יבול שיא
הרפת והחלב
עין גב 1963 2

אומרים שהיה פה שמח, עכשיו אפשר גם לראות 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מפגש בין שאולה הייטנר, אספנית אובססיבית של תמונות ארצישראליות, לניצה קפלן מגינוסר, שמנהלת את "שימור לדורות", פרוייקט סריקת תמונות מההתיישבות העובדת, הוליד שיתוף פעולה באמצעות "פיקיוויקי", אתר חינמי המעודד העלאת תמונות מישראל. ארכיוני הקיבוצים מוזמנים להצטרף 

צילומים מהאתר פיקוויקי 

גם בעידן בו בכל נייד כמעט יש אפשרות צילום, והמדיות השונות, כולל הפייסבוק ואתרי האינטרנט מלאים בתמונות ותצלומים, שימוש בתמונה ללא קרדיט צילום וללא אישור בעל התמונה הדורש לעיתים תשלום, עלול להוביל לתביעה. פיקיוויקי מציע ממשק חופשי בו ניתן להשתמש בתמונות ללא תשלום תמורת מתן קרדיט. אין צורך להירשם ואין צורך לבקש אישור מבעל הזכויות. בנוסף מציע האתר "אכסניה" עבור ארכיוני קיבוצים לתצלומים. 

פיקיוויקי הוא אתר אינטרנטי של תצלומים בנושאים הקשורים בארץ ישראל, במדינת ישראל ובחברה הישראלית בעבר ובהווה, המאפשר למשתמשים בו להעלות תצלומים לאתר וכן להשתמש בתמונות מהאתר ברישיון חופשי וללא עלות. המיזם הוקם על ידי איגוד האינטרנט הישראלי ב-2009 כדי לענות על בקשה של ויקיפדיה ישראל לעודד העלאה של תמונות מישראל עם רישיון חופשי. 

הפתרון היה לפתח ממשק ידידותי בעברית להעלאה ושליפה של תמונות למערכת הבינלאומית הנקראת ויקישיתוף המכילה מיליוני תמונות מכל העולם. ממשק זה הוא פיקיוויקי (פיקי: תמונות, ויקי: ויקישיתוף). פיקיוויקי עבר בשנת 2021 מאיגוד האינטרנט הישראלי לניהולה של קבוצת אבני מורשת. 

שימור לדורות 

ב-2007 התחיל מיזם "שימור לדורות" ביוזמת אוניברסיטת הארווארד. בראש הפרוייקט עמדה ניצה קפלן (גינוסר) שהייתה מנהלת בית יגאל אלון והיא שאספה מעשרות ארכיוני יישובים, קיבוצים ומושבים, צילומים שנועדו לשימור. הצילומים עברו סריקה על ידי גורם מקצועי בישראל במימון אוניברסיטת הרווארד.  

על אף שב-2015 הייתה הכרזה חגיגית על על סיום הפרוייקט עם הבטחה שיעלו לרשת מאות אלפי סריקות דיגיטליות של תצלומי "פרוייקט שימור לדורות", לא הייתה שום תשתית לפעילות ולא ניתן היה לממש זאת. 

שאולה הייטנר, מנהלת אתר פיקיוויקי, מספרת שבחיפושיה התמידיים אחרי חומרים ארכיונים שמעה מספר פעמים על ניצה קפלן ופרוייקט "שימור לדורות". יום בהיר אחד בשנת 2022 הרימה לה טלפון והפגישה בין שתיהן הייתה אחד מהימים המאושרים ביותר שיכולים להיות לאספן אובססיבי (שאולה) ולאדם שמוטרד מגורלו של האוסף המופקד בידיו (ניצה). 

קיבוץ לביא 1949
כובסות בקיבוץ לביא, 1949. לשמר את ההיסטוריה של הקיבוצים לדורות הבאים 

מלאכת השלמת המידע 

שלושה מתנדבים עוסקים בהעלאת התמונות לפיקיוויקי. כל ספריית תמונות מלווה בקובץ אקסל שבו ליד מספרה של התמונה יש תיאור קצר, שנת צילום ושם צלם אם ידוע. העבודה הרבה נובעת גם מתהליך העלאת התמונות וגם בשל תהליך המיון והבחירה של התמונות והשלמת המידע, כאשר המטרה להעלות תמונות שהן בעלות רישיון "נחלת הכלל" (כלומר כאלו שצולמו לפני למעלה מ-50 שנה) והן בעלות חשיבות ציבורית או ערך מוסף. 

עד היום עלו לאתר הארכיונים של כפר בלום, גינוסר, דן, עין גב, רמות מנשה, לביא, שדה נחום ועוד היד נטויה.  

"הניסיון לערב את הארכיונאים בהשלמת מידע הוא לפעמים מוצלח ולפעמים מתסכל", אומרת שאולה. "כדי לשפר את מלאכת התיעוד הוספנו לכל תמונה קישור של 'השלמת מידע על התמונה'. לחיצה על הקישור מובילה לטופס קצר ובו ניתן להוסיף מידע חסר או לתקן מידע לא מדויק. הטופס מגיע ישירות להנהלת פיקיוויקי". 

שאולה קוראת לוותיקי הקיבוצים להיכנס לאתר ולהוסיף מידע עבור תמונות קיימות. "יש תמונות שאין לנו עליהם מספיק מידע. איפה צולם, מתי צולם, מי מופיע בתמונה, באיזה הקשר או אירוע צולם. אנשים יכולים להיכנס לאתר, ללחוץ על התמונה ולהוסיף מידע". 

קיבוצים ומושבים שמעוניינים להיות מועמדים להעלאת תמונות וארכיונים מוזמנים לפנות לפיקיוויקי 
pikiwiki@hamoreshet.org.il 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן