שדה המשפט: על רישום נוכחות בעבודה וגם על טענת "תלושים פיקטיביים"

שני כשלים שכיחים אצל חקלאים מעסיקי עובדים שכירים

להלן פס"ד בו מומחשים שני הכשלים הנ"ל:

בבית הדין האזורי לעבודה[1] נדונה תביעתו של עובד שצו ההרחבה בענף הבנייה חל עליו.

התובע עתר לקבל פיצויי פיטורים ופנסיה, לפדיון חופש, דמי הבראה, נסיעות, חגים, שעות נוספות, פיצוי על פיטורין ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע וכן לשכר חודש העבודה האחרון, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי עקב הפקת תלושי שכר פיקטיביים. בתביעה טען התובע שתלושי השכר שהנפיק לו מעסיקו, הנתבע, אינם כוללים את השכר ששולם לו במזומן ושהרישום 'בונוס' היה שכר לכל דבר ועניין, ועל כן יש לקחת בחשבון גם את סכומי הבונוס לחישוב המגיע כפנסיה ופיצויי פיטורים.

מנגד טען הנתבע כי התובע לא פוטר אלא נעלם וזנח את העבודה ועל כן התובע הוא זה שחב בדמי הודעה מוקדמת.

טענות סותרות היו גם באשר לימי ושעות העבודה. בעניין אחרון זה נסמך בית הדין על הסעיף בחוק[2]: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה… לא בוצע הרישום באמצעים מכניים… יחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך".

כאן הוסיף בית הדין והפנה לחוק אחר[3]: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת… והמעסיק לא מסר לעובד הודעה… תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת".

במקרה שנדון טען התובע כי עבד 7 ימים בשבוע לעומתו טען הנתבע כי התובע עבד 5 ימים בשבוע. בבירור התביעה לאחר ששמע עדויות וניתח את הממצאים שלפניו הגיע בית הדין למסקנה כי התובע עבד בימים ראשון עד שישי. הודגש כי מדובר בדיווח ידני שנערך על ידי הנתבע ללא שהתובע הוחתם על דוח הנוכחות מדי יום. בית הדין ציטט הלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לפיה בהעדר פנקס כנדרש קמה חזקה כי העובד עבד בהיקף של משרה מלאה. לעניין שעות העבודה השבועיות הזכיר בית הדין כי על המעסיק הנטל להוכיח את מספר השעות אותן עבד העובד אם לא הציג רישומי נוכחות כנדרש.

אגב יוזכר כי בהעדר רישום נוכחות כאמור, באם הוכח כי אכן נעבדו שעות נוספות ללא פירוט, יכול בית הדין לחייב את המעסיק בתשלום 60 שעות נוספות בחודש.

בענייננו קבע בית הדין כממצא עובדתי כאמור כי התובע עבד 6 ימים בשבוע ובו חמש שעות נוספות.

מחלוקת נוספת שהתבררה היתה עניין 'הבונוס' התובע טען כי קיבל 350 ₪ נטו ליום עבודה שמשמעותם 400 ₪ ברוטו. הנתבע טען שהשכר היומי הוא 300 ₪ ברוטו ועוד (לעיתים) בונוס בסך 50 ₪ ליום. את רכיב הבונוס, כפי שמופיע בתלושי השכר, טען הנתבע אין להכליל בהגדרת שכר לעניין חישוב זכויות סוציאליות.

בית הדין קיבל את עמדת התובע וקבע כי מדובר בתלושים פיקטיביים וקבע כי שכרו היומי של התובע עמד על 350 ₪ נטו (תשלומי השכר נעשו במזומן) שאותם יש לתרגם ל-400 ₪ ברוטו.

במחלוקת לגבי סיום קשרי העבודה קיבל בית הדין את טענת הנתבע לפיה לא פיטר את התובע ועל כן אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אלא להפקדה על חשבון פיצויי פיטורים היינו 6% ולא 8.3%.

עניין אחר שנדון (גם הוא מחלוקת נפוצה בין מעסיקים לעובדים) היא הזכות לקזז את דמי ההודעה המוקדמת. מדובר על עובד שהתפטר, או נטש, ללא הודעה מוקדמת. בעובד חודשי בעל ותק של שנה ויותר קיימת זכות לפיצוי בגובה שכר חודש עבודה. במקרה זה טען הנתבע כי התובע התפטר ללא הודעה מוקדמת (אושר על ידי בית הדין), כי אז זכותו לקזז את שכר חודש העבודה האחרון של העובד.
אלא ש… משהנתבע לא טען לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת בכתב הגנתו כי אז דחה בית הדין את טענת הקיזוז בנימוק משפטי של 'הרחבת חזית'.

תביעותיו האחרות של התובע לדמי הבראה, דמי חופשה, נסיעות, חגים התקבלו חלקית תוך שבית הדין מסתמך על קביעתו כי התלושים פיקטיביים.

לעניין חופשה ציין בית הדין כי הנתבע לא הציג פנקס חופשה המלמד מתי בדיוק ניתן לתובע יום חופש בתשלום.

עוד קבע בית הדין כי "משמדובר בתלושים שאינם תלושי אמת" יש לפסוק בגינם פיצוי ולחייב את הנתבע בסך 3,000 ₪ בגין תלושי השכר הפגומים.

בשל אי מתן הודעה לעובד (אי עריכת הסכם העסקה) חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 2,500 ₪.

כאמור הנתבע חויב לשלם לתובע פיצויי פיטורים, הפרשות לגמל, פדיון חופשה, דמי נסיעות, דמי הבראה, דמי חגים, גמול שעות נוספות, שכר עבודה בגין החודש האחרון, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד פיצוי עקב הנפקת תלושי שכר פגומים. עוד חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע.

תובנות

• תלוש השכר צריך שיהא מפורט, מדויק ומשקף את ששולם בפועל לפי רכיבי השכר המגיע ובהתאם להסכמות הצדדים.
• העדרו של דוח נוכחות כנדרש, מכני, אלקטרוני וכד' או בכתב יד ובהחתמה יומית של העובד והמעסיק – יעביר את נטל ההוכחה למעסיק.
• קיזוז דמי הודעה מוקדמת עקב נטישה/התפטרות עובד ללא הודעה מוקדמת צריך שתבוצע בזמן אמת.
• אי מתן הודעה לעובד עם תחילת עבודתו תשמש נגד המעסיק בעת בירור תביעה בבית הדין.

האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי

[1] סע"ש 19183-06-21 מוחמד עבדלואלי נ' נשאת מנסור

[2] סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

[3] סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה),התשס"ב (2002)