, תל חי ויזרעאל. יש לנו חיבור עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועם מרצים ממגוון אוניברסיטאות בארץ. בנוסף, במסגרת השותפות של בית יגאל אלון ומכללת עמק יזרעאל נפתחה השנה החמישית של התוכנית הייחודית "מצלמים קמפוס משותף", הפועלת לקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים באקדמיה. סטודנטים רבים פנו להתקבל לתוכנית, ומתוכם נבחרה קבוצה של 20 המחולקת שווה בשווה מבחינה מספרית בין יהודים לערבים. יחד הם יוצאים לדרך, כאשר משימתם העיקרית היא לצלם את חיי הקמפוס ומתוך כך להגיע לדיונים מעמיקים על החיים המשותפים. הקורס עוסק באומנות חזותית וערכים הומניים בהתאמה לערכי מוזאון אדם בגליל בבית יגאל אלון, והתוצר הסופי שלו תהיה תערוכה שתוצג הן במכללת יזרעאל והן בבית יגאל אלון.
האם יש כיום חיבור לקיבוץ גינוסר?
ברמה הפורמלית הבית הוא עצמאי, אבל חברים מגינוסר עובדים ופעילים יחד איתנו, ויש לנו קשר ושיתופי פעולה עם הנהלת קהילה.
על השולחן במשרדו של זמיר מונחים כמה ספרים של ועל יגאל אלון, מהם הוא מרבה לצטט. ביגאל אלון הוא רואה דמות מופת, איש שגילם בתולדות חייו את דמות הצבר, הישראלי הלוחם, המחובר לאדמה, בעל ערכים הומניסטים וכבוד לבני המיעוטים. שאלתי אותו איך הוא רואה את בית אלון בעוד מספר שנים. "אני מאמין שבית אלון יהפוך למקום בולט בציבוריות הישראלית בכל הקשור לחינוך לערכים ולמורשתו של אלון, מרכזי מבחינת התוכניות החינוכיות והמוזיאליות שיהיו פה. במקביל לא נזניח את הצד של בילוי פנאי ומשפחה, מתוכנן להקים מסעדה וקפיטריה. לאחרונה יש לנו פריצת דרך עם רשות העתיקות, כך שבית אלון יהווה "עוגן" לשביל הסנהדרין שעובר בגליל, שיהיה לנו "חיבור בין התנ"ך לפלמ"ח" (אם כי הסנהדרין פעלה בתקופת המשנה). אז תראה את הצירוף: משנה, השפה העברית, גליל, כנרת, ויגאל. צירוף חד פעמי ומאוד משמעותי".
צוות הבית מוציא מידי חודש ניוזלטר לדיווח על הפעילות. באחרון שבהם כתב המנכ"ל: מפגשי האביב גורמים לכך ששעות רבות נשמעות צהלות נערות ונערים בערבית ובעברית מעורבבות. למדתי שהשפות המעורבבות האלו במפגשן הן אחת המנגינות הכי ערבות שנשמעות אצלנו. לפני כשבוע, במהלך אחד המפגשים האלו – מפגש מוזיקלי בין ילדים מקריית שמונה לבין ילדים ממע'אר, היה נדמה לי פתאום שיגאל אלון שתמונתו משקיפה עלינו מחייך מנחת למראה הזה. ובצדק…".
תוכנית "מתחברים"
בית יגאל אלון שוקק בימים אלה פעילות של אוכלוסיות מכל הגילים
"בנובמבר האחרון הגיעו לכאן 280 תלמידי כיתות ח' על צוותי החינוך שלהם משבעת בתי הספר היסודיים של המועצה האזורית עמק הירדן: אפיקי ירדן, כנרת, בית החינוך, שחף, בית המעיין, מול גלעד ונופי ארבל. הם הגיעו בשמחה ובהתרגשות לבית יגאל אלון לפתיחת תוכנית "מתחברים", שתימשך לאורך כל השנה, אחת לחודש. בתוכנית, שנבנתה יחד עם מחלקת החינוך של המועצה האזורית, יעברו התלמידים פעילויות מגוונות בנושאים של זהות אישית וקבוצתית ונורמות חברתיות ראויות, ויקבלו כלים וכישורים לקראת המעבר לתיכון והתגבשותם לשכבה אחת. צוות ההדרכה, המורכב רובו ככולו מתושבי העמק, גובש והוכשר באופן ייעודי לתוכנית זו.
יום כ"ט בנובמבר נוצל למפגש עם שכבה ח' בבי"ס "נופרים" בטבריה. הפעילות בבית יגאל אלון מהווה נקודת שיא עבור התלמידים, שעסקו כל החודש בלימוד על התקופה שקדמה להקמת המדינה בואך ההחלטה ההיסטורית בעצרת האו"ם. יחד עם צוות המורים עברו התלמידים תחנות שונות בהן למדו והעמיקו את הידע על התקופה ושוחחו על הערכים שהובילו את החברה אז והרלוונטיות שלהם עבורם כיום כבני נוער ב-2022.
מגרמניה לישראל
לבית אלון מגיע גם נוער מחו"ל. במסגרת פרויקט SCORA גרמניה-ישראל, הגיעו קבוצת נערים גרמנים משטוטגרט לחילופי נוער עם בית הספר אורט דנציגר בקריית שמונה. הפרויקט עוסק בחיזוק הקשרים עם גרמניה, ומניעת אלימות וגזענות בקרב בני נוער גרמנים וישראלים. כחלק מהאירוח בארץ הם בחרו להגיע לבית יגאל אלון, במטרה להתרשם וללמוד על צדדים יפים ומיוחדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הנערים הגרמנים והישראלים התרשמו מאוד מהסיור, מהחשיפה למורשתו של יגאל אלון ומהסירה העתיקה.
ועוד מהשבועות האחרונים: במסגרת השתלמות מחוזית הגיעו לביקור כמאה מורי של"ח מדרום הארץ. ההשתלמות עסקה במנהיגות ואפקטיביות בעבודה, דרך לימוד על מנהיגים שצמחו בגליל, מורשתם ופועלם. במסגרת הסיור במוזאון ביקרו המורים גם בתערוכת שביל הסנהדרין של רשות העתיקות, בהדרכתה של אוצרת התערוכה ד"ר עינת עמבר ערמון. דרך המוצגים הייחודים נחשפו המורים לסיפור המרתק על הנהגת החכמים אשר הובילה את העם היהודי לאחר משבר חורבן הבית השני בגליל.
