מטע האבוקדו בקבוץ רבדים השייך לאגודה השיתופית צבר-קמה, הינו חלוץ בתחום האגר-וולטאי, כאשר זהו הגידול המסחרי הראשון בו הותקנה מערכת סולארית לייצור אנרגיה
הכנס הארצי לאגרו-סולארי היה מרשים מאוד, וכבר למחרת שמתי פעמי דרומה לקבוץ רבדים שהינו חלוץ בנושא האגרו-וולטאי, כדי לראות זאת מקרוב. כמגדל ומדריך אבוקדו לשעבר, הייתי סקרן מאוד לראות שילוב זה. איך מסתדר עץ האבוקדו עם הפאנלים הסולאריים שמעליו? האם צל הפאנלים יפגע בהתפתחות העץ? או דווקא יעזור לצימוח. איך יסתדר המגדל עם גובה העצים? האם יעצב אותם מראש, כך שיצמחו יותר לרוחב במקום לגובה? או שיצטרך לגזום את צמרות העצים לפני שיגיעו לגובה הפאנלים. האם הכיסוי בפאנלים יביא לחיסכון בהשקיה? ובכלל, האם כל הסיפור כדאי או רק מסבך את החקלאי?
התפתחות המרשימה של העצים שניטעו רק לפני פחות משנה וחצי
נועם מרכז המטע קבל את פני, הוא בן קבוץ גבעת ברנר, הוריו הגיעו לקבוץ מדרום אפריקה. הוא בן 43 נשוי + 2 ילדים. לאחר שסיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות, ריכז מטעים ופרדסים של חברת פרי אור. מזה כ-5 שנים מרכז את מטע האבוקדו של צבר-קמה שהינה אגודה שיתופית חקלאית השייכת מלבד רבדים גם לקיבוצים: צובה, קריית ענבים, מעלה החמישה כפר מנחם, ולמושבים: תימורים ושורש. האגודה שנוסדה בתחילת שנת 2000 מעבדת שטחים בהיקף של למעלה מ-16,000 דונם בהם מלבד אבוקדו, גם גידולי שדה, זיתים לשמן, שקדים ורימונים וכן בבעלותה בית אריזה חדשני הממוקם במשואות יצחק.
מטע האבוקדו של צבר-קמה הינו בהיקף של 1,200 דונם, מתוכם כ-1,100 נושאי פרי. עוד בנסיעה ברכב בכניסה לחלקה המכוסה פאנלים, יכולתי להבחין בהתפתחות המרשימה של העצים שניטעו רק לפני פחות משנה וחצי. העצים נראו מפותחים מאוד יחסית לגילם, למרות המחסור בעובדים עקב המלחמה, כאשר נועם עצמו שרת במילואים 190 יום. "היית צריך לראות את גובה העשבים" אומר נועם, "הם עברו את גובה העצים, היות ולא הספקנו לרסס במונע נביטה". לאחר שנועם חזר ממילואים, הם נכנסו למרתון עבודות כדי להשיג את הפיגור שנוצר, כך הגיעו לתוצאות המרשימות בגידול.
המערכת עוקבת שמש – שינוי זווית הפאנלים מתבצע אוטומטית בהתאם לכיוון השמש
שטח המטע האגרו-וולטאי הוא 130 דונם ברוטו, כאשר בשטח שתי תחנות אגירת אנרגיה. המתקן "יודע" גם לייצר אנרגיה, וגם לאגור אותה. המטע כולל את הזנים: פינקרטון, ג'ם, ביאל, שהינם זנים קומפקטיים יחסית, וכן עצי אטינגר להפריה. הפרויקט הינו ניסוי (תצפית) שנערך על ידי שני חוקרים ממינהל המחקר החקלאי: ד"ר ערן רווה מחוות גילת וד"ר ילנה ויטוובסקי מהמכון להנדסה חקלאית. מלווה את הניסוי חנני לדל מחברת דוראל. לדבריו של חנני, השטח מחולק ל-8 חלקות ניסוי, הנבדלות ביניהן בפרמטר אחד לפחות: לפי הזן, ולפי מיקום הפנלים. ב-2 מתוך 8 החלקות, הפנלים מוצבים בין השורות. וב-6 החלקות האחרות, מוצבים הפאנלים מעל השורה, כמו כן לצורך השוואה, ניטעו 8 חלקות ביקורת – ללא כיסוי פאנלים. בכל החלקות תחנות מדידה לטמפרטורה, לחות ופוטוסינטזה. עד עכשיו, המערכת עוקבת שמש, כלומר, שינוי זווית הפאנלים, מתבצע אוטומטית בהתאם לכיוון השמש. כרגע ההעדפה לגבי זווית הפנלים היא לפי צרכי הפקת האנרגיה, אבל החל מהשנה הבאה, ההעדפה תהיה לפי דרישות הצמח.
הכוונה להשתמש בעמודי הקונסטרוקציה להדלייה
המטע ניטע במרווחים של 3X5 או 2X5, בהתחשב במרווחים בין עמודי הקונסטרוקציה. בחלקה בה ההצבה 2X5, מתוכננת הדליית העצים, כשהכוונה להשתמש להדלייה בעמודי הקונסטרוקציה. הדליית מטעים טרופים נהוגה במרוקו ובדרום אפריקה, וכן בארץ בתפוחי עץ.
לפי התרשמותו של נועם, בחלקות המכוסות בפאנלים, קליטת השתילים הייתה טובה יותר. לא היה כמעט צורך בנטיעת שתילי מילואים כתוצאה מתמותת עצים, וכן ביציאה מהחורף לא היה צורך בהלבנת העצים להגנה מקרינת שמש הודות לכיסוי טוב של נוף העצים.
לומדים לעבוד בצורה כזו, שייצור החשמל לא יפגע בהתפתחות המטע, והמטע לא יפגע בייצור החשמל
אחד האתגרים לעובדי המטע הוא ללמוד להגביל את גובה העצים, כדי שלא יגיעו לגובה הפאנלים (4 מטר) זאת על ידי גיזום ו/או עיצוב העץ כך שיגדל לרוחב במקום לגובה. נועם כבר מנסה לעשות זאת על ידי גיזום העצים בצורה שהבדים יצמחו נמוך יותר מהרגיל, וכך כל נוף העץ יהיה נמוך יותר. כמו כן צריך ללמוד כיצד להשקות את העצים תחת הפאנלים שזקוקים כנראה להשקיה מופחתת הודות להצללה.
לומדים לעבוד בצורה כזו, שייצור החשמל לא יפגע בהתפתחות המטע, והמטע לא יפגע בייצור החשמל. "עד עתה קשה עדיין להסיק מסקנות" אומר נועם, "אבל נראה שלכיסוי הפאנלים יש יתרון בהתפתחות העצים, בעיקר בתקופות בהן מזג אוויר חם".
