יוסי קרן מברור חיל היה סגנו וממלא מקומו של ראש המועצה שער הנגב, עד שנהרג אופיר ליבשטיין בהגנה על קיבוצו כפר עזה במתקפת הטרור של ה- 7 באוקטובר. איך מנהלים מועצה שרוב תושביה פזורים ברחבי הארץ וגם נאבקים בממשלה שמבחינתה ניתן להחזיר תושבים ולהפעיל את בתי הספר כאילו הוסר האיום?
במועצה האזורית שער הנגב מסכמים כהצלחה את האירוע "טעימה מהבית", שהתקיים ביום שישי האחרון במתחם אקספו בתל אביב, ובו נפגשו תושבי המועצה לראשונה מאז השבת השחורה.
1,500 תושבי שער הנגב השתתפו באירוע המיוחד שיזמה המועצה האזורית בשיתוף חברת "זומו", פרויקט סלון נע (מיזם אומנותי חברתי נודד). המסעדות המוכרות משער הנגב "פתחו שולחן" עבור התושבים, וסיפקו להם את הטעמים שאליהם כל כך התגעגעו מאז ה-7 באוקטובר. במתחם נפתחו מדשאות ומרחבי ישיבה מוכרים, והפרלמנטים הקבועים הגיעו כמו בכל יום שישי, אך במקום בביתם הקבוע, בתל אביב.
לאחר למעלה ממאה ימים, תושבי העוטף נמצאים במציאות קשה ולא מוכרת ומפונים מביתם שבעוטף, ועדיין ישנם תושבים בשבי בעזה. במועצה האזורית שער הנגב החליטו לקיים אירוע הפוגה מיוחד, כשהמטרה היא ליצור מפגש ראשון של כלל התושבים במועצה מאז אירועי ה-7 באוקטובר.
האקספו עוצב כולו על פי מרחבי ישיבה שהתושבים מכירים היטב – הפאב הקיבוצי, סלונים שונים שבהם ישבו "הפרלמנטים" המוכרים של המועצה, וכן דשא שהוצב במרכז האקספו על מנת לתת לנוכחים את תחושת הקיבוץ.
במסגרת האירוע גם הופיעו אומנים ידועים שחלקם נולדו וגדלו בשער הנגב, בהם ג'ימבו ג'י, וגם "בריגדה של אהבה", להקת אומניות מפורסמות ובהן יובל שרף, אניה בוקשטיין ודאנה איבגי.
״ימים קשים עוברים על כולנו, תושבים שלנו עדיין חטופים ולא נוותר עד אשר ישובו אלינו, לביתם". אמר יוסי קרן, מ"מ ראש המועצה. "הקהילה שלנו עוברת טלטלות, אך עם זאת, החלטנו לקיים אירוע הפוגה מרגש שיפגיש את התושבים האחד עם השני, ועם הטעמים של הבית. הקהילתיות שכה מאפיינת אותנו נשארת גם בימים אלה. זהו ה'ביחד' שכל כך מזוהה עם המועצה שלנו. המפגש המשותף של התושבים, מעורר געגוע ותקווה לחזרה לחיי שגרה תוך שמירה על ביטחון התושבים״.
אופיר כבר לא ענה לי
קרן (55), נשוי ואב לשניים, חבר קיבוץ ברור חיל, היה עד 7 באוקטובר מנהל האגודה בברור חיל וסגן ראש המועצה האזורית שער הנגב וממלא מקומו.
״ב-7 באוקטובר התעוררתי כמו כל עוטף עזה למטחי הרקטות", הוא מספר, "והתחלתי להבין מהר מאוד שיש פה אירוע חריג ויוצא דופן. במוצאי אותה שבת ראש המועצה אופיר ליבשטיין ואני היינו צריכים להיות בהקפות בברור חיל ובמושב יכיני, וכבר ב-6:30 בבוקר שלחתי לו מסרון שבו כתבתי: 'אופיר אין הקפות היום'. הוא שלח לי בתגובה אישור. בסביבות 7:20 כתבתי לו: 'יש פה אירוע חריג. אני לא מצליח להבין אותו. זה משהו מעבר למה שאנחנו מכירים'. על זה אופיר כבר לא ענה לי. הוא כבר היה בתוך הלחימה. אולי הוא כבר נהרג״.
כשקרן הבין שיש אירוע של חדירה לעוטף, הוא יצא לשער של ברור חיל ושלח הודעה בווטסאפ של הקיבוץ שכל מי שיש לו אקדח שיגיע לשער. 30 איש הגיעו לשער, ונפרסו להגנה סביב היישוב. בסופו של דבר, המחבלים לא הגיעו לברור חיל, והקיבוץ יצא ללא פגע.
"בזמן ההתארגנות ליד השער הבנתי שאופיר נהרג", ממשיך קרן, "והיה ברור לי שאני צריך מיד לנהל את המועצה. למנכ"ל המועצה ליאור ניסקי ולי היה ידוע שיש מחבלים לאורכה ולרוחבה של המועצה, ולכן בחרנו להתמקם בקיבוץ רוחמה שמרוחק יחסית ומשם התחלנו לתפעל את המועצה. אחד הדברים הראשונים שעשינו היה לפרסם שאופיר נהרג, לאחר שמשפחתו קיבלה את הידיעה. ב-40 השעות הראשונות הצבא לא תפקד, המשטרה לא תפקדה, מד"א לא תפקד. בדיעבד הבנו למה, אבל בשעות הראשונות זה היה ליאור ואני מול כל העולם. לאט לאט התחלנו לייצר לעצמנו תמונת מצב. התחלנו להבין שיש אירועים של חדירת מחבלים בקנה מידה מזעזע, ושהיישובים שלנו נלחמים על חייהם. כשהתבהרה תמונת המצב התחלנו לראות את הפערים ואת הצרכים, כמו למשל כלי נשק ארוכים שהיה צריך לספק בדחיפות לכיתות הכוננות. ביום ראשון בבוקר נכנסתי עם הרבש"ץ ציון בן חנן לכפר עזה תוך כדי שהלחימה שם עדיין נמשכת, כדי לנסות לאתר את גופתו של אופיר ושל נרצחים נוספים. גילינו את הגופה של אופיר, ודאגנו לכסות אותה. יצאנו משם בהוראת הצבא והתחלנו לנהל את המועצה מקיבוץ רוחמה. תוך שלושה שבועות חזרנו למשרדי המועצה סמוך לשדרות ומאז המועצה מתנהלת ביותר מתפקוד מלא, לא במאה אחוז אלא ב-400 אחוז".
איום החדירה הוסר?
בשער הנגב שלושה קיבוצים מזרחיים: ברור חיל, דורות ורוחמה. שלושתם מרוחקים יותר משבעה ק"מ מגדר הגבול, ולכן אינם זכאים להיכלל ביישובי קו העימות. לאחר השבת השחורה התפנו על חשבון המועצה ברור חיל ודורות הקרובים יותר לטווח השבעה ק"מ וחברי רוחמה נשארו בקיבוץ. למרות שחברי
ברור חיל ודורות כבר חזרו לבתיהם, המועצה נאבקת מול המדינה להכליל אותם בתקנות קו העימות בדומה למאבק באשכול ובגליל העליון על מספר קיבוצים. "זה חלק מהמאבק שלי", מציין קרן, "לבטל את הקו ההזוי של השבעה ק"מ, שכבר לא רלבנטי מאז ה-7 באוקטובר. אנחנו נאבקים על הנושא הזה מול הממשלה ומקווים שנצליח״.
איך מתנהלת המועצה כשחלק קטן מהתושבים נמצא בתחומה והרוב מפוזרים ברחבי הארץ?
״המועצה שלנו כיום היא המועצה הגדולה ביותר בארץ. אנחנו פרוסים ממשמר העמק בצפון ועד למצפה רמון בדרום. אנחנו מנסים להתנהל בתנאים האלו, וכבר הקמנו 23 מוסדות חינוך ביישובים שהקהילות שלנו פונו אליהם. אנחנו עובדים בצמידות עם מנהלי הקהילות ועם רכזי המשק של כל הקיבוצים שלנו. אני באופן אישי מבקר ביישובי המפונים, ומתעדכן בכל מה שקשור למצבם. יש לנו פגישות קבועות של מטה המועצה מול מטה היישוב, ואנחנו גם נמצאים בשיח מתמיד עם התושבים. בסופו של דבר, אנחנו עובדים אצל התושבים שלנו, ואנחנו חייבים להיות קשובים להם. מהיום הראשון שלי בתפקיד הטבעתי את האמירה שאנחנו הזרוע המבצעת של התושבים שלנו, ואת זה אנחנו מממשים גם בימים אלו״.
לפני כחודש התפרסם מכתב ששלחו לך מהצבא ומהממשלה, ולפיו תוך זמן קצר אפשר לפתוח את קריית החינוך שלכם שקרובה לגבול, ושבעצם התושבים יכולים לחזור ליישובים. מה ענית להם?
״לפני עשרה ימים הייתי בקריית החינוך עם מנהל אגף החינוך במועצה, ובעודנו שם שוגרו לרצועה שלושה טילים ממסוקים, ירי ממקלעים של טנקים וירי של תותחים. לבוא ולהגיד שאיום החדירה הוסר זה אחלה, אבל אני רוצה לראות שגם הממשלה מאמינה בזה. בשיח שהיה לי עם גורמים ממשלתיים אמרתי להם: 'אם האיום הוסר ואתם רגועים, אז בואו נעשה אצלי בקריית החינוך ישיבת ממשלה שכולם יהיו שם בחצר, אבל בלי שכפ"צים וקסדות, בלי מאבטחים, ובלי כלי רכב ממוגנים, בדיוק כמו שתלמיד שלי בכיתה ד' יוצא לשחק בחצר עם החברים שלו. בואו נראה אתכם'. היום שר בממשלה צריך מאבטחים ורכב ממוגן כדי לבוא לבקר אותי בשער הנגב. האם הדם של שר בממשלת ישראל סמוק יותר מהדם של הילדים שלנו?״.
כפר עזה ונחל עוז לא יחזרו לשנת הלימודים הבאה
קרן מעיד שהיה קשב מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפגישה שקיים לאחרונה עם ראשי המועצות בעוטף עזה. "הצגנו דרישות שאני מקווה שכולן תתמלאנה, כמו למשל לא לטלטל את הילדים שלנו בלי סוף. ילד במדינת ישראל פותח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, אבל הילדים אצלנו פתחו את שנת הלימודים פעמיים ולפעמים שלוש פעמים. למישהו נראה הגיוני להעביר עכשיו את הילדים לעוד בית ספר באמצע שנת הלימודים? זה לא הגיוני לבקש את זה מהילדים שלנו, שהם גם ככה בעלי צרכים ייחודיים. הילדים שלנו פוסט-טראומטיים. חלקם מזה 20 שנה, וחלקם מהאירוע האחרון. חדרו להם לנפש, ואי אפשר להמשיך לטלטל אותם״.
אני מבין שיש שאיפה לחזור לקיבוצים בחופש הגדול לקראת שנת הלימודים שתיפתח בספטמבר 2024. האם זה יכלול גם את כפר עזה ונחל עוז?
״לא. כפר עזה ונחל עוז לא יחזרו לשנת הלימודים הבאה. יש להם יישובים זמניים שהם צריכים להיות בהם עד לשיקום הקיבוצים שלהם. בכפר עזה נפגעו מעל 45 אחוז מהמבנים, ולכן אין אופציה להחזיר אליהם את התושבים. צריך לבוא ולשקם קודם כל את הפיזי, ואחר כך בעשור הקרוב לשקם את הנפשי. עם הקיבוצים האחרים אנחנו נמצאים בשיח מתמיד, כדי להבין מה התנאים שיאפשרו להם לחזור״.
להערכתך, כמה מתושבי המועצה לא יחזרו בכלל לקיבוצים?
״אני לא אוהב את הספקולציה הזאת. אני יודע שיש תושבים שלא יחזרו, אבל אני לא רוצה להיכנס למספרים ולתת נבואה שתגשים את עצמה. מבחינתי, אני אקבל בחיוך כל מי שירצה לחזור, וכל מי שיחליט שהוא לא רוצה לחזור הוא עדיין יהיה בשר מבשרנו ונעזור לו כמועצה ככל שאנחנו יכולים. אין אצלנו נפולת של נמושות״.
הצוואה של אופיר
כשאני שואל את יוסי קרן כמה יוצא לו לחשוב על אופיר ליבשטיין, הוא אומר שהוא חושב עליו כל רגע שהוא ער ולפעמים גם כשהוא ישן. "יש לבניין המועצה שתי כניסות. אחת מהן היא ליד המשרד של אופיר. למרות שאנחנו כבר יותר משלושה חודשים מאז האירוע, רק בשבוע שעבר אזרתי אומץ לעבור שם במסדרון, כי זה פשוט כואב נפשית ופיזית״.
ב-27 בפברואר לא יתקיימו בחירות במועצות שבקו העימות שתושביהן פזורים בארץ. האם בבוא העת אתה מתכוון להתמודד על ראשות מועצת שער הנגב?
״חד משמעית אני מתכוון להתמודד על ראשות המועצה. זאת המחויבות שיש לי כלפי התושבים שלי, וזאת הצוואה של אופיר מבחינתי. אני הולך להמשיך את הדרך של אופיר, ולקדם את המועצה האזורית שער הנגב להיות המקום הכי טוב בעולם. זאת הייתה השאיפה של אופיר ושלי, ואנחנו עוד ניישם אותה".
