אורי דורמן: "רשות המים רוצה לשנות את מחירי המים לחקלאות בינואר 2024. להעלות לא להוריד"
פעם בשנה, בשבוע האחרון של חודש אוגוסט, נפגשים מגדלי תפוח האדמה לאירוע שבו מציגים זנים חדשים ונחשפים נתונים על הירק שבין השאר הוא מוצר הצ'יפס.
בחדר האוכל של קיבוץ רוחמה בתחום המועצה האזורית שער הנגב, הוצגו במיכלי פלסטיק חמישים וארבעה זנים, 50 מהם חדשים שעשו עלייה מהולנד, גרמניה, דנמרק, צרפת, אירלנד וסקוטלנד ועוד ארבעה שהוצבו לביקורת.
אשר גולן מקיבוץ סעד בעוטף עזה, האחראי על מבחני הזנים, סיפר שנעשו ניסיונות על קרקע חולית ועל קרקע של אדמת לס, וגם בחלקה אורגנית. "אפשרנו לחברות הזרעים להציג זנים שמתאימים לתעשייה, זני גורמה, זנים עמידים לכימשון".
גולן ציין כי עונת החורף התאפיינה בתחילת הגידול בחודש נובמבר 2022 בטמפרטורות ממוצעות ובחודש דצמבר אשתקד בטמפרטורות גבוהות מהממוצע. "במהלך חודש דצמבר היו ארבעה פרקי גשם, שברובם ירדו כמויות קטנות של גשם, למעט אירוע גשם בין 23 ל-26 בדצמבר שבו הגיעו הגשמים גם לדרום הארץ. 60 עד 100 מ"מ בעוטף עזה, בליווי סופות רעמים נרחבות וברד. בחודש ינואר 2023 שררו טמפרטורות גבוהות מהממוצע בשיעור של 1.3-2.3 מ"צ בבשור וכמויות הגשם בינואר היו קטנות בכחמישה אחוזים מהממוצע בבשור. חודש פברואר מתחילתו ועד אמצעו, סוף עונת הגידול החורפי, התאפיין בטמפרטורות נמוכות מהממוצע לצד כמויות גשם בשיעור של 158 אחוזים מעל הממוצע בבשור, בעיקר במערכת "ברברה" ששררה ב-6-8 בפברואר".
אשר גולן ציין כי אירוע הברד פגע נקודתית בחלקת הלס בתלמי בילו לאחר 70 ימי גידול בלבד והסב נזק כבד לחלקה. החלקה האורגנית סיימה את חייה לאחר 115 ימי גידול אך בפועל המגדל כיסח את החלקה שעטפה את מבחן הזנים לאחר כ-100 ימי גידול, בעיקר בשל רמה גבוהה של כימשון וחלפת. כמויות המים שניתנו לאחר מכן לא הספיקו להמשך גידול מיטבי.
בחלקת החול מזג האויר האביבי ששרר במהלך החורף, בלי להסב פגעים כל שהם לגידול, תרם להנבת יבול ממוצע ואף גבוה מהעונה האביבית. למרות שכעבור 106 ימי גידול נראו נזקים מרוחות חזקות.
אשר גולן התייחס גם לעונת האביב וציין כי התאפיינה בתחילת הגידול בחודש פברואר השנה בטמפרטורות נמוכות מהממוצע ובכמות משקעים גדולה במחצית הראשונה של החודש, ובמחצית השנייה של החודש ביובש ובטמפרטורות גבוהות מהממוצע ובימי שרב שאינם אופייניים לתקופה זו.
"מבחינת המחלות שפקדו את החלקות בחורף", הדגיש אשר גולן, "העונה התאפיינה בחלקת הלס ברמה נמוכה עד בינונית של כימשון ומעט וירוסים. חלקת החול התאפיינה ברמה נמוכה יחסית של חלפת ופגעי סופה מזעריים".
אורן ברנע, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, נציג הקיבוצים מקיבוץ סעד, גילה למי שלא כל כך הבין מדוע אירוע שנתי קבוע בשנים האחרונות בקיבוץ סעד נדד לרוחמה "המזגן בסעד שבק ולא ניתן היה לתקנו עד האירוע". הוא ציין שערך התפוקה החקלאית לשנת 2022 היה 34.9 מיליארד שקלים ו"שנת 2023 הולכת בכיוון טוב. הירקות בשנים 1990-2022 טיפסו לשני מיליארד שקלים. יצוא המטעים היה לאט יותר ובהדרים נרשמה ירידה מתונה".
ברנע גילה כי ההוצאה למשפחה בישראל היא 13,000 שקלים בחודש. ייצוא תפוחי אדמה הסתכם ב-150 אלף טונות. "אנחנו צופים עונה מבורכת בייצוא תפוחי אדמה" והוסיף: "משנת 2021 ועד 28.8 השנה, המטבעות נחלשו לעומת השקל בספטמבר אשתקד, ומאז עלו, וזה משחק לרעתנו. האירו עלה בשני אחוזים. מחירי הזרעים עלו בכ-10 אחוזים. הדולר עלה באחוז".
הוא גילה כי יש הבנה עם משרדי האוצר והחקלאות שבמקרה של תפוחי אדמה "ישנה עדיפות ברורה לעצירת ירידת המכסים".
המזכ"ל החדש של התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, הוזמן על ידי אורן ברנע לשאת דברים ולמעשה להציג עצמו מול מגדלי תפוח האדמה. "ביקשו ממני לדבר קצר, אבל אני יודע לדבר ארוך ולא קצר" פתח דורמן את דבריו. "נולדתי בגבעת ברנר, אני 40 שנה חקלאי, ובתחום הזה" קבע דורמן והמשיך, "אני לא אוהב את המילה רפורמה שמתעסקים בה כבר שנתיים. יש מחלוקת תהומית עם משרד האוצר. שתי פעימות של הורדת מכסים בוצעו והשלישית תהיה באחד בינואר 2024. הבטיחו תמיכה ישירה תמורה הורדת המכסים, לא קיבלנו עד הרגע הזה אפילו לא שקל אחד. המרחק בינינו ובין האוצר – ענק. מקווה שלא תתבצע הפעימה של 1 בינואר והמטרה שלנו היא להחזיר את המכס שהיה ב-2022".
אורי דורמן גילה כי רשות המים רוצה לשנות את מחירי המים לחקלאות בינואר 2024. "להעלות לא להוריד. אין החלטה על לוח זמנים. השר דיכטר פעל להביא עוד 9000 עובדים זרים. אנחנו דורשים שזה יהיה בפעימה אחת ב-2024, האוצר רוצה בשתי פעימות: 2024 ו-2025".
נציין כאן שאורי דורמן היה ממייסדי המושבה קדמת צבי ברמת הגולן בשנת 1981. לפני שנתיים העתיק את מקום מגוריו והוא מתגורר במושבת כפר תבור.
