יבול שיא
הרפת והחלב
1

שימוש היתר באנטיביוטיקה במשק החי מסוכן לנו – באירופה הבינו את זה ואצלנו?

2 דק' קריאה

שיתוף:

כיום רוב צריכת האנטיביוטיקה בעולם היא בקרב בעלי החיים (ולא בני אדם) והינה בהיקפים כה גדולים, שזה מציב סכנה ממשית לבריאותנו! איך הגענו למצב הזה, מה קורה בעולם ובישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות?

צריכה מוגזמת של אנטיביוטיקה במשקי החי

עם התפתחות החקלאות התעשייתית, החלו משקים להחזיק בעלי חיים בממשקי גידול, שמסבים להם מתח ומצוקה ומקשים עליהם לבצע פעולות טבעיות פשוטות. כדי להקטין את הסיכון למחלות ומוות בקרב בעלי החיים, כתוצאה מתנאי ההחזקה,  התפתחה פרקטיקה של מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בריאים. במדינות מסוימות היקף צריכת האנטיביוטיקה במשקי החי מגיעה אף לכ-80% מסך צריכת האנטיביוטיקה!

מעבר לפגיעה החמורה ברווחת בעלי החיים, פרקטיקה זו היא בעלת השלכות חמורות ומסוכנות על בני האדם. היא תורמת להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והתקרבותנו לתקופת הפוסט-אנטיביוטיקה, שבה האנטיביוטיקה תפסיק להיות יעילה ומחלות קלות לא יהיו ברות ריפוי.

באירופה חוקק חוק האוסר אנטיביוטיקה מניעתית

בשנים האחרונות ממשלות וארגוני בריאות ברחבי העולם, לרבות ארגון הבריאות העולמי, קוראים ביתר שאת, לעצור את המגמה המסוכנת לפני שיהיה מאוחר מדי. בפברואר 2022 נכנס לתוקף באיחוד האירופי, חוק היסטורי וחשוב האוסר את השימוש באנטיביוטיקה מניעתית, כחלק מממשק גידול בעלי החיים!

בארה"ב הפרקטיקה הזו אמנם מותרת על פי חוק, אך אנו מזהים בשנים האחרונות התפתחות מגמה של חברות מזון, ואף חברות מזון מהיר, להתחייב לרכש אחראי יותר של מזון מן החי ובכלל זה להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, כחלק שגרתי בממשק הגידול במשקים.

המצב בישראל

הממשלה טרם קידמה חקיקה משמעותית בכיוון, וכפי שניתן לראות בגרף להלן, צריכת האנטיביוטיקה בישראל גבוהה משמעותית לעומת שכנותינו באירופה (וזה עוד לפני שנכנס לתוקף החוק החדש מפברואר).

כנס תחבורה 1080 × 1080 px
היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל 2018

נציין לזכות משרד החקלאות כי עצם ניטור היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל מבורך, שכן הוא מצביע לדעתנו על רצון להבין את היקף התופעה, שאולי יוביל בעתיד לנקיטת פעולות לצמצומה.

(הערה – מחלבות שטראוס-יטבתה, דורשות מהרפתות שעובדות איתן, להימנע ממתן אנטיביוטיקה מניעתית אלא רק לצורכי טיפול רפואי… י.מ)

Screenshot 2023 02 02 121623 1

מה אפשר לעשות עד אז?

תו האיכות 'חי בריא' מבטיח שלא נעשה בממשק גידול בעלי החיים שימוש באנטיביוטיקה מניעתית ובזרזי גדילה אנטיביוטיים. בחירה בתוצרת מאושרת 'חי בריא' הינה הבחירה הנבונה לקידום רווחת בעלי החיים ובריאותך!

אודות חי בריא

'חי בריא' הוא תו איכות למוצרי מזון מהחי, שבא לספק לצרכנים מידע לגבי מקור המזון ואופן הפקתו, ומאפשר להם לצרוך מזון מקומי ובריא יותר, שהופק באופן אחראי כלפי בעלי החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר "אי שקט בקרב קוני פירות הדר במקור ומחירים גבוהים" אומר מיגל אגוסטין, מנהל מסחרי של נוסטרה פרויטה בספרד* "חברות שיווק משלמות מחירים גבוהים מאוד עבור פירות שייקטפו בעוד שלושה חודשים
4 דק' קריאה
Development of a biosensor for real-time and continuous monitoring of the False Codling Moth presence in mandarins שותפים למחקר:ד"ר עדי שדה, חוקרת הגנת הצומח, המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחיםד"ר יבגני ילצוב, המחלקה לחקר תוצרת
9 דק' קריאה
הדפון הוכן על ידי מדריכי ההדרים:יוסי גרינברג , יעקב הרצנו, שוקי קנוניץ', דניאל קלוסקי, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, נוה הרצנו-גל, שחם מגידיש , שלום שמואלי  וניצן רוטמן   שירות ההדרכה והמקצוע, תחום הדרים
21 דק' קריאה
אני מאחל לנו עונה נהדרת, גשמי ברכה, קטיפים ברינה, יורו בשמים והכי חשוב שתעשו אהבה ותפיצו שלום ומעשים טובים אני מאוד אוהב את הפאוזה הזו של הכתיבה ל"עת הדר". זה מכריח אותך לשבת, לחשוב,
2 דק' קריאה
דוד סילברמן, רוני אמיר, ניר ברהולץ, דובי צהר, מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) יצחק אסקירה, טכנולוגיה בבתי צמיחה, יועץ מיקור חוץ מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה, חטיבה למשאבי סביבה משרד החקלאות וביטחון המזון *תמונה
9 דק' קריאה
נופית וקנין1, שמעון פיבוניה1, עדי סויסה2, מילי זנבר1, יובל ברזילי1, מוטי אושרוביץ1, מייק וקנין1, סבטלנה גוגיו1, דוד סילברמן2, אהבה ברשקו1, רז יפהר1, רועי קרני1 1מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר,2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אריאל קיטרון,
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן