יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 605858807

שדה המשפט: על מי הנטל להוכיח מועד סיום עבודה?

2 דק' קריאה

שיתוף:

התופעה של נטישת עובדים את עבודתם באופן לא מסודר ומוסכם הינה למרבה הצער תופעה שכיחה בעיקר בקרב עובדים זרים ופלסטינים.

לא אחת מעסיקים פוגשים את עובדיהם הנוטשים, בבתי הדין לעבודה לאחר שאלה הגישו כתבי תביעה כנגד מעסיקיהם לשעבר. בדיונים רבים צצה מחלוקת באשר לתקופת העבודה כתוצאה מהעדר הסכמה על מועד סיומה. בבית הדין הארצי לעבודה[1] נדון ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[2].

מעשה שהיה כך היה:

עובד תאילנדי שהגיע לישראל ב-9.1.2009 תבע את מעסיקיו ועתר לזכויות שונות: ענייננו כאן בטענת העובד כי פוטר ביום 25.4.2015  כאשר מנגד טענו בעלי המשק כי העובד סיים עבודתו אצלם כבר ביום 27.3.2014 והוא אף חתם על "הצהרת סיום העסקה" בפני עו"ד אותו לא ניתן היה להעיד שכן הוא נפטר בין לבין.

בית הדין האזורי קיבל את גרסת העובד לגבי מועד סיום עבודתו ופסק לעובד בין היתר פיצויי פיטורים, פנסיה, דמי הבראה ומענק שנתי גם לתקופה שהיתה במחלוקת.

על פסיקתו זו של בית הדין האזורי הוגש הערעור. בית הדין הארצי, בניגוד למקובל, התערב ושינה המסקנות באשר לקביעות עובדתיות כפי שנקבעו בבית הדין האזורי.

בית הדין הדגיש כי "הנטל להוכיח את מועד ונסיבות סיום העבודה מוטל על העובד… זאת להבדיל ממועד תחילת העבודה".

במקרה הנדון הזכיר בית הדין הארצי כי מלבד עדותו של העובד לא הוצגה מטעמו כל ראיה לעניין מועד סיום עבודתו במשק המערערים וגם לא הסבר להעדר ראיה שכזו.

בית הדין גם התרשם מחוסר עקביותו של העובד וגרסאותיו בעניינים אחרים כגון הטענה לאי קבלת שכר מינימום ועוד.

בית הדין הארצי תהה מדוע דווקא לעניין מועד סיום העבודה קיבל האזורי את גרסת העובד ואילו בנושאים אחרים דחה את טענת העובד. בית הדין הוסיף ותהה כיצד במהלך כל 5 שנות העבודה, לגביהם לא היתה מחלוקת באשר לקשרי העבודה בין הצדדים, נרשמו דוחות נוכחות והופקו תלושי שכר כנדרש ואילו רק לאחר שהעובד חתם בפני עו"ד על הצהרת סיום העבודה, רק אז נפסקים רישומי הנוכחות והנפקת תלושי שכר?

ועוד, עם סיום העבודה, לגרסת המעסיקים, מולאו הטפסים המחויבים והועברו לשלטונות המס. אמנם נפלו בהם פגמים, כאלה שהאזורי ייחס להם חשיבות ואולם הארצי קבע שאין אלה פגמים מהותיים ומ"מ לעניין מועד סיום עבודתו של העובד אצל המערערים נדחתה תביעתו של העובד ונתקבלה גרסתם של המעסיקים.

מעבר לפסיקה לעניין זה נפסק כי התובע זכאי לפיצוי והשלמת זכויות שונות.

תובנות

  • הנטל להוכיח תחילת עבודה הוא על המעסיק המחויב במתן הודעה לעובד.
  • הנטל להוכחת מועד סיום העבודה הינו על העובד.
  • עם סיום העבודה מחויב מעסיק למסור לעובדו אישור בכתב בדבר תקופת העבודה, תחילתה וסיומה. ועוד, אי מסירת אישור שכזה נחשבת לעבירה פלילית.

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי


[1] ע"ע 23930-10-22 רונית וחיים צור נ' ג'ן דפרקהון

[2] סע"ש 14998-05-18

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן