you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
רשת החשמל

האם באמת כל מרחבי הקרקע הענקיים שבנגב זמינים לפריסת תשתיות PV?

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מרבית השטחים בנגב הינם באחריות משרד הביטחון (שטחי אש) ורט"ג (שמורות טבע) ולטענת ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגבכמיליון דונם שבאחריותם כלל אינם מנוצלים

מדינת ישראל הציבה יעד לפיו נגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – בעיקר במערכות פוטו-וולטאיות עד לשנת 2030. 10 שנים זה זמן קצר יחסית, בהתחשב בקצב שבו מוקמים פרויקטים במדינה, אחרי שעברו את כל האישורים ואת משוכות הרגולציה. חישוב שנעשה במשרד האנרגיה מעלה כי מדינת ישראל תזדקק לשטח של לפחות 180 אלף מ"ר PV כדי לעמוד ביעד הנ"ל וברור לכולם ששטחים כאלה נרחבים מצויים בעיקר בנגב ופחות בגליל ובטח שלא במרכז הארץ. זאת בהנחה שרוב שטחי ה-PV יוקמו על שטחים פתוחים.

פנינו לערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב, שהינה המועצה הכי גדולה במדינה מבחינת השטח (לא באוכלוסיה). למעשה, באחריות רמת הנגב כ-60% משטחה של מדינת ישראל. זה המון קרקע אבל האם באמת כל מרחבי הקרקע הענקיים שבנגב זמינים לפריסת תשתיות PV?

 

ערן, בזמנו אמר שמוליק ריפמן ז"ל, כי למרות שנראה שהנגב מלא בשטח, לכל שטח בנגב יש ייעוד ואין עודף שטח. האם להערכתך יהיה מספיק שטח להקמת שטחים פוטו-וולטאיים בנגב?

דורון: "שמוליק צדק מאוד ומה שהוא אמר על השטחים בנגב נכון גם היום וביתר שאת. הלחצים על השטחים ברמת הנגב הם כל כך גדולים ועל כל דונם אדמה יש פה לחצים, אם זה של משרד הביטחון, אם זה של רשות הטבע והגנים, אם זה לחצים שאנחנו רוצים ויוזמים לפיתוח החקלאות, ההתיישבות, התיירות והתעשיה ברמת הנגב. זה יכול לבוא גם לטובת תשתיות לאומיות, למשל חברת חשמל ועוד, אבל הגורמים העיקריים המשפיעים פה הם משרד הביטחון ורשות הטבע והגנים כמובן, כי רוב השטחים בנגב באחריותם. בגלל שבשטחיהם לא ניתן לעשות פרויקטים כאלה – אז ישר הולכים על משבצות השטחים הפתוחים של החקלאים.

"עכשיו, אין לנו בעיה לעשות את זה אבל יש בעיית קווי הולכה ואתה לא יכול לעשות את כל השדות הסולאריים רק על שטחים חקלאיים. צריכים להקים גם בשטחי אש לא מנוצלים ואחרים. יש פה אירוע מורכב וכרגיל – המדינה הולכת על איפה שקל להקים ועל חשבון ההתיישבות הקיימת. אני שוב אומר, אם זה משרת את ההתיישבות הקיימת ברמת הנגב אנחנו בעד אבל לא במקומות שאינם משרתים את ההתיישבות. יש מקומות רבים שהולכים על תחנות כוח גדולות של מאות מגה-ואטים, דבר שבדרך כלל בא על חשבון השטחים הפתוחים והכסף לצערי הולך לעסקים הגדולים, לחברות הקבלניות הגדולות ולא מגיע בסופו של יום למשתמש הקצה, לאיזה מושבניק או קיבוצניק, לתושבים שלנו.

"שדות פוטו-וולטאיים לא מייצרים מקומות עבודה, ה-PV לא מייצר שום תעסוקה! הוא מייצר רנטה למי שמשכיר את השטח ולמי שיזם אבל הוא לא מייצר מקומות עבודה ואני אומר עוד פעם – במקומות מסוימים זה מאוד טוב לנו, ואם זה נותן פרנסה לחקלאים או להתיישבות מרוחקת זה בסדר – הבעיה שבמקרים רבים זה לא מה שקורה בשטח. לכן אנחנו בדיעה, שלפני שישר הולכים על השטחים הפתוחים יש לייצר בשטחים המופרים ממילא על ידי משרד הביטחון. אני מדבר על סדר גודל של מיליון דונם בנגב שהם שטחים שאינם מנוצלים, שטחים נטושים – מיליון דונם שבהם אפשר היה לעשות סולארי ולצערנו זה לא קורה."

 

מומחים אומרים שנזדקק ל-10% משטח הנגב.

"בסדר, אם הולכים על השטח הקיים, כלומר, אם מוותרים מראש ולא הולכים על שטחי אש ושטחים בשמורות טבע – אתה לא יכול להגיע לזה!"

 

כלומר, רק שיתוף של כל הגורמים המחזיקים בשטח יביא ליעד שמכוונים אליו.

"נכון מאוד. גם משרד הביטחון וכמובן רשות שמורות הטבע יתנגדו ללקיחת שטחים משלהם ל-PV. אני אומר לכולם יש מקום אבל בסוף, בסוף, בסוף – ההתיישבות היא זאת שמשלמת את המחיר וזה לא צריך להיות כך. כולם צריכים לעשות וויתור ואגב, הוויתור שלהם לא יהיה גדול, יחסית לשטח שנמצא באחריותם."

לכל כתבות אופק ירוק לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לפני כשלוש שנים ייסד תאגיד "גרנות" את התארגנות "חקלאי גרנות" הכוללת את עשרות החקלאים החברים בגרנות. כיום מפיצה חקלאי גרנות את תוצרתה כמעט לכל רשתות השיווק הגדולות וכן לשווקים הסיטונאים ערך מוסף לחקלאים חקלאי
3 דק' קריאה
"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה. בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות:
10 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן