"הממשלה הקודמת הייתה ממשלה רעה מאד להתיישבות ולחקלאות ולמעשה הייתה ממשלה עם השקפות ניאו-ליברליות, והרפורמה בחקלאות שיקפה את זה" ● "אני רואה את עצמי מתמודד על תפקיד מזכיר התנועה הקיבוצית"
ליאור שמחה, בן קיבוץ נצר סירני, מכהן שנתיים ותשעה חודשים כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל ופעיל מרכזי בקהילייה החקלאית בישראל. מעבר להיותו האיש שניצב כחומה בצורה להגן על מגדלי הבקר לחלב, מפני התעמרות האוצר והרעת התנאים שלהם, הוא נחשב לדמות ייחודית בנוף החקלאי. אחרי שהתברר שמחלבות רמת הגולן נקלעו לקשיים כספיים וניצבו על סף סגירה ופיטורי מאות העובדים, הוא מיהר לפגוש גורמים פיננסיים שונים, להציל את המחלבות הממוקמות בפריפריה.
צבר בן 46 עם רעיונות מקוריים ותפיסה חברתית לא שגרתית, הוא בלי ספק מנהיג חקלאי-לאומי לעתיד הלא רחוק.
הירחון "יבול שיא" אינו עוסק בתחום החלב. לתחום הזה נרתם זה מכבר הדו-ירחון "הרפת והחלב" במערכת שלנו. ליאור שמחה הוא אורח "ריאיון החודש" של "יבול שיא" גם במטרה להציג זן חדש של פעיל המוביל דרך חדשה ומקורית. לא התעלמנו לחלוטין מהתחום שבו הוא פעיל כרגע, אולם ייחדנו את השאלות הראשונות שהפנינו אליו לבעיות השעה הקשות שחווה המגזר החקלאי כולו.
מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, שאלת ביניים: מדוע שינית את שם התאחדות מגדלי הבקר לשם החדש?
"עד השינוי היה בלבול בין מגדלי הבקר לבשר ולחלב. שם ארגון צריך להעיד על אופיו ועל תחום עיסוקו ויצרני החלב הוא שם המתאים לאופי הארגון ולשם עיסוקו".
ברשותך אשאל תחילה שאלות שעניינן אינן חלב ומוצריו.
אתה נחשב בעל תפיסה חברתית, רעיונות מקוריים וחשיבה יצירתית. האם אתה רואה את עצמך מתמודד על תפקיד מזכיר התנועה הקיבוצית בבחירות 2024 ותפקיד בכיר בהנהגה החקלאית במדינה?
"התשובה היא כן. להנהגת התנועה הקיבוצית יש תפקיד מכריע בעיצוב אופיים של הקיבוצים, החקלאות ופריסת ההתיישבות הקואופרטיבית ברחבי הארץ. התנועה הקיבוצית צריכה לחזור להיות החלוץ לפני המחנה במובן העמוק של המילה ולחדד את הערכים שלשמה קמנו. לשאלתך על תפקיד בכיר בהנהגה החקלאית, אני כרגע בתפקיד בכיר בהנהגה החקלאית".
מהו בעיניך החזון של התנועה הקיבוצית?
"אני חושב שאם התנועה הקיבוצית חפצת חיים היא חייבת לחזור לערכי הליבה שלשמם היא קמה. לתנועה הקיבוצית ארבעה ערכים מרכזיים: שותפות, ערבות הדדית, דמוקרטיה השתתפותית (להשפיע על אורחות חיים) וסולידריות קהילתית. בכל אחד מהתחומים עלינו להתחזק ולקרוא גם לציבור הישראלי להאמין בתפיסת עולמנו. אני מגיע לתנועה הקיבוצית כשווה בין שווים, מתוך כוונה שרק תנועה מאוחדת ומגובשת תוכל לייצר שינוי ומשמעות אמיתית של החברה הישראלית במובן של 'תראו אותנו ותעשו כמונו', מהמקום הערכי ומתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית, המאמינה בשוויון האדם באשר הוא אדם ובצמצום הפערים בחברה".
לאחרונה הקיבוצים נמצאים תחת מתקפה תקשורתית והפכו להיות שק החבטות של החברה הישראלית והפוליטיקאים, מהי תגובתך?
"התנועה הקיבוצית חייבת להיות הרבה יותר משמעותית הן כלפי החברה הישראלית, הן כלפי פוליטיקאים ומקבלי ההחלטות וכמובן כלפי התקשורת הארצית. ברגע שנתעסק בערכים אידיאליים יהיה לנו מה למכור לחברה הישראלית. ברגע שנתעסק באינטרס הקטן נהפוך להיות אינטרסנטים ופריבילגים".
אתה חבר מפלגת העבודה, בן קיבוץ, מה דעתך על חילופי השלטון במדינה?
"לא הצבעתי למפלגת השלטון ולמרות זאת אני חושב שיש כאן הזדמנויות. הממשלה הקודמת הייתה ממשלה רעה מאד להתיישבות ולחקלאות ולמעשה הייתה ממשלה עם השקפות ניאו-ליברליות, והרפורמה בחקלאות שיקפה את זה".
מה לדעתך חייב לעשות באופן מיידי שר חקלאות חדש, שונה מההנהגה הנוכחית שמסיימת את דרכה במשרד הממשלתי, אחרי שכשלה בניהול, ברפורמה, ביחס לחקלאי ולחקלאות. איזו מדיניות יש לנקוט מכאן ואילך במשרד החקלאות?
"כדי להילחם ביוקר המחיה ולעודד תחרות, ממשלת ישראל נדרשת לחזק את החקלאות ולעודד את החקלאים הקטנים ולא להחלישם על ידי היבוא. אנו רואים תהליך מתמשך של החלשת החקלאות ויצירת שוק ריכוזי שבמסגרתו היבואנים הם גם הרשתות ומספר בודד של חברות שולט בשוק המזון הישראלי, מה שמייצר שוק ריכוזי ולא תחרותי, אשר בסופו של דבר זה מוביל למחירים גבוהים. בהקשר זה אפשר לציין טונה, חמאה, בשר ודגים, שפתחו את השוק ליבוא. השוק קרס, היבואנים חוגגים והמחירים עולים".
נדהמת, הופתעת ממה שעוללו לחקלאות ישראל השר והמנכ"לית במשרד הממשלתי?
"אני מכיר את שר החקלאות עודד פורר ואת נעמה, מנכ"לית המשרד, לא מעט שנים. ציפיתי שיפעלו לטובת החקלאות ולא שיפגעו בתחום. לצערי, במהרה זה הפך להיות עניין אישי ופוליטי ולא תמיד ענייני".
מה דעתך על הרפורמה שהוביל משרד החקלאות ולאן צריך להוביל אותה?
הרפורמה, לרבות עליית מחירי המים, ופתיחת מכסים ללא תכנון ארוך טווח, הינה רעה מאד למרחב הכפרי, לביטחון המזון ולהגנת הסביבה של מדינת ישראל. ציפיתי שהרפורמה תתנהל בתכנון ארוך טווח תוך התחשבות בנושא האקלים, יוקר המחיה, בעיית הריכוזיות ומצב החקלאות בישראל; תשתלב בתכנית 2048 ותיעשה על ידי בעלי המקצוע, הן במשרד החקלאות, הן מהאקדמיה והן מאנשים בתחום. נדמה כי בשלבים האחרונים, סימנו קודם את המטרה ולאחר מכן שירטטו את העיגול".
מכאן ואילך אשאל על התחום שבו אתה פעיל מרכזי.
עשרה ליטר חלב שווה קילוגרם אחד של גבינה. על כל קילו גבינה מיבוא ייצרו פחות עשרה ליטר חלב. בארץ מייצרים במכסות מיליארד וחצי ליטר חלב בשנה. משרד הכלכלה אישר יבוא, בלי הגבלה ובלי מכס, של גבינות בהיקפים כאלה שקרב היום שלא יהיה כדאי לייצר חלב בארץ. כיצד מצילים את התחום החיוני כל כך לתושבי מדינת ישראל?
"כיום כ-70 אחוז מהחלב אינו ניתן לייבוא. למדינה לא ישתלם להחזיק משק של מוצרים לא רווחיים מפוקחים ולכן 30 אחוז הנותרים יצטרכו לסבסד את ה-70 אחוז. אנו עדים לכך שמחלבות המתפרנסות ממוצרים מפוקחים בלבד, אינן בעלות הצדקה כלכלית. משק החלב הינו שוק משמעותי בכלכלה הישראלית והוא מפרנס מאות אלפי אזרחים שכמעט כל שרשרת הערך נמצאת במדינה, ובכלל, ערך הייצור ועבודת הכפיים הוא ערך משמעותי באופי של מדינה יצרנית. אסור שממשלת ישראל תשפיע על צביונה של המדינה, כמדינה של סוחרים ויבואנים בשם השוק הפתוח. לא קרב היום שלא תהיה כדאיות לייצר חלב בארץ. כל עוד המשק מתוכנן, אפשר להחזיק את הערכים ולשמור על הייצור המקומי".
בעשור האחרון נסגרו שליש מרפתות החלב בישראל. שכר הרפתנים נשחק-נחתך בשני אחוזים לשנה. הגיל הממוצע של הרפתנים חוצה 68-70 שנה. כיצד אתה רואה את עתיד הענף?
"כל עוד יהיה תכנון של אמצעי הייצור שנקראים משק החלב, נוכל לשמור עליהם בדגש על גבולות המדינה והפריפריה הרחוקה. רפת החלב מפרנסת את עובדי התובלה, עובדי המחלבות, גדש"ניקים ומרכזי מזון בכל קצוות הארץ. מזה אסור להתעלם".
אתה פועל להציל את מחלבות הגולן שנקלעו לחובות של 40 מיליון שקלים?
"הערבות ההדדית אינה רק סיסמא והיא נבחנת דווקא בשעות קשות אלה. על כולנו מוטלת המשימה לדאוג שרפתות החלב לא תיפגענה ומחלבות הגולן ימשיכו לפעול כסדרן. כולי תקווה שבסופו של יום נוכל להניח את המכסה על הסיר ולדאוג שלמאות העובדים תובטח פרנסה. אני מבקש שלא להרחיב בנושא ולא לציין אלו צעדים אנחנו עושים על מנת לסייע למחלבות הגולן".
הסכם החלב נחתם בשעתו לשלוש שנים ואתה הגעת לסיכום, אחרי משא ומתן קשוח עם האוצר, להמשיך לעוד שנתיים את ההסכם, כדי לשמור על מכסות הייצור. עד מתי ההסכם ומה יקרה לאחריו?
"ההסכם הוא עד סוף שנת 2025 – תחילת שנת 2026, וכולי תקווה שאחריו יהיה הסכם חדש עם לא פחות שנים".
לסיום הריאיון, הכנת אגודת מדף המרכזת מיליארד ליטר חלב מיצרנים ברחבי המדינה. והיה אם המחלבות ירעו ליצרנים/רפתנים ויפחיתו את המחיר המשולם להם, מיליארד הליטר יעברו מיד לאגודת המדף שהקמת. זו תהיה כבר ליגה אחרת, נכון?
"שמעון, הפתעת, עשית תחקיר רציני ומעמיק ואני מאד מעריך אותך על כך. אתה מתמצא היטב בנבכי התחום. תראה, עלינו להכין את היום שבו נצטרך לדאוג לעצמנו. נדמה שהמדינה הופכת להיות מאוהב לאויב ועלינו להתכונן גם ליום שאחרי. כולי תקווה שנמשיך לשמור על התכנון המרכזי הנשלט בידי המדינה, לרבות המוצרים בפיקוח, אשר במסגרתם אפשר להבטיח תוצרת ישראלית טרייה במחיר מפוקח לכל קצות הארץ וכך לדאוג הן לביטחון המזון, הן למחיר הוגן והן לפרנסה סבירה בפריפריה ובמרכז".
שבע שנים ניהל את הקיבוץ בהצלחה רבה
ליאור שמחה נולד בקיבוץ נצר סירני לפני 46 שנה. נשוי לד"ר כרמל פינק, רופאה אונקולוגית, המנהלת את היחידה לסרטן ריאות במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא. הורים לשלושה בנים ובת. הבת הבכורה אליה (12) תלמידת כיתה ז' בבית הספר "איתן" בקיבוץ נצר סירני, נבו (9) תלמיד כיתה ד' בבית הספר גוונים במושב סתריה, שילה בן חמש וחצי בגן בקיבוץ, וענר, בן שנתיים וחצי "מנהיג את גן שקד בקיבוץ" כדברי ליאור שמחה.
מנכ"ל התאחדות יצרני החלב אוחז בתואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.
תחילת דרכו המקצועית החלה במשרד הייעוץ והפרסום אדלר-חומסקי-ורשבסקי בתל-אביב. "עבדתי על החברות המובילות במשק הישראלי".
בשבע השנים האחרונות ניהל את קיבוץ נצר סירני והוביל את הקיבוץ להצלחות חסרות תקדים שבמסגרתם הקיבוץ חזר מהחלטות השיוך וההפרטות המקובלות להיות הרבה יותר קיבוץ ממה שהיה קודם לכן.
ליאור שמחה החל בתפקידו כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בחודש מרס 2020 והוא מקווה לסיים אותו בחודש פברואר 2024, ואז להיבחר למזכיר התנועה הקיבוצית.
ליאור שמחה החליף בתפקידו הנוכחי את אביתר דותן, אחיו של הבדרן דודו דותן ז"ל.
קיבוץ נצר סירני עלה על הקרקע בשנת 1948 בגרעין של שורדי שואה ובשמו הראשון היה קיבוץ בוכנוואלד. בקיבוץ 500 חברים וכ-900 נפשות. החולבות מייצרות בשנה 3.450 מיליון ליטר חלב והוא משווק לחברת "תנובה". לקיבוץ גם מטעים, גידולי שדה ופרדס מניב.
